משה אשר / צילום : אוריה תדמור
דיבידנדים בהיקף כולל של למעלה מ-40 מיליארד שקל נמשכו מתחילת השנה מחברות ארנק והועברו לחשבונות פרטיים תוך ניצול הטבת המס שהעניקה רשות המסים, כך על-פי הערכות במשרד האוצר. לפי הוראת שעה שפגה במוצאי יום הכיפורים, בעלי השליטה בחברות הארנק יכלו למשוך דיבידנדים מהחברות במיסוי מופחת של 25% לעומת המיסוי הרגיל העומד על 33% (כולל 3% מס יסף).
מדובר בהוראת שעה שנחקקה ביוזמת מנהל רשות המסים, משה אשר, ועל-פי סיכום עם לשכת רואי החשבון, לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס. הוראת השעה נכללה בחוק ההסדרים ואושרה בוועדת הכספים. בעת אישורה, רשות המסים העריכה כי ההיקף הכולל של משיכות הדיבידנדים יגיע ל-4 מיליארד שקל, אך אתמול (ב') התברר כי הסכום הסופי צפוי להיות גבוה כמעט פי 10 מהתחזית.
המשמעות היא כי הטבת המס לבעלי השליטה בחברות הארנק שניצלו את הוראת השעה עשויה להגיע לסכום כולל של 3 מיליארד שקל, לעומת 300 מיליון בלבד לפי הצהרת רשות המסים בעת העברת הוראת השעה.
חברת ארנק היא חברה שהקים יחיד לצורך תכנון מס - או תשלום מס מופחת ביחס למס ההכנסה שהיה מוטל עליו. בדרך-כלל מדובר באנשים המשתייכים לעשירונים העליונים.
ברשות המסים טוענים בתגובה כי ללא הוראת השעה הכסף היה נשאר בחברות הארנק, כפי שהיה עד כה. מנהל רשות המסים, משה אשר, אמר ל"גלובס" בתגובה לטענות באוצר כי "המדינה זכתה למשהו שלא הייתה מקבלת, ולכן זו לא הטבה אלא תוספת להכנסות המדינה. הוראת השעה באה על רקע הנהלים החדשים של מיסוי חברות הארנק שהבהירו הרבה מאד נושאים. וכך, גם האזרחים יוכלו ליהנות מהרווחים שהיו כלואים בחברות הארנק, וגם עשינו restart לחברות הארנק, כך שהבעלים יודעים מעכשיו איך להתנהל בצורה ראויה".
כתוצאה מהמהלך נוצר עודף גבייה חד-פעמי משמעותי בחודש ספטמבר. מדובר בעודפים של 5.8 מיליארד שקל שכבר נמצאים בקופת האוצר, אולם באוצר מעריכים כי עם קבלת כל הדיווחים למס הכנסה יחצו הכנסות המדינה החד-פעמיות את רף ה-10 מיליארד שקל.
עודפי המס יסייעו למשרד האוצר לממן בטווח הקצר את ההתחייבויות לנכים בשנה הקרובה. מדובר בחדשות טובות גם על רקע העובדה שגוף ביטחוני שהיה אמור להעביר אף הוא מיליארדי שקלים לקופת המדינה, נמנע מלעשות זאת כרגע בשל קשיים משפטיים, כפי שנחשף אמש ב"גלובס".
מדוע אם כך זוכה המהלך לביקורת חריפה באוצר? ראשית בשל החשש שהעודף העצום יגרור לחצים מצד הדרג הפוליטי ובעיקר מצד שרים שיבקשו להשתמש בעודפים לקידום מטרות פוליטיות, וזאת בעיתוי אומלל מבחינת האוצר - ערב ההחלטה הצפויה בממשלה על חלוקת הרזרבה לתקציב 2018.
שנית, עודפי הגבייה העצומים מגלמים הטבת מס משמעותית לבעלי חברות הארנק, שבדרך-כלל משתייכים לאלפיון העליון. באוצר טוענים כי הטבת המס שניתנה להם באמצעות הפחתת המס על הדיבידנד הייתה גדולה מדי ובכל מקרה שונה באופן מהותי מההערכות בהם נקבה רשות המסים בעת הכנת התקציב.
עו"ד ורו"ח יום טוב אבדי, ראש קבוצת המיסוי הישראלי במשרד פרל-כהן, אמר כי "ההנחה היא שזו טיפה בים, ויש עדיין כספים רבים שלא חולקו. אנשים יושבים על הגדר ומחכים ל'מבצע' הבא של מס הכנסה. 'מבצעים' כאלה אנחנו רואים אחת לכמה שנים, והם קורים בדרך-כלל בשנים שיש בהן בור תקציבי או במקרים של חקיקה שמשנה סדרי עולם, כמו החקיקה החדשה בחוק ההסדרים האחרון כנגד חברות הארנק, שבצדה דואגים לחלק גם 'סוכריות' לבעלי ההון".
יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, אמר כי "יש כאן חקיקה שבחוכמה שילבה מקל וגזר, ולכן היא כל-כך מוצלחת: מצד אחד, חיסלנו את השימוש הלא ראוי במיסוי הדו-שלבי לבעלי ההכנסות הגבוהות, והוא עומד היום על 50%, ומנגד איפשרנו להם לפתוח דף חדש ולחלק דיבידנד באותו שיעור שכל אזרחי ישראל היו משלמים מס אילו היו עושים כל השקעה ומקבלים דיבידנד רווח הון, רק בהטבה לאותה אוכלוסייה, כדי שתוציא את הכסף שקבור בחברות ותשלם מס לרווחת כל תושבי ישראל".