גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוק לקידום התחרות מול היבואנים הבלעדיים עבר בוועדת שרים

תיקון החקיקה מסמיך את הממונה על הגבלים עסקיים להורות ליבואן מורשה על צעדים קונקרטיים שעליו לנקוט כדי למנוע חשש לפגיעה משמעותית בתחרות מיבוא מקביל

אלי כהן / צילום: איל יצהר
אלי כהן / צילום: איל יצהר

שר הכלכלה אלי כהן הגיש תיקון לחוק ההגבלים עסקיים "הסרת חסמים בתחום היבוא" במסגרת הוראת שעה ל-3 שנים, לרבות אפשרות הארכה ל-3 שנים נוספות. החוק עבר היום (א') בוועדת שרים לענייני חקיקה. תיקון החקיקה מסמיך את הממונה על הגבלים עסקיים, להורות ליבואן מורשה על צעדים קונקרטיים שעליו לנקוט על מנת למנוע חשש לפגיעה משמעותית בתחרות מיבוא מקביל. בדומה לסמכויות הממונה בתחום המונופולים או קבוצות ריכוז, הפרה של הוראותיה כמוה כהפרה של חוק ההגבלים העסקים.

התיקון המוצע יאפשר פעולה של הממונה מול יבואן מורשה החוסם תחרות, תוך בחינת הפעולות הנדרשות לכל מקרה ומקרה שיובא לפתחה. הסמכות לממונה תיקבע במסגרת הוראת שעה מוגבלת בזמן, על מנת שניתן יהיה להעריך במהלך תקופה זו אם עדיין עומד הצורך בסמכות כאמור, ולבחון את השלכותיה ותועלתה.

במשרד הכלכלה מגדירים את תיקון החוק ככזה שנועד "להגביל את כוחם של היבואנים הבלעדיים, המנצלים את כוחם לצמצם פעילות של יבואנים מקבילים כמו מניעת גישה לערוצי ההפצה הקמעונאיים, תוך ניצול לרעה של כוח השוק המצוי בידיהם". בנוסף, מוסרים במשרד, כי החוק "נועד להגביל את תופעת ה'גיאו-בלוקינג', לפיה יבואן בלעדי מונע גישה של צרכנים ישראלים לרכישת מוצרים באתרי אינטרנט זרים, על מנת שאותו צרכן יקנה דרך ערוצי ההפצה של היבואן ולא ברכישה מקוונת.

ואולם, גם בתחום היבוא המקביל וגם בקרב היבואניות הרשמיות יש מי שחולקים על המהלך. עו"ד ניב סבר ראש מחלקת הגבלים עסקיים, פרטיות ואנרגיה במשרד מ.פירון ושות', מייצג את אחת היבואניות הגדולות הבלעדיות בישראל, חברת דיפלומט, מתייחס היום למהלך של משרד הכלכלה וטוען כי מדובר במהלך פופוליסטי והתערבות בשוק החופשי: "אני מתפלא על הצעות החקיקה הפופוליסטית שמחזקת את אלי כהן ומביאה לשיאים חדשים של פופוליזם ואני מתפלא על כך שהממונה, מיכל הלפרין, נותנת לזה יד".

עוד מוסיף סבר כי בעיניו "מדובר בחקיקה של התערבות בשוק, שאינה חקיקה תחרותית קלאסית. הכלי שעושים בו שימוש כאן הוא לא כלי מקובל מעולם ההגבלים העסקיים והתחרות, הוא כלי שבו המחוקק מתערב בהגבלים עסקיים, כך שלא נתפלא אם בעתיד נראה חקיקה דומה שהיא בלתי דמוקרטית".

בסוגיית הגיאו בלוקינג הוסיף סבר כי "באירופה כל השינוע הוא יבשתי ויעיל ברכבות או משאיות, לעומת השינוע בישראל שהוא דרך האוויר והים, שלעיתים יקר יותר אפילו מהעלות של מוצר בודד". עוד הוסיף סבר - "מדוע אלי כהן לא הולך להפחתת החסמים שהמדינה גורמת שתביא לירידת מחירים משמעותית, כמו גם הורדת המחירים של השחרור והתפעול של הנמלים. במקום שיתעסק בהפחתת חסמים שנגרמים ע"י המדינה הוא מתעסק בשוק החופשי".

לעומתו, עו"ד סער גרשוני, בעל משרד המתמחה ביבוא מקביל וקניין רוחני, מתנגד גם הוא לתיקון החקיקה, אך מהסיבות ההפוכות; לדבריו "התיקון לחוק לא מספיק כי הוא ערטילאי. היבואנים הגדולים עושים הכל על מנת להקשות על היבואנים המקבילים, ןהמדינה לא עושה מספיק כדי למנוע זאת. למשל, במכס מתבצע נוהל קניין רוחני ולפיו אם אנשי המכס חושדים שמוצר מזוייף הם שולחים ליבואן הראשי או בעל סימן המסחר תמונה ושואלים לחוות דעתו".

לדברי גרשוני, היבואנים הרשמיים תמיד יטענו שמדובר במוצר מזוייף, "על מנת לחסום את היבוא המקביל, או גרוע מכך - לנסות לחשוף מאיזה מקור הביא היבואן המקביל את המוצר". הוא טוען כי היבואנים המקבילים מעדיפים במרבית המקרים שלא לחשוף את המקור שלהם מהחשש שייחסמו וכך "המדינה בעצם משתפת פעולה עם היבואן הרשמי. המדינה לא מעניקה חיסיון מסמכים במקרים כאלה, וכך היבואנים המקבילים נאלצים או להעביר מסמכים ליבואנים הראשיים או לוותר על היבוא. התיקון החדש לחו לא נותן מענה למקרים האלה".

עוד כתבות

הזבל עולה על גדותיו / צילום: Shutterstock

בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה

בישראל, בניגוד לעולם, עדיין רוב הפסולת מוטמנת בקרקע ● מדובר במצב בעייתי ממגוון סיבות, כשאחת מהן היא שהמקום הולך להיגמר ● מאמצי הממשלה לא הביאו לשינוי בשטח, והמשבר מעבר לפינה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי הטיפול בפסולת

איליה סוצקבר / צילום: כדיה לוי (עיבוד תמונה)

בכיר בחברה של איליה סוצקבר בישראל עוזב לסטארט־אפ חדש

עזיבה נוספת במרכז הפיתוח של SSI בתל אביב: שחר פפיני, מהמהנדסים הבכירים בחברה של איליה סוצקבר, פרש ומצטרף כ־CTO לסטארט־אפ Attestable AI, שגייס כ־20 מיליון דולר עוד לפני השקת מוצר

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

זו תהיה הטעות הכי גדולה לתיק ההשקעות שלכם

בין המתיחות הגאו־פוליטית בעולם לראלי הארוך בשווקים, הניסיון "לתזמן את השוק" הוא טעות שעלולה לעלות ביוקר ולחתוך לכם חלק משמעותי מהתשואה ● וגם: מי שברח ל־S&P 500 גילה שהעוצמה הישראלית השאירה לו אבק ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

הקאמבק של הקרנות אקטיביות

הקאמבק של הקרנות האקטיביות: רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר זה עשור

אחרי שנה שבה עקפו לראשונה זה שלוש שנים את הקרנות הפסיביות בהיקפי הגיוס, הקרנות המנוהלות רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר שלהן זה לפחות עשור ● מה עומד מאחורי המהפך בתעשייה הצומחת, לאן זורמים הכספים, והאם המגמה צפויה להימשך בשנה הקרובה?

חבר הכנסת אחמד טיבי יומן השבוע, כאן ב', 04.02.26 / צילום: איל יצהר

עד כמה הרצח בחברה הערבית חריג ביחס לעולם?

ח"כ אחמד טיבי אמר ששיעור הרצח בחברה הערבית גבוה ביחס לעולם ● הנתונים מראים שהוא צודק - ויש רק שלוש מדינות שרשמו שיעורי רצח גבוהים יותר ● המשרוקית של גלובס

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית: לוין מונע מינוי שופטים ואלפי תיקים מצטברים

בהרב-מיארה הגישה לבג"ץ את עמדתה בעתירה נגד סירובו של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והפנתה לנתונים של הנהלת בתי המשפט על מחסור כבד במערכת ● לדבריה, הציבור נפגע ואלפי תיקים "ממתינים על המדף"

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

תשובה חושף את עסקיו בניו יורק ופלורידה לקראת גיוס אג״ח של 100 מיליון דולר

ארבע שנים אחרי שהגיע להסכמות עם מחזיקי האג"ח, איש העסקים יצחק תשובה רוצה להחזיר את פעילות הנדל"ן שלו בארה"ב לבורסה המקומית ● החברה, המחזיקה בארבעה נכסי נדל"ן למגורים בהקמה, תבקש לגייס מהמוסדיים 100 מיליון דולר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: איראן מוכנה לדון גם בטילים - וגם בתמיכתה בארגוני טרור

הניו יורק טיימס דיווח: באיראן מוכנים להעלות נושאים נוספים, מעבר לגרעין, בשיחות המו"מ שייפתחו מחר ● כמעט שנתיים וחצי עברו מתחילת המלחמה ולקראת המעבר המתוכנן לשלב ב' של הסכם הפסקת האש - צה"ל טיפל רק בכמחצית מהמנהרות ברצועת עזה ● לפחות תשע מדינות מהאזור העבירו מסרים לבית הלבן וביקשו - אל תבטלו את הפגישה עם האיראנים ● סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס: "לאיראן לא יכול להיות נשק גרעיני - זה המטרה העיקרית של טראמפ" ● עדכונים שוטפים

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

המדינה לא מסתפקת במניית זהב ומגבשת מודל חדש בצים

ברקע מגעים למכירת צים, רשות החברות מקדמת מעבר מ"מניית זהב" לצו אינטרסים חיוני ● הרגולציה שנבחנת תאפשר למדינה להשתלט על ניהול החברה במקרה של פגיעה באינטרס הלאומי

פתיחת שולחן ב''גריל 65'' / צילום: אנטולי מיכאלו

כל הדרך ממאיר אדוני לתחנת דלק: מסעדה שהיא חזרה הביתה

"גריל 65", השיפודייה על כביש 65 מול פרדס חנה, עושה חסד לקונספט האהוב, עם חתימת היד המובהקת של השף והרבה כבוד לז׳אנר

שואבי אבק של דייסון / צילום: Shutterstock

פוקס קיבלה את הזיכיון הבלעדי להפצה ושיווק מוצרי דייסון בישראל

עפ"י הודעת פוקס, תקופת ההסכם עם דייסון נקבעה לחמש שנים ● עוד נמסר כי בהמשך השנה תפתח פוקס חנות ייעודית למותג במתחם ביג גלילות ● מדובר בעסקה ראשונה שמכניסה את הקבוצה, בבעלותו של הראל ויזל, לתחום האלקטרוניקה ומוצרי החשמל

הנפיקו בוול סטריט ונחתכו ביותר מחצי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נפלו במעל 50%: ייסורי המנפיקות הישראליות בוול סטריט

שלוש חברות ישראליות שהצליחו לצאת בהנפקה אשתקד, איטורו, ויה ונאבן, התעוררו למציאות שונה מזו שייחלו לה בעת הצילום המסורתי ביום הגדול בניו יורק ● הסיבות לכך: סנטימנט שלילי לחברות התוכנה, בשל חשש מהתחרות שיעוררו שחקנים מבוססי AI ● אצל מי מזהים האנליסטים אפסייד אפשרי?

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

אמזון מגדילה את ההימור על AI, והמשקיעים מודאגים; המניה נופלת

אמזון רשמה שיא רבעוני בהכנסות של 213 מיליארד דולר, מעל התחזית ● הרווח למניה, 1.95 דולר, היה מעט מתחת לצפי ● הכנסות הענן היו 35.6 מיליארד דולר, מעל התחזיות, עם צמיחה שנתית של כ־21% ● המניה נופלת במסחר המאוחר בעיקר בשל תחזית השקעות חריגה של כ־200 מיליארד דולר לשנה הקרובה, שמעוררת חששות לגבי הלחץ על התזרים והרווחיות

האם רגולציית הסייבר לרכב תחסום יבוא דגמים מסוימים? / אילוסטרציה: Shutterstock

המהלך הדרמטי של הממשלה: התקנה שעשויה לעצור את יבוא הרכב מסין

יבוא רכבים לישראל יחוייב השנה באישורי סייבר, לפי תקנות משרד התחבורה ● ב-2025, ישראל הובילה ביבוא רכבים סיניים מופחתי זיהום ודורגה 14 בעולם ביצוא מוחלט ● וגם: עודפים מוזלים של "אפס ק"מ" גם בחודש פברואר ● השבוע בענף הרכב

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

מרחיבה את המשרדים ביקנעם: עסקת הענק של אנבידיה ומליסרון

ענקית השבבים חתמה על הסכם שכירות חדש מול מליסרון, ובכך ממשיכה במגמת ההתרחבות בישראל ובצפון בפרט ● מדובר בבניין חדש בעל 11 קומות, סמוך למטה הקיים של אנבידיה ביקנעם ולקמפוס הענק שיוקם בטבעון במרחק כמה דקות נסיעה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור