פקידי הציבור "עושים לביתם" / איור: גיל ג'יבלי
נתיב אחד עובר בשנים האחרונות בין החברות הממשלתיות, נתיבי ישראל (לשעבר מע"צ), התעשייה האווירית, נמל אשדוד, חברת החשמל וחברת "פארק אריאל שרון": בכול החברות הללו התגלתה, לפי החשד, שחיתות חמורה, והיא נחקרת על-ידי הרשויות.
בחברת החשמל מדובר בפרשת "סימנס". כזכור, בכירי החברה הממשלתית בעבר הורשעו במארס האחרון בקבלת שוחד מהחברה הגרמנית, "סימנס", לאחר שהודו בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון שבוצעו לפני כ-15 שנה, בשנים 2002-2001.
בפרשת השחיתות בנמל אשדוד, שכבר הבשילה לכתב אישום, נבדק החשד שיו"ר ועד העובדים לשעבר, אלון חסן, ומנכ"ל הנמל לשעבר, שוקי סגיס, פעלו יחד על-מנת "לקדם את תועלתו הכספית והאישית של אלון חסן ושל מקורביו".
החקירה שמתנהלת כיום נגד אנשי התעשייה האווירית - שהבכיר שבהם שנחקר באזהרה עד כה הוא חבר דירקטוריון החברה, תא"ל (במיל') אמל אסעד - עוסקת בחשד שאנשי החברה קיבלו שוחד וטובות הנאה מחברות פרטיות שהעניקו שירותים לחברה. לפי החשד, בתמורה קידמו אנשיה את האינטרסים של החברות הללו.
בפרשת "נתיבי ישראל" - שהיום נשלחו מכתבי שימוע ללא פחות מ-30 חשודים במעורבות בה - נחקר החשד שבחברה נוצר במשך תקופה ארוכה מנגנון שחיתות, שנוהל על-ידי בכיריה, שחברו לספקים חיצוניים וקידמו את העסקתם בפרויקטים של החברה. זאת, לפי האישום,בתמורה לשוחד ולטובות הנאה. גם במקרה של חברת "פארק אריאל שרון", שהיום נחקרו שתיים מהבכירות בה, החשד הנחקר הוא שהן קידמו בחברה מינויים ומכרזים בתמורה לשוחד.
לגיטימיות בעבר
האם רק בשנים האחרונות נתקפו חלק מבכירי החברות הממשלתיות או ראשי ארגוני העובדים בחברות הללו, בנגע השחיתות? כנראה שלא. כנראה שהשחיתות, לפחות בחלק מהחברות הממשלתיות, הייתה כאן מזמן; אבל התנהלות שעשויה הייתה להיתפס בעבר כלגיטימית, הפכה לבלתי-לגיטימית ובלתי-חוקית בעליל.
ניקח, לדוגמה, את חקירת פרשת התעשייה האווירית. אחת מהפרשיות שנחקרות היא שבכירי ועד העובדים בחברה היו מעורבים במפקדים לא חוקיים של עובדי התעשייה האווירית למפלגת הליכוד. בעבר, התנהלות כזאת יכולה הייתה לעבור בשקט ותוך העלמת עין של הרשויות, מתוך הבנה ש"ככה זה עובד" בחברות הללו. היום, הגישה שונה, ולפיה התנהלות כזו אסורה. גם במוקד כתב האישום בפרשת נמל אשדוד, ההתנהלות של חסן ושותפיו שנמשכה שנים, נראתה בעבר ככמעט לגיטימית או ככזו שניתן להעלים ממנה עין. עד שהגיעה החקירה.
דברים דומים אפשר לומר על פרשת 242, המכונה פרשת "ישראל ביתנו". כתב האישום בתיק עוסק בהעברת כספי תמיכות ממשלתיות שלא כדין לגופים שונים, בתמורה להעברה חלקית של התקציב לפוליטיקאים ולמקורביהם ו/או מינוי מקורבים לתפקידים ציבוריים. גם פה, מדובר בהתנהלות שיש לשער שהתרחשה יותר מפעם אחת בעבר, אך לא טופלה באופן מספק עד לאחרונה.
אולם, לא רק הגישה של המדינה השתנתה אלא גם כמות המשאבים שהיא מקצה כדי להילחם בשחיתות. הקמתה לפני יותר מעשור של היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) במשטרה - המופקדת על מאבק בעבירות פליליות בעלות מאפיינים כלכליים הגורמות לפגיעה בקופה הציבורית - הביאה לחיזוק משמעותי במלחמה בשחיתות.
היאל"כ הוקמה לאחר שבפרקליטות ובמשטרה הגיעו למסקנה שבחברה הישראלית התפתחו נורמות פסולות להוצאת כספים מהקופה הציבורית במרמה - נורמות שחדרו לעומק החברה הישראלית, בין היתר גם לחברות הממשלתיות. ואכן, העבודה המאומצת של החוקרים נושאת פרי. ולראיה - החקירות שהזכרנו ורבות נוספות.
חזקת החפות
ולמרות הכול, ודווקא היום, חשוב לומר שני דברים נוספים. האחד, כי לבכירי החברות הממשלתיות הנחקרים במשטרה ועומדים לדין, שמורה חזקת החפות (פרט לבכירי חברת החשמל שכבר הודו והורשעו בשוחד). כדאי להניח, ויש לקוות, שלפחות חלק מאותם אנשים שתמונותיהם 'נמרחות' היום בשערי העיתונים כחשודים ונאשמים בעבירות חמורות, יצאו בסופו של דבר זכאים מכל החשדות, או מחלקם.
דבר נוסף שחשוב לזכור הוא שגם אם השחיתות בחברות הממשלתיות היא כבר כמעט תופעה, זה לא אומר שכל בכירי החברות הממשלתיות, או שרובם, הם מושחתים. ההיפך הוא הנכון - כפי שאסור להתייחס אל כל הפוליטיקאים כמושחתים, למרות ההרשעות בפלילים של אהוד אולמרט, אברהם הירשזון, אריה דרעי ואחרים - כך אסור להתייחס אל בכירי החברות הממשלתיות כמושחתים, למרות החקירות שמתנהלות בחלק מהחברות הללו. תפיסה כאילו "כולם מושחתים", לא רק שאין לה אחיזה במציאות, אלא שהיא עלולה להביא לפגיעה ביכולת של החברות החשובות הללו לפעול ולתפקד ולתרום לחיי הכלכלה ולחברה.
ועוד הערה לסיום: בדצמבר 2012 החליט היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, לסגור את תיק החקירה העיקרי שנוהל נגד שר הביטחון ויו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן (בפרשת "חברות הקש") ולהגיש נגדו כתב אישום בגין פרשייה שולית שעסקה במינוי השגריר בבלארוס. בהמשך זוכה ליברמן על-ידי בית משפט השלום בירושלים גם מהאישום בתיק השגריר.
ליברמן נותר נקי, אך מאז ועד היום נחשדו והועמדו לדין בגין שחיתות חמורה כמה ממקורביו ומאנשי מפלגתו, בהם סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום, השר לשעבר סטס מיסז'ניקוב, ח"כ לשעבר מיכאל גורלובסקי, אלכס ויז'ניצר. נראה כי ליברמן מצטיין הרבה יותר בבחירת עורכי-דין מאשר בבחירת מקורבים וחברים לדרך הפוליטית.