גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

200 שעות בשנה

דמיינו שהייתם מעבירים את כל חג הסוכות, מהשבוע שעבר ועד היום, יום וליל, ללא הפסקה, בפקק תנועה. זה פחות או יותר הזמן השנתי הממוצע שהנהג הישראלי מבלה בהמתנה בכניסה לתל אביב לבדה. עכשיו תדמיינו שעל שולחן הממשלה מונחים הפתרונות, אבל הם תקועים בגלל הישרדות פוליטית, שמרנות ביורוקרטית וחוסר דמיון מקצועי. דוח G: כל ההזדמנויות שהוחמצו לטיפול בפקקים

בוודאי הרבה שאלות שעולות לראש כשמחכים בפקקים, אבל סביר להניח שהשאלה הפשוטה "למה" היא לא הנפוצה שבהן. העמידה בנתיבי איילון, או בעומסים בצפון, בכבישי גהה והחוף ובירושלים, נראית לעיתים קרובות כמו גזירת גורל. בחודש האחרון עוד היה אפשר להפנות אצבע כלפי חסימות הכבישים במסגרת מחאת הנכים (שזכתה, למרות התעוקה שנוצרה, לפרגון מצדם של נהגים רבים), אבל מה קורה בשאר ימי השנה? מדוע באמת נדרשים הנוסעים לזחול בקצב של ריצה קלה? ויותר מזה: איך תרגישו אם נספר לכם שאתם מבלים כ-200 שעות בשנה בממוצע בכניסה וביציאה לאזור תל אביב רבתי, בין היתר בגלל מה שנראה כמו שיקולים של פופולריות פוליטית?

שר התחבורה ישראל כ"ץ הוא האיש הקובע בשמונה השנים האחרונות בתחום התחבורה בישראל. כל מה שקרה בדרכים, בכבישים, בנמלים ובמסילות בשנים האחרונות רשום על שמו - אבל גם הרבה ממה שלא קרה. הוא האחראי לדברים הגדולים שנעשו בפיתוח רשת הכבישים בצפון ובדרום, להנחת מסילות הרכבת שנועדו לחבר בין הפריפריה למרכז, להקמת נמלי ים ונמל התעופה ליד אילת. ואחרי שתי קדנציות שבהן התמקד בפריפריה, כ"ץ מקדיש את הקדנציה השלישית שלו כדי להזיז דברים גם במרכז: הוא חתום על התוכנית להקמת נתיבי תחבורה ציבוריים ומעניק גב רחב לביצוע של קו הרכבת הקלה הראשון בגוש דן.

אך לצד כל העשייה והפיתוח, סובל התחום בשנים האחרונות גם מכמה מחדלים, שהתוצאה המרכזית שלהם היא בעיית הגודש במרכז הארץ. לנהגים העומדים בפקק יש זכות לדעת שאולי השעות, הדלק והעצבים הם לעיתים תוצאה של שיקולים שאינם קשורים תמיד לתחבורה.

הניסוי שהצליח יותר מדי

כדי להתמודד עם בעיית הפקקים, מתכוונת המדינה להשקיע עד 2040 כ-300 מיליארד שקלים בפיתוח מערכת הסעת ההמונים בגוש דן: שלושה קווים של רכבת קלה, שלושה קווי מטרו, מסילות רכבת נוספות לאורך נתיבי איילון ועוד ועוד. ההשקעות האלה נועדו לסגור את הפער שנפתח בין תל אביב לערים גדולות ובינוניות בעולם ברמת תשתיות התחבורה, בגלל עשורים של הזנחה והעדפת הרכב הפרטי. אלה השקעות חשובות ונחוצות, אבל מומחים שעמם שוחחנו טוענים שהן לא יפתרו את בעיית הגודש.

קחו למשל את הקו האדום, קו הרכבת הקלה הראשון בגוש דן שנבנה בימים אלה בעלות כוללת של 17 מיליארד שקל, ואמור להוריד מהכביש 50 אלף כלי רכב. ב-2016 לבדה גדל מספר כלי הרכב על הכבישים ב-150 אלף, אז נניח שרק שליש מתוספת כלי הרכב השנתית מצטרפת לגודש בכניסות לתל אביב - עדיין יש צורך לפתוח קו רכבת קלה חדש כל שנה רק כדי לעמוד בקצב הגידול בכלי הרכב הפרטיים. וזה עוד לפני שאמרנו שהקו האדום אמור להתחיל לפעול רק ב-2022.

כדי למצוא תרופה למחלה צריך קודם להבין מה הגורם לה. ככל שההיצע התחבורתי גדול יותר, כך גדל גם הביקוש לנסיעות. הרצון של אנשים לצאת מהבית בשעות השיא הוא הסיבה להיווצרות הפקקים ולא רק מחסור בתשתיות התחבורה. לכן, פתרון אמיתי של הבעיה חייב לטפל גם בצמצום הביקוש ולא רק בהגדלת ההיצע.

אדם אחד הבין את זה, וגם החליט לעשות משהו בעניין. קוראים לו ניצן יוצר ויש לו רקורד של כמעט 40 שנות עשייה בתחום התחבורה (כיהן כסמנכ"ל כלכלה וכספים בחוצה ישראל, היה ממקדמי כביש 6 והנתיב המהיר לתל אביב, ובשנים האחרונות קידם בין השאר את הנתיבים המהירים הנוספים המתוכננים בנתיבי איילון). במשך כשמונה שנים הוא עמד בראש הניסוי הממשלתי "נעים לי*רוק", שנועד לפתור את בעיית הגודש בדרך יצירתית: תגמול כלכלי חיובי - תמריצים כספיים, פרסים של אלף שקל לשנה ויותר - במקום אגרות גודש וקנסות.

"בהינתן רמת המיסוי הכבדה במיוחד בענף הרכב בישראל", נכתב בנייר העמדה של המיזם, "אין הצדקה כלכלית וחברתית ואין היתכנות פוליטית להטלת תשלום נוסף". יתר על כן, הטבה למי שיבחרו לא לנסוע בגודש עדיפה, מפני שבכך גם יתוקן "עוול המיסוי" המשית מסים על כלי רכב שתרומתם לגודש קטנה (למשל נהגים בפריפריה ונהגים הנוסעים ברכבם בעיקר בשעות הפנאי ונוסעים לעבודה בתחבורה ציבורית). להטבת מס יתרון חשוב נוסף, בכך שההצטרפות לתוכנית תהיה על בסיס התנדבותי, ללא שינוי במיסוי לכל שאר הנהגים (מצבם של שאר הנהגים ישתפר גם כן, בזכות צמצום הגודש).

תוצאות השלב השני בניסוי של "נעים לירוק", שכללו ב-2013 1,300 נהגים, נראו מבטיחות: 16.4% מכלל המשתתפים שינו את הרגלי הנסיעה שלהם. זה חשוב, כי צריך לדעת שפקק נגרם על-ידי בסך הכול 10% עודף של מכוניות, שמנסות לעבור בכביש שכבר הגיע למלוא יכולת הקיבולת שלו. אם בודקים מה יעשו תוצאות דומות לאלה שהתקבלו בניסוי "נעים לירוק" לגודש בכניסות לתל אביב בשעות הבוקר מגלים שמשך הפקקים יקוצר באופן דרמטי: משלוש שעות כיום (מ-06:50 ל-09:50) ל-20 דקות בלבד (מ-07:40 עד 08:00). כמות שעות העבודה שמתבזבזות בפקקים תקטן ביותר מ-90% (מ-1,100 לשנה ל-90 בלבד).

אלא שאחרי השלמת השלב השני, שכלל גם תקצוב של השלב השלישי ופרסום של מכרז למפעיל - הכול נעצר בהוראת שר התחבורה. למה? כנראה מתוך המחשבה שכותרות על "אגרת גודש" הן מאוד-מאוד לא פופולריות.

המודל של "נעים לירוק" בכלל לא מדבר על אגרת גודש, אלא על מענקי מיסוי, וברשות המסים תומכים עקרונית בהצעה; באגף התקציבים באוצר התלהבו מהיוזמה ואפילו הקציבו 25 מיליון שקל לשלב השלישי; בחודש שעבר הצטרף בנק ישראל לתומכים, כשמנהל חטיבת המחקר בבנק, פרופ' נתן זוסמן, שלח למנכ"ל מכתב תמיכה בעריכת שלב הניסוי הבא למנכ"ל האוצר; בנוסף להם, שורה ארוכה של אישים בולטים מתחומי הכלכלה והתחבורה תומכים בתוכנית, בהם מנכ"לים לשעבר של משרדי התחבורה, האוצר והגנת הסביבה, הרכבת ונת"ע וכלכלנים בכירים כמו פרופ' יוג'ין קנדל ופרופ' ראובן גרונאו, חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל; ובכל זאת, זה נעצר.

ההסבר המבולבל הבא, שנתן בכנסת המדען הראשי של משרד התחבורה, שי סופר, מדבר בעד עצמו: "אין צורך בפיילוט הזה. היו לו יתרונות, היו לו חסרונות ואני לא אאריך בדיבור. יש מספר מודלים לניהול גודש וזה לא המודל היחיד. לא בטוח שזה המודל, בטח ובטח אין לנו תקציב שמיועד לניהול הנושא הזה. הפיילוט עבד בשיטה של גזר - אנחנו חושבים שזה נכון בשביל לתת תמריצים או מענקים. המשרד כמשרד מתנגד לאגרות גודש, ואני חושב שזה נכון. אנחנו לא סבורים שבעת הזאת, עם כל מערך התחבורה הישראלי, נכון להטיל עוד מסים ועוד אגרות על התושבים, בעיקר על התושבים היותר חלשים, בעיקר על אלה שגרים בפריפריה ולא תמיד יש להם אפשרויות הגעה לגוש דן".

ההתעקשות הזו, שלפיה מדובר באגרת גודש, נמשכה גם בשיחה שקיימנו עם גורם במשרד התחבורה: "מי שמכיר את 'נעים לירוק' זוכר שנציגי האוצר תכננו אגרת גודש", הוא אומר. "זו הייתה המטרה הראשונית של אנשי האוצר, התוכנית המקורית, ולדעתנו היא גם לא השתנתה. אף אחד לא הצביע על מקור תקציבי של מיליארדי שקלים למימון התמריצים הכספיים שהם מבטיחים. הניסוי מוביל בסופו של דבר לאגרת גודש. אנחנו האחרונים שנתנגד לחלוקת כסף לנהגים, אבל אנחנו לא חושבים שאגרת גודש היא אמצעי נכון כל עוד אין אלטרנטיבה של תחבורה ציבורית זמינה. אי אפשר לכפות על הנהגים אגרת גודש. אגב, זה ניסוי ראשון מסוגו בעולם והוא לא נבדק ונוסה באף מדינה אחרת".

תומכים בתאגידי הענק

דבר אחד צריך להגיד על שיקולי פופולריות ופוליטיקה: העובדה שהשר כ"ץ נמצא בתפקיד יותר מכל שר אחר במשרד, ויותר מכל שר אחר במשרדים אחרים, יחד עם העובדה שבסך הכול הוא פופולרי למדי, כנראה מוכיחה שבהיבט הזה הוא יודע מה הוא עושה. אבל לטענת המבקרים המקלות בגלגלים מגיעים גם משיקולים אחרים, ביורוקרטיים. "בכל נושא שדורש שינוי בסמכויות, ברגולציה או סתם גמישות מחשבתית - משרד התחבורה לא שם", טוען אחד המבקרים, גורם מקצועי בתחום.

קחו כדוגמה את רעיון התחבורה השיתופית. ה-Car-pool נועד לאפשר לכמה בעלי רכב שעובדים באותו מקום לנסוע ברכב אחד לעבודה, מתוך הנחה שיתחלקו בהוצאות הנסיעה (או בכלי הרכב). כ-200 אלף איש, סטודנטים, עובדי ממשלה ואחרים מגיעים היום בקארפולים מאולתרים, וב-Waze החליטו לייעל ולהרחיב את השימוש בתחבורה שיתופית והשיקו ביוני פיצ'ר מיוחד בשם Waze Carpool. "אנחנו יודעים שזאת לא משימה קלה לחנך את הנהג הישראלי להשאיר את הרכב שלו בבית, אבל אנחנו חושבים שזה אפשרי ואפילו הכרחי", הסביר בכנסת אבי בר, מנהל המדיניות הציבורית הגלובלית ב-Waze.

הפעם משרד התחבורה לא התנגד: "אנחנו מבינים שתחבורה שיתופית זה משהו שיקרה", אמר בכנסת המדען הראשי של המשרד, שי סופר, "אנחנו כן רוצים ללכת לכיוון הזה, אבל שהכול יהיה מוסדר". וכך, ביולי אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק שיזמה ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) להסדרת התחבורה השיתופית, הצעה שמבטיחה לשמור על פרנסתם של נהגי המוניות. אלא שמשרד התחבורה דרש שלפני שההצעה תעבור לשלב הבא, יצורפו לה תקנות שעליהן יחתום השר. התקנות מונחות כבר חודשיים על שולחנו. הן עדיין מחכות לחתימתו.

בינתיים, במשרד התחבורה מעודדים יוזמות משלהם, שכוללות בעיקר עוד כלי רכב על הכביש. בינואר, למשל, החליטה הממשלה על תוכנית לאומית לקידום תחבורה חכמה, במטרה "לעודד שילובן של טכנולוגיות מתקדמות בתחום התחבורה, לרבות מודלים שיתופיים, טכנולוגיות ניטור ועיבוד מידע תחבורתי ותפיסות חדשניות בהפעלת שירותי תחבורה", לשון הודעת הממשלה. הוקמה ועדת היגוי בראשות מנכ"לי משרד ראש הממשלה והתחבורה ומונו שבעה צוותי משנה בהשתתפות 70 פקידים; ויש גם תקציב מרשים של 238 מיליון שקל, שהוקצה לצורך מימון התוכנית בשנים 2017-2021.

במסגרת התוכנית אמור לקום מסלול של פיילוטים בתוך משרד התחבורה, שבמסגרתו המשרד ייקח על עצמו לסייע כלכלית ורגולטורית ליזמים. נכון להיום, המשרד כבר תומך בשני פיילוטים: הרכב האוטונומי של מובילאיי ומכונית חשמלית חדשה של ג'נרל מוטורס (GM).

אי אפשר, וגם לא צריך, לפסול או לזלזל בתמיכה הזו של מיזמי רכב פרטי מבית תאגידי הענק, אבל זה לא השינוי המחשבתי הדרוש כדי להתמודד עם בעיית הגודש. או כפי שאמר ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), יו"ר הוועדה למדע וטכנולוגיה בכנסת: "שיתוף פעולה עם הסקטור הפרטי מוביל תמיד להעדפת כלי הרכב".

מעט מדי אוטובוסים

נדמה שעל מצבה של התחבורה הציבורית בישראל אין צורך להרחיב. אפשר להסתפק בנתון המגלה שרק 24% מהנסיעות בגוש דן נעשות בתחבורה הציבורית (כל היתר ברכב פרטי) לעומת 70% במטרופולינים מתקדמים בעולם; ואפשר להסתפק במסמך רשמי של משרד התחבורה הקובע כי יידרשו מיליארד שקל כדי להביא את רמת התחבורה הציבורית בישראל לרמת השירות המינימלית הנדרשת, כפי שנקבעה על-ידי הרשות הארצית לתחבורה ציבורית.

במסמך שהגישה הרשות ביולי שעבר לאוצר נכתב בין היתר: "בניתוח שנעשה נמצא כי 99 יישובים לא מקבלים שירות כלל, על אף שמרחקם מציר ראשי מצדיק הכנסת קו אליהם. 238 יישובים נוספים מקבלים שירות בתדירות נמוכה מהמינימום הנדרש לגודל היישוב הקטן ביותר. על מנת להעלות את השירות האזורי לרמה המינימלית הנדרשת לפי ההנחיות יש צורך בתוספת של כ-3,500 נסיעות יומיות וכ-300 אוטובוסים". באשר לקווים העירוניים קובע המסמך כי "על מנת להעלות את הקווים העירוניים הרלוונטיים לתדירות הנדרשת לפי ההנחיות, יש צורך בתוספת של מעל ל-1,500 אוטובוסים חדשים".

"משרד האוצר נתן לרשות בערך 5% מהתקציב הנדרש לסגירת הפער ברמת השירות", אומר גיל יעקב, מנכ"ל ארגון 15 דקות לשיפור התחבורה הציבורית. "אני לא ראיתי את ישראל כ"ץ עולה על בריקדות ונלחם על תקציבים כמו שהוא עושה על פרויקטים אחרים כמו רכבות או כבישים. לפי התוכנית האסטרטגית של האוצר ומשרד התחבורה נקבע שצריך להפנות תקציבים מפיתוח כבישים לטובת תחבורה ציבורית. ישראל כ"ץ נלחם על תקציבים לכבישים ואז מגיעים לסוף שנה ומבקשים תוספות שירות לאוטובוסים - ולזה לא נשאר כסף. יש מיליארדים לרכבות ולכבישים ואת הכמה מאות מיליונים בשנה לאוטובוסים אין".

התחבורה הציבורית בישראל לא סובלת רק ממחסור בתקציבים אלא גם מאיטיות ומרמת אמינות נמוכה. השנה, למשל, חשף ארגון 15 דקות ש-12% מהנסיעות של אגד בירושלים כלל אינן מבוצעות - האוטובוס פשוט לא מגיע לתחנה. הנתון הזה, משום מה, לא הופיע בדוחות הבקרה של משרד התחבורה, שנעשים באמצעות חברה המפעילה סוקרים אנושיים (במקום להסתמך על פתרונות טכנולוגיים מתקדמים ופשוטים יחסית כמו GPS).

מה כן עושים? במשרד התחבורה הבינו לאחרונה שקווי המאסף האיטיים והלא אמינים אינם מהווים אלטרנטיבה לבעלי רכב פרטי ולעומת זאת קווי אקספרס מהירים, כמו קו 100 לירושלים, יכולים דווקא להצליח. על רקע זה הוחלט להנהיג את קווי ההזנק - קווים ישירים למרכזי תעסוקה גדולים. זהו רעיון נכון, אבל בשטח פועלים כיום בקושי 5 קווי הזנק בנוסף לקו 100 המפורסם.

נושא מרכזי אחר שסובל מהזנחה הוא התיאום בין תנועת הרכבות לקווי האוטובוס המזינים אותן - חוליה מרכזית בקיצור זמן הנסיעה "מדלת אל דלת". לדברי יעקב מארגון 15 דקות, במשרד התחבורה פשוט אין אדם שאחראי לנושא במשרה מלאה: "לקחו את ממונה מחוז דרום והפילו עליו את האחריות על שילובים בכל הארץ. עשינו מיפוי עם הסדנה לידע ציבורי וגילינו שבתחנת כפר ברוך זמן ההמתנה הממוצע הוא 30 ומשהו דקות לאוטובוס. בחדרה מערב יש תיזמון מצוין בין ארבע לחמש, אבל בשאר היום אתה מחכה בממוצע 20 ומשהו דקות. זה נושא שהיה נפתר בקלות אם כ"ץ רק היה אומר שצריך לתת לזה עדיפות".

הגורם ממשרד התחבורה טוען אחרת: "ההשקעה היום בתחבורה הציבורית היא בין 60% ל-70% מתקציב המשרד, לעומת %30-40% לשאר כלי הרכב. אנחנו משקיעים ברכבות, לא רק בקו אדום אלא במערכת קווים, בנתיבים מהירים שיוקמו בכל הכניסות לתל אביב, עם חניונים ל-20 אלף כלי רכב, בנת"צים, בנתיבי אופניים. לא חסר כסף לתחבורה הציבורית. כל תקציב שאנחנו מבקשים אנחנו מקבלים, ואנחנו קונים מאות אוטובוסים לאגד ודן. הבעיה היא שאין מספיק תשתיות, וגם אם תוסיף אלף אוטובוסים, הם לא יגיעו בזמן. מה שעושים עכשיו זה טיפול שורש לתחבורה הציבורית, וזה משהו שלא נעשה עשרות שנים. חלק מהנת"צים יפעלו כבר בתחילת השנה הבאה, בונים איפה שזמין".

חשוב להגיד שבתחום התחבורה הציבורית יש גם דברים שכ"ץ כן עשה: למשל, הקמת הרשות הארצית לתחבורה ציבורית (יישום חלקי של המלצות ועדת סדן, שגם המליצה על הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות); או הרפורמה בתעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית, שהוזילה והקלה מאוד את השימוש בתחבורה ציבורית מסוגים שונים בתוך הערים.

נקודת האור העיקרית בשנתיים האחרונות: פרויקט "מהיר לעיר", תוכנית להוספת 330 קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים) בגוש דן (217 קילומטרים בתוך 20 ערים ורשויות מקומיות ועוד 113 ק"מ בצירים הבין-עירוניים), בעלות כוללת של מעל 6 מיליארד שקל. התוכנית הזאת מתקדמת בינתיים יפה למרות קשיים שהערימו כמה עיריות והציפיות הן שהנת"צים הראשונים יתחילו לעבוד כבר בשנת 2021.

אלא שגם בנקודת האור הזו יש כתמים: דווקא בצירים הבין-עירוניים העמוסים ביותר במדינה לא מתוכננים נת"צים. ובכלל, בכל הכהונה של כ"ץ נסללו עד היום שני קטעי נת"צ: בכביש 2 ובאיילון לכיוון צפון. הקטע הפקוק ביותר במדינה הוא בנתיבי איילון לכיוון צפון בקטע שבין מחלף וולפסון לקיבוץ גלויות, אך קטע הנת"צ שהחל לפעול בנתיבים ממחלף ראשון לציון מערב ועד וולפסון מסתיים בדיוק היכן שמתחיל הפקק.

הנה עוד דוגמה: רבע מיליון מכוניות עוברות מדי בוקר בכביש 5 בקטע שבין מחלפי ירקון לגלילות. במשך שנה וחצי התלבטו במשרד התחבורה האם לייעד בכביש נתיב שמאלי או ימני לתחבורה ציבורית ורק לאחרונה החל שלב התכנון שיימשך שנתיים. רק תחשבו כמה אטרקטיביים היו יכולים להיות אוטובוסים שהיו חולפים ביעף על-פני המכוניות המזדחלות שם כיום בשעות הבוקר במהירות ממוצעת של 14 קמ"ש.

פתרון חלקי לגודש התנועה בציר הזה אמור לספק כביש 531 שנחנך לאחרונה - אך לאורך כביש 531 לא רק שאין נת"צ אלא אפילו לא קו אוטובוס. גם בפרויקט הרחבת כביש 1 המחודש, והפקוק, הוחמצה ההזדמנות לייעד נתיב אחד לתחבורה הציבורית.

הגורם במשרד התחבורה שעמו דיברנו מנסה להסביר: "בכביש 1, רק בקטע של 16 קילומטרים בין שער הגיא לגינות סחרוב הושקעו 2.5 מיליארד שקלים וזה פתר את הפקקים לשנים ארוכות. אמרנו שאחרי שנפתח את הכביש המחודש נראה אם יש צורך בנת"צ. בינתיים אנחנו רואים שבקטע החדש של הכביש התנועה זורמת גם לתחבורה ציבורית. אנחנו מתמרצים את הרשויות המקומיות, עושים הכול כדי לעזור להם בקידום הפרויקטים האלה במיליארדים. רק באזור גוש דן יושקעו 9 מיליארד שקלים בנתיבי תחבורה ציבורית בארבע השנים הקרובות. כל מי שהזדרז וקיבל את התוכנית שלנו קיבל תמריצים כספיים ואנחנו עוזרים גם בהסרת חסמים. מי שלא מכיר את התחום לא מבין איזה הישג גדול זה שראש עיר חותם על נת"צ בתחומו. הם חוטפים על זה ביקורת לא עניינית מצד כל מי שנוסע ברכב פרטי, שלא רוצה שייקחו לו את הנתיב שלו. השר עוקב באופן אישי אחר הפרויקטים. הוא עושה את זה כי בלעדיו הדברים האלה לא יזוזו".

לגיל יעקב מ-15 דקות יש זווית אחרת על האמירה האחרונה של הגורם ממשרד התחבורה, שלפיו השר עוקב באופן אישי: "אין בן אדם אחד במשרד התחבורה שהתפקיד שלו הוא לטפל בנת"צים. כשישראל כ"ץ החליט לפתח את תחום הרכבות, הוא הקים אגף רכבות עם 10 תקנים. בתחום התשתיות לאוטובוסים יש מישהו אחד שמתעסק בזה, אבל יחד עם עוד פרויקטים תשתיתיים, ובנוסף יש ממונה אחד על כל מחוז. זאת אומרת, שיש בן אדם אחד שאחראי על כל התחבורה הציבורית מנתניה ועד אשדוד. רק תשאל את עצמך את זה: האם משרד התחבורה הזמין אי פעם עיתונאים להשקת קו אוטובוס?". *e

עוד כתבות

אבי שבתאי, מנכ''ל רמון ספייס / צילום: רמון ספייס

בונה את התשתית לחוות שרתים בחלל: החברה הישראלית שגייסה 124 מיליון דולר

חברת החלל הישראלית רמון ספייס השלימה סבב גיוס בהיקף של 124 מיליון דולר בהובלת קרן PSG ובהשתתפות ענקית השבבים מיקרון והפניקס ● החברה, המפתחת תשתיות מחשוב ללוויינים, מעסיקה כ-130 עובדים ומתכננת להכפיל את מצבת כוח האדם שלה ● המנכ"ל אבי שבתאי: "אנחנו נמצאים בתקופה של מהפכה בתעשיית החלל"

אפל / צילום: ap, Kathy Willens

שיבושים נרחבים בשירותי אפל

שירותים מרכזיים של אפל, בהם iCloud, App Store ו-Apple Pay, חווים שיבושים נרחבים ברחבי העולם, הכוללים קשיי התחברות וגישה לחשבונות ● למרות ריבוי הדיווחים, אפל טרם אישרה את התקלה ועמוד הסטטוס הרשמי שלה מציג את השירותים כתקינים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות בהובלת מניות הפיננסים והטכנולוגיה

נאסד"ק השיל 1% ● הירידות העמיקו בתחילה בעקבות דיווח לפיו רשת תקשורת מסווגת המשמשת את הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב ● אחרי התפטרות המנכ"ל ג'נסן הואנג, היום הוא שבר שתיקה: "עשיתי טעויות גדולות" ● ישראליות: אלביט וסימילרווב זינקו בעקבות הדוחות ● תשואת האג"ח לעשר שנים מעל ל-5%

חסן שייח' מחמוד, נשיא סומליה / צילום: ap, Khalil Hamra

המדינה האפריקאית שרואה בישראל "איום קיומי"

כותרות העיתונים בעולם: נשיא סומליה אמר בנאום כי ישראל וטייוואן הן איום מסוכן על ארצו, אנקרה מנסה לקדם הקמת בסיס צבאי בערב הסעודית והיקף התקיפות של איראן במדינות המפרץ נחשף • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

מניית טבע תצטרף בקרוב למדד מוביל בארה"ב

טבע תצטרף בעדכון של חודש דצמבר למדד ראסל 1000, שכולל את 1,000 החברות הגדולות במדדי ראסל בארה"ב ● הכניסה למדד צפויה להוביל לביקושים למניית טבע

דונלד טראמפ וג'נסן הואנג / צילום: ap, Alex Brandon

דיווח: חשבונות מסחר הקשורים בנשיא ארה"ב קנו ומכרו מניות אנבידיה

תחקיר CNBC חושף כי חשבונות ההשקעות המקושרים לנשיא ארה"ב ביצעו לפחות 103 עסקאות במניית ענקית השבבים מאז שובו לבית הלבן, בהיקף של עד 97.5 מיליון דולר - חלקן סביב החלטות דרמטיות על ייצוא לסין ואזהרות מודיעין על קשריו של המנכ"ל המודח ג'נסן הואנג ● הבית הלבן: "יועצים עצמאיים מנהלים את התיק ללא מעורבות הנשיא"

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

נתב''ג. האוצר יחייב ישראלים שיוצאים מהארץ לשלם מס / צילום: טלי בוגדנובסקי

שוקלים לעזוב את הארץ? תתכוננו לשלם על זה. היוזמה החדשה של רשות המסים

מהלך חדש של האוצר ורשות המסים יחייב ישראלים העוזבים את הארץ לשלם מס על רווחים שטרם מומשו ● במקביל, ניתוק תושבות ייקבע אך ורק לפי מספר ימי השהייה בישראל

כריסטיאן סווינג, מנכ''ל דויטשה בנק ודונלד טראמפ  צילומים: AP- Jacquelyn Martin, Michael Probst

דונלד טראמפ ודויטשה בנק: היחסים עם "הלקוח מספר 1" נחשפים

בהדלפת הענק של מסמכים פנימיים מדויטשה בנק שנחשפה הבוקר כלולות גם עדויות על היחס המיוחד לו זוכה נשיא ארה"ב מהבנק הגרמני ● מהחוב בשווי מאות מיליוני דולרים ועד ההוראה של מי שכיום מכהן כמנכ"ל הבנק לגמד בפני הרשויות את החשיפה בטעות של החזרי המס של יותר מ־1,000 לקוחות הבנק, ביניהם טראמפ עצמו

מייסדי פאפאיה גיימינג: אוריאל בכר, אלכס ליאכובצקי ואנדריי בירמן / צילום: ניב קנטור

"תרנגולת שמטילה ביצי זהב": דיון דרמטי על הסדר החוב של פאפאיה גיימינג

ביהמ"ש המחוזי בת"א דן בהסדר החוב החדש שהציעה פאפאיה גיימינג, לאחר שחויבה לשלם למתחרה סקילז 719 מיליון דולר בפסק דין בניו יורק ● השופטת ייחסה חשיבות רבה לשמירה על פעילות החברה, הקשתה על נציגי סקילז המתנגדים להסדר, וקבעה כי עליהם להציג חלופה קונקרטית

שלטי חוצות בצומת סנט קילדה כחלק מקמפיין פרסומי למשחק הווידאו Grand Theft Auto 6, בסנט קילדה, מלבורן / צילום: AAPIMAGE via Reuters Connect

המניות, המיליארדים וימי החופש: מי מרוויח ומי מפסיד מהשקת GTA 6?

יותר מ-10 מיליון עותקים כבר הוזמנו, חברות מעניקות לעובדים חופשות מיוחדות, וההשקה המתקרבת מטלטלת גם את שוק ההון ● בעוד שטייק-טו נערכת להכנסות של מיליארדי דולרים, המתחרות חוששות מאובדן שחקנים, וסוני ורשתות המשחקים מקוות ליהנות מהביקושים ● אבל לא כל המשקיעים שותפים לחגיגה

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

האינפלציה יורדת, אבל נוטלי המשכנתאות נוהרים לפריים. האם זו טעות?

למרות שהאינפלציה ירדה ל-1.1% בשנה, רק 8% מהמשכנתאות שנלקחו בחודש שעבר היו צמודות למדד ● הציבור מעדיף את מסלול הפריים, שחלקו הגיע ל-28%, גם במחיר של החזר חודשי גבוה יותר ● יועצי משכנתאות מסבירים כי הטראומה מהמדדים הגבוהים של השנים האחרונות עדיין משפיעה על החלטות הלווים, ומזהירים כי ההתרחקות מהמסלול הצמוד לא בהכרח משתלמת

שי ג'ינפינג, ולדימיר פוטין, דונלד טראמפ / צילום: ap, Vladimir Voronin, Pavel Bednyakov, Alex Brandon

​איראן, אוקראינה וברקע פרשת אנבידיה: מנהיגי המעצמות הגדולות בעולם נפגשים בסין

נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא רוסיה פוטין יגיעו ביום חמישי לסין לפגישה משולשת עם המארח, שי ג'ינפינג ● פוטין יתמקד במלחמה באוקראינה, טראמפ במלחמה עם איראן ושי בנושאים כלכליים ● וכיצד תשפיע עננת פרשת אנבידיה והריגול?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

"עשיתי טעויות חמורות": ג'נסן הואנג שובר שתיקה

הואנג הודיע כי יהיה מוכן לשוב לתפקיד אם הדירקטוריון יבקש זאת, לאחר גל לחצים מצד עובדים, משקיעים ואפילו הנשיא טראמפ ● אלא שלמרות הקריאות הגוברות להחזירו, הדירקטוריון אינו שוקל בשלב זה את חזרתו ● במקביל, הואנג התנצל על קשריו מחוץ לנישואים והודה: "עשיתי טעויות חמורות" ● ההצהרה המלאה בסוף הכתבה

משה בר סימן טוב / צילום: לע''מ

משה בר סימן טוב בשיחת פרישה: "הדבר שלא הספקנו לטפל בו הוא הרשתות החברתיות והמסכים"

משה בר סימן טוב מסכם קדנציה רצופת משברים ומזהיר כי מערכת הבריאות חייבת להיערך לעתיד של חירום מתמשך ● כמו כן, הוא מציין כי יש להתמודד עם השמנת ילדים, עישון והשפעת הרשתות החברתיות, ולהגדיל את ההשקעה הציבורית כדי למנוע העמקת פערים בשירותי הבריאות

חנן פרידמן, מנכ''ל בנק לאומי בסרטון ברשת X / צילום: רשתות חברתיות

מה חשבו הגולשים על הסרטון שפרסם מנכ"ל בנק לאומי?

חנן פרידמן ניסה להסביר את רווחי הבנק ברשת X, ומחצית מהתגובות שקיבל היו שליליות ● עם זאת, לפי הניתוח של סוכנות DABUR, הגולשים מפרגנים לשקיפות

לירן אבישר בן חורין / צילום: טל גלבוע

האוצר צופה ירידה בגירעון אך חושש מפריצה בתקציב הביטחון

בזכות הפתעות בגביית המסים ונטל מס בשיא של 20 שנה (22.5% תוצר), האוצר צופה שהגירעון ירד אל מתחת ל-4% ● אלא שבוועדת הכספים נחשף כי מערכת הביטחון דורשת 22 מיליארד שקל נוספים – מהלך שעלול להחזיר את הגירעון לכ-5% ● במקביל, באוצר מזהירים מהסתמכות על נתוני הצמיחה החריגים של אנבידיה, ובקואליציה נאבקים על שחרור 1.5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

דיווח: איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע

דיווח בניו יורק טיימס: איראן הקשיחה את עמדותיה במשא ומתן עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע - תוצאות שבטהראן רואים כהבעת אי-אמון במלחמה שמנהל הנשיא טראמפ ● צבא כווית הודיע כי מערכות ההגנה האווירית פועלות ליירוט כטב"מים עוינים ● עדכונים שוטפים

ביתו של ג'נסן הואנג, מדיסון / צילום: Reuters, Maxim Shemetov

צברה עוצמה יוצאת דופן בחברה: בתו של ג'נסן הואנג היא אתגר לכל מנכ"ל עתידי

תחקירים של הניו יורק טיימס והוול סטריט ג'ורנל חושפים מעורבות חריגה של בתו של ג'נסן הואנג, מדיסון, בניהול הלשכה של אביה ותקריות עם מנהלים בכירים ● עפ"י ההערכה, יותר מעשרה מנהלים בכירים עזבו את החברה בשל חיכוכים הקשורים עמה

תצוגה של חברת שבבים סינית בתערוכת AI בשנגחאי / צילום: ap, Ng Han Guan

השיטה של חברות הבינה המלאכותית הסיניות לעקוף את החרם האמריקאי

על רקע פרשת אנבידיה, בסין חוששים כי ארה"ב תנסה להגביל יותר את הגישה לשבבים ולא תאפשר לייבא אותם ממדינות כגון סינגפור ● אולם כלכלנית בנק אוף אמריקה אמרה לגלובס כי בסין מתפתח מנוע השקעות מקומי במרכזי נתונים ומחשוב, שזוכה לעדיפות ממשלתית ● השיחה התקיימה לפני חשיפת פרשת הריגול באנבידיה