רשות ניירות ערך פנתה השבוע לקבל הבהרות מקבוצת אריסון בנוגע לחוסר השקיפות בדבר זהות המשקיעים החדשים שצפויים להיכנס לגרעין השליטה בבנק - כך נודע ל"גלובס". בקבוצה הסבירו לרשות שהמשקיעים ביקשו שלא להיחשף בשלב זה, וכן שמדובר במזכר הבנות בלתי מחייב, כך שאין עדיין ודאות שהעסקה תצא אל הפועל. ברשות ני"ע, שבראשות פרופ' שמואל האוזר, בוחנים עדיין את התשובה והאם להסתפק בהסבר שהתקבל. מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה כי "איננו מגיבים למידע ספציפי כזה או אחר אלא באמצעות דיווחי החברות, ככל שיש בכך צורך". מקבוצת אריסון לא נמסרה תגובה לידיעה.
נזכיר, כי בתחילת השבוע פרסם בנק הפועלים הודעה שקיבל מאריסון החזקות של שרי אריסון, המחזיקה בכ-20% ממניות הבנק, ולפיה "נחתם מזכר הבנות בלתי מחייב עם חברת השקעות וגופים מוסדיים מצפון אמריקה, לפיו המשקיעים ירכשו 49% ממניות אריסון החזקות", לשון ההודעה. אותם משקיעים אמורים להחזיק בשרשור בכ-10% ממניות הבנק הגדול בישראל, ויזכו לנציגות בדירקטוריון הבנק.
כאמור, בהודעה לא נכתב מי הם אותם גופים. בסביבת הקבוצה טוענים כי אי-פרסום שמות המשקיעים נובע מדרישתם שלא להיחשף בשלב זה, וכי השמות ייחשפו לאחר שייחתם ההסכם הסופי. נציין, כי בנק ישראל יודע מי הם המשקיעים ואף נתן אור ירוק להתקדמות העסקה, לאחר שהבין שמדובר בגופים גדולים ורציניים המנהלים נכסים בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. מאוחר יותר פורסם בתקשורת כי אחד מאותם המשקיעים זו קרן הפנסיה של אוניברסיטת קליפורניה. הקרן מנהלת נכסים בהיקף של 60 מיליארד דולר, וככל הידוע לא ביצעה עד כה השקעות בשוק הישראלי. שמות יתר הגופים, ובראשם חברת ההשקעות שככל הנראה מובילה את ההשקעה - טרם נחשפו. מדובר בעסקה מהותית, ותמורת 49% ממניות אריסון החזקות צפויה אריסון לקבל 2.4 מיליארד שקל.
זו אינה הפעם הראשונה שעולה סוגיית השקיפות בדיווחי בנק הפועלים וקבוצת אריסון לבורסה. לפני כחצי שנה פרסם בנק הפועלים כי הוא החל בהכנת תשקיף להנפקת ישראכרט, ובמקביל הוא בוחן את מכירת החברה או חלוקתה כדיבידנד בעין לבעלי המניות בבנק. כשלושה שבועות לאחר מכן, בעקבות פרסומים בתקשורת על השלכות הליך של חלוקת המניות כדיבידנד בעין, פרסם הבנק הבהרה וממנה עלה כי חלוקת הדיבידנד בעין יותר מ"סתם" נבחנת כפי שפורסם בדיווח הראשוני. קבוצת אריסון כבר התחייבה כי במקרה כזה היא לא תיהנה מפרמיית שליטה שתפלה את יתר בעלי המניות ותתחייב להיפטר ממניות כך שתחזיק בעד 5% מהמניות, וכן לא תמנה לחברה דירקטורים.
מקרה נוסף היה כאשר בנק ישראל אישר לבנק הפועלים ולמזרחי טפחות שלא לדווח על הפרשות חשבונאיות שביצעו בגין חקירת הרשויות בארה"ב בפרשת הסיוע להעלמת המס בדוחות 2014. רשות ני"ע לא אהבה את חוסר השקיפות הזו. בדוח השנתי של אותה שנה נעשה גילוי מלא. נזכיר, כי תביעה ייצוגית שהוגשה נגד בנק הפועלים בנושא נדחתה באחרונה בנימוק שאי-הדיווח על ההפרשות נעשה באישור בנק ישראל.
