השנה היא 2006. שופרסל מחליטה להקים מועדון אשראי חוץ-בנקאי, ונראה שהתוצאה ידועה מראש - ישראכרט תתפעל את המועדון. אלא שבלאומי קארד לא ויתרו, והציעו "הצעה שאי-אפשר לסרב לה". ההצעה המסחרית (בעיקר בחלוקת ההכנסות) הייתה אטרקטיבית והשותפות יצאה לדרך.
11 שנים אחרי, ומתברר כי שופרסל הצליחה אפילו עוד יותר לשפר עמדות. אם מראש חלוקת ההכנסות במועדון הייתה נדיבה לטובת הרשת, כעת היא עוד יותר משתפרת. שופרסל יוצאת מנצחת מהמהלך הנוכחי, אבל היא גם לקחה לא מעט סיכון. מעבר לחברת כרטיסי אשראי אחרת יחייב למעשה לבצע מכירה חוזרת של הכרטיסים החדשים לכל חצי מיליון הלקוחות. מדובר בתהליך בעל עלויות לא מבוטלות, ושבמהלכו עלולה החברה גם להפסיד חלק מהלקוחות. נדיר שמועדון חוץ-בנקאי מחליף חברת כרטיסי אשראי אחת באחרת, וזאת בשל המחיר והזמן שלוקח הליך כזה.
מבחינת כאל מדובר בניצחון, שכן היא צפויה לגדול בנתח שוק, ובמקביל לפגוע במתחרה המרכזית שלה, שתאבד נכס משמעותי. עם זאת, עולה השאלה עד כמה המועדון יהיה רווחי לכאל, לאור העובדה שכבר בתקופת לאומי קארד ההסכם המסחרי היה לטובת שופרסל. בכל אופן, כאל כבר הוכיחו בעבר שבשביל נתחי שוק הם יהיו מוכנים להיות נדיבים, כשהציעו הצעה נדיבה לאל על וניצחו במכרז להפעלת כרטיס האשראי המשותף עם החברה.
סוגיה נוספת היא האם רשות ההגבלים תאפשר לכאל, המפעילה היום את המועדון של יינות ביתן, להפעיל את המועדון של שתי רשתות המזון הגדולות בישראל, או שתאלץ אותה לבחור באחת הרשתות.
צריך לזכור שמבחינת כאל, המועדון עם שופרסל גם יכול להוות מנוע לצמיחה בתחום ההלוואות, תחום ששופרסל מעוניינת להשיג בו דריסת רגל. כאן לכאל יתרון על פני לאומי קארד, שכן מהיא חברת כרטיסי האשראי היחידה שנשארת בבעלות בנק, מקורות הגיוס שלה אל מול העמדת ההלוואות צפויה להיות הזולה ביותר. אז פוטנציאל יש, אבל האם העברת הלקוחות מלאומי קארד לכאל תעבור בצורה חלקה, והאם הרווחיות של כאל בעסקה משתלמת? את התשובות האלה נדע רק בעתיד.