נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, מעודד את הצדדים בתיק פשיטת הרגל של אליעזר פישמן לנסות פעם נוספת להגיע להסדרים בתיק.
בתום דיון שהתקיים אתמול (ד') בתיק פשיטת הרגל של פישמן, בנוכחות הנאמן עו"ד יוסי בנקל ועורכי הדין של בני משפחת פישמן, אמר הנשיא אורנשטיין כי הוא מצפה מן הצדדים (הבנקים ורשות המסים - נושיו של פישמן, פישמן ובני משפחתו, כונס הנכסים הרשמי והנאמן בנקל) לנסות ולהגיע להסדר כולל או להסדרים פרטניים בתיק. לדבריו, לצדדים "יש אינטרס משותף שהינו שמירת הנכסים הקיימים והשאתם לטובת כולם".
"לטעמי, נכון יהיה שבמקביל להתדיינויות, יבואו הצדדים בדברים על-מנת להגיע להסדרים שיהיה בהם גם כדי להשביח ולמצער לשמר את הנכסים הקיימים. במתן דעתי למהות המחלוקות שמונחות בפני, בשים לב לעלויות הניכרות שכרוכות בהתדיינות, משך ההתדיינות, הליכי ערעור, סוג הנכסים שעל הפרק ועוד - אין ספק שעדיפות הסכמות מאשר הכרעות. לא כל שכן, נוכח הכשלים והקשיים הרובצים לפתחו של כל צד", אמר השופט.
נזכיר כי בפני השופט אורנשטיין הוגשו כמה בקשות בתיק. בין היתר מבקש בנקל לשתף את טובה פישמן בחובות בעלה פושט הרגל. בקשה נגדית הוגשה על-ידי טובה פישמן שמתנגדת לשיתוף החובות ומבקשת להעביר את הדיון בנושא לבית משפט לענייני משפחה. כמו כן, יש בפני השופט בקשות של בנקל לבטל הענקות של נכסי נדל"ן ומניות בחברות קבוצת פישמן שהועברו לפני שנים מפישמן לבני משפחתו.
אורנשטיין גם רמז לצדדים הנצים בתיק כי יש אפשרות שהוא יפנה אותם להליך גישור לצורך הגעה להסדר.
החלטת השופט התקבלה לאחר שבמהלך הדיון פנה עורך דינם של ילדיו של אליעזר פישמן, עו"ד דוד לשם, אל השופט וביקש ממנו להביא את הצדדים להידבר בקשר לנכסים המשותפים לחייב ולבני המשפחה. בקשר לחברת פישמן רשתות, הפועלת בתחום הקמעונאי בין היתר בהסכמי זכיינות עם מותגים מובילים בעולם, ושבה מחזיקים ילדי החייב כמעט מחצית המניות, קרא עו"ד לשם לעו"ד בנקל "לשבת איתנו כמי שמנהלים את החברות מזה שנים ובקשר עם הספקים והנושים לנסות ולהבריא את החברה ולהעלות את ערכה לטובת קופת פשיטת הרגל. ההתנצחויות... עלולות להוביל להרס החברה".
עוד אמר עו"ד לשם כי "בעלי המניות שהם ילדי החייב הם לא סתם ילדים של החייב. הם מושקעים בחברה לא פחות מקופת פשיטת הרגל. הם הולכים להשקיע כסף והשקיעו בערבויות. הם לא יהיו מוכנים להיות מפוטרים מהיום למחר, כפי שעו"ד בנקל ביקש, ולהיות מסולקים מהחברה על כל המשמעויות".
ברשימת 100 העשירים של ישראל של העיתון "פורבס ישראל" לשנת 2013 הוערך הונו של פישמן ב-2.7 מיליארד שקל. הוא שלט בחברות ציבוריות ופרטיות רבות, ובראשן כלכלית ירושלים ומבני תעשייה, במבנה החזקות מורכב. החברות היו בעלות פעילות במגוון תחומים, ובין אלה גופי תקשורת כגון "ידיעות אחרונות" וכן "גלובס", חברות יצרניות, חברות שהן בעלות בנכסי נדל"ן רבים, בחברת הדלק טן ועוד.
פישמן גלגל את חובותיו שהלכו וצמחו למיליארדים במשך שנים רבות כמעט באין-מפריע. היקף החובות הגיע לסך של 4 מיליארד שקל ולפי הערכות זהירות, לרבות של פישמן עצמו, לאחר מימוש הנכסים של פישמן ייוותר עדיין חוב עצום שמוערך, כאמור, בסך של כ-1.5 מיליארד שקל.
ביולי 2016 פסק בית המשפט העליון כי על פישמן לשלם לרשות המסים 200 מיליון שקל. על יסוד פסק דין זה הגישה הרשות למחוזי בתל-אביב בקשה לפשיטת רגל נגד פישמן. בהמשך, בדצמבר 2016 ניתן צו לכינוס נכסי פישמן, ועו"ד יוסי בנקל מונה למנהל מיוחד. במארס 2017 הציע השופט לבנקל ולפישמן ומשפחתו לשקול מתווה של הסדר נושים.
מאז מינויו, עו"ד בנקל העביר ביקורת נוקבת על התנהלותו של פישמן וכתב, בין היתר, כי פישמן החל להיערך למצב של פשיטת רגל כבר לפני 16 שנים. דוחות הביקורת של בנקל דיברו על הפרדה מלאכותית בין נכסי פישמן לנכסי ילדיו, ותיארו מערכת יחסים סבוכה ומלאה בניגודי עניינים בין החברות בקבוצה, ממשל תאגידי קלוקל, העברת נכסים ומשיכת כספים ונכסים ששוויים עשוי להגיע למאות מיליוני שקלים.
פישמן ומשפחתו תקפו את בנקל וטענו כי הדוחות שהגיש לבית המשפט רצופים "עובדות אלטרנטיביות" ו"מסקנות משפטיות", שאין כל קשר בינן לבין המציאות העובדתית ו/או החוק. למרות האמור, הודיע בנקל ב-4 ביוני 2017 לשופט כי לאחר משא-ומתן ממושך הגיעו בנקל ומשפחת פישמן למתווה להסדר נושים.
פרסום המתווה של פישמן עורר סערה ציבורית ותקשורתית, שבעקבותיה החליטו הבנקים שלא לתמוך בהסדר, ונסללה הדרך לפשיטת רגל של פישמן ולחזרתו של התיק לדיון בפני השופט אורנשטיין. כעת, לאור החלטתו של השופט אתמול, חוזרת האפשרות להסדר בתיק למרכז הבמה.
