כרמל שאמה / צלם: אוריה תדמור
בית משפט השלום בתל-אביב קבע היום (ג') כי פרסומיו של חבר הכנסת לשעבר מטעם הליכוד, כרמל שאמה-הכהן, בדף הפייסבוק הפרטי שלו - נחשבים לשון הרע נגד מי שעבד אז ביחידת ההנדסה של תמ"א 38 בעיריית רמת-גן, חיים קרשינקר. מעו"ד גיא אבידן, בא-כוחו של כרמל שאמה, נמסר כי בכוונתם להגיש יוגש ערעור על פסק הדין.
הפרסומים, מינואר 2014, נכתבו על-ידי שאמה-הכהן בעת היה חבר מועצת העיר רמת-גן ומתמודד לבחירות על ראשות העיר.
טרם הוכרע מה יהיה גובה הפיצוי, אולם בכתב התביעה נדרש שאמה-הכהן לשלם לקרשניקר פיצוי של 600 אלף שקל, בגין האשמות שהטיח בתובע על רקע תפקידו בעיריית רמת-גן.
שאמה-הכהן, המשמש כיום כשגריר מדינת ישראל בארגון הבינלאומי OECD, כתב בעמוד הפייסבוק שלו ב-7 הזדמנויות שונות בינואר 2014 אודות "פרשה מדהימה באגף ההנדסה (תמ"א 38), שהיא קצה הקרחון בריקבון השחיתות ההולך וגדל בהנהגת העיר החדשה".
בהמשך הוא פירט האשמות שונות כנגד קרשינקר, ביניהן כי הוא "שתול" של עורכת דין קרובת משפחה, שעבורה הוא "מרגל" ומעביר מידע בניגוד עניינים ותוך ניצול מעמדו; כי הוא פושע המשתייך ל"פשע המאורגן" כלשונו; וכי השיג את משרתו תוך מרמה והונאה.
על-פי האמור בפסק הדין, קרשינקר הוגדר בעבר כחושף שחיתויות והביא להעמדתם לדין של ראש העיר לשעבר ושל בכירים בעירייה. הפרסום קושר בינו לבין מי שעיקר הפרסום כוון נגדו: גיסו של קרשינקר, משה רווח, יריב פוליטי מר של שאמה-הכהן שהתמודד מולו בבחירות, ושהתביעה הנפרדת שלו מול שאמה-הכהןממשיכה להתברר.
השופטת ריבה ניב, קבעה כי הדברים מהווים לשון הרע והם מחייבים התייחסות כיון שמדובר בפרסום שיטתי של 7 פוסטים, וכי ספק אם בית המשפט היה מתערב לו מדובר היה בפוסט בודד.
שאמה-הכהן טען להגנתו כי תוכן הפרסומים היה נכון (הגנת "אמת דיברתי"), אך השופטת בחנה את הפרסומים וקבעה כי שאמה-הכהן לא עמד בנטל שמוטל על הטוען "אמת דיברתי" להוכיח שהם נכונים, וכי הדברים בוססו על "רכילויות שלא הוכחו".
כך למשל, שאמה-הכהן טען כי קרשינקר השיג את העבודה ללא מכרז באמצעות לחץ שהפעיל רווח על מהנדס העיר (שהתברר כהמלצה בלבד מצד רווח, קבעה השופטת). לטענת שאמה-הכהן, קרשינקר יצר "מצג-שווא", הסתיר את השם "חי קירון" וכתב במקומו "חיים קרשינקר" בעת קבלתו לעבודה, תוך שהוא מתעלם מהסעיף המבקש את השמות הקודמים - והכול כדי להסתיר את הקשר לאחותו שעומדת להתחתן עם משה רווח. ביחס לכך כתבה השופטת כי בעדותו סיפר קרשינקר כי הוא שינה את השם בעקבות "מסע שורשים" ולא מילא את שם המשפחה הקודם עקב לחץ וחוסר תשומת-לב מול הממונה על כוח-האדם.
"באותו זמן טרם נישאה האחות, ששם משפחתה קירון, למר רווח", כתבה השופטת. "השמטה זו, בניגוד לנטען, אין לה כל משמעות לקירבה המשפחתית (שאיננה) למר רווח. ולו ציין כי שמו הקודם קירון - איזו השפעה הייתה לכך על אופן הקבלה לעבודה?".
בסיכום הבחינה קבעה השופטת כי "מתוך הפרסום עלו מעשי הונאה, שחיתות ורמייה. גם אם השמיט התובע [קרשינקר] פרט שולי שלטעמי לא הייתה לו כל חשיבות [הכוונה להשמטת שם המשפחה הקודם בטופס הקבלה לעבודה, מ' ר'] - הנסיבות אינן תומכות בגרסת הנתבע [שאמה] ואינן מבססות את הקביעות הנחרצות שקבע (וקובע) הנתבע כנגד התובע".
עוד דחתה השופטת את הטענה להגנת תום-הלב. אמנם שאמה-הכהן בדק לטענתו את השמועות, אך התברר, כתבה השופטת, כי ביסוס לשמועות הללו שהגיעו מצדדים שלישיים - אין. במצב דברים כזה, הרי ש"היריבות והביקורת החריפה של הנתבע כנגד מר רווח, העמידו את התובע, בגין הקשר ביניהם, 'חשוף בצריח', כשהוא חשוף למסע הכפשות בהיקף ובתפוצה נרחבים", כתבה.
טענת הגנת תום-הלב נחלשת עוד יותר כשבוחנים את ההליך המקביל המתנהל בעניינו של משה רווח. שם עמדה השופטת על האובססיה של שאמה-הכהן כלפי הנעשה בעירייה, ולא נמנעה מלהעיר על כך: "נפלא מבינתי מדוע ממשיך המשיב, היושב זה מכבר בחו"ל, ממלא תפקיד ציבורי חשוב שם ואינו נושא כל תפקיד בעיריית רמת-גן - [ו]איננו מפסיק את התבטאויותיו ואת עיסוקיו בנעשה שם [בעיריית רמת-גן, מ' ר']", כתבה השופטת בהחלטתה מיום 3.4.16.
עו"ד שלומי וינברג, שייצג את קרשניקר, מסר בתגובה לפסק הדין היום: "מדובר בפסק דין חשוב, מקיף ויסודי, אשר ניתן לאחר שנשמעו עשרות עדויות. כבוד השופטת קיבלה את טענות התובע ודחתה אחת לאחת את טענות הנתבע, תוך קביעה שיפוטית ברורה וחדה כי פרסומי הנתבע מהווים לשון הרע ומהווים בסיס לפיצוי כספי לתובע".