גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אני חוששת שהענקיות ישתלטו על העולם ע"י דאטה אינסופית"

תמר יסעור, ראשת החטיבה הדיגיטלית בלאומי שעומדת מאחורי הבנק הדיגיטלי "פפר", מסבירה למה הוחלט להשקיע 300 מיליון שקל בהקמת בנק חדש ■ לא פוסלת פוליטיקה

אין ספק שהמהלך המסקרן בתחום הבנקאות בשנה החולפת היה השקת "פפר" (Pepper) - הבנק הדיגיטלי של בנק לאומי. לאחר שעמלו עליו במשך כשנתיים, השקיעו כ-300 מיליון שקל והתעכבו בכמעט שנה עד להשקתו, הוא נפתח ביוני האחרון לציבור, פתיחה שלוותה בקמפיין אגרסיבי. 3 חודשים אחרי, ובבנק מרוצים. 100 אלף איש הורידו עד כה את האפליקציה, מתוכם 10,000 פתחו חשבון, ובלאומי מאמינים שיעמדו בתחזיות לפיהן עשרות אלפי לקוחות יצטרפו ויפתחו חשבון עד סוף השנה.

פפר הוא הבייבי של תמר יסעור, ראשת חטיבת הבנקאות הדיגיטלית של לאומי, שהתחילה עם מיתוג הבנק כדיגיטלי עוד לפני כעשור, כשכיהנה כראשת מטה השיווק בבנק, בזמן שהמהפכה הדיגיטלית עדיין לא הייתה ברורה מאליה כמו היום. בראיון ראשון ל"גלובס" מאז הושק פפר, מספרת יסעור על הסיבות שגרמו ללאומי לצאת להרפתקה ולהקים בנק מאפס, והודפת את הביקורת על כך שמדובר בגימיק מושקע.

- האפליקציה שלכם אמנם מושקעת ומעוצבת יפה, אבל מה יש בה שאין באפליקציה בנקאית רגילה כמו לאומי דיגיטל?

"מבחינתי, ההבדל הוא בין תרגום להמצאת שפה. לאומי דיגיטל הוא תרגום של כל עולם הבנקאות וכל המורשת של לאומי ב-115 השנים האחרונות. לעומת זאת, פפר הוא המצאה של שפה חדשה לגמרי שמתייחסת לעולם הבנקאות החדש שהוא עולם ללא גבולות. כל השפה, העיצוב והאינטראקציה עם הלקוח היא חוויה אחרת. הפיד של פפר הוא העולם הפיננסי של הלקוח כולו, ולא רק חשבון הבנק שלו".

- ואי-אפשר היה להטמיע את אותם פיתוחים באפליקציה של לאומי?

"מבחינה קוסמטית אפשר לעשות הרבה דברים, השאלה היא אם משנים את ליבת הפעילות או רק את העיצוב. כשהתלבטנו לפני כמה שנים מה לעשות, היו לנו שתי אלטרנטיבות: יכולנו לבנות על בסיס משהו קיים חוויה אחרת ללקוח. מבחינתי, זה משול לשיפוץ בית - אפשר לשפר את המראה, אבל המבנה של הבית והקירות נשארים. האפשרות השנייה היא לבנות פלטפורמה חדשה באמת עם חשיבה יצירתית וללא גבולות.

רקפת (רוסק עמינח, המנכ"לית - ע.א) החליטה החלטה לא טריוויאלית של reverse engineering. לבחון איך הבנקאות צריכה להיראות בעתיד ובהתאם לכך לבנות את המוצר, ולא סתם לקחת נייר צלופן ולעטוף בו את היכולות שקיימות היום".

"בנקאות שעוד תגדל ותתפתח"

אז מה זה בעצם פפר? למרות שהוא לא בנק בעל רישיון בנקאי עצמאי, בלאומי ממתגים אותו בנפרד מהבנק. נבנתה לו מערכת מחשוב וליבה חדשה ע"י חברת טמנוס השווייצרית, המאפשרת לו להציג יכולות טכנולוגיות מתקדמות וממשק ידידותי למשתמש. הבנק נמצא אך ורק בטלפון הנייד - אין לו סניפים, ואפילו לא אתר אינטרנט, ולצורך פתיחת חשבון יש להוריד אפליקציה לטלפון הסלולרי. כיוון שפפר פעיל רק בטלפון הנייד, ניתן לפתוח בו חשבון יחיד בלבד ולא משותף.

מבחינה טכנולוגית, אחד החידושים המרכזיים הוא מערכת ריל טיים, כלומר, כאשר הלקוח מבצע פעולה - הוא מיד רואה אותה בחשבון שלו. היכולת הזו מאפשרת לפפר לנטר את הפעילות של הלקוח, ללמוד אותה ולהציע לו הצעות מתאימות. המבנה של האפליקציה מזכיר פיד של רשתות חברתיות, ומלבד מידע פיננסי על מצב החשבון הוא מציע גם כתבות, סטטיסטיקות על הפעילות של הלקוח וטיפים.

פפר מכוונת עצמה בעיקר לדור ה-Y (גילאי 18-35), וניתן לראות זאת בשפה ובתכנים שמועלים באפליקציה. עם זאת, כ-40% מהלקוחות של פפר כיום הם דווקא מעל גיל 35, מה שאולי צריך לגרום לבנק לחשוב האם הם רוצים להמשיך למתג אותו כבנק לצעירים.

בשלב זה, הבנק הדיגיטלי מציע בעיקר שירותי עו"ש בסיסיים כמו שימוש בכרטיסי אשראי וצ'קים, פיקדונות ואשראי. מבחינת הטבות, הבנק מציע פטור קבוע מעמלות עו"ש. כמו כן, לאומי משקיע משאבים בגיוס לקוחות והעניק 250 שקלים ללקוח שיצטרף, וכן פיקדון לשנה בריבית גבוהה יחסית לשוק של 3%. הפיקדון מוגבל בסכום של עד 10,000 שקלים בלבד, כך שהריבית תעמוד על עד 300 שקל בשנה.

- נראה שהיכולות של פפר כרגע הן די בסיסיות. מה בעצם הבשורה בו?

"פפר הוא מוצר חדש שנמצא בתהליך בנייה. כשהבנק הדיגיטלי "Atom" הושק, הוא התחיל רק מפעילות של פיקדונות והתפתח תוך כדי תנועה. אצלנו ניתן לפתוח תוך 8 דקות חשבון עו"ש, לקבל כרטיס אשראי ומסגרת אשראי ולהפקיד פיקדונות. הפיד של פפר גם נותן את כל התמונה של הפעילות הפיננסית, ניתוח של ההוצאות של הלקוח והשוואה ללקוחות בחתך דומה. ככל שהלקוח משתמש יותר בפפר, כך המערכת גם לומדת אותו יותר ויכולה לתת לו יותר ערך. פפר אקטיבי, ונותן ללקוח עצות בהתנהלות פיננסית נכונה. פפר זו בנקאות שעוד תגדל ותתפתח".

- מה התוכניות של פפר לשנה הקרובה? האם תיכנסו, למשל, לתחום הרובו-אדוויז (ייעוץ השקעות אוטומטי ללא יועץ אנושי, ע.א)?

"צריך לזכור שפפר בנוי על פלטפורמה חדשה ומתקדמת, וככזה הוא כל הזמן מתעדכן ומשתנה. בשנה הקרובה אנו עתידים להוסיף את 'פפר אינווסט'. מדובר במוצר נוסף, מאוד חדשני, שעתיד להנגיש את שוק ההון לציבור הרחב. לגבי שאר התוכניות שלנו, אני מעדיפה שלא להרחיב (מחייכת)".

התרחיש שמפחיד את ענף הבנקאות

פפר הוא למעשה פרויקט הדגל בקדנציה של מנכ"לית הבנק, רוסק עמינח. היא כבר הציגה אותו ודיברה עליו לא אחת בחו"ל, ובלאומי פוזלים להתרחב באמצעותו מעבר לים ואולי אף לעשות איתו סוג של אקזיט. עם זאת, יסעור מודה שעדיין מוקדם מדי לדבר על כך. "נושא היציאה לחו"ל נמצא על הפרק", היא אומרת, "כרגע אנו מתרכזים בשוק המקומי, אך בהמשך ברור שיש לא מעט אפשרויות הנוגעות לשוק הבינלאומי".

לצד הרצון להיות חדשניים ולהביא ערך ללקוח, חשוב להבין את הרקע שגרם לרוסק עמינח לצאת לפרויקט הגרנדיוזי הזה. תחום הפינטק (סטארט-אפים בתחום הפיננסים) הולך וצובר תאוצה בעיקר ב-5 השנים האחרונות. אחרי שהטכנולוגיה שינתה את פניהן של תעשיות רבות דוגמת המוסיקה, הקמעונאות וגם התחבורה, היא מגיעה לענף הפיננסים. ומקרי עבר מלמדים שלא כל הגופים המסורתיים שורדים את המהפכה הטכנולוגית.

בתוך כך, צריך לזכור כי ענקיות טכנולוגיה דוגמת אפל, פייסבוק וגוגל פוזלות לענף הפיננסים, כך שאם הבנקים לא ייערכו כראוי ויידעו להציע את השירותים הנכונים והחדשניים ביותר - הם עלולים למצוא עצמם כצינור טכני בלבד השומר על הכסף, בעוד שכל הפעולות יבוצעו עבור הלקוח על ידי צד שלישי, שייהנה כמובן גם מההכנסות. התרחיש הזה מפחיד את ענף הבנקאות כולו, והדבר שבעיקר מפחיד הוא שלא ברור מהיכן בדיוק יגיע האיום.

- את לא חוששת שבסופו של דבר שעם כל ההשקעה שאתם עושים בפפר, שאחת מענקיות הטכנולוגיה כמו אמזון תיכנס לתחום הבנקאות ופשוט תחסל את הבנקים הקיימים?

"אני מאוד חוששת מתרחיש כזה. החשש הוא לא מהמקום של בנק לאומי, אלא מהמקום של אדם בעולם הזה שבו חברות ה-FAANG (פייסבוק, אמזון, אפל, נטפליקס וגוגל - ע.א) משתלטות על העולם בעזרת פלטפורמה של דאטה אינסופית. אמזון מאיים כבר היום על מותגים שחיים מאות שנים, ובוודאי שאני חושבת שגם הבנקים הגדולים בעולם יתקשו להתמודד מולן. זה רק מחזק את כל התפיסה שלי לפיה צריך לפתח הרבה מאוד פלטפורמות ולדאוג כל הזמן להביא כמה שיותר ערך".

- אולי בעצם ההחלטה שלכם להשקיע כל-כך הרבה במותג חדש נועדה למנוע כניסה אפשרית של בנקים דיגיטליים נוספים לישראל שיגזלו לכם לקוחות?

"זה ממש, אבל ממש לא נכון. להיפך, אני מאמינה שפפר יפרוץ את הדרך לעוד בנקים דיגיטליים ויעזור להם לקום ולהצליח - ויש מקום לכולם. אנחנו עוזרים לשחקנים חדשים להיכנס כי אנחנו עושים בשבילם את תהליך חינוך השוק ויצירת הרגל ללקוחות לבנקאות שהיא כולה בטלפון הנייד. כמו כן, אנחנו חוסכים לגופים חדשים לא מעט עבודה מול הרגולטור. פפר פותח לגופים החדשים צירים בתחום הרגולציה, ומסיר חסמים שיאפשרו להם כניסה הרבה יותר קלה לשוק הישראלי".

כל הבנקים (בישראל ובעולם) מתמודדים בדרכים שונות עם המהפכה הדיגיטלית שמהווה איום, אך גם הזדמנות להתייעלות והפחתת עלויות ע"י מעבר לפעילות בערוצים הדיגיטליים. ההחלטה של לאומי להתמודד עם הסוגיה הזו באמצעות פיתוח של בנק חדש מאפס אינה טריוויאלית, בוודאי לא בישראל, אך גם בעולם.

אחד החיכוכים שמהלך כזה גורם הוא לא רק מול הפעילות המסורתית של הבנק, אלא גם מול העובדים, שרובם הגדול לא לוקח חלק בפיתוח מוצר שבסופו של דבר יהיה מתחרה לשירותים שהם מעניקים. יסעור לא חושבת שיש לעובדים מה לחשוש. "פפר הוא לא מוצר בלי עובדים. אין ספק שהעולם משתנה וגם תפקיד הבנקאי השתנה ב-5 השנים האחרונות. פפר הוא חלק מהשינוי, אבל הוא לא תחליף. תהליך השינוי בבנקאות יהיה איטי, מורכב, יש דרך ארוכה לעשות. לאומי דיגיטל ימשיך להתקדם במקביל, ולכן השאלה לא רלוונטית", היא אומרת.

"היום יותר ממחצית מהלקוחות שלנו בפפר בכלל לא מגיעים מבנק לאומי. המטרה היא לא להעביר לקוחות מלאומי לפפר, אלא להביא לגיוס לקוחות מכלל המערכת הבנקאית, ולכן לא צריכה להיות מתיחות בין הפעילויות", היא מוסיפה.

- האם פפר יחליף בסוף את פעילות הבנק המסורתית של לאומי?

"ממש לא. ללאומי יש מיליון וחצי לקוחות. גם כשלפפר יהיו חצי מיליון לקוחות שיבואו מכלל המערכת, ללאומי ימשיכו להיות מעל ל-1.3 מיליון לקוחות. פפר לא בא להחליף, אלא להשלים את לאומי לקהל מטרה רלוונטי. לאומי היא חברה שצריכה להתאים עצמה לעולם המשתנה ולעתיד. הוא קיים כבר 115 שנה, ואם אנחנו רוצים שיהיה קיים עוד 115 שנה - צריך לזרוע את הזרעים החדשים לאקלים החדש, שייפרחו בקרקע החדשה - והקרקע הזו מבוססת טכנולוגיה".

"הפופוליזם נגד הבנקים איבד כיוון"

יסעור סוגרת השנה עשור בקבוצת לאומי. לאחר שניהלה את משרד הפרסום פוגל-אוגלבי, היא הגיעה אל הבנק לתפקיד ראש מערך השיווק ע"י המנכ"לית לשעבר, גליה מאור, וכבר אז הובילה את מדיניות המיתוג של לאומי כבנק דיגיטלי. בהמשך מונתה למנכ"לית חברת כרטיסי האשראי של הבנק, לאומי קארד, ולאחר מכן הוחזרה לבנק עצמו לתפקיד ראש חטיבת הבנקאות ע"י רוסק עמינח, שנחשבת למקורבת אליה. לאחר שבבנק החליטו ללכת על הפרויקט של פפר, היא מונתה לפני כשנתיים לתפקיד חדש: ראש חטיבת הבנקאות הדיגיטלית האחראית גם על פפר וגם על הפעילות הדיגיטלי של לאומי עצמו.

ומה באשר לעתיד? נראה כי יסעור מיצתה את התפקידים בקבוצת לאומי והיא פוזלת בכלל לתחומים אחרים: "אני לא פוסלת שאפנה לתפקידים במגזר הציבורי, בעיקר במקומות שיכולים לתת ערך חברתי משמעותי", היא אומרת.

- למה במגזר הציבורי?

"אני חיה במדינה ואני מגדלת בה 3 ילדים. אני מודאגת מאוד מנושאים רבים - מעתיד הדמוקרטיה, האסטרטגיה, הערכים וההתמודדות עם האיומים שקיימים".

- זה נשמע שאת בדרך לפוליטיקה.

(צוחקת) "כרגע זה נראה מאוד רחוק".

- את מדברת על החברה והציבור, אבל היום את נמצאת במגזר הבנקאות שנחשב לשנוא למדי מבחינה ציבורית.

"זה לא שהבנקים מושלמים, זה לא שאין מה לשפר. עשו טעויות ויעשו גם בעתיד טעויות. עם זאת, אני חושבת שהפופוליזם שיש נגד הבנקים איבד כיוון ושליטה. המרחק מהמציאות גדול מאוד. אני אומרת את זה כחברת הנהלה בלאומי, ואני גאה בתפקיד הזה. ההתנהלות של הבנק מאוד רחוקה מהתפיסה בציבור.

"אני גאה להיות חלק ממערכת שעובדת מדי יום להוביל את הבנקאות למקומות שנותנים ערך ללקוח. בתחום שלי אני קמה כל בוקר ומחפשת את הדרכים הנוספות בהן הטכנולוגיה יכולה לתת ערך ללקוחות".

- איך הטכנולוגיה נותנת ערך ללקוח?

"אם פפר מתריע בפני הלקוח לא לפתוח פיקדון שהוא יקבל עליו ריבית נמוכה יותר מהריבית שהוא משלם על האוברדראפט, או אם פפר נותן התראה שהוא עומד לחרוג מהמסגרת - זה ערך ללקוח".

- אבל בסופו של דבר הלקוחות מסתכלים על המחיר ורואים את העמלות והריביות שמשקי הבית משלמים לבנקים, וזה חשוב להם יותר מאשר טיפים להתנהלות נכונה.

"יש מספיק מחקרים שפורסמו גם בתקשורת שמראים שהמחיר שמשלמים בישראל על בנקאות הוא מתחת לממוצע במדינות המפותחות, ולכן הטענה הזו היא חלק מהפופוליזם. זה ממש לא נכון שבנק ישראל והכנסת לחצו עלינו. אנחנו רואים חד-משמעית עלייה בשביעות הרצון של הלקוחות"

לתמר יסעור חשוב להדגיש כי פפר הוא לא התחום היחיד של לאומי בדיגיטל. "זה ממש לא נכון שאנחנו משקיעים רק בו. פפר הוא פלטפורמה חדשה שאין בה מגבלות ומאפשרת לנו לבנות מוצר חדש במלואו. עם זאת, זה לא כל מה שיש ללאומי להציע", היא אומרת.

יסעור מזכירה כי הבנק השיק באחרונה את פרויקט "ישראל il", שנועד להנגיש את תחום הדיגיטל לשכבות שונות באוכלוסייה באמצעות הדרכות, כנסים והרצאות שמלמדים ביצוע פעולות שונות בערוצים הדיגיטליים. "לרגע לא עזבנו את לאומי דיגיטל, לחצנו על דוושת הגז הכי חזק והשקנו את הפרויקט כדי להנגיש את הדיגיטל. יש לנו אלפי לקוחות מבוגרים שמודים לנו על הפרויקט", היא אומרת.

הפרויקט הזה מגיע אחרי כמה שנים של התייעלות אגרסיבית בבנקים בכלל ואצלכם בפרט. התייעלות שכללה סגירת סניפים והותירה לקוחות רבים חסרי אונים, מה שהביא ללחץ של הכנסת ובנק ישראל. זו לא הסיבה שיצאתם בפרויקט?

"זה ממש לא נכון שלחצו עלינו. זה ברור שבתקופה שיש כ"כ הרבה שינויים במקביל, אנשים מאמצים את הטכנולוגיה בקצב ובעומק שונה. בשורה התחתונה, אנחנו רואים חד-משמעית עלייה בשביעות הרצון של הלקוחות, בעיקר של לקוחות שלא השתמשו בערוצים הדיגיטליים ועברו אליהם לאחרונה".

- אבל אולי עשיתם את כל תהליך המעבר לדיגיטל בצורה חדה ומהירה מדי שלא מתאימה לחלק לא מבוטל מהלקוחות?

"לא עשינו שום פעולה לפני שמצאנו אלטרנטיבה ללקוחות. אני מאמינה שאם יש לך פתרון ואתה מאמין בדרך, צריך לבצע את המהלך בצורה נחושה וחזקה ומבלי לגמגם".

"צריך לרוץ קדימה בתחום הטכנולוגיה"

את מדגישה כמה חשוב ללאומי הנושא הדיגיטלי, אבל באחד התחומים החדשניים ביותר - מטבעות וירטואליים - אתם וגם בנקים אחרים נמצאים מאחור ולא מאפשרים ללקוחות לסחור בהם. למה?

"צריך לזכור שלפני כל החדשנות והטכנולוגיה, ה-די.אן.איי של בנק זה ניהול סיכונים. כמו שבתקופת הסאב-פריים לאומי לא נכנס לכל עולם ה-MBS (מכשירים פיננסים מורכבים שקרסו בזמן המשבר, ע.א) כך גם הפעם. אנו לא נכנסים לתחומים שלא ברורים בכל העולם. האתגר שלנו הוא להכיר את כל הפלטפורמות, להבין אותן לעומק ולחשוב איך אנחנו מתמודדים איתן. צריך לרוץ קדימה בתחום הטכנולוגיה, תוך כדי בלמים וניהול סיכונים ומבלי להיות מנותק מדרישות הרגולציה".

עוד כתבות

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר