מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון (צילום: איל יצהר)
"תמיד הייתה פוליטיזציה בבחירת שופטים. הרכב הוועדה לבחירת שופטים מחייב להגיע לפשרות, אין בזה ספק. יחד עם זאת, אני חושבת שכל גורמי הוועדה פעלו כמיטבם כדי שלא ייכנסו למערכת אנשים לא מתאימים וכדי שאיכות השופטים תהיה גבוהה... אני סבורה שלא צריך לגעת בהרכב הוועדה, כי כאשר נוגעים, אתה אף פעם לא יודע מה קורה. אני חושב שהשיטה הנוכחית היא טובה ומאוזנת, ולא הייתי משנה אותה כלל" - כך אמרה נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, בראיון שהיא העניקה לביטאון "עורך הדין", של לשכת עורכי הדין, לרגל פרישתה מהתפקיד ויציאתה לגמלאות מחרתיים (ה').
נאור נשאלה באותו ראיון לביטאון לשכת עורכי הדין איזה בית משפט עליון קיבלת בתחילת דרכך ואיזה בית משפט עליון היא מעבירה לנשיאה הבאה, אסתר חיות. והיא השיבה:
"בית המשפט העליון היה בית משפט חזק, הוא עדיין חזק והוא יהיה חזק. הוא בית משפט שלא ניתן לאיים עליו ולא ניתן להפחיד אותו".
- אבל עושה רושם, כבוד הנשיאה נאור, שמאז ינואר 2015, משימת השמירה על עצמאותו ועוצמתו של בית המשפט העליון נעשתה קשה יותר מבעבר.
"תראה, נאמרו נגדנו המון דיבורים, כמו האמירה שירימו על בית המשפט העליון כף של טרקטור D-9, ואמירות נוספות שהן יותר מאשר אמירות לא מוצלחות, אבל להערכתי ולתפיסתי, לשופטים אין כל אופציה אחרת - הם חייבים להחליט את מה שנכון להחליט. אני מעבירה את המסר החשוב הזה לשופטים החדשים חדשות לבקרים, ולכן הידיעה לפיה אתה חייב להחליט את מה שנכון, ואין לך אופציה להחליט אחרת בגלל איומים או שיימינג, היא זו שלדעתי משרה שלווה על כל אחת ואחד מהשופטים.
"הם יודעים שהם צריכים להחליט את מה שצריך להחליט. אני, לא בשבתי בבית משפט השלום, לא בבית המשפט המחוזי וגם לא בבית המשפט העליון, מעולם לא חששתי מלפסוק, ואני מאמינה שכך נוהגים גם כלל השופטים. אי לכך, לומר לך שהיום קשה יותר, זה לא כך כאשר אתה יודע שאתה צריך להחליט כראוי".
- האם בית המשפט העליון יכול להתערב בכל נושא שהוא חפץ?
"זו אמירה מוגזמת, ואתה חותר לשאלה - האם הכול שפיט? כן.
"הכול שפיט, אבל לא כל דבר מצדיק התערבות (של בית המשפט. ח',מ'). קח למשל את נושא ההתנתקות. פסק הדין עסק בשאלה האם לצאת מחבל עזה או לא. זו פעולה מדינית פר־אקסלנס. תאורטית אפשר היה להתערב בה, מעשית זה לא קרה. בית המשפט לא התערב בשאלה האם תהיה התנתקות או אם לאו, אבל הוא כן התערב באספקטים כלכליים מסוימים של הפיצוי למתיישבים שנפגעו".
- עם כניסתך לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון היו ששאלו איזו נשיאה כבודה תהיה - דומה למורה ורבה, כבוד השופט משה לנדוי, או דווקא לנשיא בדימוס אהרן ברק, המוכר יותר כאקטיביסט - ותשובתך לאותם שואלים היא...
"אני לא חושבת שהייתי כמו שופט כזה או אחר, ואני לא חושבת שצריך לסווג, מה גם שאני לא אוהבת את המילים האלה, אני חושבת שהן לא נכונות. זה לא ראוי לנסות לתייג שופטים או לצאת מהנחה מוקדמת ששופט יפסוק בצורה מסוימת. השופט מכריע לא על סמך דעותיו ועמדותיו האישיות, כי אם על-פי מיטב הכרתו את הדין ובהתבסס על התשתית העובדתית שהניחו בפניו הצדדים. ממילא הנחה מוקדמת מעין זו אינה ריאלית, והניסיון מלמד כי במקרים לא מעטים לא ניתן לחזות מראש את תוצאתו של פסק דין".
- הנשיאה הבאה, כבוד השופטת אסתר חיות אמרה בכנס של מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין שנדמה לה לעתים שכלי התקשורת לא קוראים כלל את פסקי הדין ויוצאים בכותרות שאין להן כל קשר לנאמר בפסיקות שיוצאות מבית מדרשו של בג"ץ. האמנם?
"נכון. היו בעקבות הפסיקה בנושא המסתננים התבטאויות שלא תאמו כלל את האמור בפסק הדין, ולהערכתי נאמרו גם עוד לפני שמישהו הספיק לקרוא אותו. זה קורה, ולא בפעם הראשונה. אתה מבקש הסבר לתופעה הזאת, ואני יכולה רק לומר לך שלא אעסוק בפסיכולוגיה של המתבטאים".
- איך כבוד הנשיאה מתמודדת עם האמירה מצד חלק מהציבור, לפיה בבית המשפט העליון יושבים רק שופטים אליטיסטים?
"הביטוי כפי שאתה מעלה אותו נשמע כמעט כמו עלבון, נשמע כאילו יושבים כאן אנשים במגדל השן שלהם ומנותקים מהעם, ואנחנו ממש לא כאלה. קח, למשל, את הנשיאה הבאה, השופטת חיות, ותראה איך היא הצליחה מילדות לא פשוטה להגיע לאן שהגיעה בזכות כוח הרצון, ההתמדה, הנחישות וכמובן היכולת השיפוטית הנעלה שלה. אי לכך, אני לא חושבת שהביטוי הזה מתאים".
- לקראת סיום, למה בעיקר תתגעגע כבוד הנשיאה?
"לשפיטה, לא לנשיאות. לשפיטה, לפתרון סכסוכים, לרדת לאולם עם 12 ו-14 תיקים ולדעת לפצח אותם, להשכין שלום. השפיטה היא תחום שהקדשתי לו את מרבית שנות חיי הבוגרים - והגיע הזמן להשתחרר".