בחודש הבא יובא לאישור הכנסת "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" האמור לחולל מהפכה של ממש בתחום חדלות הפירעון. אחת המטרות המרכזיות של החוק שמקדם משרד המשפטים, היא לאפשר שיקום של מי שנקלע לחובות - כך שכשאדם נקלע לתהליך של פשיטת רגל יידע איך ומתי הוא יוצא ממנו. בין היתר, יאפשר החוק החדש לכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) לתת הפטר מחובות לחייבים שלא יוכלו לשלמם, מבלי שהם יצטרכו להגיע לבית המשפט; וכפי שהגדיר זאת עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פיסקליים לשעבר, "התפיסה היא כי פושט רגל אינו עבריין, אלא לעתים הוא נקלע למצב-ביש - ויש לסייע בידו לחזור למוטב".
בפסק דין שפרסם ביום חמישי האחרון, העביר שופט המחוזי בת"א, עודד מאור, ביקורת נוקבת על הצעת החוק ועל עמדת הכנ"ר (כיום מכהנת בתפקיד הכנ"רית עו"ד סיגל יעקבי). השופט מבקר בפסק הדין את הקלות הרבה מדי שבה, לגישתו, מקבלים חייבים פושטי רגל הפטר מחובות. "עמדת הכנ"ר שהפכה לרווחת מאוד בשנים האחרונות, ואף מקבלת חיזוק משמעותי בהצעת חוק חדלות פירעון - לפיה יש לתת לחייב הפטר לאלתר ולוותר על הכספים שעליהם התחייב לשלם, תוך שיהיה בכך כדי לסייע לשיקומו הכלכלי של החייב - אינה מספיקה כדי למחול לו על חובותיו", כתב השופט מאור.
השופט מאור אינו מסתפק בכך והוא מותח ביקורת גם על כך שלפי הצעת החוק, "בתמורה" להפטר מחובות יישלחו החייבים לשיקום ולחינוך כלכלי. "נדמה שחינוך כלכלי וניהול תקציב חשוב הוא, אולם אין מקומו במסגרת שעניינה הפטר מחובות, כחלק מהליך המכונה - לעת מצוא - 'שיקום', אלא במסגרת מניעתית, כי אז מספר משקי הבית הקטנים שייקלעו למעגל חדלות פירעון יצטמצם באופן משמעותי, ומכל מקום היקף החובות יהיה נמוך מאוד".
לדברי השופט, את "החינוך הכלכלי והצרכני הנבון יש להעניק בתחילת הדרך. כבר בראשית ימיו של אדם, ואל לנו לתייגו ככזה שנכפה על מי שנפגע ב'תאונה כלכלית' או לאותם אלו שלכאורה לא ידעו ולא הצליחו (משל צברו הם ניקוד בחסר) - אלא יש לראותו כחלק ממארג החיים הכולל וכמנוע לצמיחה".
פסק הדין הנוקב של השופט מאור דן במקרה של החייב, שלומי לוי, שהתנהלו נגדו לא פחות מ-21 תיקי הוצאה לפועל בסכום כולל של למעלה ממיליון שקל. במאי 2012 הגיש לוי בקשת לפשיטת רגל ולמתן צו הפטר מחובות. בתצהירו, ציין לוי כי בשל נסיבות אישיות ובריאותיות ובשל פיטוריו מעבודתו, הוא לא הצליח להתמודד עם בעיות הפרנסה ועם החובות, ומשכך פנה לבית המשפט למתן צו כינוס לנכסיו ולהכריז עליו כפושט רגל. לפי פסק הדין, על אף פנייתו לוי לא שיתף פעולה במסגרת ההליך לאורך השנים ויצר מחדלים רבים. גם לאחר שהוא צבר חובות בגין מזונות וחובות למעסיק והלוואות לבנקים, הוא המשיך לקחת הלוואות נוספות ולבקש אשראי.
למרות האמור, הגיע לוי ב-31 באוקטובר 2016 להסכמה עם הכנ"ר, לפיה לוי יקבל הפטר מחובותיו. זאת, בכפוף, לכך שהוא ישלם חוב פיגורים בסך של 15 אלף שקל תוך 60 יום מיום ההסכמה. אולם, לוי לא עמד גם בתשלום זה, לא היסס ופנה שוב לבית המשפט, הפעם בבקשה כי יימחק גם חוב הפיגורים בסך 15 אלף שקל - שנועד לאפשר לו לקבל את צו ההפטר מהחוב של מיליון שקל.
הנאמן מטעם בית המשפט, עו"ד אופיר פדר, התנגד לבקשה וטען כי על לוי לשלם את חוב הפיגורים. לעומת זאת, הכנ"ר חשב אחרת והיה מוכן למחול ללוי גם על חוב הפיגורים. לדבריו, "המקרה של לוי הוא חריג ויוצא דופן, בו יש לסייע לחייב ולהושיט לו יד על-מנת שיוכל להשתקם ולצאת לדרך חדשה. מה גם שתועלת לנושים לא תצמח, כיוון שהכספים יועברו ממילא ברובם לטובת הוצאות ההליך". הכנ"ר סבר כי באיזון בין שיקום החייב לתועלת הנושים - יש להעדיף את תכלית השיקום (של החייב)".
תאונה כלכלית
השופט מאור לא אהב, בלשון המעטה, את עמדת המדינה כפי שהובעה ע"י הכנ"ר, ודחה אותה. השופט החליט כי על לוי לשלם את חוב הפיגורים בסך של 15 אלף שקל כתנאי לקבלת ההפטר מחובותיו שקדמו למתן צו הכינוס. "גם אם קיים קושי אובייקטיבי לשלם את התשלום בפרק זמן קצר, הרי ניתן לפרוס את חוב הפיגורים לתשלומים שיהיו מותאמים ליכולותיו של החייב", קבע.
לדברי השופט, "מי שעותר בבקשה לפתוח דרך חדשה בחייו הכלכליים, מי שמבקש כי תושט לו יד על-מנת שתחלץ אותו ממעגל החובות, מי שזוכה להגנת הדין ממתן צו הכינוס ועד למתן צו הפטר - ראוי שישתף פעולה בהליך המשפטי באופן מלא ומצופה ממנו לעמוד במחויבויותיו בהליך, כדי שניתן יהיה לקדם את מטרתו באופן מהיר ויעיל. אולם, התנהלותו של החייב בתיק זה לקתה בחסר והייתה רצופה כשלים וקשיים לא מעטים".
בפסק הדין נכנס השופט מאור לדיון מקיף ונוקב בתכליות של הליכי פשיטת הרגל. השופט ציין כי הליכי פשיטת הרגל נועדו לשתי תכליות, כאשר לצד השאת גביית החוב לנושים, קיימת תכלית סוציאלית שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על-ידי קבלת הפטר מחובותיו. בשלב זה עבר השופט לדון בהצעת חוק חדלות פירעון ולבקר אותה. תוך שהוא משתמש בציטוטים מדברי ההסבר להצעת החוק כתב השופט כי "עתה, הליכי חדלות הפירעון מקבלים תפנית ו'חוסר מזלו של החייב' שהוביל אותו לקריסתו הכלכלית, מפנה את מקומו, אחר כבוד להסבר אחר: 'קריסה כלכלית של החייב היחיד - במובחן מתאגיד - נבעה מסיכון כלכלי שהתממש, 'תאונה כלכלית'".
השופט מציג פרדוקס בהצעת החוק - לטענתו, אם פשיטת הרגל של חייב היא אכן תאונה כלכלית חד-פעמית, מדוע הצעת החוק - שלכאורה מעמידה את שיקומו הכלכלי של היחיד כערך מרכזי - שולחת את החייב לתוכנית הכשרה כלכלית, על-מנת לתת בידיו את הכלים להתנהלות כלכלית וצרכנית נבונה, משל היה הוא תלמיד שזקוק לריענון של החומק שנלמד (או שמעולם אותו לא למד). לדברי בית המשפט, "אם אומרים (בהצעת החוק) שהקריסה הכלכלית אינה אלא 'תאונה כלכלית' ואם המדובר באירוע חד-פעמי בלתי-צפוי שעקב חוסר מזל נקלע אליו אותו חייב - מדוע יש - אם כן - לשלוח אותו לחינוך כלכלי?"
התנהלות נכונה
השופט מאור לא עוצר כאן בביקורת על הצעת החוק וממשיך וטוען כי "אם המדובר בהתנהלות כלכלית (של החייב שהביאה אותו למצבו), שנובעת מהיעדר ידע, הרי תוכנית ההכשרה אינה אלא חוכמה בדיעבד", הוא כתב. "מדוע שומה נכפה עלינו לשלוח את מי שכבר קרס כלכלית לתוכנית הכשרה שכזו, תחת שנפעל למנוע את הקריסות הכלכליות הבאות, תוך הקניית הכלים להתנהלות תקציבית נבונה מבעוד מועד וכבר בשלבים המוקדמים של החיים".
השופט מציין כי יש האומרים שלעתים יהיו מצבים בהם משק בית מתחיל להסתגל לחיות בצל הליכי אכיפה וגבייה - הכנסות התא המשפחתי בפועל אינן מדווחות, נכסי החייבים נרשמים על-שם אחרים והם מתחילים לחיות על-חשבון אחרים. "אינני מסכים עם עמדת הכנ"ר כי זוהי שאלה של שיקום", מבהיר בית המשפט. "זו שאלה של התנהלות בסיסית שאינה נכונה, זוהי קריסת מערכות כוללת של המעורבים כולם. עובדה היא - גם תאגידי ענק המנוהלים על-ידי אנשי מקצוע, בעלי הכשרה וידע נרחב, חווים 'תאונה כלכלית', ולא מצאתי בהצעת החוק קביעה כי גם אותם יש להפנות לספסל הלימודי על-מנת לקבל ארגז כלים בהתנהלות כלכלית, בדיעבד" כתב מאור.
המהפכה שבדרך: שיקום מהיר של בעל חובות על חשבון הנושים, בעיקר הבנקים
בסוף חודש נובמבר יובא לאישורה של הכנסת "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" שאמור לחולל מהפכה של ממש בתחום חדלות הפירעון. החוק החדש אמור לאפשר שיקום מהיר של מי שנקלע לחובות - בין אם מדובר באדם יחיד שפשט רגל ובין אם מדובר בחברה שהגיעה לכינוס נכסים או לפירוק.
הצעת החוק עוסקת גם בחלוקה צודקת יותר של הקופה בין הנושים ומבקשת לסייע לנושים הקטנים, ספקים שכיום נאלצים להסתפק ב"רסיסים" מהסכום הכללי שמתחלק בין המדינה לנושים המובטחים (לרוב בנקים ונושים חזקים אחרים). לפי הצעת החוק, תצומצם העדיפות שניתנת למדינה בהחזרת כספי החוב (דיני קדימה), ויצומצמו הסכומים המוחזרים לנושים המובטחים בשעבוד צף (בעיקר מדובר בבנקים).
המהלך המשולב הזה אמור להביא לכך שחלק גדול יותר מהכספים שנותרו לחייב יועברו לנושים "הקטנים" - ספקים, אנשים פרטיים אחרים ונושים כמו נושים נזיקיים שנפגעו ממעשיו של החייב - ולא לנושים החזקים.
שופט מחוי בת"א, עודד מאור, הוא לא השופט הראשון שמותח ביקורת על החוק החדש. לפני כשנה אמר נשיא בית המשפט המחוזי בת"א וראש מחלקת הפירוקים, השופט איתן אורנשטיין, כי הצעת החוק מכרסמת בשיקול דעת השופטים, שעד כה קבעו בעצמם מתי חברה מגיעה לחדלות פירעון: "הצעת החוק מצאה לנכון להגדיר 'חדלות פירעון' כמצב כלכלי שבו חייב לא יכול לשלם חובותיו במועדם. כלומר כדי לפתוח הליך שמניסיוננו עלול להתגלגל לכדור שלג, די אם התאגיד או החייב לא עמדו בתשלום החוב במועד. לטעמי, ההגדרה מאוד בעייתית. שיקול הדעת שהיה לבית המשפט נשלל בהצעת החוק וזה מסוכן", אמר אורנשטיין.
ביקורת השופט
- לפי הצעת החוק, יוכל חייב לקבל הפטר מחובותיו, כדי לסייע לשיקומו הכלכלי - בקלות רבה מדי
- התפיסה העומדת בבסיס הצעת החוק - לפיה הקריסה הכלכלית של החייב היא "תאונה כלכלית", אירוע חד-פעמי ובלתי-צפוי עקב חוסר מזל - שגויה. מדובר בהתנהלות בסיסית לא נכונה, קריסת מערכות כוללת של כל המעורבים
- לפי הצעת החוק, החייב יישלח לחינוך כלכלי במסגר מתן ההפטר מחובותיו. אולם, אם פשיטת רגל היא אכן "תאונה כלכלית", אין טעם בהכשרה כלכלית
-חינוך כלכלי וניהול תקציב הוא חשוב, אך אין מקומו במסגרת הפטר מחובות, אלא במסגרת מניעתית, בתחילת הדרך, כבר בראשית ימיו של אדם. זאת, כדי למנוע את הקריסות הכלכליות הבאות