גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי אוהב אותך יותר ממני?

מה מיוחד כל-כך באפליקציה של הסטארט-אפ TBH?

מארק צוקרברג / צילום: רויטרס
מארק צוקרברג / צילום: רויטרס

זהו סיפור שצריך לקרוא מספר פעמים כדי להשתכנע באמינותו. בקיץ האחרון הוקמה חברת סטארט-אפ בעמק הסיליקון, עוד מיזם בקטגוריית הרשתות החברתיות, שמטרתו היא לאפשר שיתוף של מסרים אנונימיים בין בני נוער. יזמי הסטארט-אפ הזה, TBH שמו (ראשי התיבות של 'להיות כנה' - To Be Honest), החליטו להתמקד במסרים חיוביים בלבד, הבאים לידי ביטוי בסקרים קצרים עליהם עונים המשתמשים. הם למדו מהניסיון המר של אפליקציות כמו 'סיקרט' הידועה לשמצה, שהפכו בן לילה לפלטפורמות של השמצות והכפשות שמשתמשיהן נהנו מחיסיון האלמוניות ובשל כך גם הגיעו די מהר - ובצדק - אל סוף דרכן המסחרית. ב-TBH החליטו שלא לאפשר טקסט חופשי במסרים, כי זהו פתח להידרדרות. ולכן, מי שמורידים את האפליקציה לסמארטפון שלהם, נחשפים לרשימת שאלות מפרגנות וכל שעליהם לעשות הוא לבחור מי מאנשי הקשר שלהם הכי מתאימים למחמאה התורנית.

"את מי הכי כדאי להביא אתך למסיבה?", שאלה האפליקציה וגרמה כבר לשמחה בקרב מליוני בני נוער שזכו להיכלל על ידי חבריהם האנונימיים ברביעייה הפותחת. "מי יהיה משורר?", "מיהו הנחוש ביותר מבין כולם", "מיהו הגיבור שלך?" ומסתבר שככל שרשימת השאלות מפרגנת יותר ומחמיאה כך גם היענות קהל המשתמשים היא גדולה יותר ואפילו נלהבת.

ועכשיו אתם בטח שואלים, בצדק, מה מיוחד כל-כך באפליקציה הזו, שמן הסתם לקח לא יותר ממספר שבועות לקדד אותה ולהשיק אותה ושגילה הוא פחות מחמישה חודשים? מדוע אנחנו מקדישים לה כאן איזכור של יותר משורה וחצי? הנה התשובה: חברת פייסבוק הודיעה שלשום (ב') של רכישתו של הסטארט-אפ הצעיר TBH בעסקה שמוערכת בכמה עשרות מליוני דולרים.

להגביל את החשיפה

מגזין הטכנולוגיה המקוון טקראנץ' מציין ש-TBH הגיעה ל-5 מיליון הורדות תוך שבועות בודדים מיום השקתה. האסטרטגיה של היזמים הייתה להגביל את חשיפת האפליקציה בשלבים הראשונים למספר מדינות בארצות-הברית ובכך לאפשר לעצמם לימוד מבוקר של דפוסי השימוש וכמובן גם לבקר את איכות המוצר מבלי לפגוע יותר מדי בתדמיתם, אחרי שהוציאו לשוק מוצר צעיר, מוגבל מאוד בתכונותיו וגם לא אפוי עד הסוף. אבל, תוכניות לחוד ומציאות לחוד.

בראיון לטקראנץ' סיפר אחד מארבעת היזמים - ניקיטה ביאר - שבבית הספר הראשון אליו פנו במדינת גו'רג'יה הורידו 40% מבני הנוער את האפליקציה. למחרת כבר חדרה האפליקציה לעוד שלושה בתי ספר. עוד יום עבר והנתונים לימדו על הורדות ב-300 בתי ספר נוספים. תוך שבועות ספורים הפכה האפליקציה ללהיט. 2.5 מיליון משתמשים יומיים פיזרו למעלה ממיליארד מחמאות לחברים שלהם והוכיחו דרך זאת שבני הנוער אוהבים מאוד לפרגן. בשבועות מסוימים עברה כמות ההורדות של TBH את זו של סנאפצ'ט, יוטיוב ואינסטגרם.

מה הלקחים שניתן להפיק מהסיפור הכמעט מוזר הזה? בעיקר, שקשה להסיק מסקנות. הנה כמה תובנות, בכל זאת.

פייסבוק רכשה את TBH כי ראתה בה ככל הנראה את הסממנים שזיהתה בסנאפצ'ט בתחילת דרכה.

גם היא הייתה אפליקציה צעירה שתפשה אחיזה מהירה מאוד, כאש בשדה קוצים, בקרב בני הנוער בארצות-הברית. וכשפייסבוק זיהתה זאת היא ניסתה לרכוש את סנאפצ'ט, אז חברה בת פחות משנתיים שהעסיקה 8 עובדים, בשלושה מיליארד דולר. סכום דמיוני למדי, שנתקל בסירוב מוחלט מצד היזמים שהחליטו להמשיך לגדל אותה למה שהיא היום: חברת המסרונים הפופולרית ביותר בקרב בני נוער, ששוויה - למרות הקשיים הרבים שבדרך - גדול פי 6 מהצעת הרכש ההיא ושנתפסת כאיום על פייסבוק בפלח השוק הספציפי בו היא שולטת: בני הנוער.

מעניין גם, שפייסבוק לא טרחה להתחרות ב-TBH. עם כל הכבוד למוצר הצעיר ולכמה מיליוני משתמשים, הרי לפייסבוק יש אין סוף משאבים, וביניהם גם מיטב המוחות היצירתיים וכוחות הפיתוח רבי העוצמה. והיא יכלה בקלות, במאמץ של כמה שבועות, להעתיק ולשפר את המוצר של הסטארט-אפ הצעיר.

אבל, כנראה שכשיש לך מיליארדי דולרים במזומן ואתה נלחם בחירוף נפש על כל פלח שוק רלוונטי (ושוק היעד שלך הוא בעצם כל אוכלוסיית העולם) ובנוסף לזה קוראים לך מארק צוקרברג, וכבר קנית פעם חברה בשם אינסטגרם במיליארד דולר בזמן ארוחת צהרים עם היזם שלה, כשכל אלה מתחברים יחד, ההחלטה לקנות את TBH בכמה עשרות מיליוני דולרים נראית פתאום קלילה והגיונית ביותר.

אבל יש כאן גם לקח לא פחות חשוב עבור המיליונים שמפתחים אפליקציות ברחבי העולם, אלפים רבים מתוכם כאן אצלנו, בישראל. הלקח הוא חשוב גם עבור מי שמשקיעים בהם. בסופו של דבר אפליקציה איננה נמדדת על פי רמת התחכום שלה, אוסף התכונות המרשים שלה והטכנולוגיה העמוקה עליה היא מתבססת. למרות שכל אלה הם דברים חשובים למדי, המדדים הקריטיים והכמעט בלעדיים, שבונים את ערך החברה המפתחת אפליקציה, הם דפוסי השימוש של המשתמשים והנאמנות שלהם לאורך זמן. האפליקציות שכבשו את העולם בעשור האחרון הן דווקא הפשוטות ביותר לשימוש, בעלות התכונות המועטות מאוד אבל עם הצמיחה המהירה ביותר בכמות המשתמשים שלהן. כל דבר אחר, כולל ההכנסות שלהן (אם בכלל), היה הרבה פחות חשוב בדרך להצלחתן.

תפרגנו למישהו

האם תחת כנפיה העוצמתיות של פייסבוק תהפוך TBH להיות הסנאפצ'ט, האינסטגרם או הוואטסאפ הבאה? מוקדם עדיין להגיד. אבל כבר עכשיו עוסקים מיליוני המשתמשים הצעירים שלה בהענקה נדיבה של פירגון ומיליארדי מחמאות למיליונים אחרים. ואולי תסכימו איתי, שזה כבר הישג משמח וחשוב בפני עצמו.

אז מי הוא הגיבור שלכם? מי מאנשי הקשר שלכם הוא החבר הכי נאמן לחבריו? למי הייתם רוצים לפרגן, סתם כי מגיע לה? ואולי תעשו את זה כבר - תפרגנו למישהו, גם אם במקרה אין בידיכם אפליקציה שמאפשרת לכם לחלק מחמאות אנונימיות למי שמגיע להם?

■ יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל. 

עוד כתבות

זוהרן ממדאני נושא את נאום הזכיה שלו, הבוקר / צילום: ap, Yuki Iwamura

האיום של ראש העיר החדש והשאלה: האם חוזי ענק של ישראלים בסכנה?

בחירתו של זוהרן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק מדירה שינה מעיניהם של יזמים ישראלים: על בסיס הכרזותיו מהעבר, הוא יוכל לפעול נגד חברות בטענה שהן מוכרות טכנולוגיה לזרועות הביטחון ● כיצד הוא יגיב לרכישה שהושלמה ערב בחירתו, האם הוא יפגע בחברות כי המייסדים שלהן שירתו בצה"ל, ומה יעשו אנשי ההייטק הישראלים?

הולנד מציגה: מסיבת החנוכה, הצעד האנטי ישראלי והסערה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בארה"ב מסקרים את תגובת ישראל לניצחון של ממדאני בניו יורק, העסקה שעשויה לסכן את היתרון של ישראל במזרח התיכון, ובהולנד מבטלים מופע לחנוכה בגלל קשר לצה"ל ● כותרות העיתונים בעולם 

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

יועמ"שית משרד המשפטים לבהרב-מיארה: את בניגוד עניינים

במכתב ששלחה יועמ"שית משרד המשפטים יעל קוטיק ליועמ"שית לממשלה בהרב-מיארה, טענה קוטיק כי על היועמ"שית בהרב-מיארה להימנע מהשתתפות בליווי החקירה ובפיקוח עליה • עם זאת הבהירה יועמ"שית משרד המשפטים: "אין בעמדה זו בשום אופן כל הטלת דופי או נקיטת עמדה ביחס למעורבותה של היועמ"שית"

פרויקט 'מבנה הסוללים' בתל אביב / צילום: באדיבות החברה

חברת ההייטק ששוכרת 13 אלף מ"ר במתחם הסוללים

עוד רכישה בעולם ההתחדשות העירונית: מהדרין רוכשת את פי הנדסה ובנייה תמורת 27 מיליון שקל ● חברת ההייטק פיירבלוקס נכנסת לשטחי המשרדים במתחם הסוללים ● קריית גת בדרך להתרחבות ● וגם: העיר הערבית השנייה בישראל שמוכרז בה פינוי־בינוי ● חדשות השבוע בנדל"ן 

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המערכת הפיננסית בארה"ב הרימה דגל אדום, והנגיד פאוול בפלונטר

מצוקת הנזילות בשוק מביאה למצב שבו הריביות על ההלוואות בפועל (מחיר הכסף) אינן יורדות בקצב התואם את הורדת הריבית של הפד ● הבנק המרכזי בארה"ב נזהר ממשברי נזילות כלקח ממשבר 2008, ולכן הפסיק לצמצם את המאזן, ומשאיר אצלו טריליוני דולרים בנכסים

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

ירידות קלות באירופה; מארוול מזנקת בכ-10% במסחר המוקדם בוול סטריט

הפוטסי יורד בכ-0.4% ● הניקיי קפץ בכ-1.2% ● בוול סטריט, נתונים כלכליים טובים מהצפוי הובילו להתאוששות אתמול, בהובלת מניות הטכנולוגיה ● טבע, סולאראדג' ולמונייד הישראליות כיכבו וזינקו בשיעורים דו־ספרתיים ● מחירי הנפט רושמים עליות קלות ● הביטקוין מתאושש ונסחר הבוקר סביב 103 אלף דולר, אם כי הוא עדיין רחוק משמעותית משיאו

מל''ט מסוג הרמס / צילום: אלביט מערכות

המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי

ממשלת הפיליפינים הצהירה כי בשל סירובה של ישראל להכיר בגבולות המים הכלכליים שלה בים סין הדרומי, היא תפסיק לבצע הזמנות חדשות של ציוד ביטחוני מישראל • בארגנטינה מעוניינים לרכוש 72 מערכות ארטילריה, כחלק ממגמת המודרניזציה של הצבא ● ברוסיה הציגו מערכת הגנה אווירית רובוטית נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● וגם: בעקבות מחסור חריף, החלה באוקראינה לייצר פגזי 155 מ"מ ו־105 מ"מ, עם סיוע טכני מהתאגיד הצ'כי CSG ● השבוע בתעשיות הביטחונית

צוות פיטנגו / צילום: ביאנה קארו ויטקין

פיטנגו גייסה 300 מיליון דולר לשתי קרנות המשקיעות בשלבים מוקדמים

אחת מקרנות ההון סיכון הוותיקות בישראל מודיעה על גיוס של 300 מיליון דולר לשתי קרנות המשקיעות בחברות בשלבים מוקדמים - Pitango First ו-Pitango HealthTech ● מאז הקמתה השקיעה פיטנגו ביותר מ-300 חברות וביצעה כ-100 אקזיטים ● ומה הצעד הבא?

מורי ארקין / צילום: שלו אריאל

שוק הביומד מתעורר? מורי ארקין מגייס קרן של 40 מיליון דולר

בין המשקיעים בגיוס של קרן ארקין דיגיטל נמצאות הקרנות וינטג' פרטנרס וקבוצת הראל ● הסכום אומנם לא גדול מאוד, אך מדובר בחדשות משמעותיות לסקטור הביומד בישראל, בו גויסה מתחילת המלחמה רק קרן אחת

מטה אלי לילי, ארה''ב, ומנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: AP - AJ Mast

"בית חרושת לתרופות": מחשב־על של אלי לילי ואנבידיה מציב רף חדש לשוק

ענקית הפארמה מובילה את מרוץ ההתחמשות של התעשייה בכוחות חישוב, בדרך למהפכה בגילוי ובפיתוח תרופות ● במסגרת ההסכם עם אנבידיה אמור להיבנות המחשב החזק בעולם לתחום הרפואי, שנשען בין היתר על טכנולוגיה ישראלית ● איך הוא ישנה את השוק?

מורן דאי / צילום: יולי כהן

המנכ"לית החדשה של משרד הפרסום יהושע TBWA: מורן דאי

מורן דאי, ששימשה בתפקידה האחרון כסמנכ"לית שיווק ודיגיטל בסמלת, תחליף את טל צורף שעזבה לטובת תפקיד מנכ"לית חנויות אדידס בזכיינות באלקטרה מוצרי צריכה ● בין הלקוחות הבולטים של יהושע TBWA: טויוטה, מקדונלד'ס, טוטו ווינר ו-IBI

נשיא טורקיה ארדואן / צילום: ap, Richard Drew

מסלול עוקף ישראל: המהלך של ארדואן להקמת מסדרון יבשתי למפרץ

שר המסחר הטורקי הצהיר על פתיחת המסדרון היבשתי למפרץ דרך סוריה וירדן כבר בשנה הבאה ● במקביל, אנקרה פועלת לחדש את מסילת הרכבת החיג'אזית ולהוציא לפועל את "דרך הפיתוח", בניסיון להפוך למוקד הובלה אזורי מול יוזמות הסחר של הודו וישראל

תומר בר־זאב ממייסדי איירון סורס (מנכ''ל) וזיג, ועומר קפלן  ממייסדי איירון סורס וזיג / איור: גיל ג'יבלי

למה הסטארט-אפ החדש של מייסדי איירון סורס רכש מפעל למזון כלבים

סטארט־אפ חדש של מייסדי איירון סורס רוכש ומשווק מותגים קיימים בתחום מזון לחיות וקוסמטיקה ● החברה משלבת AI ומדע נתונים כדי לחזות את הצלחתם של מוצרים ולהפיצם ● יותר מ־40 מיליון דולר גויסו - אך הנוכחות הדיגיטלית של המותגים בשוק הרווי עדיין ראשונית

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

האקזיט הגדול בתולדות ישראל עולה שלב: עסקת גוגל־וויז קיבלה אור ירוק בארה"ב. התחנה הבאה: אירופה

עסקת הענק בסכום של 32 מיליארד דולר עברה ציון דרך משמעותי עם אישורה ע"י הרגולטור האמריקאי ● אלא שהאישור הוא רק שלב ראשון בדרך להשלמתה, והיא תצטרך לעמוד בדרישות מחמירות של רשויות בעולם, בראשן אירופה, עליהן העסקה משפיעה בתחום הענן ● וגם: כמה צפויה ישראל להרוויח מהרווח של המייסדים?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בעליות; טבע זינקה ב-17% והפכה לחברה השנייה בשוויה בבורסה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.1% ● טבע זינקה לאחר שהיכתה את התחזיות לרבעון השלישי והעלתה תחזיות ל-2025 ● נובה, קמטק וטאואר עם ירידות של 2%-3%, על רקע הירידות במניות הטכנולוגיה ברחבי העולם ● אורביט מזנקת בכ-13%, לאחר שדווח כי היא צפויה להתמזג עם חברה ביטחונית אמריקאית ● וול סטריט ננעלה בירידות חדות אמש, בין היתר, על רקע חששות מפני הערכות שווי קיצוניות ואזהרות של מנכ"לים בכירים מפני תיקון קרוב בשווקים

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל

המהלך שיפתח את שוק הפיקדונות לתחרות מגיע לכנסת. בבנקים צפויים להיאבק בו

האם בקרוב נראה עוד "בנקים קטנים" שמציעים פיקדונות? תזכיר חקיקה בנושא פורסם לראשונה, וכעת האירוע עובר לידי הכנסת ● המועמדים העיקריים לנגוס בנתח של הבנקים הם המוסדיים וחברות כרטיסי האשראי, אך ההיסטוריה מלמדת שהשלמת החקיקה לא תהיה פשוטה

פרופסור סאמי מיעארי, מעורכי המחקר / צילום: פרטי

מחקר חדש מצביע על הבעיה הגדולה בתעסוקת החברה הערבית

מחקר שערך הפורום הכלכלי הערבי קובע כי צעירים שמוגדרים "חסרי מעש" נמצאים בהכשרות או בדרך לאקדמיה ● אולם בהמשך הם סובלים ממחסור בהזדמנויות תעסוקה איכותיות ליד מקום המגורים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; ICL צוללת במעל 15%, מניות הבנקים והביטוח קופצות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2% ● ICL נופלת בעקבות דיווח כי זיכיון ים המלח ייפתח בשנים הקרובות למכרז ● מניות השבבים הדואליות נובה, קמטק וטאואר קופצות ● טבע זינקה אתמול ב-17% אחרי פרסום הדוחות והפכה לחברה השנייה בגודלה בבורסה ● בוול סטריט, מספר נתונים כלכליים הובילו להתאוששות, בהובלת מניות הטכנולוגיה ● טבע, סולאראדג' ולמונייד הישראליות כיכבו וזינקו בשיעורים דו־ספרתיים

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters

אחרי שפסלה את ישראל: נורבגיה "תבחן מחדש" את שיקולי האתיקה שלה

קרן העושר הנורבגית התהדרה בכך ששיקולי האתיקה מנחים אותה, והם אלו שהובילו אותה להסיט השקעות מחברות ישראליות באוגוסט האחרון ● אולם לפי כללי האתיקה הנוכחיים, הקרן לא תוכל להחזיק באחוזים בחברות ענק כמו גוגל ומיקרוסופט שעובדות עם ישראל ● שר האוצר הנורבגי: "הגיע הזמן לעבור על תקנות האתיקה מחדש"

ירושלים. עלות המימון שחישבה שפיר גבוהה מהעלות שהוערכה בבדיקה הכלכלית / צילום: Shutterstock

העירייה ביצעה התאמות במכרז, אבל האם זה יספיק כדי להציל את פרויקט הדיור להשכרה בירושלים?

העירייה הזמינה הצעות להקמת פרויקט דיור בר־השגה במתחם בית העם, אך ההצעה היחידה, של חברת שפיר, הייתה גבוהה ביותר מ־55 מיליון שקל מאומדן העירייה ● כעת המכרז מפורסם שוב, עם יותר דירות ועם אומדן מעודכן למענק ההקמה