היחידה הבינלאומית ברשות המסים ומחלקת החקירות של הרשות לכדו תושב ישראל שרכש בחו"ל שעון פטק פיליפ (PATEK PHILIPPE) יוקרתי, בשווי שערורייתי של לא פחות מ-10 מיליון שקל, אך התברר כי במשך שנים הוא מדווח לרשות המסים בישראל על הכנסות שנתיות של 60 אלף שקל בלבד. כך נודע ל"גלובס".
מדובר במקרה שנחשף על-ידי רשות המסים בתחילת 2016, ואולם עד כה לא פורסם. בנוסף, לא פורסמה "השיטה" שהובילה ללכידת אותו ישראלי ועוד עשרות ישראלים אחרים שרוכשים רכוש בשווי מאות אלפי אירו ודולרים בחו"ל, אך מדווחים בישראל על הכנסות זעומות כשכירים.
"גלובס" חושף היום לראשונה את אחת השיטות שבאמצעותן "צדה" רשות המסים בראשות משה אשר ישראלים מעלימי מס ברחבי העולם - "שיטת הרשימות הוולונטריות" שמתקבלות מרשויות מס ברחבי העולם. במקביל לכל המסלולים, הרשמיים והלא-רשמיים, לקבלת מידע על ישראלים בחו"ל - בהם חילופי המידע המבוצעים בשנים האחרונות בין רשויות המס ברחבי העולם ורשימות על חשבונות בנק של ישראלים בחו"ל שמעבירים הבנקים עצמם - מקבלת רשות המסים מעת לעת רשימות מרשויות מס במדינות ברחבי העולם, איתן ישראל חתומה על אמנות מס. מדובר ברשימות שאותן מדינות מעבירות "בהתנדבות", ללא דרישה מוקדמת מרשות המסים הישראלית.
במסגרת הרשימות הללו נכלל מידע על רכישות חריגות של אזרחי ישראל בין גבולותיהן של אותן מדינות. הרשימות מגיעות ליחידה הבינלאומית ברשות המסים, שמצליבה את המידע מול הדיווחים של אותו ישראלי בארץ ובודקת אם יש התאמה בין הנתונים. במקרה שמתעורר חשד כי קיים רכוש לא-מדווח או אי-התאמה בין הכנסות לדיווחים, מועבר המידע לפקידי השומה הרלבנטיים, ובמקרים המתאימים למחלקת החקירות, להמשך טיפול. בדרך זו נחשף אותו ישראלי שרכש שעון "פטק פיליפ" בשווי 10 מיליון שקל.
אהבה לרולקסים
ישראל חתומה על מעל 50 אמנות למניעת כפל מס, שבמסגרתן קובעות המדינות שהן צד להסכם, את כללי המיסוי שיחולו על הכנסות ועל נכסים שיש להם זיקה לשתי המדינות. בנוסף, כוללות האמנות עקרונות לחילופי מידע בנושאי מס בין המדינות. במסגרת אותן אמנות התחייבו חלק מהמדינות להעביר מידעים על הכנסות וכספים של ישראלים בין גבולותיהם; ומכוח זה זרם לאורך השנים מידע לישראל, באמצעות דיסקים ששוגרו היישר למחלקה הבינלאומית ברשות המסים.
לתפיסת הרשות, המידע המגיע בדרך זו הוא מועט או "דליל" (כפי שמכנה אותו גורם ברשות המסים), ביחס למידע שמגיע היום, למשל, מארה"ב במסגרת חילופי המידע עמה בעקבות הסכם ה-FATCA. מדובר במידע התנדבותי (וולנטרי), והמדינות לא ממהרות לשלוח דיסקים כאלה; ובכל זאת, מעת לעת הניב המידע "הדליל" הזה פנינים. כך, הגיע לאחרונה דיסק סטנדרטי עם מידע מאחת ממדינות אירופה שהוביל למידע דרמטי בנוגע לאותו ישראלי "עני", בעל הכנסות שנתיות של 60 אלף שקל בלבד, שרכש את השעון היוקרתי ששוויו כבית מידות.
המידע הספציפי הזה הגיע לידיו של רו"ח ומשפטן יריב אבירם, ששימש עד לאחרונה כמנהל תחום חילופי המידע ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים - והוא נדהם ממה שגילה. אבירם, שפרש לאחרונה מתפקידו ברשות, ומשמש כיום כמנהל מחלקת המיסוי הבינלאומי במשרד עוה"ד ברכה ושות', מספר על כך לראשונה.
"מדינה אירופאית שלחה לי מידע, ואמרה 'תושב שלך רכש אצלנו שעון יוקרתי מחברה אירופאית'", אומר רו"ח אבירם ל"גלובס". "אותה מדינה עשתה מהלך של בדיקה של כל מי שמוכר שעוני יוקרה אצלה, והיא ראתה ברשימות של המכירות שיש מלא תושבים זרים שרכשו שעונים, אז היא שלחה את המידע עליהם לכל המדינות. זה היה מידע ספונטני. מידע שאין למדינה השולחת אותו כל עניין בו, כי היא לא יכולה למסות תושב ישראל. נדהמנו לגלות ברשימה הזאת רכישה של שעון "פטק פיליפ" בשווי 10 מיליון שקל. אני לא הייתי יוצא איתו מחוץ לבית.
"ומה שהתברר כשבדקתי את אותו נישום - את תעודת הזהות שלו - היה מדהים. ראיתי שאין לו בכלל תיק ברשות המסים. הוא לא מדווח כעצמאי, וכל ההכנסות הרשומות שלו היו שהוא מרוויח 60 אלף שקל בשנה. לא הייתה פה התלבטות בכלל - זה מיד עבר למחלקת החקירות".
לדברי רו"ח אבירם, הגם שהמקרה הזה היה חריג מבחינת הסכום של הרכישה, והפער בין ההכנסות המוצהרות לשווי השעון שנרכש, הסיפורים האלה על רכישות בסכומי עתק של ישראלים שמדווחים על הכנסות נמוכות - במיוחד רכישות של שעונים, ובמיוחד של רולקסים - הם עניין שבשגרה ברשות המסים. "ישראלים אוהבים מאוד רולקסים, וכמות המידע שמקבלים ברשות על ישראלים שרוכשים רולקס בחו"ל היא מאוד גדולה, בעיקר באירופה. מדובר בכמות משמעותית מאוד ביחס למידע בנוגע לרכישות של מוצרי יוקרה אחרים - מתקבלים כעשרות מידעים בשנה הכוללים רכישות במאות אלפי אירו לשעון".
עבודה בשחור
המידע דוגמת זה שהביא ללכידתו של הישראלי שרכש את ה"פטק פיליפ" היוקרתי, מגיע לישראל בעקבות בדיקות שעורכות רשויות זרות בין גבולותיהן, בין היתר כאשר רשות מסים במדינה זרה מחליטה "להתלבש" על שוק מסוים ולבחון את ההצהרות של המוכרים בו על תשלומי המע"מ. בדיקה של מכירות שעוני יוקרה באירופה, ובמיוחד, אחד ממותגי היוקרה המוכרים והנחשקים ביותר, היא דבר מקובל. במסגרת הבדיקה דורשות הרשויות מהמוכרים רשימה של כל הרוכשים, ובייחוד של כל הרוכשים הזרים, שמקבלים פטור מתשלום מע"מ בגין הרכישה. במקרים אחרים עולה המידע על הרוכשים הזרים במסגרת חקירה פלילית המתנהלת נגד מוכר זה או אחר בגין העלמת מע"מ, העלמת הכנסות או עבירות מס אחרות.
לדברי רו"ח אבירם, "במשך שנים רשות המסים מקבלת מידע על ישראלים שרוכשים שעוני יוקרה במאות אלפי אירו או דולר, ולפעמים גם הרבה יותר. שעונים מכל הסוגים. במקרים רבים הם רוכשים את השעונים במדינה זרה ומוכרים אותם פה, ואז הרשות מגלה שלמעשה אין להם פה דיווח על הכנסות בכלל. מדובר באנשים שעובדים בשחור".
- אילו עוד מוצרי יוקרה רוכשים בחו"ל?
רו"ח אבירם: "הגיעו אלינו גם דיווחים על רכבי יוקרה שנרכשו בחו"ל. כן הגיע מידע על כל מיני ישראלים שחיים בחו"ל לתקופות קצרות, ועדיין חייבים במס בישראל, ויש להם בתי מידות בחו"ל, הם חיים ברמת מחייה גבוהה ורוכשים מוצרי יוקרה.
"הגיעו גם מידעים על אנשים שנכנסים לשדה התעופה בחו"ל ומצהירים על כספים במזומן שיש עליהם. מעל 10 אלף אירו, אתה צריך להצהיר בשדה התעופה באירופה - ואז מתברר שהכספים הללו לא דווחו לרשויות בישראל".
כולם מלשינים על כולם: כל הדרכים של רשות המסים לקבל מידע על רכוש וכספים של ישראלים בחו"ל
מאז נכנס לתפקידו, מיישם מנהל רשות המסים מדיניות של "כל האמצעים כשרים" בדרך ללכידת עברייני המס - מ"פישינג" ועד חילופי מידע רשמיים. המדיניות המוצהרת שלו היא כי במסגרת מאבקה בהון השחור תפעל הרשות בכל דרך כדי לאתר את הישראלים המחזיקים כספים לא-מדווחים בחו"ל, הן באמצעות השגת רשימות "לא רשמיות", המודלפות על-די עובדים בבנקים בחו"ל, והן במסגרת חילופי המידע הרשמיים עם המדינות.
בין היתר, מחזיקה רשות המסים כיום שלל רשימות של ישראלים המנהלים חשבונות בנק בחו"ל, עליהן הצליחה לשים את ידה בשנים האחרונות, ובהן "הרשימה הגרמנית" שנחשפה ב"גלובס", רשימת לקוחות בנק UBS-שווייץ, שחשיפתה הביאה לחקירתם של עשרות לקוחות לא-מדווחים, ולהגשת מספר כתבי אישום בפרשה, רשימת החשבונות הסודיים בבנק HSBC-שווייץ ומסמכי פנמה.
בנוסף, מגיע לרשות המסים כיום מידע מכח הסכם ה-FATCA, שבמסגרתו החלה רשות המסים להעביר מידע למקבילתה האמריקאית (IRS) על נכסים פיננסיים של אזרחים בעלי זיקה לארה"ב; ובתמורה - לקבל מידע על ישראלים בעלי חשבונות בארה"ב. כן, בקרוב עתידה הרשות לקבל מידע ממדינות רבות נוספות במסגרת הסכם ה-CRS - שיזם ארגון ה-OECD, הקובע חילופי מידע אוטומטיים בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבים זרים באירופה.
טרנד חילופי המידע הבינלאומי מהשנים האחרונות מחזק את חילופי המידע שהיו קיימים בעבר, בערוצים השונים - מידע שהגיע לרשות המסים בעקבות דרישות פרטניות שלה על נישום ספיציפי שנחקר; מידע "ספונטני"/"וולנטרי" שמגיע ממדינות זרות ומידע "אוטומטי".
רו"ח אבירם מסביר איך פועלים כל ערוצי המידע האלה, המובילים לתפיסות של מעלימי מס ישראלים המסתירים את הונם בניכר. "מידע על-פי דרישה, הוא מידע פרטני שמוסרת מדינה אחת למדינה אחרת על-פי דרישה ספציפית. רשות המס בישראל פונה לרשות מס זרה בבקשה לקבל מידע על הכנסות שהופקו או נצמחו במדינה הזרה על-ידי נישום ספציפי. אם עד היום החליפה ישראל עם 54 מדינות אמנה, לאחרונה לאור הצטרפות ישראל לאמנה המולטילטראלית, תוכל ישראל להחליף מידע זה עם מעל 90 מדינות", אומר רו"ח אבירם.
ואולם, הערוץ הזה - של מידע על-פי דרישה - עלול להיות מנוצל לרעה, כאשר מדינות שונות ברחבי העולם מנסות לעשות מסע פישינג לאיתור מעלימי מס, מבלי שתהיה לכך הצדקה חקירתית או מידע מוקדם על הנישום שהמידע בגינו התבקש. במקרה כזה, מרבית רשויות המס לא מעבירות את המידע לרשות הזרה.
מידע אוטומטי
הערוץ השני - ערוץ ה"מידע ספונטני" - כולל מידע פרטני בדרך-כלל על שוק מסוים או נישום מסוים. רו"ח אבירם: "נחיצותו של המידע הזה למדינה האחרת (ישראל למשל) מתגלה אגב ביקורת של מדינת המקור והיא אינה זקוקה לו לצורך מיסוי. כך ישראל קיבלה את המידע על הישראלי שרכש שעון יוקרה מחברה אירופאית בסך 10 מיליון שקל. מקרים נוספים הם מידעים המגיעים משדות תעופה אירופאים על ישראלים המצהירים בטפסים על נשיאת כספי מזומן בכיסם".
ה"מידע האוטומטי" הוא מידע שרשות המסים בישראל מקבלת על גבי תקליטורים המכילים שמות של קבוצת נישומים ומידע על הכנסות פסיביות - הכנסות מריבית, דיבידנד של חשבונות בנק, תמלוגים וכיוצא באלה - והכנסות אקטיביות - משכר, משלח-יד, עסק - של תושבי ישראל בחו"ל. "בהמשך למידע האוטומטי, אם נחוץ מידע נוסף פונה רשות המסים למסלול חילופי המידע על-פי דרישה מול רשות המס הזרה", מסביר רו"ח אבירם.
לדבריו, "מידע על-פי דרישה עשוי להביא לצמצום העלמות המס, אך הוא טיפה בים בהתחשב בכך שאחוזים בודדים מהתיקים נכנסים לטיפול שומתי על-ידי הרשות. סוג המידע האפקטיבי ביותר הוא המידע האוטומטי והמידע הספונטני בצירוף רשימות שהגיעו ויגיעו לרשות, שכן חילופי מידע כאלה חושפים אוכלוסיות שלמות שאינן מדווחות לרשות המסים. חילופי מידע מסוגים אילו הביאו להגברת הדיווח והאכיפה העולמית והוכחו כאפקטיביים ובעלי הרתעה".
עוד לדברי אבירם, "לאחרונה נשברו החסמים של העברת מידע עם מדינות כמו בריטניה, גרמניה ושווייץ. עד לאחרונה היה קושי לקבל מידע אזרחי ופלילי לגבי בנקים וכל מה שלא לפי האמנות בין המדינות. תשובות רבות לבקשת היחידה הבינלאומית ברשות המסים הסתכמו במשפט 'הבקשה אינה עומדת בתנאי האמנה והינה דרישה לפי דין פנימי'. כיום התשובות שונות".
חלק מההון השחור הישראלי המסתובב בחו"ל נחשף כידוע גם במסגרת נוהל גילוי מרצון שהנהיגה רשות המסים, ואיפשר לנישום ל"הלבין" הון שחור, תוך תשלום מס, אך מבלי שחרב הפלילים מונחת על הצוואר. במסגרת הנוהל שהסתיים ב-31 בדצמבר 2016, נחשפו כ-25 מיליארד שקל בכ-7,400 בקשות לגילוי מרצון, וגביית המס בגינו עומדת על כ-3 מיליארד שקל. מאז פקיעת הנוהל, לא עומדת למעלימי הכספים האפשרות להצהיר על הונם ללא חשש מהדין הפלילי. כפי שהצהיר מנהל רשות המסים בחודשים האחרונים - הרשות פועלת זה זמן לחידוש הנוהל.