לשדרג את הקריירה / צילום: shutterstock
שנים רבות הטיפה קרן המטבע הבינלאומית למה שכלכלנים אוהבים לכנות "שוק עבודה גמיש", כלומר למצב שבו הקביעות בעבודה מצטמצמת והולכת. בשוק עבודה "גמיש" ריסון בעליית שכר נחשב לסוג של מידה טובה, לסגולה לצמיחה כלכלית, כמעט אמונה דתית. והנה, לאחר עשור מפרוץ המשבר הפיננסי, כלכלני הקרן מגלים לפתע שקיים פער לא קטן בין אותה אמונה לבין המציאות.
בדוח על מצב הכלכלה הגלובלית, שמתפרסם לרגל הוועידה השנתית של הקרן, ישנו פרק מיוחד על עליית השכר במשק העולמי. הסוגיה המרכזית שאיתה מתמודדים אנשי הקרן היא העלייה האיטית מאוד בשכר, במרבית המשקים, למרות ההתאוששות בתפוקה במשקים רבים.
על פי התיאוריה הקונבנציונלית, עלייה בתפוקה מלווה בעלייה בתעסוקה, וכאשר ישנה חזרה לרמות של תפוקה בתעסוקה מלאה, השכר מתחיל לעלות בחזרה, וזה מאיץ את האינפלציה, ומחייב עליית ריבית.
אלא שזו לא תמונת המצב במשק העולמי עשר שנים לאחר פרוץ המשבר. השכר עולה באיטיות, ולעתים באיטיות רבה, גם במשקים שבהם קיימת, לכאורה, תעסוקה מלאה, כמו ארה"ב או אנגליה. גם ישראל כלולה בקטגוריה זו של מדינות, אם כי הקרן לא מספקת נתונים על כל משק ומשק. ישנם, כמובן, משקים שבהם האבטלה נותרה ברמה גבוהה מאוד, כמו ספרד, איטליה או פורטוגל. לפחות חצי מהפיגור בעליית השכר מוסבר על ידי רמת האבטלה, והיתר על ידי גורמים אחרים כמו פריון, שינויים בשוק העבודה או כניסה של אוטומציה שמובילה להחלפת עובדים.
איפה נמצאת מדינת ישראל?
מנקודת ראות ישראלית, הסוג השני של משקים, שבהם רמת האבטלה ירדה במהירות, או לא ירדה מלכתחילה, היא הרלבנטית יותר. משקים אלה כוללים את ארה"ב, אנגליה, יפן וגרמניה. על פי המחקר של קרן המטבע, באותן מדינות העלייה האיטית בפריון העבודה מסבירה כשני שלישים מההאטה בעליית השכר.
יחד עם זאת, המחקר של הקרן מוצא שמאחורי הביטוי "תעסוקה מלאה" יש תופעות של עלייה בפגיעות של העובדים וחולשה בכוח המיקוח של העובדים.
ראשית, חלק מהעלייה בתעסוקה נרשם בגלל גידול בתעסוקה החלקית של עובדים, למרות שרצונם היה לעבוד במשרות מלאות. חלק אחר מהעלייה בתעסוקה התבטא בגידול בעבודה זמנית, מה שבישראל מכונה "עבודה באמצעות חברות קבלן".
התוצאה המשולבת של תופעות אלה הייתה ירידה במספר שעות העבודה על פני הכלכלה הגלובלית.
על אף שאין לכך התייחסות ישירה בדוח של הקרן, אפשר להגיד שיש קשר בין אותו שינוי מבני בצורת התעסוקה לבין האטה בפריון. כאשר העובד הוא זמני, או במשרה חלקית, התמריץ של החברות להביא לעלייה במיומנויות העובדים קטן באופן בולט.
דוח הקרן מצביע על שינויים מבנים אחרים, שמובילים לעלייה בחולשת העובדים. ראשית נרשמה ירידה במשקל היחסי של חברות תעשייה ובנייה, ועלייה במשקל של חברות המציעות שירותים. בגלל אופן התעסוקה, בקבוצה השנייה של החברות ישנה אפשרות גדולה יותר להגדיל את משקל העבודה הזמנית או החלקית.
על פי נתוני המחקר, החלק של העובדים במשרה מלאה במגזרים לא תעשייתיים ירד מ-81.8% בממוצע בשנת 2007 ל-77.3% בשנת 2014. לעומת זאת במגזרי הייצור התעסוקה במשרות מלאות ירדה רק מ-87.2% בשנת 2007 ל-85.9% בשנת 2014. במקביל במגזרי השירותים המשקל של עובדים במשרה חלקית עלה מ-9.5% בשנת 2007 ל-11.8% בשנת 2014. במגזרי הייצור העלייה הייתה מתונה הרבה יותר, מ-5.6% בשנת 2007 ל-6.4% בשנת 2014.
עלייה במספר העובדים הזמניים
כאמור, לצד העלייה במשרות החלקיות, נרשמה עלייה בעבודה זמנית. חלקם של העובדים הזמניים במגזרי השירותים והמסחר עלה מ-8.6% בשנת 2007 ל-10.3% ב-2014. במגזר הייצור משקל העבודה הזמנית נשאר כמעט יציב ברמה של 7.1% בין 2007 ל-2014.
הקרן מביאה בדוח שלה תוצאות של סקר שנערך בקרב כ-20 אלף חברות שנסקרו בשנת 2014. סקר זה הראה שבאותן חברות שבהן היה שיעור גבוה יותר של עובדים בעבודה זמנית, ישנה נטייה גדולה יותר לכפות קיצוצי שכר או הקפאות שכר. באותן חברות שבהן היה שיעור גבוה יותר של תעסוקה קבועה, האפשרות להביא לקיצוצי שכר הייתה נמוכה יותר. משמעות הדבר היא שהשינויים המבניים שנרשמו בין 2007 ל-2014 בשוק העבודה העולמי הביאו להחלשת כוח המיקוח של העובדים ברמת הפירמה הבודדת.
