טובה פישמן נדרשת להגיב תוך חודש לבקשה לשתפה בחובות בעלה פושט הרגל אליעזר פישמן. רעייתו של פישמן ביקשה ארכה להגשת תגובתה לדרישתו של עו"ד יוסי בנקל לשתפה בחובות בעלה, וזאת עד לאחר הקביעה האם ההליך יועבר לבית משפט לענייני משפחה. ואולם, נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, דחה היום (א') את בקשתה.
אורנשטיין פסק כי על טובה פישמן להגיש את התגובה לבקשת שיתופה בחובות בעלה עד 2 בנובמבר. לדברי השופט, "סבורני כי דין בקשת הארכה של טובה פישמן להידחות, בעיקר מחמת אי-עמידה בתנאי לפיו גם אם הבקשה המקדמית תתקבל, וההליך יועבר לבית המשפט לענייני משפחה, יהיה על האישה להגיש תגובה לגופן של טענות. לכן, אין חיסכון מבחינת המשאבים שיהיה על אשת החייב להשקיע, שכן בכל מקרה יהיה עליה להשקיעם".
בחודש יולי הגיש עו"ד יוסי בנקל בקשה שבה הוא דורש כי טובה פישמן תיחשב כשותפה מלאה בחובות בעלה פושט הרגל לנושים. לדברי עו"ד בנקל, פעם אחר פעם עולות ידיעות על חייבים המתגוררים בדירות פאר, עורכים נסיעות יקרות לחו"ל, אוכלים במסעדות יוקרתיות וכך הלאה - וכל זאת בעוד הם נמנעים מהגשת דוחות מהימנים על רמת חייהם, או מעלים טענות-שווא במטרה "למשוך זמן", עד שיוכלו להתיש את נושיהם ואת בעלי התפקיד די הצורך, בכדי לזכות בהפטר בלא תמורה - או בתמורה להסדר שאינו מקנה לנושים אלא "פירורים" מיכולתם האמיתית.
לפי הנטען בבקשת בנקל, "עניין לנו, בנסיבות המקרה (של פישמן), ב'סמן קיצוני' לסוגיה זו, שבמרכזה חייב אשר גלגל במהלך תקופה ארוכה חובות במיליארדי שקלים, אותם יצר מאשראי נדיב שהועמד לו ולעסקיו, בהתעלם ממצבו הכלכלי ההולך ומחמיר" - וזאת, לטענת בנקל, "כאשר פישמן ורעייתו וכל יתר בני משפחתו נהנים מחיי מותרות ופאר, העומדים בניגוד מוחלט למצבו הכלכלי האמתי ובוודאי להכרזתו כפושט רגל; לא כל שכן, אלא שלשיטתם, מוקנית להם זכות להמשיך וליהנות מהם אף כעת, תוך התעלמות מוחלטת מקריסת אותם עסקים מהם באו להם כל אותם נכסים.
"מכאן, שהסעד לו עותר הנאמן הוא, פשוטו כמשמעו - שיתוף מהותי של הרעיה בחובות שיצרו עסקי בעלה החייב, וזאת במובנו הפשוט והחד-משמעי, עם כל המשתמע מכך".
בנקל הוסיף וטען כי "ייחודו של המקרה שבפנינו - בעיקר ככל שהוא נוגע לסוגיה הספציפית של שיתוף רעייה בחובות בעלה פושט הרגל - נובע גם מן ההבדל התהומי שבין נסיבותיו לבין נסיבותיהם של מקרים אחרים אשר נדונו בפסיקה, בהם דובר בחייב שניהל עסקים הרחק מרעייתו, קרס ולאחר מכן ביקשו אי-אלו מנושיו לשים ידם על 'כבשת הרש' של הרכוש המשפחתי-פרטי של בני הזוג ולנשל את הרעיה, שלא הייתה מעורבת בעסקים, מקורת-הגג הצנועה תחתיה התגוררה".
כאמור, טובה פישמן ביקשה מהשופט לקבל ארכה להגשת התגובה, עד לאחר ההכרעה בבקשה שהגישו טובה ואליעזר פישמן להעביר את ההליך לבית המשפט לענייני משפחה.
השופט מתח היום ביקורת על התנהלותה של טובה פישמן בשל העובדה שהיא לא ציינה במפורש בבקשה להארכת המועד את הטענות הדיוניות שהיא העלתה. "בהתנהלות טובה פישמן יש טעם לפגם... מהאמור בתגובה עולה כי היה ברור לאישה שבדעתה להעלות טענות דיוניות, ומשכך היה עליה להקפיד לציין בבקשת הארכה שבכוונתה להעלות טענות מקדמיות, ובד-בבד לעתור להארכת המועד להגשת התגובה בהליך העיקרי", כתב.
טובה פישמן: "ניסיון לערוך שינוי דרמטי בהלכות ומוסכמות יסוד בדין הישראלי בכלל ובדיני המשפחה בפרט"
טובה פישמן נדרשת, כאמור, למסור תגובה מלאה לבית המשפט לבקשה לשתף אותה בחובות בעלה עד 2 בנובמבר. ואולם, בתגובה שהגישה לקראת סוף ספטמבר, במסגרת של סעד זמני, היא כבר התייחסה לחלק מהטענות.
בין היתר טענה אז כי בקשת בנקל לשתף אותה בחובות בעלה היא "ניסיון לערוך שינוי דרמטי בהלכות ומוסכמות יסוד בדין הישראלי בכלל ובדיני המשפחה בפרט. נראה כי הנאמן נלכד ברשת הדמגוגיה, הפופוליזם והשיח המצוי ברשתות החברתיות".
גברת פישמן סבורה כי בקשת הנאמן חסרת ביסוס משפטי ועובדתי, וכי הבקשה מנסה לערוך שינוי דרמטי בהלכות ומוסכמות יסוד בדין הישראלי בכלל ובדיני משפחה בפרט. בהתאם לכך הגישה הגברת פישמן בקשה להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה ולסילוק על הסף של הבקשה.
בבקשתה לסילוק על הסף הבהירה הגברת פישמן, בין היתר, כי לעמדתה בקשת הנאמן לחייבה בכל חובות בעלה (1.5 מיליארד שקל) אינה יכולה להיעשות בדרך מקוצרת של 'בקשה למתן הוראות', הפוגעת בזכויותיה הדיוניות והמהותיות, שכן המדובר בתביעה מורכבת המצריכה, בין היתר, הבאת ראיות, שמיעת עדויות, דיוני הוכחות ולעיתים גם חוות דעת מומחים, וזאת לגבי כל אחד ואחד מן החובות לגבי כל אחד ואחד מן הנכסים לגביהם נטען לחלותה של הילכת השיתוף .
כמו כן, טענה הגברת פישמן שגם אם הקונסטרוקציה המשפטית עליה נסמכת בקשת הנאמן (הילכת השיתוף) חלה, הרי שמשמעותה הינה שמחצית החוב הומחה לה והחבות הינה לחוד- משמע זכות התביעה היא של הנושים בלבד, במסגרת תביעה כספית נפרדת והנושים ויתרו על תביעה כנגדה. בהמשך לכך טענה הגברת פישמן שאם הנאמן מבסס את התביעה על חבות יחד ולחוד מכוח שותפות עסקית, הרי שאם וככל שיטען לקיומה של שותפות כזו ויוכיח אותה, הרי שעילת התביעה שלו תקום רק אם ולאחר שהחייב יפרע למעלה ממחצית החוב של מר פישמן וזה טרם קרה .
באשר להחלטת בית המשפט לעניין הארכת המועד, הרי שהגברת פישמן סבורה כי בקשתה לסילוק על הסף הינה מבוססת ביותר ולכן ובהתאם לתנאים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון הגישה גם בקשה להארכת מועד עד להכרעה בבקשה לסילוק על הסף .
בכל מקרה, הבהירה הגברת פישמן, כי בעובדות הקונקרטיות של תיק זה ובכלל זה שלא יגרם לנושים כל נזק ממתן הארכה, שכן צו איסור הדיספוזיציה ימשיך לחול, שאין בהילות לדון בבקשת הנאמן (לנאמן לקח 8 חודשים להגיש את הבקשה), שמדובר במקרה חריג ותקדימי המקים לה זכות למצות את הדיון בטענותיה ועתירותיה שהועלו במסגרת בקשתה וכי הדרישה להגשת כתב תשובה לגופם של דברים מסכלת את הזכות שלה להשאיר טענות מתחום דיני האישות מחוץ לעין הציבור ראוי וצודק ליתן לה אורכה להגשת תגובה לגופם של הדברים עד להכרעה בבקשתה. כמו כן גברת פישמן תכבד את החלטת בית המשפט ותגיב לפי לוח הזמנים שניתן ע״י בית המשפט.