גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

11 מיליארד השקלים שפתחו מלחמת עולם במשרד האוצר

מחטף לילי ו"הרומן הסודי": בדיקת מבקר המדינה בנוגע לתחזית השגויה בהכנסות לגביית המס על דיבידנדים בחברות ארנק, צפויה לפתוח תיבת פנדורה במשרד האוצר

יואל נוה / צילום: יפעת יוגב
יואל נוה / צילום: יפעת יוגב

החלטת מבקר המדינה לפתוח בבדיקה מקדמית של יישום מבצע הפחתת המס על משיכת דיבידנדים בחברות ארנק עומדת לפתוח תיבת פנדורה באוצר. הבדיקה תתמקד, בין היתר, בשאלה כיצד פספס האוצר בתחזית ההכנסות הצפויות מהמהלך שהביא למשיכת דיבידנדים ב-40 מיליארד שקל, רובם המכריע מחברות הארנק, כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס". בנוסף צפויה בדיקת המבקר לעורר קרב גרסאות בין אגף תקציבים לרשות המסים בשאלה האם הפחתת המס אושרה כדין על-ידי הנהלת האוצר, או שמדובר במחטף שביצעה רשות המסים מתחת לאפם של אנשי אגף התקציבים והנהלת המשרד. מה שברור הוא שבדיקת המבקר תעכיר עוד יותר את היחסים בין שני הגופים שלא מעט דם רע כבר זרם ביניהם בתקופה האחרונה סביב נושאים כמו ועדת קוצ'יק והמס על דירה שלישית (ראו ידיעה נפרדת).

הנקודה הראשונה בבדיקת המבקר היא כאמור הפספוס בתחזיות האוצר להכנסות הצפויות מהמהלך: כיצד קרה שצעד שהיה אמור להכניס לקופת המדינה מיליארד שקל לכל היותר, יניב בסופו של דבר הכנסות של כמעט 12 מיליארד שקל? הפספוס, נציין, אינו טעות של מה בכך. ראשית, ייתכן שהוחמצה הזדמנות חד-פעמית להשקיע מיליארדים בנושאים החשובים לציבור כמו שיפור תשתיות תחבורה, שדרוג מוסדות רפואיים, חיבור מפעלים לגז, או צעדים לשיפור החינוך וההכשרות המקצועיות. בנוסף, חשוב להזכיר את הסערה הגדולה שפרצה ב-2012 כתוצאה מסטייה דומה, רק בכיוון ההפוך: הכנסות נמוכות ב-14.2 מיליארד שקל מהתחזית שייצרו גירעון תקציבי אדיר של 40 מיליארד שקל.

הגורם הרשמי האחראי על תחזיות ההכנסה ממסים הוא הכלכלן הראשי באוצר באמצעות מינהל הכנסות המדינה. אבל בפועל, את התפקיד המרכזי בהכנת התחזיות ממלאת רשות המסים, שהיא לא רק הגוף המחובר לשטח, אלא גם מחזיקה בצוותי מטה בהיקף גדול פי כמה מזה של מינהל הכנסות המדינה. אז כיצד הגיעו ברשות המסים להערכה כה רחוקה מהמציאות? לפי אחד ההסברים שהשמיעו בימים האחרונים ברשות, התחזית השגויה התבססה על תוצאות מבצע גבייה קודם שבו הופחת המס על דיבידנדים ל-12% (לעומת 25%). אותו מבצע גבייה הגדיל את הכנסות המדינה ב-2 מיליארד שקל. מבצע הגבייה הנוכחי התבסס על תשלום מס מופחת של 25% (במקום 30%-33%), כלומר, כפול מהמס בפעם הקודמת - כך שההנחה הייתה שההכנסות הפעם יהיו נמוכות ב-50%.

מה שמכיני התחזית לא הביאו כנראה בחשבון הייתה העובדה שהמדינה לא הסתפקה הפעם ב"גזר" של המס המופחת, אלא השתמשה גם ב"מקל" בצורת הוראות שהגבילו מאוד את האפשרות לתכנוני המס בחברות הארנק. השילוב הזה בין המקל והגזר, יצר תמריץ חזק בהרבה מכפי שהעריכו ברשות המסים תחילה. גורם נוסף שסיפק למבצע רוח גבית הייתה תמיכתן של הלשכות המקצועיות, כמו לשכת יועצי המס שארגנה בשיתוף עם בנק לאומי מבצע הלוואות מיוחד לנישומים שהעדיפו לקחת הלוואה ולשלם את המס הופחת במקום לשלם את המס מרווחי החברה.

מהיכן צצה יוזמת הטבת המס והאם אושרה כדין? זו הנקודה המרכזית השנייה שבה צפויה להתמקד בדיקת המבקר. בנקודה הזאת צפוי המבקר להיתקל בלפחות שתי גרסאות סותרות. את יוזמת הפחתת המס קידם מנהל רשות המסים, משה אשר, מול התנגדות חריפה של אגף התקציבים. באגף טענו כי מדובר בהטבת מס גדולה (25% לעומת 33%) שממנה ייהנו בעיקר בעלי חברות הארנק המשתייכים לעשירון העליון של בעלי ההכנסות במשק. באגף טענו גם לסיכון מוסרי (Moral hazard) - בכך שריבוי מבצעי הפחתות המס מעודד את העשירים לא לשלם את שיעור המס הקבוע בחוק ופשוט להמתין למבצע הבא.

בנוסף טענו באגף כי הטבת המס תיצור עיוות בתזרים ההכנסות ממסים. להמחשה, ב-2012 הועלה המס על דיבידנדים לבעלי עניין בחברות מ-25% ל-30%. לקראת העלאת המס הקדימו רבים את משיכות הדיבידנדים, והכנסות המדינה זינקו ב-2 מיליארד שקל. אלא שבשנים שלאחר מכן נרשמה ירידה בהכנסות שהגיעה במצטבר בערך לאותו הסכום. משום כך טענו באוצר שיש היגיון במבצע מס כזה שמביא להקדמת תשלומים רק בתקופות משבר ושפל כלכלי כשיש צורך בזריקת עידוד למשק.

בדיונים פנימיים בהנהלת האוצר ניצחה עמדת אגף התקציבים וסוכם לגנוז את היוזמה. אז איך קרה שלמרות זאת אישרה ועדת הכספים את הפחתת המס הזמנית ב-14 בדצמבר במסגרת הדיונים בתקציב המדינה? הגרסה של אגף התקציבים וגורמי מקצוע נוספים באוצר היא שהאישור נעשה במחטף על-ידי אנשי רשות המסים, מתחת לאפם של אנשי אגף התקציבים וללא ידיעת הנהלת האוצר. ההנהלה, על-פי הגרסה, נאלצה להסכים למהלך בדיעבד לאחר שהדבר כבר אושר בהצבעה בוועדת הכספים והיה לעובדה מוגמרת. פרוטוקול הישיבה הדרמטית שבה אושרה הפחתת המס מחזק לכאורה את גרסת אגף התקציבים. בפרוטוקול מתועדות קריאות (של נציגי אגף התקציבים) ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, לעצור את הדיון ולא לאשר את הוראת השעה כי "הנהלת משרד האוצר לא סיכמה את זה". גפני, שתמך במהלך (כמו חברי כנסת נוספים בוועדה), התעלם מהקריאות ומיהר להעלות את הוראת השעה להצבעה.

רשות המסים צפויה להציג גרסה נגדית שלפיה מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, וסגן שר האוצר, יצחק כהן, הם שהנחו את הרשות להעלות להצבעה את הוראת השעה. באב"ד צפוי לתמוך בגרסת רשות המסים. כשנשאל על הנושא בימים האחרונים, אמר באב"ד כי הוא זה שפנה לאשר כאשר התברר כי נוצר חור של מיליארד שקל בתקציב המדינה - וזה הציע לו "להחיות" את יוזמת הפחתת המס כתחליף לאפשרות של קיצוץ רוחבי נוסף שהציע לוי.

מערכת יחסים חמה עם הלשכות

באגף תקציבים ובמקומות נוספים באוצר משתמשים בהתנהלות רשות המסים בפרשת הטבות המס כבסיס לטענה שאין לאפשר לרשות לקדם מהלכים שיש להם השפעות מאקרו על הכלכלה. הטענה הזו צפויה לקבל ביטוי גם בהמלצות ועדת קוצ'יק. הוועדה צפויה להמליץ שכל נושא הנוגע למדיניות המשרד המחייב חקיקה, מהלכי שינוי מבני, או שהוא נוגע ליותר מאגף או רשות אחת, או שהסמכות לגביו לא הוקנתה לאף אגף - ייקבע על-ידי הנהלת האוצר בראשות המנכ"ל.

נושא רגיש נוסף ביחסים הפנימיים באוצר הוא מערכת היחסים החמה שהתפתחה בשנים האחרונות בין רשות המסים ללשכות המקצועיות: לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון ולשכת יועצי המס. שלוש הלשכות היו בסוד מהלך הפחתת המס על הדיבידנדים, יותר מאגף התקציבים והנהלת האוצר. ברשות המסים אומרים כי שיתוף הפעולה עם הלשכות מסייע מאוד בשיפור פעילות הרשות מול הנישומים, מה שמתבטא בסופו של דבר גם בהגדלת הגבייה.

אלא שלצד היתרונות האלה יש לרשות גם מניע נוסף: השפעתן הגדולה של הלשכות על חברי הכנסת. שיתוף הפעולה הנוכחי נולד לאחר שמנהל רשות המסים נכשל בניסיונותיו לחוקק הגבלות על חברות הארנק וצעדים נוספים במסגרת חוק ההסדרים של תקציב 2013-2014. אשר הבין שהדרך להעביר תיקוני חקיקה בוועדות הכנסת מחייבת שיתוף פעולה הדוק עם הלשכות - שיידרשו בתמורה "סוכריות" כמו הפחתת המס.

ברשות המסים לא מתכוונים להישאר חייבים וכבר מכינים את טענות הנגד. "20 שנה היה בלגן עם חברות הארנק", אמרו ל"גלובס" גורמים ברשות, "רשות המסים היא זו שהביאה מודל שאפשר לסתום את תכנוני המסים, רשות המסים היא זו שהצליחה להעביר את המודל הזה בכנסת, ורשות המסים היא זו שהביאה לקופת המדינה מיליארדים של רווחים 'רדומים' שהיו ממשיכים לשכב עוד שנים בארון הקבורה ללא המהלך. באגף תקציבים פשוט איבדו את זה. הם חושבים שהם מנהלים את המדינה".

הסיבוב הקודם: המס על דירה שלישית

אם יחליט מבקר המדינה לפתוח בבדיקה מקיפה של היחסים בין רשות המסים לאגף התקציבים באוצר, יתברר לו שפרשת הטבות המס היא רק קצה הקרחון.

סוגיית המס על דירה שלישית ייצרה שפע של דם רע בין הצדדים. רשות המסים התנגדה בתוקף למודל המיסוי שיזם אגף התקציבים. ברשות סברו שבמקום המס המסובך והקשה כל-כך לגבייה, היה צריך פשוט להעלות את המיסוי על משכירי דירות מ-10% ל-20% או 25% - כדי לקבל את אותה התוצאה (מכירת דירות להשקעה).

אלא שגם בנושא הזה העדיף שר האוצר את עמדת אגף התקציבים. בהמשך כאמור נפסל חוק המס בבג"צ - והיועץ המשפטי של האוצר, עו"ד אסי מסינג, מיהר להטיל את האשמה על מחלקת החקיקה של רשות המסים, שעשתה לטענתו עבודה רשלנית בהכנת החוק לאישור בוועדת הכספים.
הכנסות המדינה

עוד כתבות

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

בינואר 2026 העביר בית ההשקעות מיטב מהמתחרים כמעט 2.4 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים מבחינת החברה בגיוסים לחודש אחד ● מיטב מנהל כיום 136 מיליארד שקל, אחריו נמצא אלטשולר שחם עם כמעט 125 מיליארד שקל, אחר כך מור עם 108 מיליארד שקל והפניקס עם 102 ● ומי נמצא בתחתית הטבלה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו ע"י הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה