מעסיקים רבים נוהגים להתקין מצלמות מעקב במקום העבודה. המצלמות מסוגלות לתעד באופן מקיף ומתמשך את כלל התנהלותו של העובד במהלך יום העבודה ומאפשרות למעסיק לנהל את עסקו ולפקח על עובדיו.
אבל לשימוש במצלמות עלול גם להיות מחיר כבד מבחינת העובדים - המצלמות מתעדות לא רק את פעילותו המקצועית של העובד אלא את כל מעשיו, והצילומים הנאספים עלולים לכלול מידע רגיש ומקיף במיוחד ולפגוע באורח חמור בפרטיות העובדים. זאת, מבלי שיש בידי העובדים יכולת להשפיע באופן משמעותי על מיקום המצלמות או על מתכונת הפעלתן.
כדי להגן על הזכות לפרטיות של העובדים ולהקנות למעסיקים את הכלים לדעת היכן עוברים גבולות המותר והאסור בשימוש במצלמות מעקב, פרסמה היום (ד') הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים הנחיה שמבהירה למעסיקים בכל מקומות העבודה במשק, מהם החובות שמוטלים עליהם בשימוש במצלמות מעקב.
בהנחיה מבהיר משרד המשפטים כי מעסיק יכול לעשות שימוש במצלמות מעקב בעבודה אך כי השימוש צריך להיעשות בכפיפות לדרישות הסבירות, המידתיות, תום-הלב וההגינות. לפי ההנחיה, מותר למעסיק להשתמש במצלמות רק למטרות לגיטימיות הרלוונטיות למקום העבודה, ורק במידה שלא עולה על הנדרש.
משרד המשפטים מזהיר כי "שימוש מוגזם ולא מידתי במצלמות לשם מעקב אחר העובדים מעמיד את המעסיק בסיכון לסנקציות מנהליות ופליליות ולחשיפה לתביעות אזרחיות".
"באזורים הציבוריים של מקום העבודה ניתן להצביע על סיבות לגיטימיות להתקנה ולשימוש במצלמות נסתרות, אשר אזור הכיסוי המדויק שלהן אינו ידוע לקהל הרחב המזדמן למקום. כך למשל, לשם מניעת גניבות, עשוי וגם נדרש בית עסק להודיע ללקוחותיו כי בחנות מותקנות מצלמות במקומות שונים שאינם ידועים ללקוחות. אולם, במקרה כגון זה בו התקנת המצלמה והסלקת מיקומה מיועדת להכווין התנהגות הלקוחות - אין הצדקה שלא לחשוף את הפעלת המצלמות בפני העובדים, שאחרת תיפגע זכות העובדים לפרטיות באורח משמעותי".
ההנחיה מפרטת שורה של חובות החלות על מעסיק בשימוש במצלמות מעקב: לפי ההנחיה, טרם התקנת מצלמות, על המעסיק היא לגבש מדיניות ברורה בדבר אופן והיקף השימוש במצלמות מעקב ומטרותיהן. כמו כן, על המעסיק להציג את המדיניות לעובדיו, לשוב וליידע בדבר הפעלת המצלמות מפעם לפעם ולבחון את הצורך בשימוש במצלמות מעת לעת.
בנוסף, לפי ההנחיה, מעסיק אינו רשאי להשתמש בהקלטות הצילומים למטרות החורגות מן התכלית שנקבעה מראש להתקנת המצלמה, אלא אם השימוש החורג מחויב לשם מילוי חובה חוקית. "שימוש בצילומים למטרה אחרת מזו שהוגדרה מלכתחילה אינו תקין, אף כאשר המטרה האחרת לגיטימית. כך למשל, הקלטות ממצלמה שהותקנה לצורכי ביטחון למשל, לא יכולות לשמש את המעסיק לצורכי משמעת כגון תיעוד משך ההפסקות של העובד".
עוד נאמר בהנחיה כי התקנת מצלמות יכולה להתבצע רק למטרה לגיטימית, החיונית למימוש האינטרס של המעסיק או אינטרס הציבור ומתיישבת עם התכלית העסקית או הארגונית שלו. "כך למשל, התקנת מצלמות במקום עבודה עשויה להיות לגיטימית לשם הגנה על ביטחון הנמצאים במקום העבודה - כגון חוסים ומטופלים בגני ילדים או במוסדות סיעודיים, כדי לשמור על הרכוש הנמצא בו, מטעמים של אבטחת מידע אישי רגיש והמערכות המשמשות לניהולו, ואף ככלי למנהלים לפקח על משמעת העובדים ואיכות השירות שהם מספקים ללקוחות. חשיבות האינטרס משפיעה על היקף ומתכונת הצילום המותר ועל האזורים בהם ניתן להתקין את המצלמות".
בהנחיה מודגש כי המעסיק אינו רשאי לקבל מהעובדים "הסכמה עקרונית" לבצע צילומי סתר במשרדיהם.
בהנחיה נאמר כי מידת הפגיעה בפרטיות העובדים הנגרמת מהתקנת מצלמת מעקב משתנה לפי המאפיינים של המתחמים השונים במקום העבודה - החל מעמדת העבודה האישית של העובד, דרך אזורי מנוחה, אזורים "ציבוריים" ואזורים הפתוחים לקבלת קהל.
"הלגיטימיות בהתקנת המצלמה באזור מסוים מושפעת מהציפייה הסבירה של העובד לפרטיות באזור זה. כך למשל בחדרי שירותים הצילום יהיה אסור, באזורי מנוחה דוגמת מטבחון או חדר אוכל, גם בהם הציפייה של העובד לפרטיות גבוהה ניתן יהיה להצדיק צילום רק בנסיבות חריגות ובמתכונת מצומצמת".
עו"ד אלון בכר, ראש הרשות להגנת הפרטיות, מסר היום כי "הטכנולוגיה הפכה את השימוש במצלמות מעקב לתופעה נפוצה ורווחת גם במקומות עבודה. למעקב מצולם קבוע אחרי עובדים השלכה משמעותית עליהם, במקום שבו הם נמצאים חלק ניכר משעות היום".
לדברי בכר, "יש בכך פוטנציאל גבוה לפגיעה חמורה בזכות האדם הבסיסית לפרטיות. ההנחיה שאנו מפרסמים היום שמה גבולות ברורים ונותנת כלים לפעילות תקינה בהפעלת מצלמות מעקב לכלל המעסיקים במשק, ודואגת לכך שזכותם של העובדים לפרטיות תישמר בקפידה".
ומה לגבי מצלמות בשירותים, במקלחות או בחדר עבודה פרטי?
בהנחיה למעסיקים שהוציאה היום הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, היא מבהירה כי באזורים בהם קיימת לעובד הזכות למרחב פרטי, להבדיל מהאזורים הציבוריים במקום העבודה, אסור למעסיק לצלם את העובד ללא ידיעתו, ואין להתקין מצלמות נסתרות.
"באזורים בהם קיימת לעובד הזכות למרחב פרטי, הכלל הוא שאסור לצלם אותו ללא ידיעתו, ואין להתקין מצלמות נסתרות, אפילו למטרה לגיטימית. התקנת מצלמת סתר ללא ידיעת העובד עלולה להגיע כדי עבירה פלילית", נאמר בהנחיה.
במשרד המשפטים מסבירים כי "צילום סתר גורם לפגיעה לא פרופורציונלית וחמורה במיוחד בפרטיות העובד, מפני שנשללת ממנו האפשרות לכלכל את צעדיו כדי לצמצם את החשיפה, ומשום שהצילום הנסתר מפקיע מן העובד כל שמץ של יכולת לשלוט בזהות האנשים שייחשפו לענייניו האישיים ובשימוש שיעשו במידע".
ההנחיה מפרטת כי מאליו מובן שצילום בחדר השירותים או במלתחות יוצר פגיעה חמורה שקשה להעלות על הדעת אינטרס ארגוני שיוכל להצדיק אותה. "גם מתחם, חדר או עמדת עבודה בהם שוהה העובד לצורך ביצוע עבודתו, ואשר אינו פתוח לכניסה חופשית של הציבור - מהווה 'רשות היחיד', בה רשאי העובד לצפות למרחב פרטי שיהיה חופשי ממעקב קבוע".
