דונלד טראמפ / צילום: רויטרס
מה קרה מאחורי הקלעים של גיבוש המדיניות האמריקאית החדשה כלפי ההסכם הגרעיני עם איראן? מה הניע את נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, למתן את עמדתו המקורית, שגרסה שצריך "לקרוע את ההסכם לגזרים", ולהסתפק עתה ב"כמעט התנערות" מהמסמך, בלי לקרוא לחידוש הסנקציות על משטר האייתאללות בטהראן?
במשפט אחד: למרות שמעצבי המדיניות בבית הלבן היו רוצים לשמר את ההסכם ככתבו ולשונו, הם חששו מהתפרצויות זעם של הנשיא אם הם יביעו התנגדות נחרצת לעמדתו. לכן, הם ניסו - וכנראה הצליחו, לדברי "וושינגטון פוסט" - להגיע עמו לפשרה, שלכאורה תבטל את ההסכם אך בפועל תשאיר אותו על כנו. על הדרמה מאחורי הקלעים - בהמשך.
טראמפ צפוי להודיע לאומה, כנראה מחר (ו'), על המדיניות החדשה של ממשלו כלפי ההסכם. על פי הערכות, ישלול הנשיא את תקפות המסמך (DECERTIFY). הוא יצהיר שההסכם אינו משרת את האינטרסים של ארה"ב ושוב אין לראות באיראן צד שמקיים את התחייבויותיו כפי שהן מפורטות במסמך.
אך סירוב לאשר את תוקף ההסכם אינה זהה להסתלקות מוחלטת ממנו והוא לא יגרור אוטומטית את חידוש הסנקציות. הסיבה: הכורח לאשר את ההסכם מעוגן בחוק האמריקאי, והוא למעשה עניין פנימי של ארה"ב (על פי החוק, חייב הנשיא לאשר - או לא לאשר - לקונגרס מדי שלושה חודשים שאיראן מקיימת את ההסכם. מועד היעד החדש של ההחלטה הנשיאותית בסוגיה זו הוא 15 באוקטובר). לעומת זאת, הסנקציות על איראן, או השעייתן, מעוגנות בהסכם בינלאומי. זה אפוא מהלך שמאפשר לממשל לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה - או כך, לפחות, מקווים יועצי הנשיא.
לכאורה, בצעד כזה טמון סיכון: יש לו פוטנציאל להניע את הקונגרס לחדש את הסנקציות על טהראן, ובה בעת לפתוח למשטר האייתאללות חלון הזדמנויות לחדש את הפיתוח המואץ של נשק גרעיני.
אך, על פי ההערכות בוושינגטון, יימנע טראמפ מלהמליץ לקונגרס לחדש את הסנקציות. המשמעות היא, שהבית הלבן מפקיד בידי המחוקקים את גורל ההסכם. אחרי שהנשיא יודיע לקונגרס מה החלטתו, יצטרכו שני בתי המחוקקים להחליט בתוך 60 יום האם לחדש את הסנקציות על איראן או להימנע מחידוש הסנקציות, כלומר להשאיר למעשה את ההסכם על כנו ולשמר את הסטטוס-קוו.
בהעדר המלצה נשיאותית כיצד לנהוג, אין שום ודאות, שהקונגרס יחליט לחדש את הסנקציות. להיפך, קרוב לוודאי שהשעייתן תימשך. רוב המחוקקים הדמוקרטים, לרבות אלה שיצאו בשעתם נגד הסכם, מתנגדים עתה לביטולו משני טעמים: ביטול ההסכם יוכיח לקוריאה הצפונית שהסכם פוטנציאלי בינה לבין וושינגטון לא יהיה שווה את הנייר שעליו הוא ייכתב; יתר על כן, הוא יבודד את ארה"ב ובעלות בריתה. אלה יוסיפו לתמוך בהסכם עם איראן, שעליו חתומות חמש חברות מועצת הביטחון וכן גרמניה. מחוקקים רפובליקאים רבים שותפים לדעה זו ותומכים בהמשך קיום ההסכם.
"העסקה עם איראן אכן פגומה ביותר, אך אני מאמין שאנו צריכים לאכוף אותה עד שיצא ממנה המיץ", אמר ציר בית-הנבחרים הרפובליקאי אד רויס, יו"ר ועדת החוץ של הבית, בשימוע אתמול. "בואו נעבוד עם בעלות הברית שלנו כדי לוודא שלפקחים הבינלאומיים תהיה גישה טובה יותר לאתרים הגרעיניים באיראן, ואנו צריכים גם להתייחס למועד פקיעתו של ההסכם".
ההחלטה הצפויה של הקונגרס להמשיך להשעות את הסנקציות תהיה סטירת לחי נוספת לראש הממשלה, בנימין נתניהו. בצעד חסר תקדים, נשא רה"מ נאום לפני מליאות שני בתי הקונגרס במארס אשתקד, בלי להודיע על כך, כמקובל, לנשיא דאז, ברק אובמה ובו הוא קרא למחוקקים לא לאשרר את ההסכם. הקונגרס התעלם מקריאתו. המחוקקים הרפובליקאים, רבים מהם ידידים אישיים של נתניהו, יאכזבו אותו גם הפעם.
היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן, ה.ר. מקמאסטר, ושר-החוץ, רקס טילרסון, תדרכו אתמול מחוקקים בכירים בקונגרס על המדיניות החדשה.
בעוד שטראמפ לא ימליץ לקונגרס לחדש את הסנקציות שנובעות מ"הפרות" של ההסכם הגרעיני, הוא יוכל לקרוא למחוקקים להטיל על האיראנים סנקציות "לא גרעיניות", כלומר כאלה שאינן קשורות בהסכם הגרעיני - למשל: סנקציות בגין הניסויים בטילים בליסטיים שעורכת איראן. סנקציות כאלה לא יביאו להסתלקות ארה"ב מההסכם הגרעיני.
וחזרה למה שהתרחש בבית הלבן כאשר טראמפ ניסה לאכוף על יועציו הבכירים לבלוע את שאיפתו "לקרוע את הסכם לגזרים", למרות שכל הבכירים היו - ועודם - משוכנעים שההסכם משרת את האינטרסים האמריקאים. טראמפ לא הצליח לממש את שאיפתו.
"וושינגטון פוסט" מצייר תמונה מרתקת על המאבק בין הנשיא ליועציו. "טראמפ רתח מזעם", כותב העיתון. "הוא שאל את יועציו: מדוע אני צריך להסכים למדיניות האיראנית הכושלת מתקופת אובמה ולתמוך בעסקה גרעינית בינלאומית שבעיניי היא נראית אסון"?
הוא התמלא חימה לשמע הטיעונים שהעלו טילרסון, שר ההגנה ג'יימס מאטיס ואחרים להצדקת ההסכם עם איראן, כותב העיתון. הם סברו שלמרות שההסכם פגום הוא מבטיח יציבות ומקנה לארה"ב יתרונות אחרים. טראמפ לא קנה זאת.
"הוא השתולל מזעם", לדברי אדם שהשתתף בפגישה בין טראמפ לבכירים שבה נדון הנושא. "הוא כעסב. ממש כעס. היה ברור שהוא חש עצמו תקוע".
היועץ לביטחון לאומי ובכירים אחרים הסכימו על תכנית: לרצות את טראמפ ובה בעת להותיר את ההסכם בחיים. מקמאסטר הבין שהוא לא יוכל לחזור לטראמפ עם אופציה בינארית: לאשר את ההסכם או לא לאשרו. וכך נולדה הפשרה, שתותיר את ההסכם הגרעיני על כנו ובה בעת תאפשר לטראמפ לטעון, שבעוד שדאעש נחלש, איראן מחזקת את מעמדה ואת השפעתה ההרסנית במזה"ת ורק הוא, טראמפ, נקט צעדים לבלימתה.