פרופסור יפה זילברשץ / צילום: עודד קרני
על שולחנה של פרופ' יפה זילברשץ', יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), מונחת חבילת ניירות בכתב יד עם שורות צפופות. היא מעיינת ו'מסתערת' על הראיון. "לא, לא הכנתי מלא ניירות. הכנתי מראש מלא נקודות חשובות", היא אומרת.
- את יודעת, עם כל הכבוד לאקדמיה, ויש הרבה כבוד, קיימת תחושה שיש בה גם יהירות ולעתים ניצול לא יעיל, במילים עדינות, של כספי ציבור. בכל שביתה נלחמים ראשי המערכת על 'המוחות המבריקים' שחייבים להחזיר, ואחרי שהכול נגמר, מסתבר ש'המוחות' קיבלו רק קצת, אבל הבכירים, המקושרים והחזקים - די הרבה. רק לאחרונה, למשל, באוניברסיטה העברית שאף איימה לא לפתוח את השנה בגלל חובות ענק, המציאו תפקיד בכיר חדש, של "נגיד", עבור הנשיא היוצא פרופ' מנחם בן-ששון. גם באוניברסיטת אריאל יש תפקיד חדש של נגיד ליגאל כהן אורגד - ומעריכים שזה עוד יתפשט אצל כל החברים היקרים ממילא. את לא התערבת, המל"ג לא עצר את זה, והתחושה הלא-נעימה על התנהלות האקדמיה מתגברת.
"רגע, רגע, מי אומר את זה?".
- באקדמיה, בממשלה, בציבור.
"אנשים מהרחוב? מי? מי בדיוק? תלמידים? סטודנטים? סגל?".
- עוד טענה: אתם, ראשי האקדמיה, מצוינים בלהטיח ביקורת מנומקת - ורק לא על עצמכם.
"אני מצטערת לשמוע זאת, ולו רק בגלל שאת הקבוצה הזו של ראשי האוניברסיטאות אני מכירה היטב".
- היית משנה לנשיא בבר-אילן.
"הייתי רק משנה, אבל אני מכירה את קבוצת האנשים האלה לפני ולפנים, ואני עובדת איתם גם בתוכנית הגדולה של 'לאן צריך לקחת את האקדמיה בעשור הקרוב'. כל מה שבנינו - בניתי איתם יחד. באופן אישי, אני מוכרחה לומר שיושבים שם אנשים מסורים, בעלי חזון, יוצאים מן הכלל, בעלי הבנה עמוקה של המערכת האקדמית, ובאמת שחבל שזו ההרגשה שהגיעה אליכם".
- ב'עברית', שצברה חובות אקטואריים של הרבה מיליארדים, צריך נגיד רק כי אין מה לעשות עם הנשיא לשעבר? ורק נזכיר כי את מכירה ומיודדת עם הפרופסור, הח"כ לשעבר בן-ששון.
"יותר מזה, לא רק שהוא חבר שלי, בעלי היה מדריך שלו בישיבה ועבד עם אבא של אישתו. עד כאן הגילוי הנאות. ולשאלתכם: האוניברסיטה העברית היא אוניברסיטה ענקית, יש לה הרבה מאוד קמפוסים, עשרות יחידות אקדמיות. אני לא יודעת למה להסתכל על כל מערכת ההשכלה הגבוהה דווקא בזווית הזו, וחבל שזה מה שאתם עושים".
- אפשר שזה מאשש את התחושה של שימוש בעייתי בכספי הציבור?
"הכסף של כולנו, כולל שלהם, של ראשי האקדמיה והעברית, כי גם הם משלמים מס מהמשכורת. אני חושבת שזו באמת שגיאה להסתכל על הדברים בצורה כזאת. פרופ' בן-ששון עדיין לא התחיל לעבוד, ניתן לו להתחיל ובשנה הבאה נוכל לדבר על זה. אני לא חושבת שזה לא בסדר, וממש הייתי רוצה לראות איך הוא ימלא את התפקיד שלו".
- את הממונה על השכר באוצר לא שאלו ולא קיבלו את אישורו למינוי. אותך, כראש הוועדה לתקצוב, שאלו?
"אף אחד לא צריך לשאול אותנו. האוניברסיטאות מתנהלות על פי החלטות שלהן, על פי התקנונים שלהן, וזה לא מנוגד לתקנון שלנו. נראה לי שתקפתם אותי מספיק, בואו נמשיך לדברים החשובים".
- המינוי שלך ליו"ר הות"ת לווה בביקורת מרומזת וגלויה על כך שהשר מהבית היהודי, נפתלי בנט, מינה "ימנית", "דתית". אמרו: "הדתה" בהשכלה הגבוהה. איך הרגשת עם הביקורת הזו?
"את השר נפתלי בנט פגשתי בפעם הראשונה כשזימן אותי לראיון כמועמדת לתפקיד יו"ר הות"ת. הראיון התמקד בנושאים אקדמיים, עיונים וניהוליים, שבהם שטחתי בפני השר את ה'אני מאמין' שלי לגבי מערכת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל והשינויים שנדרשים בשנים הקרובות כדי להתאים את האקדמיה להתפתחויות הטכנולוגיות ולאפשרויות המגוונות של רכישת השכלה. המינוי היה על בסיס מקצועי ותו לא".
- ובאשר להתייחסות לבחירתך?
"באשר 'לביקורת', כפי שאתם מציגים אותה בשאלתכם, אלי באופן אישי היא לא הגיעה. לאורך כל שנותיי, כחוקרת ובתפקידי ניהול, התמקדתי בעשייה אקדמית. גם בתפקידי הנוכחי אני מתעסקת רק בעשייה ובטובת המערכת, ואם יש כאלה שמדברים - זה לא בשליטתי. אני ממשיכה קדימה".
"משתדלים לשמור על החופש האקדמי"
- פרופ' אמנון שעשוע, מובילאיי, האקזיט הגדול, התבקש לאחרונה לתת טיפ למהנדס או מהנדסת צעירים שרוצים לפתח את מובילאיי הבאה. הוא אמר: 'תלמדו מדעי המחשב'.
"בדיוק בזה אנחנו עוסקים. קודם כול, קיבלנו תמרוץ ממשלתי מאוד משמעותי להגדיל את תחום מדעי המחשב ולהתמקד במוסדות להשכלה גבוהה בניסיון להרחיב אותם, גם בגלל שהייתה צמיחה יחסית מאוד גדולה במכללות הנתמכות על ידינו. יש 21 מוסדות ומכללות שנתמכים על ידי המל"ג, ביניהם מכללות טכנולוגיות הפרוסות ברחבי הארץ. מכללות יפהפיות, שמאוד התרחבו, קלטו הרבה אנשי סגל וסטודנטים - מה שפחות קרה באוניברסיטאות ולכן הושם עליהן דגש".
- תמרוץ ממשלתי מיוחד למה?
"לכל מה שאנחנו קוראים 'הכשרה למקצועות ההיי-טק' - מדעי המחשב, הנדסת אלקטרוניקה, הנדסת מחשבים, הנדסת מידע, גם סטטיסטיקות שמוסבות היום לדאטה-סיינס, וכל מה שמתקשר לזה".
- אז מהשנה, תשע"ח, יהיו יותר תלמידים באוניברסיטאות?
"יש כבר הרבה יותר, ובשנה הנוכחית יש גידול מאוד-מאוד משמעותי. תמרצנו את המוסדות בצורה מאוד עמוקה, ובמקביל הורדנו את התמרוץ שאנחנו נותנים למשפטים ולמינהל עסקים".
- מה זה "הורדנו"?
"האוניברסיטאות מקבלות כסף מאיתנו. חלק גדול מהכסף הוא תמיכה ישירה עבור כל סטודנט. לאוניברסיטה יש מכסת תלמידים והן מקבלות תמרוץ כספי על פי הדיסציפלינות. לא מתמרצים סטודנט לרפואה או להנדסה שעובדים במעבדות ובמכשור יקר, כמו שמתמרצים סטודנט למשפטים.
"הדרך הנכונה להוביל שינוי היא לבוא לראשי האקדמיה ולומר להם: אני מגדילה לכם את התמריץ, את המחיר שאני נותנת לכם עבור כל סטודנט, כדי שתוכלו לפתוח עוד כיתות, לקנות עוד מעבדות, להביא עוד מורים - וללמד. וזה מה שעשינו - תמרצנו, העלינו את המחיר שאנחנו נותנים לסטודנט ולדוקטורנטים. היינו צריכים גם לדאוג להכשרת סגל. התוצאות כבר מאוד מרשימות, המערכת קיבלה דחיפה אדירה קדימה".
- מה עוד אתם מתמרצים במיוחד?
"אנחנו מאוד עסוקים בלתמרץ את מדעי המחשב במובן המאוד רחב שלהם, כולל ההבנה שהתחום לא צריך להישאר רק בעולם של תלמידי המחשב. בקונספט 'הקמפוס החדש', עולם האקדמיה החדש שאנחנו עובדים עליו, אנחנו חושבים שכל סטודנט שעובר באוניברסיטה חייב שתהיה לו איזושהי הכשרה בנושא מחשבים, בהבנה של דאטה, הבנה בסיסית במה שהעולם המודרני דורש. כן, כן, כולל תלמידי ספרות עברית, סינית, ערבית, משפטים וכו'. צריך לבנות את מסלול הלימוד הזה - וזה מה שאנחנו עושים כרגע.
"אנחנו כמערכת אקדמית לא יכולים להוציא אנשים בורים למציאות, ואנחנו עובדים על זה מאוד קשה. במקביל, כמובן, לא היינו רוצים שיהיו לנו רק אנשים שזה כל מה שיידעו לעשות. כאן אני מתחברת לנושא המדובר של משבר מדעי הרוח. זו עובדה שבעולם קרה משהו, שפחות ופחות אנשים נרשמים לספרות, להיסטוריה, אפילו למדעי המדינה. פעם אלו היו פקולטות מפוארות עם מאות תלמידים שבאו לשמוע את פרופ' ישעיהו ליבוביץ', את פרופ' שלמה אבינרי, היום כבר לא רואים את ה'ווייב' האינטלקטואלי הזה.
"השאלה היא איך אנחנו כמדינה וכחברה שרואה באקדמיה קטליזטור שמניע את הידע, את העולמות - הרי ממנה יצאו ההמצאות המאוד גדולות של הקופקסון, של מובילאיי, כל הדברים הגדולים והענקיים צמחו במוסדות האקדמיים - השאלה המרכזית היא איזה תוצר, איזה סטודנט, אנחנו רוצים להוציא מהאקדמיה. אנחנו חושבים שגם זה שלומד הנדסה וגם זה שלומד מדעי המחשב צריכים ללמוד גם מדעי הרוח בחלק משנות הלימוד".
- וזה לא רק כי אתם רוצים להבטיח עבודה למרצים במדעי הרוח שמוצאים עצמם מול מיעוט תלמידים ואט-אט מתייתרים?
"לא, ממש לא. אני רוצה שימשיכו להיות חוקרים במדעים וגם חוקרים במדעי הרוח. אני רוצה שהתוצר האנושי, אם אפשר לומר דבר כזה, שהוא הסטודנט שמגיע אלי, לא ייצא איש טכני. שייצא אדם שיש לו חשיבה פילוסופית, שיידע לקרוא שירה, לנתח טקסט ספרותי. לכן, כל סטודנט יצטרך ללמוד חטיבת לימודים מסוימת, בתוך ובמקביל ללימודים שלו, גם כשהוא לומד הנדסה".
- זה כבר מתחיל?
"ניצנים, ניצנים כבר נראו בארץ. באוניברסיטת ת"א, למשל, בפקולטה להנדסת אלקטרוניקה, שזו פקולטה מאוד קשוחה, יש חטיבה למדעי הרוח. ממש חטיבה גם למסלול מצטיינים שכבר לומדים בה, אפילו הפחיתו שעות מלימודי התואר כדי לעודד את זה".
- זו תוכנית חובה לסטודנטים?
"תוכנית וסדרה של כמה שעות. לא כל סטודנט במדעים יכול ליהנות ממנה כרגע, אבל התחיל הניצן של התהליך, וזה רק חלק מהתמיכה הגדולה שאנחנו רוצים לתת למדעי הרוח".
- זו תהיה בחירה או חובה?
"אנחנו מאוד משתדלים לשמור על החופש האקדמי של המוסדות, נורא לא אוהבים לשמוע שיש רגולטור שצריך לסדר את העניינים. אנחנו מאמינים שזה תהליך ונראה איך המוסדות יתארגנו. נלמד איך לאשר את התמיכה הכספית לחטיבות לימודים במדעי הרוח, עבור האוניברסיטה בכלל ובמדעים המדויקים בפרט".
"לא התרשמתי שיש הטיות פוליטיות"
מנכ"ל האוצר לשעבר, שמואל סלבין, שהיה 7 שנים חבר בות"ת אמר ל"גלובס" (27.7.17) כך: "... מדעי החברה והרוח, בעיקר המחלקות של מדע המדינה, סוציולוגיה והיסטוריה, לא תרמו מאומה ב-50 השנים האחרונות לאנושות בכלל ולמדינת ישראל בפרט. הן הפכו למחלקות פוליטיות דלות מחשבה, מונוליתיות, לא מתקיים בהן ויכוח אקדמי אמיתי, כולם שם חושבים רק שמאל ושמאל... אין ויכוח, אין מחלוקות, אין חופש מחשבה - לכן הן דועכות, לא באים אליהן סטודנטים. הכסף הציבורי הגדול לא צריך לעבור אליהן. מי שרוצה ללמד מדעי רוח מוטים לכיוון אחד - מתכבד להקים מכון פרטי ושילמד את זה שם".
"זו דעתו, הוא הביע אותה גם בדיוני הות"ת, זכותו שזו תהיה דעתו. דעתי איננה כדעתו. אני חושבת שהבעיה בתחומי הרוח נובעת בעיקר מסיבות פרקטיות של רצון הסטודנט ללמוד מקצוע. העולם השתנה, נהיה הרבה יותר תכליתי. יש אנשים שחלמו להיות מדענים, יש אנשים שיש להם דרייב לחקור, אבל רוב האנשים רוצים לעבור את המערכת האקדמית שמכשירה אותם לקראת שוק העבודה. לכן אני חושבת שכחלק מהחינוך אנחנו חייבים להרחיב את נושא מדעי הרוח ולתת לו את המקום המכובד שלו בתוך המערכת".
- ולעניין ההטיה הפוליטית: בכמה אוניברסיטאות רואים בבירור הטיה פוליטית, יש אומרים מאוד מובהקת.
"כדי להגיד אמירה כזו, הדברים צריכים להיות מאוד בדוקים ומאוד מדעיים. אני לא יודעת על זה. באתי ממקום (אוניברסיטת בר-אילן, א.צ, ס.ק.ל) שאני מכירה בו הרבה אנשי מדעי רוח שהם היסטוריונים מעולים, אנשי פילוסופיה ורוח דגולים, ולא, ממש לא התרשמתי שיש הטיות פוליטיות כלשהן. אי-אפשר לומר את זה בהכללה, ממש לא".
- את שנתיים בתפקיד, העברת תוכנית רב-שנתית שמשמעותה תוספת כספית הדרגתית של מיליארדים, 12 מיליארד ב-2022. מה אתם חייבים להוכיח? זו התניה של האוצר להגיע לסכומים האלה?
"התקציב ברובו רב-שנתי ולא מותנה ברמה כזאת של עשה, אל תעשה, אלא למעט מאוד דברים".
- גם את יודעת שאת תלויה בביצוע ובכוונות של ראשי האוניברסיטאות והם שיצטרכו לעמוד בהתניות אחרת הכסף ייעצר.
"יש יעדים מסוימים, בתחומים מסוימים, שקשורים בעיקר לנושא ההישגים בשוק התעסוקה, כמו למשל, בנושא ההיי-טק, שדיברנו עליהן עד עכשיו, בנושא השתלבות המגזר הערבי, השתלבות חרדים - זה לא כסף שמגיע אוטומטית. זה מגיע ויגיע רק אם עושים את הדברים האלה".
- אלה ההתניות למימוש התוכנית הרב-שנתית. תבצעו - תקבלו, לא תבצעו - לא תקבלו?
"נכון".
- אין התייחסות לרמת השכר לבכירים והגדלת משרות בכירות?
"זה לא קשור, בשביל זה יש ממונה על השכר במשרד האוצר".
- שומעים לו? שואלים אותו? מבקשים אישורו?
"חד-משמעית - כן".
- לראשונה, נתתם תקציב ייעודי ליועצות נשיא להוגנות מגזרית.
"כולנו מכירים את הבעיה במוסדות להשכלה גבוהה: מספר הנשים בסגל הולך ופוחת ככל שעולים בדרג. מה אתה עושה עם דבר כזה? לארגן פעילות במוסדות, לבדוק תקנונים ולוודא שיש בהם כל הזמן הדגשה על הוגנות מגדרית? לשאול ולבדוק את אלו שהצליחו להגיע למקומות הגבוהים איפה הבעיות? מה עוצר את הקידומים?".
- יש בעיה גדולה בפוסט דוקטורט. הנשים נעצרות ונשארות בארץ בגלל העניין המשפחתי ואז יש תירוץ לא לקדם אותן. 16% בלבד מסגל הפרופסורים הן נשים.
"אנחנו הרי לא רוצים להתאהב בבעיה, רוצים לחפש פתרונות. פתרון אחד הוא לתמרץ פוסט-דוקטורנטיות ולהגיד להן: תקבלו מלגות מאוד נדיבות, ברמה שתוכלו לקחת את המשפחה. זה סוג אחד של פתרון, ואת זה אני מציעה. ברור שזה לא הפתרון האולטימטיבי ואנחנו מזמינים רעיונות אחרים".
- מגדרים זה לא רק נשים גברים, זה גם טענות על אפליות, מזרחיים, אשכנזים, ערבים, אתיופים, חרדים.
"אפליה היא משהו שמסתמן ממנו זדון. אני לא חושבת שזדון בכל צורה שהיא, מתקיים. אנחנו בעד גיוון מלא של כל שכבות האוכלוסייה בכל תפקידי המפתח במדינה, ובתוך המערכת האקדמית בכלל - כולל נשים, ערבים, חרדים בני העדה האתיופית.
"אני בהחלט מחויבת לזה. אנחנו מחויבים לזה במל"ג ובות"ת, ובאמת עושים ניסיונות כמיטב יכולתנו לתמרץ את המגזרים השונים. רק שזה תהליך מאוד ארוך. כשאתה רואה חבר סגל בדרגת פרופ' מן המניין, זה משהו שהוא השקיע בו לאורך הרבה שנים. לא גדלים ונולדים לזה. פרופ' מן המניין ממוצא אתיופי זה תהליך ארוך. נעשית עבודה מאוד רצינית שמתחילה ממשרד החינוך ומגיעה אלינו".
- האם הקוד האתי של פרופ' אסא כשר נקבר קבורת חמור?
"נעשה לכם קצת סדר".
- אבל בבקשה לא בנחמדות וותרנות, מותר לשים מראה גם מול פני האקדמיה.
"בלי רמיזות, אני מספיק חזקה בשביל להיות ברורה ואמיתית. כל הסיפור הזה הובן מאוד-מאוד לא נכון. הנה הסיפור: ישנן החלטות של המל"ג מלפני 10 שנים בערך, שדנות בנושא של הימנעות משיח פוליטי על ידי מרצים במסגרת הלימודים. בשלב מסוים התחילו להגיע כל מיני תלונות מכל מיני מוסדות, גם של סטודנטים, להטמיע את הסידור. בהתחלה לא ידעו מה לעשות עם זה, עד ששר החינוך ביקש מפרופ' כשר לתת מסמך פרשנות. המטרה היא להביא את זה לדיון במל"ג, ששר החינוך הוא היו"ר שלו. לדון ולהחליט אם לקבל את מסמך הפרשנות, או לדחות או לשנות אותו.
"זה היה לפני כמה חודשים, פרופ' כשר הגיע למל"ג, הציג את המסמך, אנשים הגיבו אליו - 25 החברים נציגי האוניברסיטאות ונציגים עצמאיים. הוחלט להעלות את זה לדיון נוסף אחרי שייעשה עוד סבב של חשיבה. הכול עם פרוטוקולים מסודרים ופתוחים, מי שרוצה יכול לראות בדיוק את כל הנאמר. ההחלטה של המל"ג הייתה להעביר את הנושא לדיון עומק בוועדת מדיניות של המל"ג שתחליט מה היא רוצה לעשות עם זה".
- האם יש בתוך ראשי האקדמיה מאבקים בין ימין ושמאל?
"הם לא הגיעו אלי, אני לא יודעת עליהם. אני מתכוונת לזה - אני באמת לא יודעת עליהם".
- את מתעלמת מהמציאות.
"ממש לא. אני מטפלת בדברים שעולים לדיון, מה שלא - לא. לסיכום: כרגע הדוח של אסא כשר נמצא בוועדת מדיניות, יתקיים דיון עומק ויוחלט מה שיוחלט - לאמץ, לדחות, לשנות".
- המערכת האקדמית צריכה קוד אתי?
"יש תהליך, נחשוב ביחד".
- האם קוד אתי פוגע בחופש האקדמי?
"אנחנו נדון בכך בוועדת המדיניות ונוציא את החלטתנו".
חזון "הקמפוס החדש":
למידה מקוונת ושת"פ עם קרנות הון סיכון
חזון "הקמפוס החדש" יוצא מנקודת הנחה שבעוד עשר שנים מערכת ההשכלה הגבוהה תראה אחרת. גם בהיבטים המבניים של הקמפוס, אבל עיקר השינוי יבוא לידי ביטוי ב"שבירת המחיצות", תוך הסתכלות אחרת על מהות העשייה האקדמית על כל היבטיה במחקר ובהוראה.
"השינויים הטכנולוגיים מחייבים חשיבה מחודשת. כמויות המידע העצומות, הנגישות, לצד צמיחתן של חברות ענק בתחום המידע, מחייבות את המערכת האקדמית לעשות את ההתאמות הנדרשות. החשש הוא שחלקים נרחבים מעולם יצירת הידע, כמו גם העברתו, 'יברחו' מהמוסדות האקדמיים וישאירו אותם בלתי רלוונטיים", אומרת זילברשץ. לדבריה, "המיזם יאפשר לסטודנטים ליזום רעיונות בתחומים מסחריים, חברתיים ואחרים, תוך ניצול המרחב של הקמפוס לסיעור מוחות עם סטודנטים ומרצים". כמו כן, נשקלת האפשרות לשתף פעולה עם חברות כלכליות וקרנות הון סיכון, וכן ליצור איתן קשרים לתעסוקה עם סיום הלימודים. זילברשץ מציינת כי "הקמפוס החדש יכלול גם שימוש ניכר בלמידה מקוונת שעשויה לאפשר לסטודנטים לרכוש ידע בכל עת וללא קשר למקום המגורים".
הלמידה המקוונת היא מיזם משותף לות"ת וישראל-דיגיטלית, במסגרתו אושרו לפיתוח כבר השנה מעל ל-50 קורסים מקוונים במגוון תחומים. זילברשץ מבהירה כי אין כוונה להחליף את כל הלימודים בקורסים מקוונים, שכן לנוכחות בקמפוס ולמפגש האנושי יש "חשיבות עצומה". עם זאת, היא מוסיפה, "אופן המפגשים בקמפוס והיקפם ישתנו ללא ספק בעשור הקרוב".
על המשבר התקציבי באוניברסיטה העברית:
"אעשה את כל המאמצים כדי להביא להתייעלות ולהבראה"
- יש משבר תקציבי בעברית?
"כן".
- יש תקציב ישיר, יש תקציב ייעודי שמסבסד חריגות שכר, ועול כבד למימוש של הפנסיה התקציבית.
"אלה לא הסדרים שאני קבעתי. אלה דברים שנקבעו מקדמת דנא. יצירת הפנסיה התקציבית היא לא בעיה של מי שיושב כאן, גם לא שלי, אבל המצב היום הוא כן הבעיה שלי, כי כל המערכת היא הבעיה שלי. אנחנו בתהליך עבודה מאסיבי למצוא דרכים נכונות לפתרון הבעיות שנוצרו".
- כמה שנים נמשך התהליך הזה?
"השאלה היא לא כמה הוא נמשך, אלא מתי יסתיים".
- אפשר שאף אחד לא באמת רוצה שיסתיים? שכל אחד שמקיים את הדיונים אומר לעצמו 'קודם שאני אצא לפנסיה, אקבל את הפנסיה התקציבית השמנמנה ואחרי זה'... מתי התחילו הדיונים עם העברית על הגירעונות שלה?
"זה התחיל הרבה לפני שהגעתי לכאן, אבל אני אעשה את כל המאמצים לגמור את זה על הצד הטוב ביותר. כן בתקופתי, תוך כדי יצירת מחויבויות של הסגל באוניברסיטה להתייעלות ולהבראה אמיתית".
- אולי לא ממש נעים לך לאלץ את החברים שלך להתייעלות והבראה?
"לא, ממש לא. אני שנתיים בתפקיד והקדנציה היא מקסימום 6 שנים. אני בת 64, בעזרת השם אם אסיים את הקדנציה אהיה בת 68 ואצא לגמלאות. אני לא בונה את התפקיד הבא. אתם לא חושבים שיש לי את הכוח לעשות את מה שאני חושבת שנכון לעשות?
- זה בדיוק מה שאנחנו שואלים.
"ברור שיש לי את הכוח, ויותר מזה - גם את הרצון והנחישות. התברכתי בשר חינוך מדהים שמבין את המערכת ומאפשר לי לעשות את כל מה שחלמתי. לקחתי את התפקיד הזה כי אני ממש מרגישה שאני יכולה לעשות את מה שנכון לעשות למערכת".
- מה אומרים עליך? שאת רגולטור קשוח, או רכה, מבינה ואמפתית?
"לא יודעת, לא שואלת, לא כל כך חשוב לי מה אומרים עלי. יותר חשוב לי מה אני אומרת לעצמי. אני חיה כאן, ילדי ונכדי כאן, וזה הרבה יותר חשוב לי ממה שאומרים עלי".
פרופ' יפה זילברשץ
גיל: 64
מקום מגורים: גבעתיים
מצב משפחתי: נשואה ליעקב זילברשץ, יהלומן, אם לשלושה, סבתא לארבעה
השכלה: תואר ראשון במשפטים מבר-אילן; תואר שני מאוניברסיטת ניו-יורק; ודוקטורט במשפטים מבר-אילן תפקידים קודמים: דיקנית הפקולטה למשפטים ב-2004-2007, ומשנה לנשיא בר-אילן מ-2010 עד 2015. חברה במספר ועדות ציבוריות, בכלל זה הוועדה להכנת חוק אזרחות, ועדת רובינשטיין לבחינת מדיניות הגירה, ועדת נאמן להשלמת ניסוח חוקה וועדת פלסנר. הייתה חברת הנהלת הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים, ושימשה חברת הנהלה בסוכנות היהודית ובמכון הישראלי לדמוקרטיה
