גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

ביהמ"ש: פרסומי כרמל שאמה נגד בכיר בעיריית ר"ג - לשון הרע

נקבע כי פרסומיו של חבר הכנסת לשעבר בדף הפייסבוק הפרטי שלו בינואר 2014 נחשבים לשון הרע נגד חיים קרשינקר, שעבד אז ביחידת ההנדסה של תמ"א 38 בעיריית ר"ג

כרמל שאמה / צלם: אוריה תדמור
כרמל שאמה / צלם: אוריה תדמור

בית משפט השלום בתל-אביב קבע היום (ג') כי פרסומיו של חבר הכנסת לשעבר מטעם הליכוד, כרמל שאמה-הכהן, בדף הפייסבוק הפרטי שלו - נחשבים לשון הרע נגד מי שעבד אז ביחידת ההנדסה של תמ"א 38 בעיריית רמת-גן, חיים קרשינקר. מעו"ד גיא אבידן, בא-כוחו של כרמל שאמה, נמסר כי בכוונתם להגיש יוגש ערעור על פסק הדין.

הפרסומים, מינואר 2014, נכתבו על-ידי שאמה-הכהן בעת היה חבר מועצת העיר רמת-גן ומתמודד לבחירות על ראשות העיר.

טרם הוכרע מה יהיה גובה הפיצוי, אולם בכתב התביעה נדרש שאמה-הכהן לשלם לקרשניקר פיצוי של 600 אלף שקל, בגין האשמות שהטיח בתובע על רקע תפקידו בעיריית רמת-גן.

שאמה-הכהן, המשמש כיום כשגריר מדינת ישראל בארגון הבינלאומי OECD, כתב בעמוד הפייסבוק שלו ב-7 הזדמנויות שונות בינואר 2014 אודות "פרשה מדהימה באגף ההנדסה (תמ"א 38), שהיא קצה הקרחון בריקבון השחיתות ההולך וגדל בהנהגת העיר החדשה".

בהמשך הוא פירט האשמות שונות כנגד קרשינקר, ביניהן כי הוא "שתול" של עורכת דין קרובת משפחה, שעבורה הוא "מרגל" ומעביר מידע בניגוד עניינים ותוך ניצול מעמדו; כי הוא פושע המשתייך ל"פשע המאורגן" כלשונו; וכי השיג את משרתו תוך מרמה והונאה.

על-פי האמור בפסק הדין, קרשינקר הוגדר בעבר כחושף שחיתויות והביא להעמדתם לדין של ראש העיר לשעבר ושל בכירים בעירייה. הפרסום קושר בינו לבין מי שעיקר הפרסום כוון נגדו: גיסו של קרשינקר, משה רווח, יריב פוליטי מר של שאמה-הכהן שהתמודד מולו בבחירות, ושהתביעה הנפרדת שלו מול שאמה-הכהןממשיכה להתברר.

השופטת ריבה ניב, קבעה כי הדברים מהווים לשון הרע והם מחייבים התייחסות כיון שמדובר בפרסום שיטתי של 7 פוסטים, וכי ספק אם בית המשפט היה מתערב לו מדובר היה בפוסט בודד.

שאמה-הכהן טען להגנתו כי תוכן הפרסומים היה נכון (הגנת "אמת דיברתי"), אך השופטת בחנה את הפרסומים וקבעה כי שאמה-הכהן לא עמד בנטל שמוטל על הטוען "אמת דיברתי" להוכיח שהם נכונים, וכי הדברים בוססו על "רכילויות שלא הוכחו".

כך למשל, שאמה-הכהן טען כי קרשינקר השיג את העבודה ללא מכרז באמצעות לחץ שהפעיל רווח על מהנדס העיר (שהתברר כהמלצה בלבד מצד רווח, קבעה השופטת). לטענת שאמה-הכהן, קרשינקר יצר "מצג-שווא", הסתיר את השם "חי קירון" וכתב במקומו "חיים קרשינקר" בעת קבלתו לעבודה, תוך שהוא מתעלם מהסעיף המבקש את השמות הקודמים - והכול כדי להסתיר את הקשר לאחותו שעומדת להתחתן עם משה רווח. ביחס לכך כתבה השופטת כי בעדותו סיפר קרשינקר כי הוא שינה את השם בעקבות "מסע שורשים" ולא מילא את שם המשפחה הקודם עקב לחץ וחוסר תשומת-לב מול הממונה על כוח-האדם.

"באותו זמן טרם נישאה האחות, ששם משפחתה קירון, למר רווח", כתבה השופטת. "השמטה זו, בניגוד לנטען, אין לה כל משמעות לקירבה המשפחתית (שאיננה) למר רווח. ולו ציין כי שמו הקודם קירון - איזו השפעה הייתה לכך על אופן הקבלה לעבודה?".

בסיכום הבחינה קבעה השופטת כי "מתוך הפרסום עלו מעשי הונאה, שחיתות ורמייה. גם אם השמיט התובע [קרשינקר] פרט שולי שלטעמי לא הייתה לו כל חשיבות [הכוונה להשמטת שם המשפחה הקודם בטופס הקבלה לעבודה, מ' ר'] - הנסיבות אינן תומכות בגרסת הנתבע [שאמה] ואינן מבססות את הקביעות הנחרצות שקבע (וקובע) הנתבע כנגד התובע".

עוד דחתה השופטת את הטענה להגנת תום-הלב. אמנם שאמה-הכהן בדק לטענתו את השמועות, אך התברר, כתבה השופטת, כי ביסוס לשמועות הללו שהגיעו מצדדים שלישיים - אין. במצב דברים כזה, הרי ש"היריבות והביקורת החריפה של הנתבע כנגד מר רווח, העמידו את התובע, בגין הקשר ביניהם, 'חשוף בצריח', כשהוא חשוף למסע הכפשות בהיקף ובתפוצה נרחבים", כתבה.

טענת הגנת תום-הלב נחלשת עוד יותר כשבוחנים את ההליך המקביל המתנהל בעניינו של משה רווח. שם עמדה השופטת על האובססיה של שאמה-הכהן כלפי הנעשה בעירייה, ולא נמנעה מלהעיר על כך: "נפלא מבינתי מדוע ממשיך המשיב, היושב זה מכבר בחו"ל, ממלא תפקיד ציבורי חשוב שם ואינו נושא כל תפקיד בעיריית רמת-גן - [ו]איננו מפסיק את התבטאויותיו ואת עיסוקיו בנעשה שם [בעיריית רמת-גן, מ' ר']", כתבה השופטת בהחלטתה מיום 3.4.16.

עו"ד שלומי וינברג, שייצג את קרשניקר, מסר בתגובה לפסק הדין היום: "מדובר בפסק דין חשוב, מקיף ויסודי, אשר ניתן לאחר שנשמעו עשרות עדויות. כבוד השופטת קיבלה את טענות התובע ודחתה אחת לאחת את טענות הנתבע, תוך קביעה שיפוטית ברורה וחדה כי פרסומי הנתבע מהווים לשון הרע ומהווים בסיס לפיצוי כספי לתובע". 

עוד כתבות

חברות ביטוח / צילום: יח''צ, איל יצהר, שרון פאר

ההנחה נגמרת, המחיר מזנק: השיטה של חברות הביטוח על הכוונת של הרגולטור

רשות שוק ההון פועלת כדי לעצור את ההנחות הזמניות בביטוחי החיים למקרה מוות, ולחייב את החברות שיעניקו הנחה למבוטח לשמור עליה עד תום תקופת הפוליסה ● הסיבה: מבוטחים מתפתים למחיר התחלתי נמוך, נתקעים בגלל מצב בריאותי - וסופגים זינוק של מאות אחוזים

אלי כהן, שר האנרגיה / צילום: אופיר אייב

כמה התקדם משרד האנרגיה תחת אלי כהן?

מהחיפושים בעומק הים ועד לתקעים בקירות הבית: בדקנו את הביצועים של שר האנרגיה אלי כהן ● אספקת החשמל אמינה יותר, חברות הגז חזרו לבצע חיפושים - אבל האנרגיות המתחדשות עדיין מתחת ליעדים ● רמזור הביצועים, מדור מיוחד 

אורן דוברונסקי / צילום: חמי לרנר

ה"כריש" אורן דוברונסקי ייפרד ממיליוני דולרים? כך המס הזה עובד

אחרי ההודעה על שריון אורן דוברונסקי ברשימת הליכוד, רבים הזהירו שהוא יחויב בהון עתק ● ממה זה נובע, ומי עוד חשוף לתשלום הזה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

צילום: Reuters

קנייה אחת לכל 5 מכירות: הסבר אפשרי לשפל בהשקעות בעלי עניין בוול סטריט

נתוני הרכישות של בעלי העניין בשוק האמריקאי נמצאים בשפל ● נראה כי בזמן שמחירי המניות רושמים שיאים, האנשים שמכירים את החברות מבפנים מגלים מעט מאוד התלהבות לרכוש את מניותיהן ● מסקנה אפשרית: לא מוכרחים להישאר מושקעים בכל מחיר ● עניין אישי

שירותי בריאות כללית / צילום: תמר מצפי

נמצא מפעיל לביטוח הסיעודי של כללית. האם המשבר מאחורינו?

לאחר שבשנת 2024 אף חברת ביטוח לא ניגשה למכרז להפעלת הביטוח הסיעודי של כללית, איילון נבחרה כעת להפעיל אותו בשמונה השנים הקרובות ● השינויים שביצע הממונה על שוק ההון בתנאי הפוליסה סייעו לייצב את הקרן, אך אי הוודאות סביב התארכות תוחלת החיים נותרה בעינה

מלי וליאל יהלומי / צילום: שגרירות ישראל בווינה

האם המדינה יכולה לדרוש תשלום ממי שנעלם? השאלות שעולות מפרשת מלי וליאל יהלומי

מלי וליאל יהלומי, אם ובתה, אותרו בארגנטינה לאחר שבוע של חיפושים בינלאומיים, כשהן בריאות ושלמות וללא חשד לפלילים ● הפרשה, שלוותה בצו איסור פרסום ובחרושת שמועות, מעלה שאלות על סמכות המשטרה, שיתוף-הפעולה עם רשויות זרות והעלות שנושאת המדינה

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

הדרישה יוצאת הדופן מהמוסדיים: דווחו על כל הצבעותיכם ב־3 השנים האחרונות

רשות שוק ההון דורשת מהגופים המוסדיים את נתוני ההצבעות באסיפות החברות הציבורית ב־3 השנים האחרונות ● מדובר במאות הצבעות מכל גוף, והמוסדיים פנו לגוף המייעץ להם בהצבעות על נושאי שכר, כדי שיסייע להם לעמוד בדד־ליין של הרשות

הטבת מס משמעותית למשקיעי הריטייל / איור: Shutterstock

מחזיקים תיק מסחר עצמאי? בקרוב תקבלו הטבת מס משמעותית

רפורמת חשבון ההשקעות האחיד שמקדם האוצר צפויה לכלול גם את משקיעי הריטייל שסוחרים עצמאית בניירות ערך ● המשמעות: אפשרות לדחיית מס ואף פטור מלא ממס רווחי הון בתנאים מסוימים, בכפוף לתקרת הפקדה של 200 אלף שקל

דורי נאוי, בעל מניות בחברה / צילום: איל יצהר

לאחר הסיבוב הרווחי בישראכרט: דורי נאוי מצליח גם עם מימון ישיר

רווחי מימון ישיר קפצו ביותר מפי 4 ברבעון, בזכות שיפור בעסקי המשכנתאות ומימון הרכב שלה ● המתחרה נאוי, שמחזיקה בכ–10% ממניות החברה, כבר מורווחת עליהן כ–40 מיליון שקל על הנייר

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

נתוני הצמיחה הפתיעו לטובה, אבל מזמן לא היינו תלויים כך בחברה אחת

המשק הישראלי התאושש ברבעון השני עם צמיחה בקצב שנתי של 15.4%, שהכתה את התחזיות ● למרות ההיבטים החיוביים וההתאוששות, הלמ"ס מציגה לראשונה פער מדאיג שמאחורי המספרים ● כך נראית הצמיחה כשמנכים ממנה את פעילות אנבידיה

ארז דהבני, יו''ר בלדי, ועובדי המפעל (ארכיון) / צילום: דן פרץ

מכה לבלדי: משרד החקלאות חוזר בו - ואוסר יבוא עוף מברזיל

משרד החקלאות ביטל את אישור המפעל של בלדי בברזיל, ובשלב זה לא יאושר יבוא עופות מברזיל לישראל ● המהלך פוגע בתוכנית של בלדי, שהשקיעה 21 מיליון שקל במפעל וציפתה להגדיל משמעותית את הכנסותיה מהיבוא ● ההחלטה התקבלה על רקע התנגדות יצרני העופות בישראל

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

הגאות בשוק ההון הקפיצה את רווחי מיטב: "הרווח בשנת 2026 יגדל ביותר מ-25%"

בבית ההשקעות הגדול בישראל הציגו ברבעון האחרון צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, הודות לעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים ובדמי הניהול שהיא גובה בקרנות הפנסיה הגמל והנאמנות ● מנכ"ל מיטב, אילן רביב: "בטוחים ביכולתנו לעבור את התחזית השנתית שלנו"

בנקים בישראל

הבנקים נגד רשות התחרות: ההכרזה עלינו כקבוצת ריכוז ניתנה בחוסר סמכות ותזיק ללקוחות

חמשת הבנקים הגדולים הגישו ערעור על החלטת הממונה על התחרות להכריז עליהם כקבוצת ריכוז ולהטיל עליהם הגבלות בתחום הפיקדונות • לטענתם, רשות התחרות פעלה בחוסר סמכות ובניגוד לעמדת בנק ישראל, וכי ההתערבות דווקא עלולה לפגוע בתחרות

ישיבת פוניבז' / צילום: רפי קוץ

אחרי סאגה ארוכת-שנים: אושר פסק הבוררות בסכסוך על ישיבת פוניבז'

לפי פסק הבוררות, תלמידי הרב שמואל מרקוביץ' יידרשו לפנות את מתחם הישיבה עד 30 בספטמבר ● בנוסף, הרב מרקוביץ' ואנשיו חויבו לשלם כ-10 מיליון שקל, הכוללים 7.5 מיליון שקל דמי שימוש ועוד 2.5 מיליון שקל הוצאות אחזקת מבנים ● נקבע כי אנשי הרב מרקוביץ' לא יהיו רשאים לעשות שימוש בשם "ישיבת פוניבז", ונאסר על הרב להציג את עצמו כראש הישיבה

הצבעות פריימריז של הליכוד / צילום: שלומי יוסף

בדרך לפריימריז: כל מועמד קיבל 380 אלף שקל מהמדינה

המדינה מממנת, בעלי ההון נשארים בחוץ: לקראת הבחירות המקדימות בליכוד, החוק קובע כי ח"כים יכולים לקבל מימון מאוצר המדינה עד תקרה של 380 אלף שקל, ומגביל את האפשרות של מועמדים לגייס תרומות פרטיות ● מה המצב בקרב מועמדים שאינם חברי כנסת, ומה יקרה לכסף אם לא ייבחרו?

לא רק תוצאות הריסוק משנות. מבחן יורו NCAP / צילום: Reuters, PA Images

דור אחד מאחור: למה הישראלים עלולים לקבל רכב עם טכנולוגיית בטיחות ישנה?

​מבחני הריסוק של יורו NCAP מטילים קנסות על כלי רכב ללא מתגים פיזיים, והסינים מחמירים את התקן למניעת התלקחות סוללות ● בזמן שהיצרניות משקיעות הון כדי לעמוד במהפכת הבטיחות, הצרכנים בישראל עלולים להמשיך לקבל כלי רכב עם טכנולוגיה פחות עדכנית

מייסדי דקארט / צילום: עמית אלקיים

מיליארד דולר בשלוש שנים: כמה ירוויחו המייסדים מאקזיט הענק

עסקת הענק לרכישת הסטארט־אפ הישראלי לחברת אנתרופיק מתקדמת ● האחים לייטרסדורף ומשה שלו צפויים לשלשל לכיסם סכום, שיצרף אותם למועדון המיליארדרים בנוסף למייסדי וויז ● המדינה צפויה להרוויח ממסים על העסקה יותר מ־4 מיליארד שקל

שגית דותן, מנכ''לית חברת האשראי מקס / צילום: אורן דאי

מקס חתמה את הרבעון ברווח נקי של 80 מיליון שקל. וכמה חברים בכרטיס התעופה שלה?

התאוששות חדה והתרחבות בפעילות התיירות: הרווח הנקי של מקס עלה ב-13% ל-80 מיליון שקל ברבעון השני ● הכנסות חברת כרטיסי האשראי טיפסו ל-621 מיליון שקל, תיק האשראי הצרכני צמח ב-13.7% ● כרטיס התעופה SKYMAX חצה את רף 100 אלף הלקוחות

שאול מרידור / צילום: דוברות מפלגת ישר!

מהליצ'י ועד קולגייט: שאול מרידור החליף תפקיד - ושכח חלק מהעובדות

שאול מרידור, בעבר ראש אגף התקציבים וכיום מועמד ברשימת ישר, מפגין פעלתנות רבה ברשת ● בין מטע הליצ'י בגליל לבין מחלקת הטואלטיקה בסופר, הוא שולף לא מעט נתונים ● מרידור לא תמיד מדייק, אבל לפחות הוא מעלה לשיח סוגיות כלכליות חשובות

ביקוש עז לדירות עם ממ''דים. בנייה חדשה בת''א / צילום: Shutterstock

פי 2 מהרצליה ורמת גן: מה קורה בשוק הנדל"ן של תל אביב

נתוני הלמ"ס חושפים שדירת 4 חדרים ממוצעת בתל אביב עלתה ברבעון השני יותר מ־5 מיליון שקל ● בערים השכנות, לעומת זאת, נרשמה ירידה במחירים ● וגם: הסיבות לגל ביטולי העסקאות בנגב ולזינוק החריג בדמי השכירות בבית שמש