העיתונאי רועי שרון לא יחשוף את המקור שהעביר לו את צילומי האירוע שזכה לכינוי "חתונת השנאה" ושודר בערוץ 10 בדצמבר 2015 - כך קבע אתמול (ב') שופט בית המשפט לנוער בירושלים, שמעון לייבו.
מדובר באירוע שבו צולמו חוגגים בחתונה כשהם מניפים כלי נשק באוויר, שרים "שירי נקמה", ואחד מהם אף נראה כשהוא דוקר את תמונתו של התינוק עלי דוואבשה שנרצח בפיגוע בכפר דומא. בעקבות שידור הסרטון הוגשו על-ידי המדינה מספר כתבי אישום בגין "הסתה לאלימות" נגד המעורבים באירוע.
אחד מהקטינים שנגדם מתנהל כיום המשפט פנה כבר במארס לבית המשפט בבקשה לחשוף את חומרי החקירה, ובכללם את המקור לסרטון שהעביר אותו לשרון באמצעות אפליקציית וואטסאפ. בהמשך הצטרפו לבקשה קטינים נוספים העומדים כיום לדין, שטוענים, בין היתר, כי השב"כ והמשטרה הם שעמדו מאחורי הלהטת הרוחות בחתונה, ולשיטתם, חשיפת המקור לסרטון תסייע להם בהוכחת כיוון ההגנה הזה.
נושא חיסיון המקורות של עיתונאים במשפט הישראלי הוא בעייתי, על רקע העובדה שאין לגביו הוראה בחוק, וההגנה על מקורותיהם של עיתונאים היא מה שמכונה "יציר הפסיקה", כלומר מתבססת על פסיקות שונות של בתי המשפט בישראל, שבבסיסן מה שמכונה "הלכת ציטרין", שאליה הצטרפו בהמשך פסיקות נוספות.
יחד עם זאת, כפי שציין השופט לייבו בפסיקתו, במקרה הנוכחי לא מדובר במדינה שמבקשת לחשוף מקורות כדי לסייע לה לפעול נגדם, וגם אם אין מדובר במקרה שבו החומרים עצמם שהעביר המקור חסויים, שהרי הסרטון עצמו פורסם בשלמותו בערוץ 10.
"למעשה, חשיפת זהות מעביר הסרטון אינה נחוצה לצורך הבירור העובדתי... אלא בעיקר מחשש לפיו מעביר הסרטון קשור בקשר כלשהו לסוגיית 'הפרובוקציה'", כותב השופט לייבו, שהזכיר כי "חשיפת המקור שלא לצורך היא בעלת משמעות שלילית הצופה פני עתיד בבחינת נעילת דלתות בפני מקורות פוטנציאלים נוספים".
בהמשך קובע השופט כי אין בסיס של ממש ל"תיאוריית הפרובוקציה", ועל רקע זה פסק כי "באיזון שבין הסיכון מחשיפת המקור לתועלת שעתידה לצמוח למבקש מחשיפת מוסר הסרטון, לא מצאתי כי חשיפת המקור תביא תועלת של ממש... לעומת זאת, נשקף סיכון בחשיפת המקור הן ביחס למקור עצמו והן באופן כללי סביב אפשרות עתידית שאנשים ישלחו דרך וואסטאפ מידע לעיתונאי ועלולים להסתכם בחשיפה גם כאשר אין תועלת של ממש בחשיפתם".
שרון, שמאז פרסום הסרטון עבר מערוץ 10 לתאגיד כאן - שהצטרף אף הוא כמשיב לעתירה - יוצג בידי עורכי הדין עופר וולך וטלי ליבליך.
