תלמידים, סטודנטים / צילום אילוסטרציה: תמר מצפי
שנת הלימודים האקדמית תשע"ח תיפתח היום (א') ברקע שביתה ב-17 המכללות הציבוריות בהם לומדים כ-55 אלף סטודנטים. הסגל הבכיר במכללות הודיע בשבוע שעבר כי לא יפתח את שנת הלימודים בשל "גרירת רגליים" מצד המדינה במשא-ומתן על הסכם שכר קיבוצי למרצים, הדורשים להשוות את תנאיהם לתנאי הסגל הבכיר באוניברסיטאות.
כמעט 310 אלף סטודנטים ילמדו השנה ב-62 מוסדות אקדמיים בישראל. 232,700 ילמדו לתואר ראשון, 63 אלף לתואר שני, 11 אלף לתואר ד"ר וכ-1,300 סטודנטים במסלולים שונים ללימודי תעודה. מספר הסטודנטים לתואר ראשון נמצא בירידה בשנים האחרונות והשנה ירד ב-0.2%. המגמה צפויה להימשך בשנים הבאות והיא אינה מדאיגה את ראשי מערכת ההשכלה הגבוהה ובמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) מסבירים אותה "במיצוי שכבת הגיל הפונה ללימודים". לטענת המל"ג הגורמים לכך הם "התייצבות בשיעורי הזכאות לבגרות, התייצבות בשיעור הזכאים העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות וכן האטה בקצב הגידול של קבוצת הגיל הרלוונטית לכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה".
שר ה חינוך ויו"ר המל"ג נפתלי בנט איחל ל סטודנטים "שנה אקדמית מלאת אתגרים והגשמה עצמית". בנט ביקש להבטיח לסטודנטים כי יקבלו "את הכלים הטובים ביותר להצלחה" וקרא להם "לעבוד קשה להיות יצירתיים ולהיות מובילים במחקר, בקהילה ובהמשך גם בתעשייה". הוא הוסיף כי "השנה נשים דגש מיוחד על חיזוק מסלולי ההיי-טק. המחסור במהנדסים ובוגרי מדעי המחשב בישראל היא בעיה כרונית ואסטרטגית, ואנו נחושים לפתור אותה. כמעט והכפלנו את מספר בוגרי חמש יחידות מתמטיקה ועכשיו נעשה אותו הדבר באוניברסיטאות ובהשכלה הגבוהה. זה חיוני למדינה, להייטק ולעתיד הסטודנטים".
יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) במל"ג, פרופ' יפה זילברשץ, ציינה כי שנת הלימודים תשע"ח היא השנה השנייה שבה מיושמת תכנית רב-שנתית במערכת ההשכלה הגבוהה הכוללת תוספת הדרגתית של כשבעה מיליארד שקל. "במסגרת התכנית הרב-שנתית חל גידול ניכר בתקציבים של מוסדות הלימוד וקרנות המחקר", הוסיפה. "אנחנו נגדיל את ההשקעות במסלולי ההיי-טק ומדעי הרוח, נקדם את נושא החדשנות בהוראה, והבינלאומיות בהשכלה הגבוהה, וכן נאפשר ליותר סטודנטים המתגוררים בפריפריה להשתלב במצוינות האקדמית של ישראל".
בין ה מכללות שלא יפתחו את שנת הלימודים כסדרה, בשל ה שביתה במכללות הציבוריות, נמצאות המכללה האקדמית ספיר, המכללה האקדמית תל-אביב-יפו, המרכז האקדמי רופין והמכללה האקדמית תל חי. "ציפיתי מאוד לפתיחת שנת הלימודים האקדמית. אני אוהב ללמד, אוהב את מקום העבודה שלי, אוהב את חברי לעבודה ואוהב גם את הסטודנטים שלי", אמר ד"ר אבשלום גינוסר מהחוג לתקשורת במכללת עמק יזרעאל. "מרגיז אותי שאני נאלץ לשבות מחר. מרגיז אותי שהשביתה הזו אינה משנה כמעט לאיש. במיוחד לא לפקידי האוצר הקובעים. מרגיז אותי שאין הבנה לצורך החיוני להשוות את תנאי הסגל במכללות לאלה של האוניברסיטאות. הרי הדרישות מאתנו היום שוות לאלו הנדרשות מעמיתינו באוניברסיטאות, כולל דרישות המחקר. הקידום שלנו תלוי בפרסומים המחקריים שלנו, בהשתתפות פעילה בכנסים, בהמלצות של עמיתים מחו"ל. ממש כמו באוניברסיטאות. ועם זאת, אנחנו מלמדים יותר שעות ויותר קורסים מעמיתינו באוניברסיטאות ומרוויחים פחות".
מיכל דובז'יק מכפר-סבא היא אחת מנשים רבות שיחלו ללמוד מחר הנדסה בטכניון, שם שיעור הנשים מפגר אחרי שיעורן בכלל אוכלוסיית הסטודנטים (59%), אך הוא עולה והשנה עומד על 40%. "אני יודעת שיהיה לי קשה אבל מקווה שאצליח להסתדר", אמרה. בקרב האוכלוסייה הערבית במוסד שיעור הנשים גבוה יותר ועומד על 53%. קרינה פלטושין מאשקלון שמתחילה לימודי תואר בביולוגיה אמרה לקראת תחילת שנת הלימודים כי היא מאחלת לעצמה "שאמצא חברים חדשים, שאקבל ציונים טובים ושאסיים את התואר בהצלחה. אני לא יודעת מה אעשה בעתיד אבל בטוחה שאמשיך ללימודי תואר שני".
"העולם החדש זקוק לכלים חדשים", אמר המשנה לנשיא הטכניון, פרופ' אדם שורץ, בטקס פתיחת שנת הלימודים בשבוע שעבר. "זהו עולם דיגיטלי שבו המחשבים חיוניים בכל תחום, לא רק במדעי המחשב, וההצלחה בעולם הטכנולוגי מושתתת לא רק על כישרון אלא גם על מגוון אנושי רחב", אמר פרופ' שורץ לסטודנטים החדשים. "נכון שאתם רק בתחילת התואר הראשון, אבל אני קורא לכם להתחיל לחשוב כבר במהלך התואר על תארים מתקדמים. מדי שנה מסיימים את לימודי ההנדסה כחצי מיליון איש בסין ובהודו. רבים מהם אינם פחות חכמים מכם, והערך המוסף שלנו הוא התארים המתקדמים שמביאים איתם העמקה מחקרית והבנה רחבה יותר, יתרונות שבאים לידי ביטוי בשוק העבודה".