בר און (מימין) ופישמן/שלומי יוסף
חברת "מוניטין", בעלת השליטה בעיתון "גלובס", תומכת בבקשת הנאמן לנכסי אליעזר פישמן, עו"ד יוסי בנקל, לפרק את החברה הפרטית "השקעות כדאיות" שבבעלות פישמן ובבעלות רעייתו וילדיו. בבקשה שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, מבקשת "מוניטין" להצטרף להליך הפירוק של "השקעות כדאיות". ברקע, טענת "מוניטין" ויו"רית דירקטוריון החברה, אלונה בר און, שלפיה ל"השקעות כדאיות" של פישמן, חוב קצוב ברור ומפורש לטובתה בסכום של כ-38 מיליון שקל.
לדברי בר און, מקורו של החוב בהלוואה שנטלה "השקעות כדאיות" מ"מוניטין", בזמן שפישמן שלט בחברה. זאת, באמצעות חברות אחרות בשליטתו - "פיש עת" ו"נכסי משפחת פישמן" - ותוך ניצול שליטתו ב"מוניטין" לשם יצירת חוב שאינו מגובה בבטוחה. פישמן ו"השקעות כדאיות" מתכחשים לקיומו של החוב.
במסגרת ההליך המשפטי שבו נדונות טענות "מוניטין" ביחס להלוואה שנטלה החברה, הוגשו לבית המשפט כתבי בית דין, ובהם חילופי האשמות בין בר און לבין פישמן. זאת, בעיקר ביחס לאירועים שהתרחשו לאחר מותו של אביה, חיים בר און, מו"ל "גלובס" עד לפטירתו ב-1998 ממחלה קשה. בר און טוענת כי איש העסקים פושט הרגל, פישמן, ניצל את תמימותם ואמונם של בני משפחתה "כדי לנשלם מרכושם ולהתעשר על חשבונם".
פישמן מצידו טוען בעיקר כי הטענות שקריות, וכי בר און אובססיבית כלפיו.
בבקשת "מוניטין" להצטרף להליך הפירוק, נטען כי "על ערש דווי מינה אבי המשפחה (חיים בר און - א' ל"ו) את פישמן למנהל עיזבונו ולאחראי על נכסיהם של אלמנתו, נטולת השכלה וניסיון רלבנטיים שמעולם לא היתה מעורבת בעסקיו, שני ילדיו, חיילת משוחררת בת 20 וקטין בן 10 ואמו בת ה-84". עוד נטען כי "פישמן ניצל לרעה את האמון שנתן בו שותפו לצורך השתלטות חד-צדדית על 'מוניטין', בה היו שותף (לשליטה) עם חיים בר און", טוענת בר און, בבקשה שהוגשה על-ידי עו"ד בועז אדלשטיין. "בהמשך, ניהל פישמן את 'מוניטין' באופן חד-צדדי לתועלתו שלו ושל בני משפחתו, בתוך סבך ניגודי עניינים, ללא גילוי נאות וללא קצה קצהו של משטר תאגידי. כיום, בעיצומו של הליך פשיטת הרגל של פישמן ופירוק החברות שהיו בבעלותו, הוא מתכחש לחוב של כ-38 מיליון שקל שהוא חב ל'מוניטין' בטענות כזב".
מנגד, טוענת "השקעות כדאיות" של פישמן - באמצעות עוה"ד שלום (שולי) גולדבלט ורהב עין-דר ממשרד גולדבלט-גינדס-יריב - בתגובה לבקשת "מוניטין" ובר און להצטרף להליך הפירוק, כי הבקשה מבוססת על טענה שקרית לגבי עצם קיומו של החוב, וכי היא נגועה בחוסר תום לב ובמניעים פסולים. "השקעות כדאיות" מבקשת לדחות את בקשת ההצטרפות להליך הפירוק, לחייב את "מוניטין" ובר און בהוצאותיה וכן לחקור את בר און על תצהירה.
"התנערות מהחוב בטענות כזב"
חלק מהטענות שמעלה בר און, הועלו במספר ראיונות בתקשורת בעבר, שבהם טענה כי פישמן רימה אותה ואת משפחתה והשתלט על נכסיה. הדברים פורסמו אז על רקע הצעת הרכש שהגישה בר און לבית המשפט לרכישת חברת "מוניטין", בעקבות הליך פשיטת הרגל של פישמן - הצעה בה זכתה. אולם, כעת פורסת בר און את מלוא היריעה בפני בית המשפט, תוך הטחת ביקורת קשה בפישמן.
בר און חוזרת לימים שבהם אביה הלך לעולמו וטוענת כי "השליטה שאותה השיג פישמן ב'מוניטין' עם פטירת אביה - מקורה בחטא, והייתה נגועה בפעולה בניגוד עניינים שלו כמנהל עיזבון עבור אלמנתו (אמי) ויתומיו (אנוכי ואחי הצעיר הקטין) של חיים בר און ז"ל, תוך ניצול הזדמנות עסקית של משפחתי".
בר און מדגישה כי "פישמן ראה בשליטה ב'מוניטין', המחזיקה בבעלות מלאה בעיתון 'גלובס', נכס אסטרטגי לקידום עסקיו הרבים, ובעיקר חובותיו למערכת הבנקאית". לאחר שהשיג את השליטה ב"מוניטין", טוענת בר און, פעל פישמן בניגוד עניינים ללא גילוי וברשלנות עסקית, על חשבון 'מוניטין' ומשפחתה.
לדבריה, פישמן עשה בחברה, בכספה ובנכסיה כבשלו, ובין היתר יצר את חובה של חברת "השקעות כדאיות" כלפי 'מוניטין' שבשליטתו. זאת, "על-חשבון 'מוניטין' ובעלי מניות המיעוט בה (משפחת בר און).
בר און טוענת כי בעקבות העברת השליטה ב"מוניטין" מהפישמנים אליה השנה, התברר כי גובה החוב העדכני עומד על כ-38 מיליון שקל. לטענתה, החוב אושר על-ידי "השקעות כדאיות" בכתב וכן נכלל ופורסם מדי שנה, החל מ-1998, בדוחותיה הכספיים של "מוניטין" - דוחות שנחתמו על-ידי פישמן או בתו, ענת מניפז. "אולם עתה", טוענת בר און, "משחדלו להיות בעלי השליטה ב'מוניטין', בחרו פישמן ובני משפחתו להתכחש לחוב בטענות כזב".
"ההסכמה ההיסטורית"
בתגובתם הראשונה לבקשת "מוניטין" ובר און, מכחישים פישמן וחברת "השקעות כדאיות" לחלוטין את קיומו של חוב בגובה 38 מיליון שקל, ומייחסים לבר און העלאת טענות שקריות חמורות. לטענתם, החוב הוא בגין כספים ש"מוניטין" העבירה לבעלי מניותיה בסוף שנות ה-90, אשר משיקולים שונים נרשמו כהלוואה (כמקדמה על חשבון דיבידנד עתידי), ובעלי המניות ב"מוניטין" מקבוצת פישמן (החברות "פיש עת" ו"נכסי משפחת פישמן") הסבו את החוב ל"השקעות כדאיות". "חוב זה לא היה בר-גבייה במזומן. הדרך היחידה לפירעונו הייתה על-ידי קיזוזו כנגד דיבידנד עליו תכריז 'מוניטין'. זו גם הייתה העמדה המפורשת של חברת 'אילקורפ' (שבבעלות בר און) ושל אלונה בר און", טען פישמן. "ואכן, לאורך השנים, כל הדיבידנד שעליו הכריזה 'מוניטין', במקום לחלקו במזומן, קוזז כנגד החוב של בעלי המניות ושל 'השקעות כדאיות' ל'מוניטין'".
עוד טוענים פישמן ו"השקעות כדאיות", כי הטענה שמעלה "מוניטין", שלפיה נודע לה על "החוב", רק לאחר שחברת "אילקורפ" של בר און רכשה את מניות "מוניטין" במהלך 2017 - "הינה טענה שקרית". לפי עמדת פישמן, יתרת החוב ואופן פירעונה היו ידועים לבר און, ל"מוניטין" ול"אילקורפ" לאורך כל הדרך. בין היתר, להוכחת טענתו זו, מפנה פישמן את בית המשפט למכתב מ-2016, שבמסגרתו מזכירה בר און את "ההסכמה ההיסטורית בין 'מוניטין' לבעלי מניותיה, לפיה חלוקת הכספים מ-1998 לא תיעשה בדרך של חלוקת דיבידנדים, אלא כהלוואות לבעלי מניותיה, אשר ייפרעו בכפוף לשני תנאים יסודיים ומצטברים, כדלהלן: יתרות החובה ייפרעו אך ורק באמצעות קיזוז כספים שיחולקו בעתיד על-ידי 'מוניטין' כדיבידנדים, ויתרות החובה ייפרעו סימולטנית על-ידי כל הלווים, באופן פרופורציונלי לחובם לחברה".
בר און טוענת מצדה, כי בניסיון שווא להתנער מהחוב, מעלה פישמן טענה, שלפיה הוא "הציל", באבירותו, את משפחתה מחובות בני מאות מיליוני שקלים בקשר עם ערבות להלוואה שניטלה לרכישת כשליש ממניות קבוצת "ידיעות אחרונות" ב-1997 . "מדובר בטענות לא נכונות כלל ועיקר, ויותר מכך, בעצם העלאת טענות אלה פישמן הגדיש את הסאה", מסבירה בר און את החלטתה להגיש בקשה לבית המשפט.
"לא אובססיה ולא רדיפה"
חילופי ההאשמות בין הצדדים על גבי כתבי בית הדין יורדים גם לפסים אישיים. פישמן טוען כי בקשת ההצטרפות של בר און ו"מוניטין" להליך הפירוק של "השקעות כדאיות", נובעת ממניעים זרים של בר און ו"מאובססיה שפיתחה בר און נגד אליעזר פישמן". לדבריו, על-מנת להבין אובססיה זו, ניתן לצפות בראיון שהעניקה בר און לתוכנית "עובדה", שבה פירטה את טענותיה נגד פישמן. "כל המעיין בכתבה זו, אינו יכול שלא להתרשם מן האובססיביות חסרת הפשר של בר און", טוען פישמן. "בקשתה מבוססת על טענה מופרכת לגבי עצם קיומו של החוב והיא נגועה ובמניעים פסולים. אין גבול לציניות ולכפיות הטובה. מסכת השקרים תופרך בפורום המתאים".
בר און טוענת בתגובה, כי מדובר בטענות שווא מכפישות. לדבריה, אכן יש לה "ביקורת נוקבת" נגד פישמן, אך היא מבהירה כי "מדובר בביקורת עניינית ולגיטימית - לא אובססיה ולא רדיפה". עוד טוענת בר און, כי בתגובתו לבקשתה להצטרף להליך הפירוק, מאשים פישמן, למעשה, את משפחת בר און במצבו העגום ובכישלונותיו העסקיים - ובלשונו: פעולות שאותן נקט, לטענתו, עבור משפחת בר און היוו "גורם משמעותי בנפילתו". בר און מדגישה כי לדברים אלה אין שחר, ומציינת שכפי שעולה מדוח הנאמן לנכסי פישמן, נפילתו אינה קשורה כלל למשפחת בר און.
"נפילתו של פישמן מפורטת בדוח הנאמן לנכסיו, ששרטט תמונה עגומה ומפורטת של חייב שיצר חובות עתק, והביא לפשיטת הרגל הגדולה ביותר בתולדות המדינה", מציינת בר און. "חייב שפעל בסבך של 120 חברות, באופן שבו אפילו תחילתו של ממשל תאגידי לא היתה בו, ובתוך ערב רב של ניגודי עניינים; חייב שביצע עסקאות השקעה ספקולטיביות במט"ח; חייב שנערך זה שנים רבות לפשיטת הרגל שלו".
מכירת "מוניטין" - הכנ"ר מתנגד לבקשת הכונסים לתוספת שכר-טרחה
כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) מתנגד לבקשת עורכי הדין אייל רוזובסקי ורונן מטרי, לקבל תוספת שכר-טרחה בסך כ-107 אלף שקל. זאת לטענתם, בגין "מאמץ מיוחד" שהם השקיעו במכירת מניות חברת "מוניטין עיתונות" המחזיקה בעיתון "גלובס".
כזכור, אחרי קריסתו הכלכלית של איש העסקים אליעזר פישמן, בעל השליטה הקודם ב"גלובס", מונו עוה"ד רוזובסקי ומטרי לכונסי הנכסים מטעם בנק לאומי על מניות פישמן בחברת מוניטין, שהיו משועבדות לבנק לאומי. במארס השנה, לאחר הליך ארוך שכלל גישור, מכרו רוזובסקי ומטרי את המניות לקבוצת "אילקורפ" של משפחת בר און, שמחזיקה כיום ב"גלובס" בחלקים שווים עם אשת העסקים ענת אגמון ויובל סיגלר, מו"ל "גלובס".
לאחרונה, פנו רוזובסקי ומטרי לנשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, וביקשו ממנו לאשר להם שכר-טרחה בסך 429,190 שקל, ותוספת של 25% (כ-107 אלף שקל), בגין "מאמץ מיוחד" שלטענתם השקיעו. בתגובה שהגיש הכנ"ר, באמצעות עו"ד נחמה אבן-ספיר, הוא מציין כי בהתאם לתקנות השכר בגין מימוש המניות, זכאים רוזובסקי ומטרי לשכר-טרחה בסך 429,190 שקל, בתוספת מע"מ, אך לא לתוספת מעבר לכך.
הכנ"ר נימק את החלטתו לדחות את בקשת שני הכונסים לסטייה מתקנות השכר, בכך שבתחילת הליך המכר של מניות "מוניטין עיתונות", שהיו משועבדות לבנק לאומי, התברר כי רוזובסקי ומטרי "חרגו לכאורה מסמכותם באופן שבו פנו למימוש הנכסים המשועבדים". הכנ"ר גם סירב לקבל את בקשתם של עוה"ד רוזובסקי ומטרי להחזר הוצאות בהליך הזה, בסך כולל של 30 אלף שקל.
בקשה נוספת שהגישו רוזובסקי ומטרי לבית המשפט היא לאישור חלוקת דיבידנד ללאומי. זאת, מהחלק היחסי בתקבולי מכירת מניות "מוניטין עיתונות" אשר שועבדו לטובת הבטחת החוב ללאומי כנושה מובטח של פישמן. השופט איתן אורנשטיין ביקש את תגובת עוה"ד רוזובסקי ומטרי לעמדת הכנ"ר והציע להם "לבוא בדברים עם הכנ"ר, על-מנת להגיע להבנה".
המחלוקת סביב הערבות לרכישת מניות בקבוצת "ידיעות אחרונות"
בתגובתו לבקשתם הראשונה של אלונה בר און וחברת "מוניטין" להצטרף להליך הפירוק של חברת "השקעות כדאיות" שבבעלות אליעזר פישמן ומשפחתו, טען פישמן כי "בר און מתעלמת מהפעולות בהן נקט לטובת משפחתה ושבסופו של דבר היוו גורם משמעותי לנפילתו".
לטענת פישמן, קבלת המימון מבנק הפועלים לצורך רכישת כשליש ממניות קבוצת "ידיעות אחרונות" ב-1997 על-ידו ועל-ידי חיים בר און, הייתה כרוכה במתן ערבות אישית מצדם. לטענתו, לאחר פטירתו של חיים בר און, הוא ביקש "מהבנק לשחרר את משפחת בר און מן הנטל של ערבות זו, ולקח על עצמו את כל הערבות". לדבריו, מהלך זה יצר לו "חוב של מאות מיליוני שקלים".
בר און טוענת כי משפחתה לא יודעת אודות קיומה של ערבות זו, והיא מעולם לא הוצגה לה. בנוסף טוענת בר און, כי ניתן גם להניח, שבנק הפועלים לא ראה באביה ערב רלבנטי לחוב של מאות מיליוני שקלים, מאחר שעסקת "ידיעות אחרונות" נחתמה שבועות בודדים לפני מותו ממחלה קשה, כאשר הוא היה מאושפז ונתון לטיפולים כימותרפיים קשים. "פישמן לא 'עשה טובה' בכך ש'פטר', כדבריו, את משפחת בר און מערבות, שכן זו, למיטב הידיעה, לא הייתה מעולם וגם אם הייתה - לא הייתה תקפה ממילא", כותבת בר און בתצהירה.
וחמור מכך - טוענת בר און - הלכה למעשה, בגלל עסקת "ידיעות אחרונות" ופעולתו של פישמן כמנהל עיזבונו של חיים בר און בניגוד עניינים, איבדה משפחת בר און את השליטה המשותפת עם פישמן ב"מוניטין", שאותה הקים אביה. כך, לדבריה, חודשיים בלבד לאחר פטירת אביה, בעוד פישמן משמש כמנהל עיזבונו, הוא ניצל הזדמנות עסקית לרכישת השליטה ב"מוניטין". לדבריה, את התנגדותה של משפחת בר און לעסקה, הדף פישמן בנימוק שהם "חייבים" מאות מיליוני שקלים בגין עסקת "ידיעות אחרונות", ולכן אין ביכולתם הכלכלית לרכוש יחד איתו את השליטה בחברת "מוניטין".
בר און מאשימה את פישמן, כי הוא ניצל ניצול ציני את חוסר הניסיון והידע של אלמנה צעירה וילדיה, מיד לאחר מות אבי המשפחה. "עצם הסיטואציה שבה מנהל עיזבון - היינו נאמן ברף העליון של יחסי נאמנות - מנהל תקשורת עם האלמנה והיתומה כדי לשכנען שיוותרו על העסקה, כדי שהוא עצמו יוכל לממש אותה - היא בלתי נתפסת. ניגוד עניינים שכזה הוא ביטוי קיצוני של הפרת אמון ונאמנות".
החזון והאתיקה: השיקולים שמאחורי פרסום עניינים הקשורים ל"גלובס" / נעמה סיקולר
בעיתונות הישראלית נהוג ומקובל שעיתונים ועיתונאים אינם מסקרים את עצמם ואת בעלי השליטה בעיתון, אלא אם מוצמד אקדח לרקתם.
מיום שהתחלפה השליטה ב"גלובס" ומיום שנכנסתי לתפקידי כעורכת העיתון, היה ברור לנו שמדובר בנוהג שאין בכוונתנו לאמץ. הוא מלאכותי, איננו עומד בסטנדרטים של אתיקה ושקיפות שאנו מבקשים להקנות ל"גלובס", וגם כאשר פועלים לפי נוהג זה, מתוך מחשבה שכך יימנעו ניגודי-עניינים, הרי שעצם הפעלתו נגוע בניגודי-עניינים.
"גלובס" הוא אכסניה עיתונאית שבה יש מקום לכל סיפור ולכל ניתוח שיש בהם עניין לציבור, גם אם הם נוגעים לבעלי השליטה בעיתון, או לעיתון עצמו. כל עוד מדובר בנושא שיש בו חשיבות או עניין ציבוריים, ראוי שיימצא לו מקום באחת הפלטפורמות שכבר קיימות ב"גלובס", ושעוד יהיו כאן בעתיד.
בהינתן שזה החזון ואלו הערכים שמערכת "גלובס" מתכוונת לפעול לפיהם, התעוררה בימים אלה שאלת היישום. כיצד נטפל בחומרים עיתונאיים שיש להם זיקה לבעלי השליטה, למערכת, או לאנשיה?
נראה, כי התשובה לשאלה הזו איננה מורכבת. תהליך של חשיבה והיוועצות שערכנו בתוך הבית, וגם מחוצה לו עם מומחים לאתיקה, ובראשם ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, שאף תסייע למערכת בכתיבה ובהטמעת קוד אתי חדש בתקופה הקרובה, העלה כי עלינו לפעול על-פי מספר עקרונות: ראשית, נבחן אם מדובר בחומר עיתונאי שהיה מתפרסם ללא שום קשר. מרגע שאנשי המערכת השיבו על השאלה הזו בחיוב, הרי שחובה עלינו לסקר את העניין הרלבנטי כפי שהיה מסוקר אלמלא הייתה לו נגיעה אישית בנו, במנהלים או בבעלי השליטה בעיתון. בנוסף, החלטנו כי לא נסתפק בהבהרה מינורית (לצאת ידי חובה). אלא שהעניין והקשרו יובלטו גם בתוך הכתבה וגם כרכיב נפרד תוך הדגשת השיקולים העיתונאיים-תקשורתיים, שעמדו מאחורי הפרסום, כפי שנעשה בטקסט זה.
"מוניטין", החברה שעומדת מאחורי בקשת ההצטרפות להליך הפירוק של "השקעות כדאיות", שבבעלות אליעזר פישמן, היא היום בעלת השליטה ב"גלובס" (100%). אלונה בר און היא יו"ר הדירקטוריון, ואיש העסקים אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם במוניטין.
לפיכך, "גלובס" יסקר כל עניין ונושא שקשורים לחברת מוניטין, לבר און, לפישמן ולגורמים נוספים שהם נושאי משרה או בעלי שליטה בעיתון.
"גלובס" יעשה זאת ללא משוא פנים, ללא היסוס, בלי להסתתר ובלי להסתיר. המחויבות שלי כעורכת "גלובס" היא לוודא שאנחנו עומדים באמות-המידה שהצבנו לעצמנו, וכן לבחון מעת לעת ולרענן את הנהלים הקשורים לסיקורים מהסוג הזה, ולהקפיד כל העת על שקיפות, איזון ויושרה.
נעמה סיקולר, עורכת "גלובס"