סופרמרקט של Almacenes Exito הקולומביאנית בוונצואלה / צילום: Isaac Urrutia / רויטרס
הרפובליקה של קולומביה נולדה בשנת 1830 לאחר התפרקות "גראן קולומביה", שהיתה מורכבת משתי מדינות נוספות (ונצואלה ואקוודור). מאז המחצית השנייה של המאה הקודמת, ובעיקר מתחילת שנות ה-90, היתה שרויה המדינה במלחמה אל מול ארגון הגרילה המהפכני FARC. במקביל, ניהלה מרדף אחר הקרטלים שעסקו בייצור סמים וסחר בסמים, שסייעו להעניק לה את התואר הלא-מחמיא בעליל "ארץ הסמים הבלתי נגמרים".
כל זה גבה מהמדינה מחיר חברתי וכלכלי כבד, שבאופן טבעי, בא לידי ביטוי גם בביצועי הכלכלה. כיום, אוכלוסיית המדינה מונה כ-47 מיליון תושבים, והיא השלישית בגודלה מבין מדינות אמריקה הלטינית, אחרי ברזיל ומקסיקו. התוצר הקולומביאני מסתכם בכ-690 מיליארד דולר - מה שהופך אותה לכלכלה הרביעית בגודלה מבין מדינות אמריקה הלטינית, וה-32 מבין שאר מדינות העולם. עם זאת, התוצר לנפש, שעומד על כ-14 אלף דולר בלבד, הוא מהנמוכים בקרב מדינות דרום אמריקה.
מנועי הצמיחה של הכלכלה הקולומביאנית ממשיכים להיות המחצבים הטבעיים והתוצרת החקלאית. אלה הביאו את קולומביה להיות מדורגת כיצואנית הפרחים השנייה בגודלה בעולם אחרי הולנד, כיצואנית הפחם הרביעית בגודלה בעולם, וכאחת מיצואנית הנפט הגדולות בדרום אמריקה, כאשר הנפט אחראי לבדו למחצית מכלל היצוא במדינה.
חשיפה רבה מדי לסיכוני מטבע
נוסף על כך, בשנים האחרונות חל גם גידול ביצוא התעשייתי, הכולל מוצרי מתכת, טקסטיל, נייר, מוצרים אלקטרוניים ואף רכבים. ואולם למעשה, הכישלון ביצירת מנועי צמיחה ברי-קיימא הביאו את המשק המקומי להיות חשוף יתר על המידה לזעזועים חיצוניים בכלל, ולסיכוני מטבע ומחירי הסחורות בעולם בפרט.
לראיה, אם בשנים 2013-2015 הצמיחה הריאלית הממוצעת של קולומביה היתה מעל 4%, נפילת מחיר הנפט אשתקד האטה את קצב צמיחת התמ"ג ל-2% בלבד - רחוק בכ-1% שלם מפוטנציאל הצמיחה לשנת 2016, שחזו למדינה בקרן המטבע הבינלאומית. כתוצאה מכך, גם המטבע הקולומביאני, הפסו, נחלש באופן משמעותי והטיס את האינפלציה אל שיא של כ-9% - הרבה מעבר ליעד יציבות המחירים של הבנק המרכזי במדינה (2%-4%).
בתגובה לזינוק באינפלציה, הבנק המרכזי במדינה העלה את הריבית עד לספטמבר אשתקד לרמה של 7.75% - הגבוהה ביותר מאז 2009. מאז ועד לימים אלה, הבנק המרכזי שב והוריד את הריבית חזרה עד לרמה של 5.25%, כשבמקביל, התאוששות מחיר הנפט, וגם הגידול בביקוש הסיני והאירופי לסחורות המיוצאות, סייעו למטבע הקולומביאני לשמור על יציבות באופן יחסי ולהתכנסות של קצב האינפלציה השנתי בחודש החולף לגבול העליון (4%) של הבנק המרכזי במדינה.
עם זאת, חשוב להדגיש בהקשר הזה שיש שני נתונים חשובים שאינם באים לידי ביטוי במספרים הרשמיים שיוצאים מקולומביה. ראשית, כ-60% מהכלכלה הקולומביאנית היא לא פורמלית. במלים אחרות, 60% מהמועסקים עובדים ב"שחור" - מה שמקשה על האינדיקטורים הרשמיים לשקף את מלוא הפוטנציאל הגלום בכלכלת המדינה.
נוסף על כך, למרות מאמצי הממשלה ומאמצי ארה"ב, יורשיו של דון פבלו אסקובר ממשיכים את דרכו ושומרים על מעמדה המפוקפק של קולומביה כיצרנית הקוקאין הגדולה בעולם. באופן טבעי, לפעילות הלא-חוקית הזאת יש השפעות כלכליות לא רשמיות רבות על המשק.
להצלחה אבות רבים
להצלחה בהחלקת המשבר, שעלול היה להתפתח עם נפילת מחירי הנפט, כאמור, אחראית אולי מעל הכל המדיניות הפיסקאלית האחראית שהנהיגה הממשלה המקומית בשנה האחרונה. זו שמעה בעצתה של קרן המטבע הבינלאומית, ויזמה רפורמה נרחבת במערכת המס לעידוד ההשקעות ומקסום הכנסות הממשלה בגביית מסים, פתחה את המשק המקומי לפרויקטים במודל PPP (שיתוף פעולה ציבורי-פרטי) וגיבשה תוכנית תמריצים להגדלת התוצרת החקלאית, שהיא אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק.
ואולם מעל לכל זה, ההתפתחות העיקרית כיום היא הסכם השלום ההיסטורי עם ארגון הגרילה FARC, שעשוי לשים סוף למלחמה ארוכה של יותר מ-50 שנה. ההסכם, שגרסתו הראשונה נדחתה בפער מזערי במשאל העם שנערך באוקטובר אשתקד, אושר חודשיים לאחר מכן בגרסה מתוקנת על ידי הקונגרס הקולומביאני.
למעשה, ההסכם ההיסטורי טומן בחובו הזדמנויות כלכליות רבות למדינה. שחרור השטחים שבשליטת הגרילה עשוי לסייע רבות בפיתוח המגזר החקלאי בשטחים אלה, שעל פי סוכנות האו"ם למזון וחקלאות, הוא בעל הפוטנציאל החקלאי הגדול בעולם כיום, שטרם מומש, וסובל מהיעדר טכנולוגיה מתקדמת.
הסטת התקציבים הממשלתיים מלחימה בארגון הגרילה אל בנייה ושיקום צפויה לתמוך אף היא בשיפור הפעילות הכלכלית. כספי הסיוע הבינלאומיים מותנים ביישום הסכם השלום, וצפויים לזרום בדמות השקעות ישירות במדינה. אשראי זול של המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים יעודד הן את הממשלה והן את המגזר העסקי הפרטי בקולומביה להניע פרויקטים כלכליים בקשת רחבה של תחומים - חקלאות, תשתיות, בריאות ותקשורת.
רמז עיקרי לאג'נדה הכלכלית שעל פיה פועלת הממשלה המקומית, טמון ביעד שהציבה לעצמה להצטרף לארגון ה-OECD. לצורך כך מנהיגה הממשלה רפורמות רחבות, ולא בהכרח פופולריות, כדי לעמוד בתנאי הסף להצטרפות לארגון. כל אלה, למעשה, שקולים למלת הקסם שאותה מחפש כל משקיע, זר או מקומי, שלא היה ניתן למצוא במדינה הדרום אמריקאית בעשורים האחרונים - והיא יציבות.
לסיכומו של דבר, אין ספק שעל קולומביה לעבור עוד כברת דרך ארוכה, הכוללת, בין השאר, יצירת מנועי צמיחה ברי-קיימא, פירוק הפעילות הלא-חוקית של ייצור וסחר בסמים וצמצום תעשיית ההון השחור, שממשיכה לשגשג. כל זאת, לצורך מקסום הפוטנציאל האדיר הטמון בכלכלת המדינה, שנתמך רבות גם מהצד הדמוגרפי. בתקופה שבה מדינות רבות סובלות מהתכווצות כוח העבודה העיקרי (גילאי 15-64), בקולומביה הוא נמצא בעלייה, כששיעורו כ-70% מכלל העובדים במשק - מהשיעורים הגבוהים בעולם. לאור ההתפתחויות האחרונות, נראה כי קולומביה מתחילה לפעול בכיוון הנכון.
■ הכותבים הם אנליסט מערך מחקר ואסטרטגיה בבית ההשקעות פסגות ומנהלת מחלקת מחקר ברוקראז' בפסגות.
מניה מומלצת: Almacenes Exito
שופינג קולומביאני
לא פשוט למצוא השקעה ראויה בקולומביה. רפורמות כלכליות והשקעה בתשתיות במדינות עולם שלישי מובילות לרוב לצמיחת מעמד ביניים איתן, עם כוח קנייה גדל. זה כשלעצמו מהווה שלב נוסף בהתפתחות ובצמיחה הכלכלית, מאחר והיא מזינה את עצמה ומובילה לצמיחה בת-קיימא. חברות שעשויות ליהנות משינויים אלה הן חברות הריטייל, שנשענות על כוח הקנייה של הצרכן המקומי.
אחת מחברות הריטייל הגדולות בקולומביה, אלמאסנס אקסיטו (Almacenes Exito), מפעילה רשת חנויות בתחום המזון, האופנה, האלקטרוניקה ותחומים נוספים, בקולומביה ובמדינות אמריקה הלטינית - ברזיל, אורוגוואי וארגנטינה.
הפריסה הגיאוגרפית של החברה, לצד הפיזור העסקי על תחומי ריטייל רבים, מעניקים לה יציבות מסוימת, אם כי קשה לומר זאת על השקעה בחברות הפועלות במדינות שחוות לאורך שנים טלטלות (פוליטיות, כלכליות וחברתיות). ואולם, אם כבר קולומביה, אז כנראה שמדובר באחת האופציות היותר סולידיות.
אלמאסנס אקסיטו היא קבוצה רחבה, הפועלת באמצעות מותגים רבים. הקבוצה מפעילה 1,563 חנויות בתחום המזון - מתוכן 568 בקולומביה, 884 בברזיל, 81 באורוגוואי ו-30 בארגנטינה. נוסף על כך, החברה פועלת גם בתחומי האופנה והטקסטיל, האשראי הצרכני, הביטוח, התיירות, הסלולר והנדל"ן.
בתקופה האחרונה התחילה לפתח את תחום המסחר האלקטרוני, שלהערכתה, יהיה אחד ממנועי הצמיחה העיקריים שלה בעתיד, נוכח העובדה שכיום הוא מהווה בסך הכל 3% באזורים שבהם היא פועלת, וצפוי ליהנות מצמיחה דו-ספרתית בשנים הבאות ולאורך זמן.
הצמיחה הדרמטית בשנה האחרונה נרשמה בעקבות גידול בפעילות בברזיל, בעוד שבקולומביה נרשמה האטה, שנבעה בעיקר מעלייה באינפלציה בשנה החולפת. החולשה בקולומביה צפויה להתפוגג ב-2018, על רקע עליית מחירי הנפט והפחתת הריבית על ידי הממשלה. כל אלה, לצד המשך הצמיחה החדה בפעילות החברה באזורים האחרים שבהם החברה פועלת, ולצד פיתוח תחום הקניות המקוון, צפויים להוביל לצמיחה נאה ב-2018 וייתכן כי גם בשנים הבאות.
צמיחה דו-ספרתית של אלמאסנס אקסיטו ב-2018 עשויה להוביל למכפילי רווח עתידיים מעניינים, ודאי אם משווים אותה לחברות קמעונות במדינות מערביות. גם שולי הרווחיות שלה גבוהים ביחס לחברות קמעונאות בעולם (6%-7%, בהשוואה ל-3%-5%). ואולם, אף שהתחום סולידי ומפוזר והתמחור נראה נוח, לצד פוטנציאל ההשקעה המעניין, קיים גם סיכון לא מבוטל. האסוציאציה הראשונה שעולה כשמזכירים את השם קולומביה היא של קרטל סמים ופשע משולל רסן, ולא בכדי.
אלמנט סיכון נוסף בהשקעה נובע ממבנה הבעלות בחברה. בעלת השליטה, Guichard-Perrachon Societe Anonyme, היא מפעילת בתי קזינו. בעלות זו כשלעצמה מהווה סיכון עבור קהל המשקיעים. בקיצור, לא בטוח שכדאי להסתכן בהשקעה כזאת.