אם יחידנית. צילום מסך מ-Huffington Post
סושיאל פייננס ישראל (SFI) וקרן רש"י חתמו על הסכם שיתוף פעולה, שבמסגרתו ישקיעו 2.5 מיליון שקל בבדיקת היתכנות של הנפקת אג"ח חברתיות למימון שילוב אימהות יחידניות נתמכות בשוק העבודה.
לפי נתוני הביטוח הלאומי, 44% מהאימהות היחידניות הנתמכות בקצבה יוצאות לעבודה והכנסתן היא כ-4,200 שקל (שכר וקצבה) בחודש. מי שאינן יוצאות לעבוד מכניסות למשק הבית כ-2,200 שקל בלבד. למעשה, ככל שההכנסה של האם גדלה, כך הקצבה שלה מתכווצת, ונוצר תמריץ שלילי ליציאה לעבודה. כך, נשים רבות נפלטות ממעגל העבודה, ואת הבעיה הזאת שני הארגונים מנסים כעת לפתור.
"האפשרות לאיגו"ח היא גבוהה"
"אנחנו בוחנים אם אפשר לבנות מודל שיבטל את מרכיב התמריץ השלילי, כך שנשים יעדיפו לצאת לעבודה למרות ההטבות", אומרים בקרן רש"י, מקרנות הפילנתרופיה המרכזיות בישראל, "והדבר מחייב מחקר ולא תחושת בטן. יש לנו ועדת היגוי משותפת, 'פינג פונג' של ידע, וחוקר מוביל מסושיאל פייננס. אנחנו יכולים לקבל שלוש תשובות - שהנושא מתאים לאג"ח חברתיות, ואז תהיה הנפקה; שהוא לא מתאים לאג"ח, אבל כן מתאים למדיניות ממשלתית; והאפשרות השלישית היא שהוא מתאים רק למימון באמצעות פילנתרופיה קלאסית. אבל לדעתנו האפשרות לאיגו"ח היא גבוהה משום שיש לנושא זווית כלכלית ברורה. זה לא קורה בכל נושא חברתי".
לדברי הוברט לוואן, נשיא קרן רש"י, "שיתוף הפעולה עם סושיאל פייננס מבטא מגמה בינלאומית חדשה בעולם הפילנתרופיה, המאמצת את עקרונות השוק העסקי לצד כניסתו לשדה החברתי. שיתוף הפעולה עם SFI, גוף הפועל כמתווך בתחום ההשקעות החברתיות, יסייע בבניית תשתית חברתית שתעודד גם משקיעים עסקיים לשאת רווחים ולתרום לחברה. מהלך זה הוא חוליה נוספת בשרשרת הפעילויות של הקרן לחיזוק החברה הישראלית בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל".
המודל לפתרון יגובש בשנתיים הקרובות. "הרעיון הוא שנקצה יחד סכום כסף, ניקח נושאים חברתיים ונבדוק אם הטיפול שלנו מתאים לנושא", אומר מנכ"ל SFI, ירון נוידרפר, "נבצע מחקר על הבעיה עצמה, נמדוד את המשמעות החברתית והכלכלית שלה, ובהמשך נבחן את הדרכים לטיפול ואת המודל הכלכלי".
"דור חדש של משקיעים מחפש ערך מוסף"
המודל החדש יחסית של אג"ח חברתיות מבקש להציע פתרון שבו כולם מרוויחים: האנשים שניתן להם סיוע, המדינה והמממנים. הרעיון הוא לגייס משקיעים שיזרימו כסף, בהנחה שיש סיכוי יותר מסביר שבסופו של דבר הם יזכו בתשואה. "כל הנושאים החברתיים בארץ ובעולם ממומנים בידי הממשלה או בידי עמותות פילנתרופיות, ולמרות זאת אנחנו רואים שהפערים החברתיים רק הולכים וגדלים", אומר נוידרפר. "במקביל, יש דור חדש של משקיעים, בדרך כלל צעירים יותר, שמחפשים ערך מוסף. זה מה שמכנים היום 'סושיאל אימפקט'. לכן אם נדע לייצר מוצרים שגם יביאו תשואה וגם יממנו נושא חברתי, נוכל להביא כמעט אינספור מקורות לכך".
לדברי נוידרפר, האג"ח החברתיות הראשונות הונפקו לראשונה באנגליה, בשנת 2010, והיום המודל הזה פועל ב-19 מדינות, כולל בישראל. עד היום הוא יושם בצמצום תחלואת סוכרת, ובצמצום הנשירה ממוסדות להשכלה גבוהה. לדברי נוידרפר בשניהם נרשמה הצלחה.
- מתי וכיצד המשקיע מרוויח?
"אם נצליח לצמצם את הבעיה ולעמוד במדדי ההצלחה שהוגדרו, הממשלה תחזיר את הכסף למשקיעים פלוס ריטיינר, שיעלה ככל שזה יצליח. הממשלה תרצה לעשות את זה כיוון שעצם קיום הבעיה החברתית מייצר לה עלות תקציבית.
- אבל הפתרון הוא בדרך כלל ארוך טווח.
"נכון. טווח של 4-5 שנים הוא הגיוני כמדד. אלה אג"ח לטווח ארוך. במקרה של אג"ח מסוג זה, התשואה מוגבלת. היא לא תגיע למשל ל-70%. יש לנו כלי פיננסי שאומר שהמדינה משלמת רק על הצלחות. בעברי הייתי איש משרד אוצר, ואני מכיר את העולם הזה. פילנתרופ רגיל נותן כסף ומקווה שהמטרה תושג. אנחנו מכניסים לעניין שפה של מדידה לעולם החברתי".
המשקיעים שמהם מגויס הכסף, יכולים להיות בנקים או משקיעים פרטיים. "לדוגמה, כשטיפלנו בצמצום נשירה בהשכלה הגבוהה, בנק לאומי השקיע. בכל מקרה, אתה בוחר נושא, מגייס כסף שבאמצעותו אתה מפעיל גופים שמתמחים בטיפול בבעיה", אומר נוידרפר.
