גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גונבים לנו את העיר: המלחמה על תל-אביב של פעם

בזמן שכולם חושבים רק על זכויות בנייה, השכנים מדברים על עץ הפיטנגו ועל "המדרכות" שמשחקים הילדים ■ הסופר אתגר קרת: "אנחנו אנטי-טייפקאסט של תושבים שיוצאים למאבקים"

השכנים ברחוב/ צילום: צאלה קוטלר
השכנים ברחוב/ צילום: צאלה קוטלר

זהו מאבק התושבים הראשון שלוקח בו חלק פעיל הסופר אתגר קרת. בעצם היה אחד לפניו, הוא נזכר, לפני שנים רבות, כשבוקר אחד פגש שני עובדים שזממו לכרות את עץ הצאלון הוותיק של רחוב לוי יצחק, שם הוא מתגורר כבר 24 שנים עם אשתו, היוצרת שירה גפן, והבן לב, בדירת 80 מטרים רבועים הנמצאת בבעלותם. מספרים שאת העץ ההוא נטע המשורר ע.הלל, וכך מכנים אותו עד היום תושבי הרחוב הנחבא בצפון הישן של תל-אביב, שמקיימים קהילה אינטימית ומגובשת, הכוללת בין השאר מפגשי ערב קבועים בספסלים מתחת לבית מספר 13 ברחוב.

המאבק ההוא צלח והעץ של ע.הלל ניצל. עכשיו מקווה קרת לשחזר את התקדים, ולוקח חלק פעיל בהתנגדות התושבים של הרחוב למיזם המתוכנן לקום בשכונה - בחסות תמ"א 38 כמובן, תוכנית המתאר שכובשת עוד ועוד בניינים במרכזי הערים היקרות בישראל, לאחר שהיא מציעה זכויות בנייה נדיבות בתמורה לחיזוק הבניין הישן מפני רעידת אדמה.

"כמו מגדל בבל"

אבל ברחוב לוי יצחק החליטו לצאת כעת למאבק כנגד הטרנד הכי חם בסביבה. קבוצת ווטסאפ פעילה כבר יש, קוראים לה "איחוד בניינים 15 ו-17", על שם הבניינים שיזמי הנדל"ן מבקשים להרוס, לחבר מגרשים, להתרחב לצדדים ולבנות לגובה שבע קומות.

בניין לוי יצחק 15, שבו עוסקת התוכנית המדוברת, הוא בן 2.5 קומות שנבנה בשנת 1949 במגרש שגודלו 372 מ"ר.

הבית נמכר בשנה שעברה על ידי היזם יגאל אהובי, שהשלים ככל הנראה אקזיט מרשים לאחר שרכש את הבניין לפני שנים תמורת מליוני שקלים בודדים ומכר אותו תמורת 24 מיליון שקל לקבוצת רוכשים, הכוללת גם את אבנר שחם, מנכ"ל חברת מנועי בית שמש ועו"ד ויזם הנדל"ן חגי פגירסקי.

שטח המגרש השני, לוי יצחק 17, הוא 365 מ"ר וקיים בו מבנה בן 3 קומות מעל קומת עמודים, שנבנה ב-1963. לצורך קידום הפרויקט הוקמה חברת "לוי יצחק השקעות 17", הרשומה במושב בית חנן ומורשה החתימה שלה הוא הטייס עומר קליין. המבנה המתוכנן יכלול 21 דירות, מעל מרתף עם 30 מקומות חניה.

"זה ייראה כמו מגדל בבל", אומר בדאגה השכן יעוז איסקין מדירה מספר שבע, שמתגורר בבניין למעלה מ-25 שנים. "היזמים מבקשים 3.5 מטרים לכל קומה ולקומה האחרונה מבקשים חמישה מטרים. זה יהיה בניין של 26 מטרים, כפול מהגובה של הבניינים האחרים ברחוב. אנחנו מבינים שצריך לבנות לגובה, אבל זה הרבה יותר מדי גבוה וישנה את האופי של כל האזור".

על הכוונות לבנות את המיזם גילו קרת ושאר תושבי הרחוב בסוף אוגוסט, כשהשכנה מבניין מספר 14, עו"ד במקצועה, שמה לב למודעה בעיתונות ושלחה מכתב התנגדות רשמי לעירייה. "יש לנו קבוצת ווטסאפ של הפרלמנט השכונתי שקוראים לה 'עץ הפיטנה', על שם העץ שרותי וגיא השכנים מנסים לשקם", מספר קרת, "אני בדרך כלל אזרח מנומנם ובן אדם מאוד עצלן אבל התגייסתי למאבק אחרי שראיתי את ההדמיה המתוכננת ששיתפו בקבוצת הווטסאפ".

- ממה נבהלת?

"אני עכשיו מבין שיש לי סיבות טובות לחשוש כשאני הולך בתל-אביב לים או מלווה את הילד שלי לבית הספר, ורואה מגדלים חדשים כמו באסותא הישן או הפרויקט ברחוב ארלוזורוב.

"אני חושב שתמיד יש מתח טבעי בין הרצון לעיור ולפיתוח העיר למשפרי דיור לבין רווחת התושבים, אבל השאלה היא שאלה של כמות. למשל, את הבניין בן ארבע הקומות שמולנו בנו על מגרש שהיה בו בעבר וילה עם חצר של קקטוסים וזה היה הגיוני, ובפינת הרחוב יש בניין חדש עם חמש קומות. אבל הבניין הזה יהיה כפול בגובה מהבניין הגבוה ביותר ברחוב. אני שואל את עצמי אם מי שיושב בוועדת התכנון מבין שכדאי שתהליך הגדילה של העיר יהיה הדרגתי. האם אני בתור תושב יכול להיות רגוע שהעירייה תשמור עליי".

- ואתה לא רגוע.

"לא. יש דינמיקה של קוזאק נגזל. בא בן אדם שאומר 'אני רוצה לבנות לגובה אז תנו לי עוד יותר לגובה וגם אני רוצה עוד שני מטר הצידה'. כביכול, בעולם אידיאלי, זה לא עניינים של הדיירים כי יש עירייה, אבל זה לא המצב וזה מרגיש כמו שיטת מצליח, מה גם שידוע לנו שיש עוד שני יזמים שמחכים לראות מה יעלה בפרויקט הזה, כדי לעשות משהו דומה בבניינים נוספים ברחוב".

- יום אחד גם אתם תרצו לבצע תמ"א 38 בבניין שלכם.

"זה כבר עלה בשיחות בין דיירים, ואמרנו שככה טוב לנו. אף אחד מאיתנו הוא לא בן אדם עם חושים עסקיים מאוד מפותחים, ופחות חשוב לנו המטראז' או ערך הדירה. אם זה לא מקולקל, אז למה לתקן. אמרנו בזמנו שאם כולם ירצו לא נתנגד, אבל באופן אישי לי זה לא בוער והמצב כיום טוב ומספיק לנו".

מוציאים ספות לרחוב

קרת עוסק רבות בכתיבתו בדמותה של תל-אביב. הוא מדגיש כי "אני מבין שהתפקיד של היזם זה לנסות להשיג כמה שיותר, אבל התפקיד של העירייה זה להגן על העיר. אם במקום 7 קומות היו מבקשים 6 קומות בגובה 2.7 מטרים לקומה, הייתי מבין שיש גם חשיבה על הרחוב. עיני לא צרה ביזמים, אבל הם צריכים להבין שהם חוסמים את האור לשכנים, לוקחים את הבריזה של הים, וכשהם רוצים להתרחב לצדדים עוד שני מטרים אני כנראה אוכל להוציא את היד מהחלון כדי ללטף את הארנב של השכנים".

ביום כיפור האחרון הוציאו תושבי הפרלמנט בלוי יצחק ספות לרחוב. בשלב מסוים התכנסו ברחוב הצר עשרות שכנים שפטפטו והעבירו את הזמן, ובין היתר דיברו כמובן גם על הנושא החם: ההתנגדות למיזם הנדל"ני המתוכנן. הילדים של השכונה, מספר קרת בניסיון לתאר את אופיו של הרחוב, עדיין משחקים מתחת לבניינים גם את המשחק "מדרכות", רק הודות לעובדה שמדובר ברחוב כל כך שקט וצר, שלעיתים יעברו שעות שלא תהיה בו בכלל תנועה של מכוניות בכביש.

- עד כמה המרחב הציבורי חשוב לדיירי רחוב לוי יצחק?

שירה גפן מספרת שכשהתקינו בבניין מעלית התחייבו הדיירים שלא לפגוע בעץ הפיטנגו והעתיקו את מקומו בזהירות. גפן: "בהתחלה העברנו את העץ אל מול הדלת של ליאת השכנה ואז הזיזו אותו שוב, עד שאני ולב שתלנו גרעיני פיטנגו על הגדר והעץ כבר נתן פירות. אני עובדת מהבית והמיזם הזה מאיים על השקט שלי. ראיתי כבר שהגיעו שני מודדים והסתכלו על הגדר שבין שני הבניינים איפה שעץ הפיטנגו. ניסיתי לדבר איתם, אמרתי להם שאני לא מזיזה יותר את הפיטנגו הזה לשום מקום".

פרט לקרת ולגפן מתגוררים ברחוב אנשי רוח ידועים נוספים; פרופסור רינה שפירא, פרופסור יונה גינצבורג גרשוני, אוצרת האמנות והיזמית סנדרה וייל, האדריכל אריה סונינו, האמן והפסל דוד פאר והאדריכלית עדה כרמי מלמד, כלת פרס ישראל לאדריכלות, שחתומה גם כן על ההתנגדות (ראו מסגרת).

- אתם לא חושבים שמדובר בתהליך לא נשלט, כי בסופו של דבר כל תל-אביב תצטופף?

פאר: "לי מפריע שמשתלטים על חלל, ספייס, שהוא ה-DNA של העיר. כל דייר מקבל עוד 25% לדירה שלו. למה שהספייס הזה יהיה שייך להם ולא למישהו אחר? בא בן אדם, מחבר בית לבית. עיני לא צרה, אבל הוא גם סוגר מעבר, גם יוצר מצב בעייתי בבלוק שלו. פתאום זה הפך רווח נדל"ני".

"אנחנו אנטי טייפקאסט של תושבים שיוצאים למאבקים", אומר קרת, "דוד פאר השכן הפך לקצין המבצעים של ההתנגדות והוא בכלל מורה לאמנות ופסל. פתאום אנחנו רואים אותו הולך כאן עם קופה, מחתים אנשים ואוסף כספים. הוא נהיה צ'ה גווארה. אני לא הייתי זז אם לא היו הפרויקטים של אסותא או ארלוזורוב שלא הגיוניים לעיר בשום צורה. גם כאן הבקשה של היזמים היא פרויקט אסותא בזעיר אנפין ביחס לרחוב. בשורה התחתונה מי שירוויח יהיו האנשים עם הדירות הגדולות שיודעים לעשות עסקאות טובות ויעשו סיבוב נדל"ני. ברור שאנחנו לא נוכל להרשות לעצמנו דירה בבניין החדש שיקום וגם לא התושב הממוצע בתל-אביב. אני מניח שגם במקומות אחרים בעיר שקמו בהם פרויקטים לא הגיוניים ישב שכן שאמר 'יהיה בסדר, העיריה תגן עליי', ולא בטוח שזה קרה. אני לא רוצה שמישהו יבוא ויגיד לי 'עכשיו התעוררת?' הנה, התעוררתי בזמן".

"כל ת"א תראה ככה"

עורך הבקשה לבניין החדש הוא האדריכל יואב מסר, שהיה האדריכל המקומי של מרכז פרס לשלום ביפו, מלון נורמן ברחוב נחמני ובעצמו תכנן מבני מגורים רבים. "זה בניין שנבנה לפי תוכנית הרובעים החדשה של העיר, שעדיין לא קיבלה תוקף", אומר מסר, שמדגיש שלא מדובר במיזם יוצא דופן. "כדי לקבל אישור לבנייה ברובע המדובר (רובע 3) לפי תוכנית הרובעים מגישים את זה כתוכנית של תמ"א 38 עם הקלות. הבניין תוכנן לפי תוכנית הרובעים, זו ההנחיה של העירייה. כל תל-אביב תיראה ככה".

מדוברות עיריית ת"א-יפו נמסר שהבקשה להיתר לא נבדקה עדיין על ידי בוחן רישוי ולא ניתן בשלב זה להתייחס עניינית לטענות שהועלו בהתנגדויות. אולם, ניתן להבין מתגובתם שמדובר בתוכנית המתואמת עמם: "תוכנית רובע 3, הנמצאת לפני פרסום למתן תוקף, הטמיעה את זכויות תמ"א 38 והיא מאפשרת הריסת בניינים קיימים ובניית בניינים חדשים בגובה של עד שש קומות וקומה שביעית חלקית, לרבות בנייה בקיר משותף".

"ללא העברת זכויות תל-אביב תלך ותיעלם"

עיון בתוכנית המוצעת ובנימוקים שבהם משתמשים המתנגדים מלמד הרבה על האופן שבו תופסים תושבים - אלה שאינם מעוניינים בהקרבת הנוחות שלהם לטובת רווח כלכלי - את מגמת התכנון המובהקת שאותה מכוונת העירייה. לדאבונם, מגמה זו עומדת בקרוב לקבל תוקף עם אישורה הסופי של "תוכנית הרובעים".

רחוב לוי יצחק הוא רחוב קטן בצפון תל-אביב, היוצא מרחוב ארלוזרוב לכיוון צפון, בין הרחובות דיזנגוף וסוקולוב. הבנייה באזור זה של העיר התחילה בשנות ה-30, אז הוקמה כאן שכונת פועלים ה' שהתאפיינה בבתים קטנים בני קומה אחת, על מגרשים בגודל ממוצע של 400 מ"ר. התקנה היתה בנייה של לא יותר מ-40% משטח תכסית המגרש, כנראה מתוך רצון לפתח את אופיה של העיר החדשה כעיר גנים.

הביקוש למגרשים באזור היה תמיד גבוה. לכן, עם השנים, מרבית הבתים הפרטיים נהרסו והחליפו אותם מבנים גבוהים יותר. צלם "גלובס" איל יצהר, שסבו משה יוסף פולונסקי, שהיה מורה, היה זה שהקים את הבניין ברחוב לוי יצחק 15 (אחד מהשניים המיועדים להריסה בפרויקט החדש), מספר שכבר בשנות ה-60 שינה הרחוב את פניו וגרו בו "פיגורות" שכיכבו בטורי הרכילות. בין דייריו היו שרגא ודבורה נצר, ממנהיגי תנועת העבודה, הקריין עמיקם גורביץ', הסופר בנימין תמוז, משפחת גוטליב מ"גוטקס" ומשפחת פרופ' רבאו.

מי שישוטט ברחוב יגלה אדריכלות טיפוסית למרכזי הערים בארץ בסוף שנות ה-60: מבנים בני שלוש קומות, מעל קומת עמודים, שמוקפים באדמה חשופה עם גדר חיה. הדירות ברחוב קטנות למדי, במושגים של ימינו, וחדרי האירוח, או ה"סלונים", פוגשים את הרחוב עם מרפסות סגורות ב"תריסול". מאחר שפעם זו היתה שכונת "וילות", הרי שהרחוב עצמו צר למדי. הוא חד סטרי ויש בו נתיב אחד לנסיעה ושטח לחניה.

"אין קונפליקט"

האדריכל ומתכנן הערים אריה סונינו, החי כבר שנים רבות בשכנות לאתר הפרויקט המקודם, סבור שהתוכנית בעייתית: "אני נחשב מישהו שמתמצא בנושא הבאוהאוס, העיר המנדטורית של גדס. הוא תכנן עיר שהיא הרבה יותר צנועה ממה שהיא היום, במצב הקיים, אבל עדיין, צפון תל-אביב הישן היא עיר גנים. בנייה מהסוג שרוצים לעשות ברחוב לוי יצחק זה לא עיר גנים ולא מגדלים. אלה בתים שהורסים את המרקם ההיסטורי ורק חונקים אותו ולא נותנים לו את הפתרונות בניינים רבי קומות נותנים לאזור הזה".

אבל איך לדעתך ניתן לעשות התחדשות עירונית במרקם הזה? "באזורים של מבני ציבור יכניסו את הדם הנחוץ לעיר הבאוהאוס הישנה של גדס, אבל את מה שנשאר מעיר הגנים הישנה לא צריך לחנוק. נותנים הקלות בקווי הבניין, מכניסים פי 3 כלי רכב. אנחנו לא מעוניינים בזה".

ומה אומרת על המיזם השכנה עדה כרמי מלמד, שחתומה בעצמה על פרויקטים גדולים ששינו ערים רבות (בית משפט העליון, מעון ראש הממשלה החדש בירושלים ועוד)?

לדבריה, "אין כל קונפליקט בין הצורך לצופף והרצון לשמור על הקיים, אם החשיבה האורבנית והתכנון מתייחסים לקונטקסט עירוני רחב. ניתן להגדיל את הצפיפות ברחוב ארלוזורוב ולשפר את חזותו העירונית לכל אורכו על ידי העברת זכויות אוויר מרחוב לוי יצחק ומרחובות דומים לו אליו. כך תיווצר היררכיה בין הכבישים: בין שימושי הקרקע, התנועה וקו הרקיע, וישמרו אזורי מגורים שקטים ומופנמים יותר. העברת זכויות אוויר ממקום אחד למשנהו על מנת לשמר מבנה בודד או רחוב נעשית בכל העולם מזה עידן ועידנים. יש צורך לקחת את הנושא הזה ברצינות, מפני שתל-אביב הולכת ונעלמת".

עוד כתבות

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון, אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

דוחות אנבידיה חושפים: החברה הישראלית שמייצרת 40 מיליארד דולר בשנה

כאשר בזו אחר זו מודיעות ענקיות טכנולוגיה על העלאת ההשקעות בשיעור שנע בין 60%-100% במעבדים גרפיים, וחוות שרתים על חשבון גיוס עובדים, אין באמת סיבה שאנבידיה לא תרגיש בטוחה בעצמה ● פעילות חטיבת התקשורת של החברה המבוססת על רכישת מלאנוקס, היתה שוב לחטיבה הצומחת באנבידיה עם שיעור צמיחה של 263%

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצויינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הדדליין של טראמפ מתקרב, גורמים בישראל: "רגע האמת מגיע"

סבב שיחות דרמטי בז'נבה: בצבא נערכים לאפשרות של מתקפה כוללת ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים