גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אין הסכמה על חזרה לשיטת השומות המוסכמות בהיטל השבחה

השמאי הממשלתי החדש ויו"ר השמאים החדש יוצאים נגד עמדת משרד המשפטים, שביטל את השומות המוסכמות כדי למנוע שחיתות בוועדות המקומיות

אביגדור יצחקי / צילום: איל יצהר
אביגדור יצחקי / צילום: איל יצהר

בקהילת שמאי המקרקעין מתפתח עכשיו דיון מחודש על שיטת השומות המוסכמות בין הוועדות המקומיות לבין נישומים, במסגרת ויכוחים על היטלי השבחה. הדיון נוגע בעצב רגיש, כי מדובר בשיטה שנחשבה לאחד ממקורות השחיתות בתחום התכנון והבנייה בעיריות ובמועצות.

הסיבה להתחדשות הדיון קשורה לעמדה של שני האישים העומדים בראש מערכת שמאות המקרקעין במדינה, לפיה יש לחזור לשיטת השומות המוסכמות, ושניהם חדשים יחסית בתפקידיהם: הראשון הוא השמאי הממשלתי הראשי החדש אוהד עיני, שנבחר לתפקידו במאי 2017, והיה שמאי הוועדה המקומית ירושלים ובכיר ברשות מקרקעי ישראל; השני הוא יו"ר לשכת שמאי מקרקעין החדש, חיים מסילתי, המקורב לשר האוצר משה כחלון, שנבחר לתפקיד היו"ר בפברואר 2017.

מה שחשוב לא פחות הוא, שיו"ר מטה הדיור, אביגדור יצחקי, תומך גם הוא בחידוש שיטת השומות המוסכמות, וזאת במגבלה של שומות בגובה של 50 או 100 אלף שקל, משיקולי יעילות. יצחקי הודיע על עמדתו, שהיא למעשה עמדת משרד האוצר, למשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ, הממונה על תחום התכנון והבנייה.

ביניים: "הולילנד היא דוגמה מצויינת ורעה"

שיטת השומות המוסכמות הופסקה במסגרת תיקון 84 לחוק התכנון והבנייה לפני 8 שנים, במקביל להקמת מוסד השמאי המכריע. "הסיבה להתחדשות הדיון", אומר שמאי ותיק, "היא, שהשמאים יודעים שיו"ר הלשכה החדש מסילתי, תומך בהחזרת שיטת השומות המוסכמות בחלק מהמחלוקות, והוא הודיע שהוא פועל להחזרת השיטה. עכשיו מסתבר, שגם השמאי הממשלתי החדש אוהד עיני מסתמן כמי שתומך באותה עמדה, למרות שמשרד המשפטים לא מוכן לשמוע על חזרה לשומות מוסכמות".

"צריך להבין את הרקע לחקיקת תיקון 84 לחוק התכנון והבנייה שאסר על קיומן של שומות מוסכמות", אומר שמאי מקרקעין מוכר. "קודם לחקיקת התיקון יכלה הוועדה המקומית להגיע לשומה מוסכמת עם הנישום, אפילו ללא סיוע השמאים. פרויקט הולילנד המפורסם בירושלים הוא דוגמא מצוינת ורעה לדברים שנעשו, אותה מכיר אוהד עיני מקרוב, מאחר ובאותה העת שימש כשמאי הוועדה המקומית ירושלים. במקרים רבים, בסופו של הליך המשא ומתן, היו הצדדים דואגים לכך, שהשמאים מטעמם יחתמו על שומה מוסכמת, וזאת כעלה תאנה לסיכום שהושג מראש.
"במקרים אחרים, השמאים מטעם האזרחים הנישומים היו נתונים לסחטנות שמאי הוועדות. המסר היה: או שתחתום על שומה מוסכמת עם אחוז הנחה שאני קבעתי, או שתסתכן בהליכה לשמאי מכריע אקראי, שיודע שבידי נתון הכוח למנותו בעוד תיקים, ואילו אתה, הנישום, מגיע אליו בתיק בודד".

כאשר תוקן תיקון 84 ונוסד מוסד השמאי המכריע - שכיום מתפקדים בו 25 שמאים מכריעים - החליטו במשרד המשפטים לבטל את האופציה לחתימה על שומות מוסכמות. בכירי משרד המשפטים אמרו במפורש, כי השומות המוסכמות מעודדות שחיתות וקשה לנטר ולעקוב אחריהן. גם לשומות מוסכמות בסכומים נמוכים התנגדו במשרד המשפטים, וזאת, מאחר וראו בהן פתח, מדרון חלקלק, להרחבת הסכום בעתיד על ידי המחוקק.

שמאי מקרקעין אחר אומר: "גם ראשי לשכת שמאי מקרקעין בעבר תמכו בהשבת הליך השומה המוסכמת כשמדובר בסכומים נמוכים, אם משיקולי יעילות ואם משיקולי צדק חברתי, כי דווקא לנישומים חלשים ההליך יקר יחסית ולא משתלם, אך מעולם הם לא נהנו ממחויבות ותמיכה פומבית של בכירי משרד המשפטים".

ביניים: "פירותיה של חקיקה זו"

בתוכנית 100 הימים של היו"ר החדש מסילתי הוא הדגיש, כי על הלשכה להיות "גורם דומיננטי ומכריע אל מול הממשלה והכנסת", וזאת "כדי ליצור אפשרויות פרנסה חדשות לשמאים".

הרעיונות שפירט מסילתי בענין "הגדלת היקף העבודה והפרנסה עבור כלל השמאים", הם: הצעת חוק שכר טרחה לשמאים על בסיס הצלחה, בגילוי נאות מוקדם; מינוי שמאי כחלק אינטגרלי מצוות אגף הנדסה בכל מוסד תכנוני; הערכות שווי רק על ידי שמאים; סיווג שמאים בשלטון המקומי בדרגת שכר מהנדס או אדריכל; חובת מינוי שמאי מקרקעין כדירקטור בחברות נדל"ן וגופים פיננסיים המושקעים בנדל"ן; הטלת מס רכוש ותיקון חוק הארנונה לפי שווי כדי להרחיב את כמות העבודה עבור שמאי המקרקעין.

המהלך המשמעותי ביותר עליו הכריז מסילתי הוא "גיבוש הצעות חוק חדשות והצעות לתיקוני חקיקה". הצעד הראשון הוא: "שינוי תיקון 84 לחוק התכנון והבנייה והחזרת השומות המוסכמות. בשנת 2009 הוחלט לבטל את השומות המוסכמות, דבר אשר הוביל לפגיעה קשה בפרנסת שמאי המקרקעין. לשכת שמאי המקרקעין תייצר חקיקה שתאפשר החזרת השומות המוסכמות עד גובה מחלוקת של עד 100 אלף שקל בהיטל השבחה.

"החלטת ה"שמאי המכריע" תהיה בתחום גבולות המחלוקת בלבד - בין ההיטל שנקבע בשומת הוועדה המקומית ובין גובה ההיטל שנקבע בשומה האחרת.

"שכר טרחת השמאי המכריע יחולק באופן שווה בין הצדדים למחלוקת. ערעור על היטל השבחה יתאפשר רק באמצעות הגשת שומה אחרת על ידי שמאי מקרקעין".

בחודש אוגוסט, במסגרת "דבר היו"ר" חיים מסילתי שהובאו באתר של לשכת השמאים, לקח מסילתי את הענין צעד אחד קדימה, ואמר: "שומות מוסכמות - הליך קידום החקיקה נמצא בשיאו ובטוחני כי בקרוב מאד נזכה לראות את פירותיה של חקיקה זו".

"היו הרבה בחישות מאחורי הקלעים"

על מה הסתמך היו"ר מסילתי בענין "הליך קידום החקיקה נמצא בשיאו"? עד כמה הוא מתואם עם השמאי הממשלתי הראשי החדש אוהד עיני?

השמאי הממשלתי הראשי אוהד עיני היה אורח כבוד בהרמת כוסית ערב ראש השנה, בסניף ירושלים של לשכת שמאי מקרקעין בראשו עומד חיזקיה העצני. כך אמר עיני:

"תודה גדולה אני רוצה להגיד לחיים מסילתי שתמך בי, תמך בבחירה שלי. היו הרבה בחישות מאחורי הקלעים. גם חיזקי תמך, וגם חיים תמך, אז תודה רבה, והתודה הזאת היא לא סתם תודה, רק תודה, אלא היא ממשיכה בעשייה.

"אני רואה בתפקיד שלי כשמאי הממשלתי - אומנם אני לא יו"ר לשכת השמאים - אבל אני בהחלט רואה בתפקיד עשייה מאוד מאוד חשובה לכלל השמאים בארץ.. אני בהחלט מאמין בעבודה של השמאי הממשלתי, בכלי העבודה שהשמאי הממשלתי יכול לתת לשמאים, ולסייע עוד יותר בהעלאת קרנו של המקצוע.

"היו לנו כבר לא מעט שיחות לי ולחיים, ואנחנו ביחד מקדמים רעיונות ודברים, גם אם זה קשור לשכ"ט של השמאים, וגם אם זה קשור לתוספת עבודה לשמאים, כמו שומה מוסכמת, ובכלל יש לנו לדבר על עוד, ליזום ולעשות".

"שמירה על הליך מקצועי, שקוף, יעיל והוגן"

משרד המשפטים נשאל, האם קיימת יוזמה כלשהי במשרד המשפטים לתקן את תיקון 84 לחוק התכנון והבנייה באופן אשר יחזיר את הפרקטיקה של שומות מוסכמות, ואם קיימת יוזמה כזו, מי החליט עליה ומי פועל ליישומה?

משרד המשפטים מסר בתגובה את עמדתו של המשנה ליועץ המשפטי, ארז קמיניץ: "בדקנו את פנייתך עם ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, וזו תשובתו: משרד המשפטים לא מבקש לתקן את תיקון 84, ומתנגד בכל תוקף לרעיון השומות המוסכמות. כידוע, תיקון 84 אוסר על קיום מו"מ ישיר שבין נישום לועדה מקומית, ומטרתו הייתה ועודנה - שמירה על הליך מקצועי, שקוף, יעיל והוגן. בנסיבות אלו אנו סבורים כי אין להסכים לתיקון שיכול להשיב את המצב הלא תקין שקדם לתיקון 84 לקדמותו".

לאור עמדתו של קמיניץ, נשאלו אוהד עיני וחיים מסילתי על סמך מה נאמרו דבריהם בענין החזרת שיטת השומות המוסכמות.

משרד המשפטים מסר מטעמו של אוהד עיני: "השמאי הממשלתי הראשי דיבר בערב שארגנה לשכת השמאים לקראת השנה החדשה. השמאי הממשלתי דיבר על שיתופי פעולה עם הלשכה במספר נושאים שונים, ובמסגרת זו גם הזכיר גם את פגישתו עם יו"ר לשכת השמאים, לבקשת יו"ר הלשכה, אשר הציג את יוזמתו לקדם את נושא השומות המוסכמות.

"השמאי הממשלתי הראשי הביע תמיכה ברעיון שאם אכן יתוקן החוק בצורה כזו, הרי שחייבת להיות כרוכה בתיקון זה גם בקרה אובייקטיבית, מקצועית ואפקטיבית של שמאי מכריע לאותה שומה מוסכמת, ובנוסף גם ציין שהסכום של השומה המוסכמת יהיה סכום נמוך של עד 100 אלף שקל. מכל מקום השמאי הממשלתי הראשי לא תומך בהשבת המצב לקדמותו. השמאי הממשלתי לא נדרש מעבר לכך לדברים ואין בשלב זה יוזמות מטעמו בנושא."

תגובתו של חיים מסילתי התקבלה מלשכת השמאים: "לדעת הלשכה ראוי לקדם את ההסכמות בסכומים נמוכים לטובת הפריפריה והאוכלוסיה מהמעמד הסוציואקונומי הנמוך. לאור האמור, הרי שציבור שמאי המקרקעין המהווה ציבור מקצועי, אמין ואיכותי, אינו מעונין בשלב זה להחזיר את המצב במלואו כפי שהיה לפני תיקון 84 וימשיך לפעול לטובת פעילות ציבורית נדל"נית הוגנת ויעילה".

בעד ונגד החזרת השומות המוסכמות: האם יש חשיבות לגובה השומה

שמאי המקרקעין אריה קמיל, לשעבר מנהל מחלקת שומה והשבחה בעיריית תל-אביב וכיום שותף במשרד "קמיל-טרשנסקי-רפאל", מצדד בהחלת מנגנון השומות המוסכמות ומסביר:

"מתחילת מאי 2009 בוטל מנגנון השומות המוסכמות, אשר אפשר לאזרח להתדיין ישירות עם הרשות המקומית לעניין היטלי השבחה, תחת תהליכי בקרה שונים. כדוגמה, בתל-אביב התבצעו תהליכים אלה ע"י היועץ המשפטי, גזבר העירייה ושמאי הוועדה המקומית, שבחנו בעיניים מקצועיות ואובייקטיביות כל הסכמה. מביטול המנגנון עברו כל הסוגיות שבמחלוקת, ללא הגבלה, להחלטתו של השמאי המכריע או ועדת ערר.

"לטעמי יש להחזיר את יכולת הנגישות של האזרח לרשויות בנושאים הנוגעים לכיסו, כפי שקיים בהיטלי הארנונה, המים והביוב. זאת, בדגש על כשירות ועדות מקומיות מתוקף תיקון 101, שבהן אושרו מכבר תוכניות מתאר כוללניות, כמו תל-אביב, חדרה ורעננה. ברשויות אלו היטלי ההשבחה, מתוקף הגדלת זכויות בנייה עתידיות, מחייבים את יכולת האזרח לקיים תהליך הידברות ישיר עם הרשויות, במסגרת מנגנון מוסכם ותוך הצבת סכום מקסימלי של כ-500,000 שקל. נתון מספרי זה נסמך על שכיחות גובה ההיטלים הנובעים ממימוש נכסים פרטיים, ויש בהליך זה כדי לקצר את התהליכים. גם ברשויות אחרות, שטרם הוסמכו מתוקף תיקון 101, חשוב לשמור על אותו העיקרון. כלומר, לאפשר לאזרח במסגרת מנגנון מוסכם להתדיין מול הרשות.

נקודה נוספת היא, כי ראוי ששומות בסכומים גבוהים יותר, מעבר לסכומים שייקבעו, יעברו למנגנון שיפוטי מהיר בפני שמאי מכריע או לבחינתו ולאישורו של שמאי מכריע בדבר סבירות ההסכמות בין הצדדים. זאת, כדי להפחית מהעומס הקיים ולהבטיח את יעילות ההליך כמו פסק דין בהסכמה".

אחיקם ביתן, שמאי מקרקעין בכיר ומרצה לשמאות באוניברסיטת תל-אביב, אומר: "תיקון 84 בא לתקן את המצב שלא היה נכון ציבורית ומוסרית כאחד, בו ניתן היה להגיע להסכמות על גובה היטל ההשבחה, יהא סכומו אשר יהא.

"אחת המכשלות הקשות במצב ששרר אז הייתה, כי שמאי מקרקעין יכלו לפעול בעת ובעונה אחת (ברשויות מקומיות שונות כמובן) בשני כובעים. הכובע הראשון הוא כשמאי ועדה מקומית והכובע השני כשמאי המכין שומה אחרת כערר על שומת וועדה המקומית אחרת. הדבר יצר מטבע הדברים ניגודי עניינים מובנה, שלא היה רצוי מבחינה ציבורית. בנוסף, ההסכמות לא פורסמו ברבים.

"לכאורה נותרה בעיה של "תיקים קטנים" (עד ב 50,000 שקל היטל השבחה). ראשית ייאמר, כי כל סכום נחשב והמושג "תיק קטן" אינו מתאים למקרה.

מאידך, עלות השמאי המכריע המרבית היא כ- 3,000 שקל + מע"מ, הנחלק בחלקים שווים בין הוועדה והאזרח, שזו למעשה ההוצאה הנוספת החלה על האזרח, שהרי עליו לשכור שמאי מטעמו בכל מקרה. עלות זו, בראיית עשיית הצדק, מתגמדת לעומת חזרה למצב הקודם שנמנע ע"י תיקון 84."

עוד כתבות

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר