גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

200 שעות בשנה

דמיינו שהייתם מעבירים את כל חג הסוכות, מהשבוע שעבר ועד היום, יום וליל, ללא הפסקה, בפקק תנועה. זה פחות או יותר הזמן השנתי הממוצע שהנהג הישראלי מבלה בהמתנה בכניסה לתל אביב לבדה. עכשיו תדמיינו שעל שולחן הממשלה מונחים הפתרונות, אבל הם תקועים בגלל הישרדות פוליטית, שמרנות ביורוקרטית וחוסר דמיון מקצועי. דוח G: כל ההזדמנויות שהוחמצו לטיפול בפקקים

בוודאי הרבה שאלות שעולות לראש כשמחכים בפקקים, אבל סביר להניח שהשאלה הפשוטה "למה" היא לא הנפוצה שבהן. העמידה בנתיבי איילון, או בעומסים בצפון, בכבישי גהה והחוף ובירושלים, נראית לעיתים קרובות כמו גזירת גורל. בחודש האחרון עוד היה אפשר להפנות אצבע כלפי חסימות הכבישים במסגרת מחאת הנכים (שזכתה, למרות התעוקה שנוצרה, לפרגון מצדם של נהגים רבים), אבל מה קורה בשאר ימי השנה? מדוע באמת נדרשים הנוסעים לזחול בקצב של ריצה קלה? ויותר מזה: איך תרגישו אם נספר לכם שאתם מבלים כ-200 שעות בשנה בממוצע בכניסה וביציאה לאזור תל אביב רבתי, בין היתר בגלל מה שנראה כמו שיקולים של פופולריות פוליטית?

שר התחבורה ישראל כ"ץ הוא האיש הקובע בשמונה השנים האחרונות בתחום התחבורה בישראל. כל מה שקרה בדרכים, בכבישים, בנמלים ובמסילות בשנים האחרונות רשום על שמו - אבל גם הרבה ממה שלא קרה. הוא האחראי לדברים הגדולים שנעשו בפיתוח רשת הכבישים בצפון ובדרום, להנחת מסילות הרכבת שנועדו לחבר בין הפריפריה למרכז, להקמת נמלי ים ונמל התעופה ליד אילת. ואחרי שתי קדנציות שבהן התמקד בפריפריה, כ"ץ מקדיש את הקדנציה השלישית שלו כדי להזיז דברים גם במרכז: הוא חתום על התוכנית להקמת נתיבי תחבורה ציבוריים ומעניק גב רחב לביצוע של קו הרכבת הקלה הראשון בגוש דן.

אך לצד כל העשייה והפיתוח, סובל התחום בשנים האחרונות גם מכמה מחדלים, שהתוצאה המרכזית שלהם היא בעיית הגודש במרכז הארץ. לנהגים העומדים בפקק יש זכות לדעת שאולי השעות, הדלק והעצבים הם לעיתים תוצאה של שיקולים שאינם קשורים תמיד לתחבורה.

הניסוי שהצליח יותר מדי

כדי להתמודד עם בעיית הפקקים, מתכוונת המדינה להשקיע עד 2040 כ-300 מיליארד שקלים בפיתוח מערכת הסעת ההמונים בגוש דן: שלושה קווים של רכבת קלה, שלושה קווי מטרו, מסילות רכבת נוספות לאורך נתיבי איילון ועוד ועוד. ההשקעות האלה נועדו לסגור את הפער שנפתח בין תל אביב לערים גדולות ובינוניות בעולם ברמת תשתיות התחבורה, בגלל עשורים של הזנחה והעדפת הרכב הפרטי. אלה השקעות חשובות ונחוצות, אבל מומחים שעמם שוחחנו טוענים שהן לא יפתרו את בעיית הגודש.

קחו למשל את הקו האדום, קו הרכבת הקלה הראשון בגוש דן שנבנה בימים אלה בעלות כוללת של 17 מיליארד שקל, ואמור להוריד מהכביש 50 אלף כלי רכב. ב-2016 לבדה גדל מספר כלי הרכב על הכבישים ב-150 אלף, אז נניח שרק שליש מתוספת כלי הרכב השנתית מצטרפת לגודש בכניסות לתל אביב - עדיין יש צורך לפתוח קו רכבת קלה חדש כל שנה רק כדי לעמוד בקצב הגידול בכלי הרכב הפרטיים. וזה עוד לפני שאמרנו שהקו האדום אמור להתחיל לפעול רק ב-2022.

כדי למצוא תרופה למחלה צריך קודם להבין מה הגורם לה. ככל שההיצע התחבורתי גדול יותר, כך גדל גם הביקוש לנסיעות. הרצון של אנשים לצאת מהבית בשעות השיא הוא הסיבה להיווצרות הפקקים ולא רק מחסור בתשתיות התחבורה. לכן, פתרון אמיתי של הבעיה חייב לטפל גם בצמצום הביקוש ולא רק בהגדלת ההיצע.

אדם אחד הבין את זה, וגם החליט לעשות משהו בעניין. קוראים לו ניצן יוצר ויש לו רקורד של כמעט 40 שנות עשייה בתחום התחבורה (כיהן כסמנכ"ל כלכלה וכספים בחוצה ישראל, היה ממקדמי כביש 6 והנתיב המהיר לתל אביב, ובשנים האחרונות קידם בין השאר את הנתיבים המהירים הנוספים המתוכננים בנתיבי איילון). במשך כשמונה שנים הוא עמד בראש הניסוי הממשלתי "נעים לי*רוק", שנועד לפתור את בעיית הגודש בדרך יצירתית: תגמול כלכלי חיובי - תמריצים כספיים, פרסים של אלף שקל לשנה ויותר - במקום אגרות גודש וקנסות.

"בהינתן רמת המיסוי הכבדה במיוחד בענף הרכב בישראל", נכתב בנייר העמדה של המיזם, "אין הצדקה כלכלית וחברתית ואין היתכנות פוליטית להטלת תשלום נוסף". יתר על כן, הטבה למי שיבחרו לא לנסוע בגודש עדיפה, מפני שבכך גם יתוקן "עוול המיסוי" המשית מסים על כלי רכב שתרומתם לגודש קטנה (למשל נהגים בפריפריה ונהגים הנוסעים ברכבם בעיקר בשעות הפנאי ונוסעים לעבודה בתחבורה ציבורית). להטבת מס יתרון חשוב נוסף, בכך שההצטרפות לתוכנית תהיה על בסיס התנדבותי, ללא שינוי במיסוי לכל שאר הנהגים (מצבם של שאר הנהגים ישתפר גם כן, בזכות צמצום הגודש).

תוצאות השלב השני בניסוי של "נעים לירוק", שכללו ב-2013 1,300 נהגים, נראו מבטיחות: 16.4% מכלל המשתתפים שינו את הרגלי הנסיעה שלהם. זה חשוב, כי צריך לדעת שפקק נגרם על-ידי בסך הכול 10% עודף של מכוניות, שמנסות לעבור בכביש שכבר הגיע למלוא יכולת הקיבולת שלו. אם בודקים מה יעשו תוצאות דומות לאלה שהתקבלו בניסוי "נעים לירוק" לגודש בכניסות לתל אביב בשעות הבוקר מגלים שמשך הפקקים יקוצר באופן דרמטי: משלוש שעות כיום (מ-06:50 ל-09:50) ל-20 דקות בלבד (מ-07:40 עד 08:00). כמות שעות העבודה שמתבזבזות בפקקים תקטן ביותר מ-90% (מ-1,100 לשנה ל-90 בלבד).

אלא שאחרי השלמת השלב השני, שכלל גם תקצוב של השלב השלישי ופרסום של מכרז למפעיל - הכול נעצר בהוראת שר התחבורה. למה? כנראה מתוך המחשבה שכותרות על "אגרת גודש" הן מאוד-מאוד לא פופולריות.

המודל של "נעים לירוק" בכלל לא מדבר על אגרת גודש, אלא על מענקי מיסוי, וברשות המסים תומכים עקרונית בהצעה; באגף התקציבים באוצר התלהבו מהיוזמה ואפילו הקציבו 25 מיליון שקל לשלב השלישי; בחודש שעבר הצטרף בנק ישראל לתומכים, כשמנהל חטיבת המחקר בבנק, פרופ' נתן זוסמן, שלח למנכ"ל מכתב תמיכה בעריכת שלב הניסוי הבא למנכ"ל האוצר; בנוסף להם, שורה ארוכה של אישים בולטים מתחומי הכלכלה והתחבורה תומכים בתוכנית, בהם מנכ"לים לשעבר של משרדי התחבורה, האוצר והגנת הסביבה, הרכבת ונת"ע וכלכלנים בכירים כמו פרופ' יוג'ין קנדל ופרופ' ראובן גרונאו, חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל; ובכל זאת, זה נעצר.

ההסבר המבולבל הבא, שנתן בכנסת המדען הראשי של משרד התחבורה, שי סופר, מדבר בעד עצמו: "אין צורך בפיילוט הזה. היו לו יתרונות, היו לו חסרונות ואני לא אאריך בדיבור. יש מספר מודלים לניהול גודש וזה לא המודל היחיד. לא בטוח שזה המודל, בטח ובטח אין לנו תקציב שמיועד לניהול הנושא הזה. הפיילוט עבד בשיטה של גזר - אנחנו חושבים שזה נכון בשביל לתת תמריצים או מענקים. המשרד כמשרד מתנגד לאגרות גודש, ואני חושב שזה נכון. אנחנו לא סבורים שבעת הזאת, עם כל מערך התחבורה הישראלי, נכון להטיל עוד מסים ועוד אגרות על התושבים, בעיקר על התושבים היותר חלשים, בעיקר על אלה שגרים בפריפריה ולא תמיד יש להם אפשרויות הגעה לגוש דן".

ההתעקשות הזו, שלפיה מדובר באגרת גודש, נמשכה גם בשיחה שקיימנו עם גורם במשרד התחבורה: "מי שמכיר את 'נעים לירוק' זוכר שנציגי האוצר תכננו אגרת גודש", הוא אומר. "זו הייתה המטרה הראשונית של אנשי האוצר, התוכנית המקורית, ולדעתנו היא גם לא השתנתה. אף אחד לא הצביע על מקור תקציבי של מיליארדי שקלים למימון התמריצים הכספיים שהם מבטיחים. הניסוי מוביל בסופו של דבר לאגרת גודש. אנחנו האחרונים שנתנגד לחלוקת כסף לנהגים, אבל אנחנו לא חושבים שאגרת גודש היא אמצעי נכון כל עוד אין אלטרנטיבה של תחבורה ציבורית זמינה. אי אפשר לכפות על הנהגים אגרת גודש. אגב, זה ניסוי ראשון מסוגו בעולם והוא לא נבדק ונוסה באף מדינה אחרת".

תומכים בתאגידי הענק

דבר אחד צריך להגיד על שיקולי פופולריות ופוליטיקה: העובדה שהשר כ"ץ נמצא בתפקיד יותר מכל שר אחר במשרד, ויותר מכל שר אחר במשרדים אחרים, יחד עם העובדה שבסך הכול הוא פופולרי למדי, כנראה מוכיחה שבהיבט הזה הוא יודע מה הוא עושה. אבל לטענת המבקרים המקלות בגלגלים מגיעים גם משיקולים אחרים, ביורוקרטיים. "בכל נושא שדורש שינוי בסמכויות, ברגולציה או סתם גמישות מחשבתית - משרד התחבורה לא שם", טוען אחד המבקרים, גורם מקצועי בתחום.

קחו כדוגמה את רעיון התחבורה השיתופית. ה-Car-pool נועד לאפשר לכמה בעלי רכב שעובדים באותו מקום לנסוע ברכב אחד לעבודה, מתוך הנחה שיתחלקו בהוצאות הנסיעה (או בכלי הרכב). כ-200 אלף איש, סטודנטים, עובדי ממשלה ואחרים מגיעים היום בקארפולים מאולתרים, וב-Waze החליטו לייעל ולהרחיב את השימוש בתחבורה שיתופית והשיקו ביוני פיצ'ר מיוחד בשם Waze Carpool. "אנחנו יודעים שזאת לא משימה קלה לחנך את הנהג הישראלי להשאיר את הרכב שלו בבית, אבל אנחנו חושבים שזה אפשרי ואפילו הכרחי", הסביר בכנסת אבי בר, מנהל המדיניות הציבורית הגלובלית ב-Waze.

הפעם משרד התחבורה לא התנגד: "אנחנו מבינים שתחבורה שיתופית זה משהו שיקרה", אמר בכנסת המדען הראשי של המשרד, שי סופר, "אנחנו כן רוצים ללכת לכיוון הזה, אבל שהכול יהיה מוסדר". וכך, ביולי אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק שיזמה ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) להסדרת התחבורה השיתופית, הצעה שמבטיחה לשמור על פרנסתם של נהגי המוניות. אלא שמשרד התחבורה דרש שלפני שההצעה תעבור לשלב הבא, יצורפו לה תקנות שעליהן יחתום השר. התקנות מונחות כבר חודשיים על שולחנו. הן עדיין מחכות לחתימתו.

בינתיים, במשרד התחבורה מעודדים יוזמות משלהם, שכוללות בעיקר עוד כלי רכב על הכביש. בינואר, למשל, החליטה הממשלה על תוכנית לאומית לקידום תחבורה חכמה, במטרה "לעודד שילובן של טכנולוגיות מתקדמות בתחום התחבורה, לרבות מודלים שיתופיים, טכנולוגיות ניטור ועיבוד מידע תחבורתי ותפיסות חדשניות בהפעלת שירותי תחבורה", לשון הודעת הממשלה. הוקמה ועדת היגוי בראשות מנכ"לי משרד ראש הממשלה והתחבורה ומונו שבעה צוותי משנה בהשתתפות 70 פקידים; ויש גם תקציב מרשים של 238 מיליון שקל, שהוקצה לצורך מימון התוכנית בשנים 2017-2021.

במסגרת התוכנית אמור לקום מסלול של פיילוטים בתוך משרד התחבורה, שבמסגרתו המשרד ייקח על עצמו לסייע כלכלית ורגולטורית ליזמים. נכון להיום, המשרד כבר תומך בשני פיילוטים: הרכב האוטונומי של מובילאיי ומכונית חשמלית חדשה של ג'נרל מוטורס (GM).

אי אפשר, וגם לא צריך, לפסול או לזלזל בתמיכה הזו של מיזמי רכב פרטי מבית תאגידי הענק, אבל זה לא השינוי המחשבתי הדרוש כדי להתמודד עם בעיית הגודש. או כפי שאמר ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), יו"ר הוועדה למדע וטכנולוגיה בכנסת: "שיתוף פעולה עם הסקטור הפרטי מוביל תמיד להעדפת כלי הרכב".

מעט מדי אוטובוסים

נדמה שעל מצבה של התחבורה הציבורית בישראל אין צורך להרחיב. אפשר להסתפק בנתון המגלה שרק 24% מהנסיעות בגוש דן נעשות בתחבורה הציבורית (כל היתר ברכב פרטי) לעומת 70% במטרופולינים מתקדמים בעולם; ואפשר להסתפק במסמך רשמי של משרד התחבורה הקובע כי יידרשו מיליארד שקל כדי להביא את רמת התחבורה הציבורית בישראל לרמת השירות המינימלית הנדרשת, כפי שנקבעה על-ידי הרשות הארצית לתחבורה ציבורית.

במסמך שהגישה הרשות ביולי שעבר לאוצר נכתב בין היתר: "בניתוח שנעשה נמצא כי 99 יישובים לא מקבלים שירות כלל, על אף שמרחקם מציר ראשי מצדיק הכנסת קו אליהם. 238 יישובים נוספים מקבלים שירות בתדירות נמוכה מהמינימום הנדרש לגודל היישוב הקטן ביותר. על מנת להעלות את השירות האזורי לרמה המינימלית הנדרשת לפי ההנחיות יש צורך בתוספת של כ-3,500 נסיעות יומיות וכ-300 אוטובוסים". באשר לקווים העירוניים קובע המסמך כי "על מנת להעלות את הקווים העירוניים הרלוונטיים לתדירות הנדרשת לפי ההנחיות, יש צורך בתוספת של מעל ל-1,500 אוטובוסים חדשים".

"משרד האוצר נתן לרשות בערך 5% מהתקציב הנדרש לסגירת הפער ברמת השירות", אומר גיל יעקב, מנכ"ל ארגון 15 דקות לשיפור התחבורה הציבורית. "אני לא ראיתי את ישראל כ"ץ עולה על בריקדות ונלחם על תקציבים כמו שהוא עושה על פרויקטים אחרים כמו רכבות או כבישים. לפי התוכנית האסטרטגית של האוצר ומשרד התחבורה נקבע שצריך להפנות תקציבים מפיתוח כבישים לטובת תחבורה ציבורית. ישראל כ"ץ נלחם על תקציבים לכבישים ואז מגיעים לסוף שנה ומבקשים תוספות שירות לאוטובוסים - ולזה לא נשאר כסף. יש מיליארדים לרכבות ולכבישים ואת הכמה מאות מיליונים בשנה לאוטובוסים אין".

התחבורה הציבורית בישראל לא סובלת רק ממחסור בתקציבים אלא גם מאיטיות ומרמת אמינות נמוכה. השנה, למשל, חשף ארגון 15 דקות ש-12% מהנסיעות של אגד בירושלים כלל אינן מבוצעות - האוטובוס פשוט לא מגיע לתחנה. הנתון הזה, משום מה, לא הופיע בדוחות הבקרה של משרד התחבורה, שנעשים באמצעות חברה המפעילה סוקרים אנושיים (במקום להסתמך על פתרונות טכנולוגיים מתקדמים ופשוטים יחסית כמו GPS).

מה כן עושים? במשרד התחבורה הבינו לאחרונה שקווי המאסף האיטיים והלא אמינים אינם מהווים אלטרנטיבה לבעלי רכב פרטי ולעומת זאת קווי אקספרס מהירים, כמו קו 100 לירושלים, יכולים דווקא להצליח. על רקע זה הוחלט להנהיג את קווי ההזנק - קווים ישירים למרכזי תעסוקה גדולים. זהו רעיון נכון, אבל בשטח פועלים כיום בקושי 5 קווי הזנק בנוסף לקו 100 המפורסם.

נושא מרכזי אחר שסובל מהזנחה הוא התיאום בין תנועת הרכבות לקווי האוטובוס המזינים אותן - חוליה מרכזית בקיצור זמן הנסיעה "מדלת אל דלת". לדברי יעקב מארגון 15 דקות, במשרד התחבורה פשוט אין אדם שאחראי לנושא במשרה מלאה: "לקחו את ממונה מחוז דרום והפילו עליו את האחריות על שילובים בכל הארץ. עשינו מיפוי עם הסדנה לידע ציבורי וגילינו שבתחנת כפר ברוך זמן ההמתנה הממוצע הוא 30 ומשהו דקות לאוטובוס. בחדרה מערב יש תיזמון מצוין בין ארבע לחמש, אבל בשאר היום אתה מחכה בממוצע 20 ומשהו דקות. זה נושא שהיה נפתר בקלות אם כ"ץ רק היה אומר שצריך לתת לזה עדיפות".

הגורם ממשרד התחבורה טוען אחרת: "ההשקעה היום בתחבורה הציבורית היא בין 60% ל-70% מתקציב המשרד, לעומת %30-40% לשאר כלי הרכב. אנחנו משקיעים ברכבות, לא רק בקו אדום אלא במערכת קווים, בנתיבים מהירים שיוקמו בכל הכניסות לתל אביב, עם חניונים ל-20 אלף כלי רכב, בנת"צים, בנתיבי אופניים. לא חסר כסף לתחבורה הציבורית. כל תקציב שאנחנו מבקשים אנחנו מקבלים, ואנחנו קונים מאות אוטובוסים לאגד ודן. הבעיה היא שאין מספיק תשתיות, וגם אם תוסיף אלף אוטובוסים, הם לא יגיעו בזמן. מה שעושים עכשיו זה טיפול שורש לתחבורה הציבורית, וזה משהו שלא נעשה עשרות שנים. חלק מהנת"צים יפעלו כבר בתחילת השנה הבאה, בונים איפה שזמין".

חשוב להגיד שבתחום התחבורה הציבורית יש גם דברים שכ"ץ כן עשה: למשל, הקמת הרשות הארצית לתחבורה ציבורית (יישום חלקי של המלצות ועדת סדן, שגם המליצה על הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות); או הרפורמה בתעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית, שהוזילה והקלה מאוד את השימוש בתחבורה ציבורית מסוגים שונים בתוך הערים.

נקודת האור העיקרית בשנתיים האחרונות: פרויקט "מהיר לעיר", תוכנית להוספת 330 קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים) בגוש דן (217 קילומטרים בתוך 20 ערים ורשויות מקומיות ועוד 113 ק"מ בצירים הבין-עירוניים), בעלות כוללת של מעל 6 מיליארד שקל. התוכנית הזאת מתקדמת בינתיים יפה למרות קשיים שהערימו כמה עיריות והציפיות הן שהנת"צים הראשונים יתחילו לעבוד כבר בשנת 2021.

אלא שגם בנקודת האור הזו יש כתמים: דווקא בצירים הבין-עירוניים העמוסים ביותר במדינה לא מתוכננים נת"צים. ובכלל, בכל הכהונה של כ"ץ נסללו עד היום שני קטעי נת"צ: בכביש 2 ובאיילון לכיוון צפון. הקטע הפקוק ביותר במדינה הוא בנתיבי איילון לכיוון צפון בקטע שבין מחלף וולפסון לקיבוץ גלויות, אך קטע הנת"צ שהחל לפעול בנתיבים ממחלף ראשון לציון מערב ועד וולפסון מסתיים בדיוק היכן שמתחיל הפקק.

הנה עוד דוגמה: רבע מיליון מכוניות עוברות מדי בוקר בכביש 5 בקטע שבין מחלפי ירקון לגלילות. במשך שנה וחצי התלבטו במשרד התחבורה האם לייעד בכביש נתיב שמאלי או ימני לתחבורה ציבורית ורק לאחרונה החל שלב התכנון שיימשך שנתיים. רק תחשבו כמה אטרקטיביים היו יכולים להיות אוטובוסים שהיו חולפים ביעף על-פני המכוניות המזדחלות שם כיום בשעות הבוקר במהירות ממוצעת של 14 קמ"ש.

פתרון חלקי לגודש התנועה בציר הזה אמור לספק כביש 531 שנחנך לאחרונה - אך לאורך כביש 531 לא רק שאין נת"צ אלא אפילו לא קו אוטובוס. גם בפרויקט הרחבת כביש 1 המחודש, והפקוק, הוחמצה ההזדמנות לייעד נתיב אחד לתחבורה הציבורית.

הגורם במשרד התחבורה שעמו דיברנו מנסה להסביר: "בכביש 1, רק בקטע של 16 קילומטרים בין שער הגיא לגינות סחרוב הושקעו 2.5 מיליארד שקלים וזה פתר את הפקקים לשנים ארוכות. אמרנו שאחרי שנפתח את הכביש המחודש נראה אם יש צורך בנת"צ. בינתיים אנחנו רואים שבקטע החדש של הכביש התנועה זורמת גם לתחבורה ציבורית. אנחנו מתמרצים את הרשויות המקומיות, עושים הכול כדי לעזור להם בקידום הפרויקטים האלה במיליארדים. רק באזור גוש דן יושקעו 9 מיליארד שקלים בנתיבי תחבורה ציבורית בארבע השנים הקרובות. כל מי שהזדרז וקיבל את התוכנית שלנו קיבל תמריצים כספיים ואנחנו עוזרים גם בהסרת חסמים. מי שלא מכיר את התחום לא מבין איזה הישג גדול זה שראש עיר חותם על נת"צ בתחומו. הם חוטפים על זה ביקורת לא עניינית מצד כל מי שנוסע ברכב פרטי, שלא רוצה שייקחו לו את הנתיב שלו. השר עוקב באופן אישי אחר הפרויקטים. הוא עושה את זה כי בלעדיו הדברים האלה לא יזוזו".

לגיל יעקב מ-15 דקות יש זווית אחרת על האמירה האחרונה של הגורם ממשרד התחבורה, שלפיו השר עוקב באופן אישי: "אין בן אדם אחד במשרד התחבורה שהתפקיד שלו הוא לטפל בנת"צים. כשישראל כ"ץ החליט לפתח את תחום הרכבות, הוא הקים אגף רכבות עם 10 תקנים. בתחום התשתיות לאוטובוסים יש מישהו אחד שמתעסק בזה, אבל יחד עם עוד פרויקטים תשתיתיים, ובנוסף יש ממונה אחד על כל מחוז. זאת אומרת, שיש בן אדם אחד שאחראי על כל התחבורה הציבורית מנתניה ועד אשדוד. רק תשאל את עצמך את זה: האם משרד התחבורה הזמין אי פעם עיתונאים להשקת קו אוטובוס?". *e

עוד כתבות

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים