שאול אלוביץ / צילום: איל יצהר
ביוני השנה נפרצה תיבת הפנדורה בחברת בזק, וככל שחולפים הימים ומתרחבת חקירת רשות ניירות ערך, נוספות ומתרבות הידיעות בדבר שורה של כשלים בניהול התקין של חברת בזק והדירקטוריון שלה, ומתגלים פגמים מהותיים בהתנהלות הנאותה של החברה הנדרשת לפי כללי ממשל תאגידי תקין.
מהמידע שהגיע עולה קלקול נוסף, והוא כי היועץ המשפטי של החברה וסמנכ"ל הכספים שלה הורחקו על-ידי הדירקטוריון כבר לפני מספר חודשים מישיבות הדירקטוריון ומוועדותיו, והם זומנו רק לישיבות ספורות לפי החלטת הדירקטוריון. עוד נכתב כי את ההחלטה הובילו בעלי השליטה בבזק.
בהנחה שמידע זה נכון, נתייחס לשאלה העקרונית של ייעוץ משפטי החשוב לכל דירקטור אישית וכן לדירקטוריון החברה כולו.
בשיתופו של יועץ משפטי בדיונים חשובים של הדירקטוריון, יש בדרך-כלל כדי לשמש מגן בפני תביעות. בקבלת החלטות ללא ייעוץ משפטי מוקדם, דירקטוריון החברה חושף את עצמו ביתר קלות לתביעות נגזרות ואחרות. זאת, בעוד שבכוחו של ייעוץ משפטי אמין וענייני לנתב עסקאות בעלי עניין לנתיב משפטי תקין, להקפיד למלא את דרישות החוק ואף למנוע עסקאות חריגות עם בעלי שליטה בחברה, שלא קיבלו את האישור כנדרש.
אמנם ייעוץ משפטי לדירקטוריון אינו חזות הכול ואינו הגנה מוחלטת בפני אחריות, והשתתפותו של יועץ משפטי בישיבות אינה חובה על-פי חוק, אך יש בה כדי לסייע לדירקטוריון בדיוניו ובהחלטותיו.
בתקופה גוברת של עודף רגולציה, המשתנה באופן תדיר, היועץ המשפטי משתתף בדרך-כלל באופן קבוע בישיבות הדירקטוריון ובישיבות הוועדות המובילות בחברה, ומעדכן את חברי הדירקטוריון בדרישות החוק והממשל התאגידי.
השתתפות של שומרי הסף בישיבות
ונחזור לבזק - ההחלטה להרחיק את היועץ המשפטי מישיבות הדירקטוריון של החברה ומוועדותיו, הפכה במקרה בזק לרועץ לבעלי השליטה ולדירקטורים. כאשר שומרי-הסף ממלאים תפקידם באמונה ובמקצועיות ראויה כמצופה, ניתן להניח כי העסקאות שנעשו בחברת בזק והביאו למצבה כיום, היו בחלקן נמנעות, ולפחות היו מבוצעות בדרך תקינה, על-פי דרישות החוק והממשל התאגידי, ומקבלות פחות הד ציבורי שלילי.
על-פי חוק החברות, "מי שאינו רשאי להיות חבר בוועדת ביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת הדיון ובעת קבלת ההחלטות".
ועדת הביקורת היא השלב הראשון והחשוב באישור עסקאות בעלי שליטה. אם לא נתקבל אישור הוועדה - נחסמה העסקה. עם זאת, לאור חשיבותו של ייעוץ משפטי תקין, נקבע בחוק חריג שלפיו "היועץ המשפטי ומזכיר החברה (שאינם בעלי השליטה או קרוביו) רשאים להיות נוכחים בעת הדיון ובעת קבלת ההחלטות, אם ביקשה זאת הוועדה", ואילו המבקר הפנימי של החברה "יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן". זאת, ללא צורך באישור הוועדה, זו זכותו וזו חובתו.
ועדת הביקורת היא ועדה מצומצמת המורכבת מרוב של דחצי"ם (דירקטורים חיצוניים) ודירקטורים בלתי תלויים. היא חייבת לדון בנושאי הליבה של החברה ללא משקיפים חיצוניים, ללא הדירקטורים האחרים חברי הדירקטוריון, ללא העובדים של החברה וללא המנכ"ל, פרט למקרה שבו ביקשה הוועדה את נוכחותם של עובדי החברה. אולם זאת, רק בעת הדיון ובלבד שההחלטות התקבלו ללא נוכחותם. זאת, להבדיל משומרי-הסף, היועץ המשפטי (באישור הוועדה) ומבקר הפנים, הרשאים להשתתף בכל שלבי הדיון, לרבות שלב ההחלטה.
מכאן ניתן להקיש בקל וחומר כי אם בוועדת הביקורת - הסגורה הרמטית, ושלא ניתן למי שאינו חבר בה, כולל העובדים, להשתתף בדיוניה - הרי שהחוק בדעה כי חשוב ששומרי-הסף כן ישתתפו בדיון ובהחלטה בישיבות הדירקטוריון. לפי החוק, חשוב ששומרי הסף אכן יעשו זאת, כדי שיעירו את הערותיהם ויאירו את עיני חברי הדירקטוריון לדרישות החוק, כדי למנוע קבלת החלטות הנוגדות דין ו/או ממשל תאגידי תקין.
עוד סיבה חשובה לשיתוף היועץ המשפטי היא שלדירקטור, באופן אישי, ההתייעצות משמשת בתנאים מסוימים, כמגן בתביעות נגדם.
שאלת ההסתמכות על חוות-דעת משפטית כהגנה לחבות אזרחית ופלילית לדירקטורים נדונה בשנים האחרונות בשורה של מקרים. בין אלה נזכיר את זיכויו של אלי הורביץ (המנוח) בבית המשפט העליון. המנכ"ל האגדי של חברת טבע זוכה מעבירות מס כאשר טען להגנתו, כי סמך על יועציו המשפטיים.
אין דירקטור שביקש מימון ליועץ חיצוני
בית המשפט קבע את כללי ההסתמכות, תוך שהוא מדגיש כי נדרש שחוות-דעת מקצועית שהתקבלה תהיה רצינית על פניה, ותעמוד במבחן הסבירות, בהתחשב גם בכישוריו ובידיעותיו של נושא המשרה. כאשר חוות-הדעת עומדת במבחן של אמות-מידה משפטיות וחשבונאיות מקובלות, הדירקטור יוכל לטעון ל"הגנת ההסתמכות" בתביעות אזרחיות ופליליות.
כאן המקום להעיר כי בשנים האחרונות קבעו בתי המשפט שורה של תנאים ל"טענת ההסתמכות". לכן, יש להקפיד על קבלת הייעוץ המשפטי בהתאם לדרישות הפסיקה בנושא.
יצוין כי על-פי החוק, זכותו של דירקטור להיעזר בחוות-דעת של מומחים בעלי מקצוע, על-חשבון החברה. אם קורה שהחברה סירבה - וזה נדיר - לממן את עלות הייעוץ, הדירקטור רשאי לפנות לבית המשפט לאישור התשלום. ואכן, במשך כ-18 שנה לתחולת חוק החברות, לא זכור ולו מקרה אחד של פניית דירקטור לבית המשפט בטענה של סירוב לממן ייעוץ חיצוני; כי החברות אינן מסרבות לבקשת הדירקטור.
עם זאת, נדגיש כי קבלת חוות-דעת או עצת מומחה אינה פוטרת דירקטור גם מהפעלת שיקול-דעת עצמאי, תוך שימת דגש על אמינות העצה שקיבל, סבירותה, מומחיות היועץ, היקף החומר שהוצג בפני היועץ ומידת עצמאותו המקצועית. אם אכן הדירקטור פעל כך, והוגשה נגדו תביעה, בית המשפט לא יתערב בשיקול-הדעת העסקי של הדירקטור.
■ הכותב הוא יו"ר איגוד הדירקטורים הישראלי ומרכז הקורסים להכשרת דירקטורים בכירים באוניברסיטת תל-אביב.