גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שפירא נגד גרינפלד: הנאמן מבקש להאשימו בביזיון ביהמ"ש

לטענת עו"ד עופר שפירא, הנאמן על נכסי בעלי קרדן, על אף ההתראות והבקשות - יוסף גרינפלד מפר ביודעין, באופן מתמשך ובצורה בוטה ומתריסה את צו התשלומים בתיק

יוסף גרינפלד / צלם: איל יצהר
יוסף גרינפלד / צלם: איל יצהר

היחסים בין איש העסקים יוסף גרינפלד לנאמן על נכסיו בהליך פשיטת-הרגל המתנהל נגדו ממשיכים להסלים. "הסיבוב" החדש בקרב בין השניים נפתח בבקשה חדשה (שלישית) שהגיש המנהל המיוחד, עו"ד עופר שפירא, לביזיון בית המשפט. זאת, על רקע טענתו כי גרינפלד ממשיך להפר את צו התשלומים החודשיים שנקבע לו במסגרת תיק פשיטת-הרגל נגדו.

עו"ד שפירא מבקש כי בית המשפט יורה על מאסרו של גרינפלד, או על הטלת קנס בסך 10,000 שקל, בגין כל יום שבו הוא נמנע מלבצע את צו התשלומים. הצו מחייב אותו להעביר מדי חודש 30,000 שקל לקופת הפירוק. לטענת עו"ד שפירא, חובו של גרינפלד בגין אי-העברת התשלומים עומד כיום על-סך 120 אלף שקל.

עוד כותב עו"ד שפירא כי "בקשה זו מוגשת על רקע הפרה מתמשכת מצד החייב של צו התשלומים. הפרת הצו נעשית על-ידי החייב ביודעין, בצורה מתמשכת, בוטה ומתריסה, על אף התראות המנהל המיוחד, ולמרות בקשות קודמות שהגיש המנהל המיוחד לבית המשפט הנכבד, ומתוך הכרה מלאה של החייב ובאי-כוחו כי החייב מפר באופן מתמשך ועקבי את צו התשלומים בתיק זה".

מדובר בבקשה שלישית שמגיש עו"ד שפירא בעניין הפרת צו התשלומים על-ידי גרינפלד. הבקשה הראשונה שהגיש שפירא ביולי השנה, נמחקה על-ידי בית המשפט; הבקשה השנייה נמחקה בהסכמה על-פי בקשת בא-כוחו של גרינפלד, לטענתו אז, כדי לאפשר בין הצדדים ניהול משא-ומתן להסדר - משא-ומתן שאותו הפסיק גרינפלד באופן חד-צדדי, מיד לאחר מכן. כך לטענת עו"ד שפירא.

במסגרת "בקשת הביזיון" מטיח עו"ד שפירא ביקורת קשה בגרינפלד ובעורכי דינו. שפירא טוען כי "התנהלותו של החייב היא התנהלות כוחנית, צינית, בלתי שקופה וערמומית. במקום למלא את צווי בית המשפט הנכבד (או לעתור לשינוי צו התשלומים העומד בעינו עד היום), בחרו החייב ובאי-כוחו בטקטיקה נמוכה של השתלחות חסרת רסן בבעל התפקיד. לטענתם, החייב הוא טלית שכולה תכלת ורק בעל התפקיד הוא זה שאינו ראוי לו. התייחסות החייב לתיק פשיטת-הרגל ולהליכי פשיטת-הרגל היא ביזיון מוחלט".

כך, לטענת עו"ד שפירא בבקשה, גרינפלד חדל לגלות מידע, הוא מתייחס בזלזול מוחלט לדרישות המנהל המיוחד, ו"שיחרר עצמו לחלוטין מכל עול, חוק או רסן כלשהו". עוד נטען כי "תגובותיו הבוטות והסגנון הבלתי-מכבד שבו הוא (גרינפלד, א' ל"ו) מתנסח מאז נכשל בהשגת הסדר עם נושיו, הם ביטוי מובהק של ביזוי מוחלט של הליכי פשיטת-הרגל, ומבטאים סברה של החייב ושל באי-כוחו כאן כי על החייב כאן חלה מערכת דינים שונה וסלחנית יותר מאשר על כל חייב אחר בהליכי פשיטת-רגל במדינת ישראל".

במסגרת הבקשה לביזיון מבקש עו"ד שפירא מבית המשפט "לעשות סדר" בנוגע למעמד צווים חלוטים שהוצאו על-ידי בית המשפט, ולאכוף את קיומם על גרינפלד בדרך הקבועה בחוק למי שמזלזל ומבזה את הצווים. עוד לטענת עו"ד שפירא, ה"תירוצים" שסיפק גרינפלד בעבר לאי-עמידתו בצו התשלומים היו בעיקרם טענתו (הכוזבת) כאילו המנהל המיוחד הסכים להפחית את גביית התשלומים ממנו, אך מרגע שהמשא-ומתן להסדר קרס, נכון להיום - גם לשיטת גרינפלד - אין כל סימוכין משפטיים לאי-עמידתו בצו התשלומים.

עד לשנים האחרונות היה איש העסקים יוסף גרינפלד, אחד האנשים העשירים בישראל. שווי מניותיו בקבוצת קרדן עמד בתקופת השיא על יותר מ-2 מיליארד שקל. אולם הצניחה החופשית בערך המניות, בין היתר על רקע השקעות שכשלו בנדל"ן בחו"ל, הביאה לכך שחובותיו לבנקים, בהיקף של כ-300 מיליון שקל, עולים על שווי הבטוחות (שעיקרן המניות בקבוצת קרדן) - והוא נקלע להליך של פשיטת-רגל. באוגוסט 2015, במסגרת ההליכים המשפטיים, מונה עו"ד עופר שפירא (שהגיש לבית המשפט את בקשת פשיטת-הרגל נגד גרינפלד בשם בנק לאומי), למנהל מיוחד לנכסיו.

בהמשך לכך, החל מספטמבר 2015, הוטל על גרינפלד צו להעברת תשלומים חודשיים בסך 10,000 שקל. סכום זה הוגדל בהסכמה לסך 30 אלף שקל בחודש, החל מינואר 2016.

הכנסות-עתק

עם זאת, נדמה כי גרינפלד הצליח פעם אחר פעם לחמוק מהכרזה עליו כפושט-רגל, והיה מצוי בשנה החולפת בעיצומו של משא-ומתן להגעה להסדר נושים סופי. אולם הסיפור קיבל תפנית חדה בחודשים האחרונים, לאחר שביולי השנה הגיש המנהל המיוחד לבית המשפט המחוזי בתל-אביב את הבקשה הראשונה להורות על מאסרו של גרינפלד.

זאת, לאחר שלטענת שפירא גרינפלד לא העביר לקופת הכינוס תשלומים בסך כ-90 אלף שקל, כנדרש. לפי הבקשה, החוב נוצר לאחר שגרינפלד לא העביר את התשלום החודשי המסוכם לקופת הכינוס, בסך 30 אלף שקל, מאז חודש מאי השנה.

במסגרת הבקשות שהגיש המנהל המיוחד נחשפו נתונים עובדתיים, שלפיהם מדובר בחייב - גרינפלד - שהכנסותיו מסתכמות בסכומי-עתק של מאות אלפי שקלים. עוד הוצגו נתונים שהבהירו כי מדובר בחייב בעל נכסים המניבים לו הכנסה גדולה שוטפת ומשמעותית שאמורה לשמש לפירעון החובות לנושיו, בכפוף לסכום סביר הדרוש למחיה של החייב באופן סדיר.

בבקשת הביזיון החדשה שהגיש עו"ד שפירא בסוף השבוע, נטען כי "בסופו של דבר החייב לא הציג הצעה חדשה, לא העביר לנושים את המסמכים שהתחייב להעביר אליהם חודשים ארוכים קודם לכן, לא הציג לנושים כל הסדר להצבעה".

עוד נטען כי גרינפלד ביצע את צו התשלומים לאחרונה באפריל 2017; וכי הוא שילם סך 10,000 שקל בלבד בחודש. לטענת המנהל המיוחד, מדובר ב"הנחה" מסכום התשלום שנקבע - 30,000 שקל - שעשה גרינפלד לעצמו, ללא אישור בית המשפט, וללא הסכמת המנהל המיוחד.

עוד טוען שפירא כי נכון להיום עומד החוב לפי צו התשלומים על-סך 120,000 שקל".

מטעמו של גרינפלד נמסר: "גרינפלד אינו נוהג להגיב על בקשות תלויות ועומדות. זו פעם שנייה שבקשה כזו מוגשת, וגם הפעם נניח לבית המשפט לומר את דברו". 

קרב אגרופים טעון השמצות וביקורת חריפה

לפני למעלה משנה אמור היה גרינפלד להפוך רשמית לפושט רגל, לאחר שכבר ניתן צו כינוס לנכסיו על רקע חובות של מעל 300 מיליון שקל ועל רקע חוסר יכולתו המובהק לשלם את הסכום. אולם, ברגע האחרון הצליח איש העסקים לקבל ארכה מבית המשפט לטובת ניהול הליך גישור; ובהמשך אף הציע הסדר הכולל מחיקת חובות בסך מאות מיליוני שקלים - בו תמך גם המנהל המיוחד על נכסיו, עו"ד עופר שפירא.

אולם, מאז הוגש ההסדר לבית המשפט לפני מספר חודשים, התערערו משמעותית היחסים בין גרינפלד למנהל המיוחד, ונתגלעה בין השניים מחלוקת חריפה - העלולה להוביל להכרזתו של גרינפלד כפושט רגל בקרוב.

בספטמבר האחרון נחשף ב"גלובס" כי המשא-ומתן להגעה להסדר נושים התפוצץ. תוך כדי חשיפת הפיצוץ, הורידו שני הצדדים כפפות, והם מנהלים ביניהם קרב אגרופים טעון השמצות וביקורת חריפה. בין היתר, תוקף עו"ד שפירא את התנהלותו של גרינפלד לאורך הליכי פשיטת הרגל, כאשר לטענתו זה מנסה להעביר סכומי-עתק לאחד מנושיו - בנק אגוד - על-מנת שלא יפנה אותו מדירת היוקרה במגדלי אקירוב, בה הוא מתגורר עם רעייתו. במקביל, הגיש המנהל המיוחד בקשה לקבוע מועד לדיון בבקשה להכרזה על גרינפלד כפושט רגל.

דבריו החריפים של עו"ד שפירא נמסרו לבית המשפט במסגרת תגובה שהגיש לבקשתו של גרינפלד למנות ועדת ביקורת לפיקוח וביקורת על פעולותיו כמנהל המיוחד. בבקשה שהגיש גרינפלד נטען כי התברר לו "מעבר לכל ספק כי המנהל המיוחד אינו מסוגל או אינו מעוניין, מטעמים השמורים עמו, להשלים את המשא-ומתן לגבי הסדר הנושים (עליו חתם ולו נתן את ברכתו)".

לטענת גרינפלד, יש למנות מפקחים על פעולותיו של עו"ד שפירא, מאחר שהוא "אינו מסוגל לראות את טובת הנושים, אינו מסוגל להתעלות מעבר למחלוקות קטנוניות על זוטי דברים, אינו מסוגל לעמוד בסיכומים והסכמות אליהן הגיע, אינו מסוגל לעמוד בדיבורו ואינו מסוגל להתעלות מעל רצונו להתעמר בגרינפלד, להציק לו, לנהוג בו בשרירות-לב, ולקנות לעצמו פרסום ויחסי ציבור על-חשבון גרינפלד".

המנהל המיוחד, עו"ד שפירא, לא נותר חייב נוכח ההאשמות החמורות שהוטחו בו, ובתגובה שהגיש טען כי גרינפלד לא הפנים את מעמדו כבעל חובות-עתק המצוי על סף פשיטת רגל וממשיך לחיות חיי פאר, תוך הגדלת חובותיו.

"למרבה הצער, לגרינפלד עדיין מהלכים רבים ביותר בשוק, והוא מתנהג גם בחוץ וגם בהליך משפטי זה כאילו הוא עדיין טייקון רב-פעלים שהכול סרים למרותו וחייבים לקבל את עמדתו".

עוד כתבות

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

ממיליארד ל-100 מיליארד שקל: 20 השנים שבנו את השליטים החדשים של שוק ההון

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

בנייה / צילום: Shutterstock

200 אלף דירות בבנייה: קצב התחלות הבנייה וההיתרים בשיא, אבל סיום הפרויקטים מתעכב

נתוני הלמ"ס מלמדים על קצב התחלות בנייה גבוה במיוחד: ב-12 החודשים האחרונים עד ליוני האחרון החלו להקים 77 אלף דירות ● בירושלים ובת"א נוספו בשנים האחרונות דירות בהיקף של ערים גדולות ● עם זאת, ענף הבנייה בישראל תקוע בין נתונים מרשימים של התחלות - לבין מספר גדל והולך של דירות שמצויות בפיגורים במהלך בנייתן

זוהר לוי, מנכ''ל אמפא / צילום: תמר מצפי

מעל מיליארד וחצי שקל: אמפא השלימה גיוס חוב ענק

החברה, שהונפקה לפני כחודשיים ופועלת בתחום הנדל"ן המניב והמימון, גייסה סדרת אג"ח בהיקף כולל של 1.75 מיליארד שקל ● החברה מתכננת להשתמש בכספים לפירעון הלוואות שנטלה, תוך חיסכון ניכר בעלויות המימון

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● ייתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה

100 אלף נכי צה''ל עד 2030 / צילום: Shutterstock

יש מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. איך משלבים אותם בקהילה?

שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות עומד על 26% בלבד, והממשלה ניסתה לשנות את זה ● בדרך היא נתקלה בחסמים ממשלתיים ופרלמנטריים, ורק מעט באמת התבצע ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחרי שילוב אנשים עם מוגבלות

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

"היינו צריכים מניות בשווי מיליארד שקל": למה הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני?

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר־מעקב"

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

האם הסכמי מתנה קודמים לזכות הקדימה של בן זוג לפי חוק המקרקעין?

זוג הורים העניקו מחצית מגרש לבנם וכלתם, ובהסכם המתנה התחייבו הזוג כי להורים תהא זכות קדימה לרכישת הזכויות בעתיד במחיר שווי הבית, במקרה שזה יועמד למכירה ● בעת שפרץ סכסוך גירושים, הכלה ביקשה לממש את זכות הקדימה בחוק המקרקעין ● מה פסק ביהמ"ש?

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "הכול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

אימי עירון ויעל גל / איור: גיל ג'יבלי

"לשים את העובד במרכז": מיתוג מעסיק הוא לא קוסמטיקה אלא כלי קריטי

גלובס ופלייטיקה משיקים את מדד מיתוג המעסיק 2025 ● שתיים מבין חברות הוועדה המייעצת, אימי עירון ויעל גל, שוחחו עם גלובס על המשמעות של מיתוג מעסיק לחברה, ואיך התחום צמח ב־13 השנים האחרונות

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי

התגובה בשווקים, ומה יעשה בנק ישראל? ליאו ליידרמן מנתח את הורדת הריבית של הפד

לאחר תשעה חודשים של המתנה, הפד הוריד את הריבית, והשאלה הגדולה היא מה צפוי בהמשך ● פרופ' ליאו ליידרמן מנתח את ההשפעות הצפויות על הבורסה האמריקאית, מעריך שבנק ישראל יכול לנקוט צעד דומה בסוף החודש, ומתייחס לפער הריביות ההיסטורי שייפתח בין המדינות

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

שבע תובנות על תפקיד מיתוג המעסיק ועל מה שהוא דורש

מה צריך כדי להיכנס לתפקיד מיתוג מעסיק? ● עיון ב-15 מודעות למשרות מסוג זה העלה תובנות על משמעות התפקיד, מקומו בארגון ולאן התחום מתקדם ● טור אורח

גיא ברנשטיין, מנכ''ל פורמולה / צילום: יח''צ

נמוך מהציפיות: פורמולה חתכה את מחיר מניית מיכפל בהנפקה כדי לעמוד ביעד הגיוס

אחרי סדרת אקזיטים מרשימים, חברת התוכנה פורמולה בניהולו של גיא ברנשטיין נאלצה לדלל את עצמה כדי לעמוד בגודל הגיוס בהנפקת מיכפל שהושלמה הלילה ● מיכפל גייסה 300 מיליון שקל, בדיוק כפי שתכננה לגייס, אך שווייה ירד ל-770 מיליון שקל (לפני הכסף), חלף תכנון מקורי לשווי של 900 מיליון שקל

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

אילוסטרציה: Shutterstock, alexfan32

החברות שיבטחו את כל צי הרכב של המדינה

החשכ"ל הודיע כי WeSure ומגדל זכו במכרז לביטוח רכבי עובדי המדינה וגמלאיה לשנת 2026 ● שתי החברות יבטחו למעלה מ-70 אלף כלי רכב, בהיקף כספי מוערך של למעלה מ-350 מיליון שקל ● בעקבות המכרז, עובדי המדינה יזכו ברובם להוזלת הפרמיה בעת חידוש הפוליסה הקרוב

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד מבנק לאומי מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

שי פולונסקי (מימין) ומיקי זיסמן / צילום: יח''צ

יזמי הנדל"ן שיש להם מלאי של 3 מיליארד שקל בת"א

ברקע המציאות המורכבת של ענף הנדל"ן, שני המייסדים של חברת ההתחדשות העירונית בולווארד־ג'נסיס, מיקי זיסמן ושי פולונסקי, ממשיכים להאמין בתל אביב ● לאחרונה חתמו על הסכם עם חברת העיר הלבנה, נהנים לבנות ברובעים 3 ו־4 ולא חוששים משדה דב בתור תחרות