גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לתכנת את המין האנושי: העשירים ייראו כמו בראד פיט?

בקרוב יסתובבו בינינו בני אדם בגרסת מעבדה משופרת ■ ד"ר תום רן, מחלוצי המחשב הביולוגי, פותח צוהר לפיתוחים שישנו את חיינו ללא היכר ■ היכונו לשלב הבא באבולוציה

תום רם / צילום: יונתן בלום
תום רם / צילום: יונתן בלום

במעבדה קטנה בארה"ב לקחו שני מדענים טבעונים שאפתניים כמה גנים מפרה, הכניסו אותם יחד עם שמרים לתוך צמחים, ויצרו צמחים שמפיקים חלב. בקרוב, כך מסתמן, נוכל למצוא את החלב המופק מצמחים בכל סופרמרקט. באותה עת, בקצה השני של העולם, לקחו מדענים סינים מוטציות של גמדות, ויצרו זן של חזירים מיניאטוריים, שהפכו לסמל סטטוס. כמו מכונית, או שעון יוקרתי, עשירי סין מתהדרים בחזרזיר שנכנס בקלות לתיק יד ומאיים על מעמדו הקלאסי של הצ'יוואווה. מדובר בתחום מחקר חדש יחסית, שנקרא ביולוגיה סינתטית, ומנסה לתכנת את המין האנושי מחדש. המדען 'יוצא החוצה' מהמעבדה, אוסף כל מיני חיידקים או וירוסים, מפרק אותם, אוסף 'חלקי חילוף' ביולוגיים, ומרכיב אותם מחדש על חיידק או על מערכת אורגנית אחרת.

אחד המדענים המובילים בתחום בישראל הוא ד"ר תום רן, 35, ממכון ויצמן. בשיחה עם "ליידי גלובס" פותח רן צוהר לאחד התחומים שעתידים לשנות את חיינו ולקרב את מה שנראה כעת כמו סרטי מדע בדיוני, אל המציאות.

- איך נראה יום עבודה של חוקר בתחומך?

"אני בונה מחשבים ומערכות שלא קיימות בטבע, במטרה שימלאו פונקציה ספציפית. זה יכול להיות חיידק שיפיק דלקים בניצולת גבוהה יותר, או חיידק שייכנס לביצה מזוהמת, ינקה אותה ואז יתפרק, כדי לא לפגוע באקו-סיסטם. אנחנו בונים בנק של חלקי חילוף, עם אלפי גנים, ואתה בוחר מה אתה רוצה להרכיב או לקנות. היום אפשר לעשות את זה בשיטה של 'עשה זאת בעצמך' - אתה יכול להקים לך מעבדה, ולבנות ולהרכיב בה דברים".

- תן דוגמה.

"חבורה של מדענים צעירים החליטה להתמודד עם כמויות אדירות של נייר שאי אפשר למחזר. הם לקחו חיידק והכניסו לו גנים שאפשרו לו לאכול צלולוז (תאית שממנה מורכב נייר) ולהפוך אותו לסוכר. באחת התחרויות העולמיות הם לקחו את הנוזל עם החיידקים, הכניסו לתוכו קרטון, ואחרי 8 שעות הכול הפך לסוכר. יש בטבע הרבה דברים שיכולים לתת לנו רעיונות חדשים".

- מה למשל?

"כמו המחשב הביולוגי, שייתן מענה מדויק ויעיל יותר מכימותרפיה. מחשבים ביולוגיים יסרקו כל תא בגוף ויראו אילו חלבונים סרטניים נוכחים ואילו בריאים נעדרים, יאבחנו תאים סרטניים וישמידו רק אותם. החזון הוא לייצר טיפה אחת של מיקרו-ליטר, שמכילה 3 טריליון מחשבים ביולוגיים שיסתובבו בגוף ויסייעו בריפוי ותיקון של מחלות ובעיות".

- זה תיאורטי, או שזה כבר קורה בפרקטיקה?

"יש היום הרבה מעבדות של ביולוגיה סינתטית, וכל אחת משתמשת בשיטה אחרת. אחת יוצרת וירוס מחשב, שנייה מייצרת ננו-רובוטים בדמות קפסולות, שנושאות מטען שהורג תאים סרטניים, ויש שיטה שמשתמשת בחיידקים. אני מאוד מאמין בשיטת החיידקים, כי אחרי הכול, הם מרכיבים 90% מאיתנו. כששמעתי את הנתון הזה לראשונה, הייתי בטוח שזאת טעות. הלכתי לבדוק וגיליתי שאכן על כל תא אנושי יש 9 חיידקים, ולכן זה אך הגיוני להשתמש בהם.

"אפשר להוציא את החיידקים שנמצאים אצלנו במעיים באופן טבעי ולהחזיר אותם אחרי שנתקין בהם תוכנה שמאפשרת להם לנווט בגוף לעבר הגידול הסרטני, לזהות שהגיעו אל היעד ולהתפוצץ שם מקומית. אלו חיידקים שיצרנו שיודעים לעשות שערים לוגיים, כמו שערים חשמליים. במחשב, למשל, יש שער חשמלי שאם הוא מופעל, הוא יכול להעביר זרם שיפעיל את השער הבא, את זה שאחריו וכן הלאה. אז בנינו גן שיכול להפעיל את הגן הבא ואת החיידקים האלו כך שיעבדו באותו אופן".

- כלומר, מנסים להשתמש במחשב הביולוגי כדי למצוא תרופה לסרטן.

"המחשבים האלה יכולים לפתור בעיות בגוף האדם, דרך זה שיעשו חיתוך בתאים שונים ויבדקו אם מדובר במוטציות שמעידות על סרטן או מחלות אחרות. כלומר, אפשר לבדוק מה ההבדל בין תא אחד לאחר, באמצעות הפרופיל הגנטי והביטוי שלו. זה מה שנקרא רפואה מותאמת אישית, זה מדהים. היום אנשים שיש להם מספיק כסף או ביטוח טוב, לוקחים את הגידול שלהם ומשתילים אותו ב-50 עכברים, מנסים טיפולים שונים על העכברים ורואים למה הגידול מגיב הכי טוב".

- כך יטפלו בעתיד במחלות שלנו?

"כל אחד יוכל לבדוק באופן אישי איזה גידול יש לו. כבר היום יש דברים בסיסיים שאפשר לבדוק. יש לי חבר טוב שתמיד סבל מכאבי בטן. עשו לו את כל הבדיקות האפשריות ולא מצאו את הבעיה. הוא עשה את המיפוי, וגילו שיש לו מוטציה של אנזים שכוח-אל שאחראי על פירוק חומצות שומן מאוד ספציפיות. וכך, ממצב שהוא לא היה יכול לאכול עם כולם בעבודה, הוא פשוט שואל אם יש את מה שהוא רגיש אליו באוכל, והוא יכול לאכול עם כולם, כאדם בריא".

- אז איך ייראה העולם בעוד 15 שנה?

"מצד אחד, הכול מתקדם לאט. למנורה עדיין יש חוט להט ומנוע המכונית לא השתנה, ומאידך יש עולם שמלא בלייזרים וחיידקים מהונדסים. אז אנחנו נהיה היברידיים ולא היברידיים, ויהיו אנשים שונים, משופרים ולא משופרים".

- איך תיראה הזירה הרפואית?

"אני חושב שבעוד כמה שנים השאלה תהיה האם לערוך את המוטציות הגנטיות שמובילות למחלות ופתולוגיות לפני הבאת הילדים לעולם. יהיו הורים שיצדדו בלהביא ילדים 'טבעיים', ויהיו הורים שיבחרו למחוק את המוטציות שמובילות לסרטן, להשמנת יתר, לליקויי ראייה ועוד. יותר מזה, ניתן יהיה לא רק למנוע פתולוגיות, אלא להציע להורים שיפורים. השאלה תהיה אם לתת לעובר כדוריות דם אדומות כדי שיהיה ספורטאי, או האם לשפר את יכולותיו הקוגניטיביות. המחשבה לא תהיה האם לקנות לילד סמארטפון או לא, מתוך החשש שלכל שאר הילדים יש, אלא האם זה פייר לא להעניק לו את השיפורים שלאחרים יש, ובכך לסמן אותו כשונה או כחולייה החלשה בעדר".

- הבנתי שהסינים כבר שכללו כמה אנשים.

"שיא מינק, שחקן הכדורסל הסיני הכי מפורסם, הוא תולדה של הכלאה שהממשלה 'יצרה' בין שחקנית הכדורסל מס' 1 בסין והאיש הכי גבוה אצלם. כלומר, עשו הרבעות למען המדינה, וככה ייצרו את השחקן הסיני הראשון שהגיע לאנ.בי.איי".

- והרוסים לא עושים את זה?

"יכול להיות. זה ממש מזכיר את המלחמה הקרה, רק שבה העליונות הטכנולוגית התבטאה בלמי יש טיל יותר גדול. ממש רואים ציר בין רוסיה לסין אל מול ארה"ב, כשעל כל מאמר מדעי שצד אחד מפרסם, ישנו מאמר תשובה של הצד השני. תחשבי, למשל, על השחיין מייקל פלפס - יש לו מוטציה שכפות הרגליים שלו ארוכות יותר ביחס לגובה שלו, ובזכות זה יש לו אוטומטית סיכויים טובים יותר, כי יש לזה אפקט שפועל בדומה לסנפירים. יש כל מיני מוטציות כאלה. ברור לי שבעוד כמה שנים מי שיהיה הכי מכור לאולימפיאדות הם דווקא הגיקים, כי כל הספורטאים שיהיו שם יתחילו להיות ערוכים גנטית. יעשו אבולוציה טבעית לאנשים שהיו במקרה עם תוצאה טובה, ולא יצטרכו לגדל אותם מאפס. וגם יכניסו משתנים חדשים לגמרי, כמו שינוי כמות כדוריות הדם האדומות הצורכות חמצן, כך שאפשר יהיה לרוץ יותר מהר. זה יהיה עידן מגניב ומבהיל וחדש, בכל החזיתות".

- וזו תהיה טכנולוגיה לעשירים בלבד.

"זה תמיד ככה בהתחלה, אבל לאט לאט אי השוויון יקטן. מחירי הטכנולוגיות יורדים. אתן לך דוגמה יפה מזירת הביולוגיה הסינתטית. זה תחום שקיים משהו כמו עשר שנים, וכל הזמן שאלו 'נו, מתי יצא מזה משהו'. אחת הסיבות לתמותה במדינות עולם שלישי היא מלריה. הטיפול לזה מאוד יקר, כי אחוז מזערי מצמח הלענה משמש להפקת החומר הפעיל בתרופה, ודרושים שדות ענק של הצמח, מה שמייקר את עלות התרופה. זה מאוד לא יעיל. אז למדו מהמהפכה שהייתה בהפקת האינסולין - את גן האינסולין האנושי יודעים להעתיק מהאדם לתוך חיידקים, שמייצרים עבורנו כמות גדולה של אינסולין אנושי. אז למה לא להעתיק גם מהצמח כדי ליצור את התרופה למלריה? ההבדל פה הוא שזה לא היה גן בודד שהעתיקו, אלא רשת גנטית שלמה מתוך צמח הלענה, לתוך שמרים. והנה, יש שמרים שעושים את התהליך שמייצר את התרופה למלריה, וכבר לא צריך את השדות הענקיים של הלענה.

"תמיד בהתחלה הפתרונות הם לעשירים, אבל הפטנטים נגמרים והפתרונות הופכים זמינים וזולים יותר. בסופו של דבר אני חושב שהמצב של האנושות כיום טוב יותר משהיה פעם".

לנקות את הטעויות

המשך ישיר של מחקרים מסוג זה הובילו לוועידה 'סודית' שהתקיימה בהרווארד לפני כשנה וכללה כ-051 מדענים. התוכן של אותה ועידה נשמר תחת סודיות כבדה. "דובר שם על חזון יצירת גנום אנושי 'מושל', כלומר, ללא שום באגים או מחלות", מספר רן. "היום כבר רוצפו גנומים של כמויות עצומות של בני אדם, ויודעים לקשר מוטציות ספציפיות למחלות, כך שניתן ליצור במחשב רצף חף מטעויות וממחלות. ומכיוון שהיום כבר ניתן להדפיס ד.נ.א, דיברו בוועידה על לקחת את הרצף האידיאלי הזה, ולסנתז אותו במעבדות. כלומר, להדפיס את הד.נ.א ולעשות הפריה חוץ גופית. המשמעות היא שבעוד כמה שנים אני ואשתי נגיע למכון, ניתן דגימת ד.נ.א, ואחרי שירצפו ויראו את הטעויות, ישאלו אם אנחנו רוצים שינקו את הטעויות שאנחנו נושאים אתנו. כשאומרים את זה ככה, זה נשמע הגיוני".

- אז כולם ייראו אותו דבר ויהיו אותו דבר?

"ההיפך, לא כולם ייראו כמו בראד פיט. יהיה מישהו עם שיער סגול ומישהו עם עין בעורף. לא כולם ירצו להיות יותר חכמים או ספורטיבים. כל אחד יגדיר יופי, חוכמה או כל תכונה אחרת כמו שהוא תופס אותם, וירצה לכוונן דברים שונים".

- אם היום הייתי נותנת לך את הכלי הזה, מה היית עושה לילדים שלך?

"אני חושב שהייתי מפחד להתערב בסדר הטבעי ו'לשפר' בצורה קיצונית, אז הייתי נשאר ברמת תיקון מחלות. הייתי שמח להיות מהראשונים שמתקנים את הבעיות הגנטיות הבריאותיות שלהם".

- כמו שאתה מתאר את זה, מדובר בטכנולוגיה שאנשים עם מעבדה ביתית מאולתרת יכולים לייצר, ולעשות נזק מטורף לעולם.

"בתחילת דרכי, כשהזמינו אותי להרצות בחברת אנטי וירוס בחו"ל, התרגשתי מאוד. הגעתי לשם שמח ומתלהב ורק רציתי לצאת עם כוס עם הלוגו שלהם. תוך כדי השאלות הבנתי שהסיבה שהביאו אותי לייעוץ היא שהם רוצים להתכונן לזה שעוד מעט אנשים יצטרכו לקחת אנטי וירוס ולשתות אותו בקפה של הבוקר. אבל מבחינה טכנולוגית, אין בעיה שזה יקרה כבר עכשיו. כל אחד יכול, בעזרת חיפוש קצר באינטרנט, למצוא רצף של וירוסים כמו אבולה. היום כבר לכל סטודנט לתואר ראשון במדעים יש גישה למדפסות ד.נ.א. אפשר, למשל, לשנות את הרצף של הווירוס, כך שיכלול מוטציה שבה כולנו נקום בבוקר מכוסים בנקודות חן.

"בדומה לווירוסים ואנטי וירוסים בעולם המחשבים, גם פה, מי שכתב את הווירוס יחזיק את האנטי וירוס. התחום הזה מלא בסכנות, אבל מאידך כל הטכנולוגיות הגדולות ביותר שקידמו את המין האנושי טמנו בחובן גם סכנות גדולות".

- כן, אבל הסכנות מתעצמות.

"נכון, אבל אין ברירה. אנשים מדברים על הפצצה האירנית, הם לא מבינים שיש טירוף מוחלט בתחום המדעי, מדענים מתחילים לשכתב אורגניזמים שקיימים, רואים בזה דבר טוב ועל הדרך יכולות לצוץ סכנות לא צפויות. והסכנות הן לא טרוריסטים או דברים כאלה, אלא מדענים עם כוונות טובות".

- אפשר ליצור חיסול ממוקד גנטית?

"כן, זה אפשרי. הרי לכל אדם יש חתימה גנטית ייחודית, שעל פיה ניתן לזהות אותו. נניח שהאדם שאותו את רוצה לחסל נמצא במיקום שאי אפשר להגיע אליו, אז אפשר להכניס מחשבים ביולוגיים שמכילים את החותמת הגנטית הייחודית שלו למקור המים הקרוב, המים יגיעו לכלל הציבור הקרוב, אך התרכובת החדשה תצליח לזהות ולפעול אך ורק בגוף של האדם שהוגדר כמטרה".

- איך אפשר לרתום את הטכנולוגיות האלו למעשה חיובי?

"כבר היום אנשים יכולים ליהנות מטכנולוגיות זמינות של אבחונים מדהימים, שניתן להזמין דרך האינטרנט ב-100 דולר למבחנה. יורקים פנימה (הרוק שלנו מכיל את הד.נ.א שלנו), שולחים את המבחנה חזרה בדואר, ואחרי שבועיים, בערך, מקבלים אימייל 'שלום תום! ברוך הבא לעצמך! אתה יכול להתחיל לחפש'. אני חושב שהיכולת של אדם להכיר את עצמו גנטית ב-100 דולר ברמה כה גבוהה, היא בגדר חובה. זה לא הגיוני לי שלא כל אחד עושה את זה. אתה יכול כל שנתיים ללכת להיבדק לסרטן המעי כי זה מה שיש לך בהיסטוריה המשפחתית, בשעה שבכלל לא ירשת את המוטציה הזאת, אלא מוטציה אחרת, שהיא בגדר פצצת זמן מתקתקת, שאולי יש לה בכלל טיפול".

- יש לפיתוחים החדשים גם יתרונות עסקיים פשוטים יותר, חקלאיים למשל.

"בשביל להמשיך לקיים את גודל האנושות, דרושות כמויות גדולות יותר של זמן. אני מאוד אוהב את התחום של ה-OMG, מזון מהונדס גנטית. בשנה שעברה לקחו תפוח כדוגמה לאחד הפירות והירקות שהופכים להיות חומים ומגעילים בתוך חצי שעה כשהם נחשפים לחמצן, ופשוט השתיקו את הגן הזה. הוסיפו מיקרו ר.נ.א שינטרל את הגן שגורם לתפוח להיות חום עקב חשיפה לחמצן וחילקו את הפיתוח הזה בחינם לחקלאים בסין שהביעו עניין, מתוך כוונה שבעוד כמה שנים כשהעצים יניבו פרי, הם יגזרו קופון ויקבלו רווחים על כל תפוח שיימכר".

לנצח את הטבע

תחום הריצוף הגנטי הולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות. פיתוחים שונים בתחום לא רק מאפשרים פתרון לבעיות בריאותיות, אלא מנפיקים כלים להתמודדות עם זירות פשע. "יש חברות שמציעות לגבר ואישה לשלוח דגימת רוק לריצוף גנטי", אומר רן. "כל אחד מקבל את המפה הגנטית שלו, ומקבלים גם שיערוך של המפה הגנטית של התינוק המשותף. זה לא רק ברמה של האם התינוק יסבול מאי סבילות ללקטוז, אפשר ממש ליצור קלסתרון".

- מה זאת אומרת קלסתרון?

"היום בזירת אונס, לוקחים את הזרע, מרצפים גנטית ומייצרים קלסתרון של האנס. כן, מטורף, אבל היום אפשר ליצור קלסתרון רק על פי הד.נ.א.

"כבר היום ישנן חברות כמו IBM, שבעזרת מחשב העל שלהן ('ווטסון'), מקימות שיתופי פעולה עם חברות לריצוף גנטי, כדי שלכל אחד מאתנו יהיה בענן את הרצף הגנטי שלו, ונוכל לקבל עדכונים והמלצות במהלך חיינו. מדוע מישהי צריכה לעבור מספר הפלות לפני שהיא מופנית לאבחון גנטי, שבו יכולים להתגלות גורמים שיש להם פתרון פשוט? ישנן נשים שיש להן פחות עותקים של האלל שאחראי על ייצור חומצה פולית שדרושה בעת ההיריון, והן פשוט יכולות לפתור זאת על ידי נטילת מינון גבוה יותר של חומצה פולית, וזהו. ריצוף גנטי הוא הדרך לפתרון הבעיות הללו".

- מה לגבי הרעיון ללמד את מערכת החיסון להילחם ולתקן את הגוף?

"המוטיבציה העיקרית היא לגייס כמה שיותר מהכלים שנמצאים באופן טבעי בשימוש של הגוף, ומהם להרכיב את הטיפולים הביולוגיים שמשמשים בעריכה גנטית, ולמעשה לרתום את מערכת החיסון הטבעית למלחמה בסרטן. בשיטה זו מוציאים את תאי מערכת החיסון מחוץ לגוף, מלמדים אותם כיצד לזהות תאים סרטניים, ומחזירים אותם כשהם מוכוונים להשמדת הסרטן".

- ישנה ביקורת על כך שתוצאות ההתערבות בטבע עלולות להיות הרות גורל.

"ההשלכות הן הרות גורל, אבל זה אותו דבר אם לא תיגע ולא תעשה כלום. אם אף אחד לא ייקח תרופות וחיסונים, אם אף אחד לא ישתמש בתוצרים של המדע, אני מניח שגם לזה יהיו השלכות נוראיות".

עוד כתבות

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

וול סטריט ג'ורנל: טראמפ שוקל תקיפה מוגבלת באיראן, כדי לדחוף אותם לעסקה

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה