גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המדינה פותרת את בעיית חיבור המפעלים דרך תמריצים וקנסות"

הכלכלן הראשי של BDO בביקורת על התוכנית שתוגש לאישור הממשלה ביום ראשון: "המדינה חייבת להתייחס לתשתית הגז כאל תשתית לאומית"

מאגר לוויתן/ צילום: נובל אנרג'י
מאגר לוויתן/ צילום: נובל אנרג'י

ביום ראשון הקרוב תוגש לאישור הממשלה תוכנית שאפתנית שאמורה לזרז את חיבור המפעלים לגז טבעי. התוכנית גובשה על ידי משרד ראש הממשלה ומשרדי האנרגיה, הגנת הסביבה והכלכלה, והיא כוללת, בין היתר, מתן תמריצים למפעלים שיעברו לגז טבעי, לוחות זמנים מחייבים לחיבור המפעלים לגז ואמצעי אכיפה משמעותיים. בנוסף, המשרד להגנת הסביבה יתקן את היתרי הפליטה, כך שלמעשה המפעלים יהיו חייבים להתחבר לגז טבעי ולא להשתמש במזוט המזהם. צוות מיוחד יוקם כדי לגבש את פרטי התוכנית וידווח לממשלה על התקדמותה.

"התוכנית היא צעד חשוב בכיוון הנכון, אך היא אינה מספיקה", אמר היום (ג') בשיחה עם "גלובס" חן הרצוג, הכלכלן הראשי של פירמת BDO, המייעצת בין השאר למשרדים ממשלתיים בנושאים אחרים. "המדינה חייבת להתייחס לתשתית הגז כאל תשתית לאומית. הבעיה העיקרית היא שהמדינה עדיין מנסה לפתור את בעיית התשתית הלאומית דרך כוחות השוק ולתת תמריצים וקנסות במקום לגבש תוכנית לאומית. בשנת 2020, לאחר פיתוח לוויתן, יהיו מקורות גז טבעי שיאפשרו מעבר מלא של התעשייה לגז. הבעיה היא שהמדיניות המוצעת אינה מספיקה כדי להביא להשלמת הקמת תשתית החלוקה ומסתפקת ביצירת תמריצים".

הרצוג מוסיף כי "בפריסת התשתית הלאומית של צנרת חלוקת הגז לא צריך להמתין עד שהלקוחות יחתמו על הסכמים או יסבו את מפעליהם לגז אלא חייבים לעבוד במקביל. הממשלה צריכה להצהיר שעד שנת 2020 אנחנו פורסים את כל התשתית הלאומית של צנרת הגז שתגיע לכל צרכני הגז הפוטנציאליים".

הרצוג נותן כדוגמה את הפרויקט הראשון שנבנה במודל של שותפות ציבורית-פרטית (PPP) - כביש 6. לדבריו, אם היינו דורשים מזכייני כביש 6 לחתום על הסכמים עם ציי רכב לפני שהם מקימים את הכביש, הכביש לא היה נסלל לעולם, "לא משנה אילו הטבות מקילות וגזרים היינו מבטיחים לנהגים מראש".

לדברי הרצוג, כמו בכביש 6 וכמו בתשתיות אחרות של מים, חשמל ותחבורה, על המדינה להעניק רשת ביטחון לאומית לחברות התשתית כדי לפרוס את צנרת הגז במלואה. "תפקיד המדינה הוא להעניק רשת ביטחון לזכיינים כדי לפרוס את תשתית הגז במלואה וזה מה שחסר בתוכנית הזאת. זה הכשל העיקרי שלה".

לא עומדים ביעדים

עד היום חוברו פחות מ-50 מפעלים מתוך כ-500 מפעלים פוטנציאליים בשלב ראשון. המספר הזה רחוק מהיעדים הממשלתיים: חיבור של 50 מפעלים עד 2016, חיבור של 80 נוספים ב-2017 ו-120 נוספים ב-2018. זאת אף שהמעבר לשימוש בגז טבעי היה יכול לחסוך למפעלים ולמשק כולו כסף רב. על פי הסקר האחרון של חברת BDO, מדובר בחיסכון של כ-1.6 מיליארד שקל בשנה למשק, כתוצאה מהפחתת זיהום אוויר והגדלת התוצר במשק הנובעת משימוש בגז מקומי לעומת הנפט המיובא.

מעבר לכך, העיכוב בחיבור המפעלים לגז הביא לכך שיעדי התוכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר במפרץ חיפה לא יושגו במועד שנקבע, והממשלה מודיעה כעת שם יושגו שנתיים מאוחר יותר, בשנת 2020.

מדוע נתקע הפרויקט של חיבור המפעלים לגז טבעי? מדובר בשאלה של "ביצה ותרנגולת": מצד אחד, במחירי הנפט הנוכחיים למפעלים אין תמריץ כלכלי אמיתי לחתום על הסכמי חלוקה בשל כדאיות כלכלית גבולית. ומצד אחר, לחברות החלוקה הפרטיות שהתחייבו לפרוס את צנרת חלוקת הגז אין כדאיות כלכלית לעשות זאת מאחר שאין מספיק לקוחות על הקו.

חברות החלוקה גם מלינות על קשיים ביורוקרטיים לא מעטים שעליהן להתמודדם עמם בעת פריסת הצנרת, לדוגמה עיכוב בהרשאה לעלייה על הקרקע וחסמים במתן היתרי בנייה מצד הרשויות המקומיות. גם המפעלים עצמם נתקלים בקשיים ביורוקרטיים מצד הרשויות בדרך לחיבור. נוכח כל העובדות האלה, נוצר עיכוב בחיבור המפעלים לגז, והממשלה לא עמדה ביעדיה.

עד היום, פעלה הממשלה באיטיות כדי לקדם את הפרויקט של חיבור המפעלים. הצעדים שנעשו עד כה כללו בין היתר מענקי חיבור למפעלים וקמפיינים פרסומיים. הצעד הנוכחי של הממשלה התבקש נוכח העובדה שמשנת 2020 יכולים להיות בישראל שני מאגרי גז טבעי מפותחים - תמר וליוויתן. אם פריסת רשת החלוקה וחיבור המפעלים, תהליכים ממושכים כשלעצמם, לא יתחילו בקרוב, המדינה עלולה למצוא את עצמה מייבאת נפט ומזוט מזהמים ולתרום לתמ"ג של מדינות אחרות בהיותה מעצמת הגז הטבעי.

עיקרי התוכנית

- הממשלה תפרסם לראשונה תחזית להפחתה בצריכת המזוט במשק בעקבות הסבה לגז טבעי. שר האנרגיה ידווח לממשלה פעם ב-6 חודשים על קצב התקדמות חיבור המפעלים לגז טבעי ויציג תחזית מעודכנת באשר לחיבור צרכנים פוטנציאלים נוספים

- צוות מיוחד בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה ובהשתתפות מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, מנהל רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והממונה על התקציבים במשרד האוצר, יגבש תוכנית להאצת חיבור מפעלים לרשת חלוקת הגז הטבעי, שתכלול לוחות זמנים מחייבים לחיבור וצעדי אכיפה, מתן תמריצים למפעלים והסרת חסמים בפריסת רשתות החלוקה

- תיקון היתרי הפליטה והרישיונות למפעלים החתומים על הסכמים עם חברות חלוקת הגז וטרם חוברו לרשת החלוקה, בהתאם לצפי חיבורם לרשת

- הממשלה תקדם מעבר של כלל המשק לצריכת מזוט מסוג 0.5% גופרית במקום 1% עד סוף 2019

עוד כתבות

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

"השקענו פה מעל 1.3 מיליארד דולר, ולא עוצרים": ענק ההשקעות שמאמין בישראל

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

צבי אקשטיין מסביר: תרחיש הקיצון שיגרום לבנק ישראל להתערב

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?