ישראל כץ ואשתו / צילום: טל שניידר
ביום ראשון בערב כינס שר התחבורה ישראל כ"ץ אלפי פעילי ליכוד לאירוע השנתי הקבוע. על הדשא רחב הידיים בכפר אחים, נערך חג סוכות ללא סממני החג המסורתיים. בלי סוכה, ללא סכך ובהעדרם של ארבעת המינים. מנגד, היו שם, כמדי שנה, שיכר ובשר. בירות נמזגו, החליקו בגרון ובסמוך ניצבו עמדות רבות של דוכני נקניקיות (כשרים, בטח כשרים). הקהל של כ"ץ התערבב. עבור הליכודאים זה אירוע חובה בלוח השנה.
כמו חברי קאנטרי קלאב, אנשי הליכוד הם האליטה השלטת במדינה, אפילו שלעיתים נדמה שהם לא יודעים שהם כאלה. למתבוננת מן הצד זה ברור מאליו. בקאנטרי קלאב הזה, הסגור לחברים בלבד, נושאים ונותנים וסוגרים את העסקאות של המדינה. תשתיות, שלטון מקומי, מינויים, חברות ממשלתיות, הסתדרות. הכל על השולחן, תחת כיפת השמיים, בלי סוכה.
בכינוס סוכות הבא לטובה בשנת תשע"ט, הקאנטרי קלאב הזה יעסוק בבחירות לרשויות המקומיות, אולי גם בבחירות כלליות, ולכן נוכחות ראשי ערים של הליכוד וחברי כנסת היתה מחויבת המציאות. התייצבו שם ראשי ערים רבים: יחיאל זהר מנתיבות, בני ביטון מדימונה, דוד אבן צור מקרית ים, אלי שבירו מאריאל, יעקב פרץ מקרית אתא ואלי דוקורסקי מקרית ביאליק. בין יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, הח"כים והשרים גילה גמליאל, יריב לוין, דוד ביטן, יהודה גליק, נאווה בוקר, יואב קיש ומיקי זהר, אפשר היה לראות גם את דוד בן בסט, מגיש תוכנית הרדיו "הנבחרים" ובעלי רדיו רדיוס, או את רועי שרעבי האיש החזק של הליכוד בהסתדרות, רשימה חלקית.
האורחים שתו לרוויה, אבל לא לשוכרה, וכאשר השר כ"ץ החל לנאום, התקבצו תומכים בשורה הראשונה וליוו את כ"ץ בקריאות מסורתיות של "הו, אה, מי זה בא, ראש הממשלה הבא". כ"ץ העלים עין והחל לנאום, והקבוצה חזרה ופצחה בקריאות כאלה מדי כמה דקות.
כ"ץ מיקד חלקים בנאום בנושא איראן, התמיכה הנחוצה לדעתו מן האופוזיציה במהלכי ראש הממשלה לביטול הסכם הגרעין עם איראן, הסיווג המתממש ובא של משמרות המהפכה כארגון טרור, הכעס על ממשלת האיחוד הפלסטינית ומינוי הטרוריסט סאלח אל עארורי לסגן יו"ר הלשכה המדינית של החמאס.
בכל אחד מפרקי הנאום, שמעתי מחיאות כפיים. "ישראל לא תאפשר הקמת ממשלת טרור". מחיאות כפיים. "אני מזהיר את חמנאי, רוחאני וסולימני". מחיאות כפיים. "אני מברך את נתניהו על שהוא דרש לשנות או לבטל את ההסכם המסוכן עם איראן". מחיאות כפיים.
אך כאשר עבר כ"ץ לדבר על הבייבי שלו, תוכנית "האי פרדות" מעזה באמצעות בניית נמל מול עזה, הסתובבתי לאחור להתבונן בפני האנשים וראיתי שעל החצר נפלה דממה. הנוכחים מילאו פיהם מים וידיהם שבתו ממלאכת מחיאת הכפיים. אולי זה בגלל שהם היו אחרי כמה כוסות בירה, אבל קשה להגיד שהם שתו בצמא את דברי כ"ץ בחלק שעסק בפתרונות האזוריים שהוא מציע.
"בניית נמל מול עזה שיחבר וייתן לעיר שירותים אזרחיים ומוצא לעולם". אין מחיאות כפיים. "יאפשר לישראל להשתחרר מהאחריות האזרחית היום-יומית על 2 מיליון פלסטינים". אין מחיאות כפיים. "אני מקדם את תוכנית המסילות למזרח - לשלום כלכלי". אין מחיאות כפיים. "שילוב הפלסטינים מג'נין במערכת תחבורתית". אין מחיאות כפיים.
כ"ץ השתמש לראשונה בטלפרומפטר באירוע פעילים. לצידו העמיד כרזות עם תמונת פניו, גם זאת לראשונה. למד מנתניהו - יציין כל מי שצפה בכך. אבל כ"ץ טרם למד להשתמש בקלף המנצח המשמעותי ביותר של נתניהו. הפחדת הקהל מפני אויבים. הבטחות על רכבת העמק נושאת סחורות בין ישראל לירדן, ומסעות על מסילות יחדיו עם השכנים מג'נין? זה לא עבד חזק על הקהל, שנותר קפוא-פנים.
יש מי שימצא זאת מעציב ומתסכל, אבל בקרב החברים של הקאנטרי קלאב של הליכוד נראה שאין מקום לחברים חדשים, במיוחד לא כשמדובר בתושבי השטחים שאינם יהודים.
אחד מאורחיו של השר כ"ץ היה יועצו הבכיר של השר יובל שטייניץ, רמי טייב, מהדמויות המקושרות והמשפיעות במפלגה (לפחות עד לאחרונה). מחויך ומחובר טייב ניצב בכניסה והתחבק עם חבריו. שטייניץ לא הגיע, אבל יועצו החשוד בפלילים התמקם בכניסה למתחם, לא רחוק מגלאי המתכות ועמדת הבידוק, בדיוק בנקודה שבה חייב היה לעבור כל אדם שהגיע לקאנטרי קלאב. אפשר היה לחשוב שטייב מבקש לוודא שאין מי שמפספס את נוכחותו שם. לרבות שלל העיתונאים ששרצו בכל פינה.
טייב נעצר למספר ימים בראשית ספטמבר, שוחרר לאחר מכן למעצר בית של כ-10 ימים וכעת הוא חופשי להסתובב אך טרם חזר לעבודה בלשכת השר. טייב כמובן חף מפשע עד שלא יוכח אחרת, אך על פי חשדות המשטרה הוא מעורב בתיווך לשוחד ובקבלת שוחד, כמי שלכאורה העביר כספים ממיקי גנור לאיש ציבור בפרשת כלי השיט והצוללות. טייב הגיע מיזמתו ליחידה 433 במשטרה ביום בו נעצר דוד שרן, לשעבר ראש לשכת נתניהו וראש לשכת שטייניץ. הוא התכוון לסייע לשרן, אך מצא עצמו עצור וחשוד.
אז מה עשה טייב אצל כ"ץ? עם עיתונאים סרב לשוחח אך ידע שיצולם ויתועד. האם כוונתו היא להעביר מסר לנוכחים שהוא בטוח בעצמו ובחפותו ולכן אין שום בעיה עם חיבוקים חמים מחברי ליכוד ובילוי סוכות משותף? אולי קיבל עצה מחברי ליכוד אחרים עם השורות השגורות על שפתותיהם בימים אלה - אין כלום ולא יהיה כלום, ואם קרה אז מה קרה.
הזפזופ של אלי כהן
בזמן שניהלתי שיחות סרק בדשא של השר כ"ץ, שמעתי סיפור מעניין. פעיל ליכוד לא בכיר במיוחד התמודד בנחישות למשרה פוליטית שולית באחד מהמון גופי המפלגה. עוד אנשים התמודדו, נערכו בחירות (זעירות) והפעיל הנמרץ ניצח.
מי הרים טלפון לברך את המנצח בהתמודדות זוטא על התפקיד הקטן? שר הכלכלה אלי כהן. אבל כהן, אינו חבר ליכוד בכלל. הוא לא אמור להיות חבר בקאנטרי קלאב הזה. מדוע משנה לשר כהן מי ניצח את מי בגוף גמדי. ובכן, פעילי ליכוד מספרים שכהן רוקד על שתי החתונות. מצד אחד, מפלגת האם הנוכחית, כולנו. כהן היה מבין החוגגים בהרמת הכוסית בערב ראש השנה של מפלגת כולנו, ולשם הגיעה גם להקת ה"הו, אה, מי זה בא, ראש הממשלה הבא" שזימרה לכהן.
מופע הכפיים המאולתר הביך את הנוכחים. הרי מדובר במפלגת אין-פריימריז, אז למי הכפיים ההן יועדו? מצד שני, אלי כהן גם נהנה לרקוד בחתונות של הליכוד. כהן היה חבר ליכוד שנים ארוכות. אבל כחלון שלף אותו מן האלמוניות ומינה אותו לשר הכלכלה תוך שהוא מדלג על אנשים נאמנים ברשימת כולנו לכנסת. ואיך כהן גומל לו? הוא משכשך רגליו במי הביצה הליכודית.
"תשאלי כל חבר מרכז ליכוד שנמצא פה אצל כ"ץ", אמר לי אחד הנוכחים "אין פה אפילו אחד שלא קיבל ממנו טלפון בחודשים או בשבועות האחרונים". כהן אמר בתגובה, "כולנו עומדים מאחורי שר האוצר וביתר שאת אני תומך בו ומתכוון לעמוד לצדו במערכת הבחירות הבאה. אני עם כחלון".
השר כחלון מודע, ללא ספק, לפעילות הפוליטית האינטנסיבית של כהן בחצר של השכנים. לאן מכוון כהן בשמירת הקשר האינטנסיבית הזו עם פעילי הליכוד? ההתמודדות בליכוד בפריימריז אינה עניין של מה בכך. יש שם כ-15 מקומות בראשית הרשימה, שעליהם יתמודדו כ-25 ח"כים מכהנים ושלל מועמדים מן החוץ, כולל אחרים שאולי יגיעו לליכוד מכולנו. בהמשך הרשימה שומרים בליכוד מקומות למחוזות של המפלגה, וכך הסיכויים להשתלב ברשימת הליכוד בכנסת נראים קלושים. כהן נהג להציג עצמו בעבר כחבר הקרוב והנאמן ביותר לכחלון. הם חיו זה לצד זה תחת הסלוגן "חבר מביא חבר". אבל בימים אלה נראה שהם עברו ל"חברים יש רק באגד".