ג'נט ילן / צילום: רויטרס
המשבר הגדול שהתרחש לפני עשור גרם להתערבות מסיבית מצד הבנקים המרכזיים בעולם. הם הורידו ריבית לרמה אפסית, ובחלק מהמדינות אף לרמה שלילית, והפעילו תוכניות להידוק מוניטרי. בארצות-הברית פעל הבנק הפדרלי בצורה המהירה והאגרסיבית ביותר. ריבית הפד ירדה תוך שנה וחצי מרמה של 5.25% ל-0%, והבנק הפעיל שלוש תוכניות הידוק מוניטרי.
כתוצאה מכך, תפח מאזן הבנק המרכזי ל-4.5 טריליון דולר. ההתערבות המסיבית אכן שיקמה את המדינה. השיפור בא לידי ביטוי בצמיחה, אם כי בשיעורים מתונים, ובירידה באבטלה מרמה של 10% בשנת 2009 לרמה של כ-4.5% השנה. בעולם הכלכלי הישן היינו מצפים ששיפור כזה יוביל לעליות שכר, ויגרום עלייה באינפלציה, אך לא כך במציאות.
בפועל, אינפלציית הליבה אינה מתרוממת, ונשארת מתחת ליעד המוצהר של 2%. בהחלטת הריבית האחרונה, לפני שלושה חודשים, הנגידה אף הורידה את ציפיות האינפלציה לשנה מ-1.7% ל-1.5%. חוסר האינפלציה במדינה נובע הן מבעיות מבניות בארה"ב והן מהעובדה שהעולם הפך גלובלי.
הירידה באבטלה מתרחשת אמנם בכל המדינות בארה"ב, אך עדיין קיים שוני בין מדינות. כך, בחודש האחרון שיעור האבטלה ב-20 מדינות היה גבוה מהממוצע הארצי. במקביל, שיעור הצמיחה ב-20 מהמדינות ברבעון הראשון של 2017 היה מתחת ל-1%.
עדיין ישנם אינדיקטורים שמצביעים שחזרתו של שוק העבודה מהמיתון אינה מלאה. שיעור העובדים בגילאי 25-54 נותר נמוך מרמתו ב-2007.
חלקם של העובדים במשרות חלקיות המעוניינים במשרה מלאה עדיין גבוה מהרמה שהייתה לפני המיתון האחרון. יתרה מזאת, בשל שינויים דמוגרפיים ושינויים מבניים אחרים, שיעור האבטלה הנמוך היום אינו מצביע בהכרח על כך שהמשק נמצא בתעסוקה מקסימלית, מה שמצביע על עליית שכר מתונה בלבד.
זאת ועוד, על פי המחקרים האחרונים שערך הבנק הפדרלי, בשנת 2016 אחוז אחד של משקי הבית העשירים ביותר החזיק 39% מסך העושר, לעומת 30% בשנת 1989. בדרך כלל, הגידול באי-שוויון מקטין את ההוצאות לצריכה במצטבר, היות שבקרב המשפחות העשירות גדל שיעור החיסכון מתוך כל הכנסה נוספת, וזאת בניגוד למשפחות עם הכנסה נמוכה, אשר נוהגות להוציא שיעור גבוה יותר על צריכת מוצרים ושירותים.
העולם הגלובלי הפך לגורם מרסן אינפלציה. הגברת התחרות, בעיקר מצד המדינות המתפתחות, מהווה גורם מרסן אינפלציה. מעבר לכך, העלייה המתמדת בשיעור הקניות המקוונות מגבירה תחרות במגזר הקמעוני, וכך מאיטה את האינפלציה.
עלייה בתשואות האג"ח ל-10 שנים
החודש חלה עלייה מהירה בתשואות האג"ח האמריקאיות ל-10 שנים. התשואות עלו מ-2% ל-2.34% תוך שלושה שבועות.
הסיבות העיקריות הן הנאום של הנגידה ג'נט ילן, והצגת רפורמת המס של דונלד טראמפ. ילן שידרה אופטימיות בנוגע לכלכלה האמריקאית, וכן הותירה את ההערכות הקודמות להעלאת ריבית אחת נוספת השנה, ולעוד שלוש העלאות בשנה הבאה.
נוסף על כך, היא הודיעה על תחילת תהליך צמצום של המאזן עוד השנה. רפורמת המס של הנשיא טראמפ, אשר הוכתרה כ"קיצוץ המס הגדול ביותר בהיסטוריה", כוללת הורדת מס חברות מ-35% ל-20%, וצמצום מספר מדרגות המס ליחידים, תוך הקטנת המדרגה העליונה. נוסף על כך, נקבע כי חברות אמריקאיות שמחזיקות נכסים מחוץ למדינה ישלמו מס חד-פעמי. ההערכות הן כי מדובר על כ-10%. לפי הערכות הממשל, הפחתת המס צפויה להוביל לצמיחה שנתית של 6%.
אגב, אם הרפורמה תאושר, תהיה זו הצלחה משמעותית ראשונה של הממשל. יחד עם זאת, על פי הערכות האנליסטים, הרפורמה מיטיבה עם העשירים, והרבה פחות - אם בכלל - עם האמריקאי הממוצע, היות שלמעלה מ-50% ממשפחות מעמד הביניים כלל לא מגיעים למדרגת המס המינימלית.
אין ספק שבטווח הארוך, רפורמת המס - ביחד עם העלאת ריבית וצמצום מאזן הסחר - יתמכו במגמת עליית התשואות של האג"ח האמריקאיות. עליית התשואות תורמת בעיקר, וכמעט מיידית, למערכת הפיננסים. המשקיע יכול להיחשף אליה דרך התעודות XLF (פיננסים), KBE (בנקים) או KRE (בנקים אזוריים).
יחד עם זאת, בטווח הקצר תיתכן תנודתיות גבוהה בתשואות האג"ח, אם הפעולות שנעשו יחלחלו לכלכלה בקצב איטי יותר מהמצופה - הן בשל הבעיות המבניות במדינה והן בשל התארכות התהליכים בהפיכת רפורמת המס לחקיקה, והשפעתה על הכלכלה.
הכותבת היא אנליסטית בכירה באינפיניטי. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
