משה אשר / צילום : אוריה תדמור
עולם המס שוקק ורועש בימים אלה סביב המחלוקת שנתגלעה בין הדרג המקצועי במשרד האוצר למנהל רשות המסים, משה אשר. זאת, בעקבות מבצע גביית המס על דיבידנדים שהסתיים בחודש שעבר. המבצע נערך בעקבות הוראת שעה שיזמה רשות המסים, במסגרתה היא איפשרה לבעלי שליטה בחברות ארנק| (וחברות מעטים) למשוך דיבידנדים מהחברה במס מופחת של 25% - וזאת במקום מס של 33%.
בעקבות המבצע רשמה המדינה הכנסות שיא בהיקף של כ-4.5 מיליארד שקל. זאת, לאחר שחברות ארנק חילקו דיבידנדים בהיקף כולל של למעלה מ-40 מיליארד שקל מתחילת השנה. כספים אלה יצאו מהחברות והועברו לחשבונות פרטיים של בעלי השליטה בהן. הודות למבצע עודף הגבייה של המסים השנה עומד על כ-10 מיליארד שקל.
כפי שנחשף ב"גלובס", נתוני הגבייה האלה "הדהימו" את האוצר, וגורמים באוצר אף טענו כי את יוזמת הפחתת המס קידם משה אשר מול התנגדות חריפה של אגף התקציבים באוצר. באגף סברו כי מדובר בהטבה ממנה ייהנו בעיקר בעלי חברות הארנק המשתייכים לעשירון העליון של בעלי ההכנסות במשק.
עם זאת, למרות הביקורת של הדרג המקצועי באוצר, שר האוצר כחלון כבר מתכנן מה לעשות עם כל הכסף העודף שהשתלשל לו באלגנטיות לקופת המדינה (כ-10 מיליארד שקל) והכריז כי בכוונתו להפחית מסים.
מבצע גביית המס על הדיבידנד הוא חלק מרפורמה כוללת שנערכה ב"חברות הארנק". בתום שנת 2017 נחקק במסגרת חוק ההסדרים תיקון לפקודת מס הכנסה, שמטרתו להילחם בהיבטים שונים של "חברות הארנק" ובתכנוני המס המבוצעים באמצעותן. זאת, בשל פרצה בחוק שאיפשרה הקמת חברה שלמעשה משמשת כ"ארנק" המחזיק בנכסים מבלי שלחברה יש פעילות. רפורמה זו וההתנהלות של כחלון - שמצד אחד מבקר את המבצע שהוביל משה אשר, ומצד שני כבר מתכנן מה לעשות עם הכסף שהושג במבצע - עמדו במוקד דיון סוער שנערך שלשום (ב') בהשתתפות 20 מומחי מיסוי מובילים, במסגרת "פורום DUN'S 100 למיסוי" של דן אנד ברדסטריט.
"גאונות של כחלון"
"הביקורת של כחלון על 10 המיליארד שקלים שנגבו במבצע המס על הדיבידנד, היא לא פחות מגאונות פוליטית של שר האוצר", אמר מומחה המס, עו"ד אריה ליבוביץ'. "אותי לימדו שאין קל יותר מארנק כבד. מחד כחלון קיבל מס של 10 מיליארד שקל, ומאידך הוא מותח ביקורת קשה על רשות המסים שהביאה לו את הכסף.
"מה שמצחיק הוא שיש פה שיטה של דיקטטורים - להעיף אותך מהבית, ואז לתת לך את המרפסת, ואתה מבסוט שיש לך מרפסת ושוכח שהיה לך בית מלכתחילה. משה אשר נכנס לבעלי השליטה לחברה והתערב להם בשיקולי חלוקת הכסף והשקעתו, ואז נתן להם את שיעורי המס המיטיבים כאילו לתקופה קצרה. בפועל, אין פה מבצע גדול לטובת בעלי השליטה, אלא הצלחה ניהולית של משה אשר".
רו"ח יגאל רופא, מנהל מחלקת מסים בפירמת פאהן-קנה-Grant Thornton Israel, חיזק את דבריו של עו"ד ליבוביץ': "מגיע למשה אשר 'שאפו' ענק על המשחק הפסיכולוגי מול הנישומים במבצע המס של הדיבידנד. מה קרה פה? בעבר המס על הדיבידנד היה 25% גם לבעלי שליטה, ואז הוא עלה ל-30%, ובדלת האחורית העלו גם את מס היסף בעוד 3% - ואז יצא ששיעור המס על דיבידנדים לבעלי שליטה הוא 33%. במבצע של רשות המסים באו ואמרו: 'ניתן לכם הטבה, תחלקו במס של 25%, וכולם קפצו על 'המציאה' וחילקו בהתלהבות.
"אם היו שואלים אותנו לפני שלוש-ארבע שנים אם מס של 25% על דיבידנד הוא מס נמוך, אני לא בטוח שמישהו מאיתנו היה חושב שזה נמוך. מכרו לנו הטבה בדמות שיעור מס של 25%. למשה אשר והצוות שלו מגיע 'שאפו', כי נתנו לנו להרגיש כאילו זה משהו שלא יכולנו לקבל קודם. לפחות במשחק הזה הם מנצחים".
"אנשים מפחדים להיכנס"
עו"ד ליבוביץ' סיכם בפרגון למבצע הדיבידנדים של רשות המסים, ואמר כי "הרשות גבתה כסף לטובת אוצר המדינה - וזה טוב, אפילו שברור שיש חוסר בתכנון". אולם, האמירה האגבית הזו - על ה"חוסר בתכנון", הציתה סערה בפאנל, והובילה את המשתתפים לדיון בעניי שורשי ודרמטי בעולם המס: מדיניות המס במדינת ישראל - או אם לדייק, היעדר המדיניות.
לדברי עו"ד ליבוביץ', "אנחנו חיים במדינה עם מאות תיקונים בכל חקיקת המס האפשרית, ובעקבות זאת משקיעים לא נכנסים לארץ, כי אי-אפשר לדעת איך תצא. אבל יש במדינה המון כסף שרוצה להיכנס, ואנשים שמפחדים להיכנס. אם יהיה יותר סדר ברשות המסים, ובמדינה - ייכנסו הרבה מאוד כספים לארץ".
עו"ד טל עצמון, ראש מחלקת מסים במשרד גולדפרב זליגמן, הסכים עם הדברים. "יש חוסר תכנון של רשות המסים ומשרד האוצר", אמר. "איך החוק הנוגע לשיעור המס המופחת על הדיבידנד עבר? כמו ככל חקיקת המס. בא מנהל רשות המסים, ערב חוק ההסדרים, עם רעיון ושם 'בלו פרינט', ואז מתחיל מו"מ על הפרטים של החוק בשעת לילה מאוחרת - על ההשלכות על התקציב ומשרד האוצר - ובסופו נולד רעיון הדיבידנד המוטב. אין כאן מחשבה סדורה של 'בואו נצמיח התעשייה על-ידי הורדת מסים' או אפילו מחשבה על העלאת המס. אין תכנון. הדיבידנד המוטב עלה בדקה האחרונה של החקיקה, והוא שונה לחלוטין מהגרסה הראשונה שלו".
"הבעיה", הוסיף עו"ד מאורי עמפלי, מייסד בוטיק המס, "מאורי עמפלי", "היא שאין הפרדה בין הגוף שגובה את הכסף לגוף שמתכנן. צריך גוף שיסתכל מלמעלה. שרשות המסים תגבה את הכסף, ומישהו אחר יתכנן את המדיניות. משה אשר ברוך כישרונות, אבל הוא מתבלבל, כי הוא חושב שרשות המסים היא חזות הכול. המדיניות שלה פופוליסטית, כל יום יש כותרת חדשה בעיתון, עד כדי כך ששמות עצורים מפורסמים בעיתונות, גם מבלי שהחקירה הסתיימה או אפילו הניבה חשדות מבוססים.
"מה שחשוב זה שהיה פרסום. אין פה תכנון. אין מדיניות לטווח ארוך. יש רק עניין של גבייה-גבייה-גבייה והרבה פופוליזם. אילו היתה מדיניות דיווח ברורה וחובת דיווח כללית (היינו שכל האזרחים ידווחו לרשות על הונם והכנסותיהם - א' ל"ו), אז הדברים היו מתיישרים, והרבה כספים היו מגיעים. את זה צריך לקבוע מישהו מלמעלה, שמסתכל על המכלול ומאזן בין יתרון לבין חסרון".
על כך הוסיף עו"ד גלעד ברון, כי חוסר התכנון משפיע גם עבודת עורכי-הדין והייעוץ שהם נותנים ללקוח - שלפעמים נותר עם סימני שאלה. לדבריו, "ביומיום, כשאנחנו יושבים עם לקוחות קבועים או מזדמנים, ולא רק התאגידים הגדולים אלא אנשים פשוטים שמחזיקים מספר נכסי נדל"ן בתא המשפחתי, והם שואלים איך לתכנן מס נכון - האם להשקיע בדירות מגורים, האם יש פטור וכדומה? - אנחנו לא תמיד יודעים מה לומר להם. חלקם עוד לא התרגלו לרעיון שאין את הפטור ממס על מכירת דירת מגורים כל ארבע שנים; אז היום כשהם באים לשאול איפה להשקיע את הכסף, אני לא יודע לפעמים איזה משטר מס יחול עליהם. הם לא יודעים אם להעביר דירות לילדים, אם לקנות דירה ומה לעשות.
"ולנו, כמומחי מס, יש חוסר אונים במתן תשובות לשאלות שנראות פשוטות, כי היום יש מס בשיעור אחד, ומחר לך תדע מה יהיה שיעור המס. ברשות המסים חייבים לתכנן לטווח ארוך וליצור וודאות - זה ישפיע גם על הציבור הרחב וגם על התאגידים הגדולים, כי כרגע החלטות מתקבלות על בסיס חוסר יציבות".
"חשיבה על גבייה"
עו"ד יוסי אלישע לא הסכים עם ה"עליהום" על רשות המסים. "עד היום החקיקה שהובאה לכנסת בשנתיים האחרונות, עמדה מאחוריה תכנית סדורה של גביית מס עתידית. אני לא מבין את הטענה לחוסר תכנון. הנושא של גילוי עמדות ותכנוני מס שחייבים בדיווח, שנכנס לחקיקה, בא במטרה להרתיע ולגבות את המס. חוק חברות הארנק אומר שאין יותר משיכות בעלים, וגם התאגדות ללא מהות של חברות הארנק מפסיקה, ומהיום משולם מס. אז איך אפשר להגיד שיש חוסר תכנון ברשות המסים?
"יש תכנון, ויש מטרות ברורות, שמושגות. הנושא של תכנון לעתיד קיים; ואנחנו לא מדברים על גביית מס חד-פעמית מבעלי חברות ארנק, כי זו נגמרה וסגרה את כל הרווחים שנצברו בחברות אלה עד היום. מהיום והלאה החקיקה, כפי שעברה, נועדה לאפשר למדינה לקבל הרבה יותר כסף משקיבלה עד היום, ולכן התכנית החדשה שעברה היא תוכנית סדורה עם כספים קבועים".
עו"ד דניאל פסרמן ממשרד גורניצקי לא הצטרף לדעתו של עו"ד אלישע והבהיר: "אכן יש תוכנית, אבל החשיבה היא רק על גבייה, והיא אנטי-תכנונית ואגרסיבית. זו לא מדיניות. אין לרשות גוף מחקרי כמו לבנק ישראל, למשל. אם אנחנו רוצים שהספינה תפליג, צריך לחשוב לאן רוצים להגיע ולחשוב על החקיקה, ואיך מערכת המס בישראל תיראה - ולא לחשוב רק על גבייה".
בפאנל שהתקיים במשרדי דן אנד ברדסטריט, השתתפו בנוסף עו"ד אלדר בן-רובי ממשרד מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל ושות'; עו"ד גלעד ברון; עו"ד זיו שרון; עו"ד ירון מהולל, ממשרד איתן, מהולל & שדות; עו"ד ליאור נוימן ממשרד ש. הורוביץ; פרופ' דן ביין; עו"ד אפרת רוסינסקי ממשרד מאיר מזרחי; עו"ד משה מזרחי ממשרד משה מזרחי-נח קריגל; רו"ח קובי שטיינמץ מפירמת שטיינמץ-עמינח; ועו"ד שירי מלכה.
רשות המסים: "מקדמים מהלכים"
מרשות המסים נמסר בתגובה: "הנהלת רשות המסים מקדמת באופן מתמיד מהלכים התורמים להשקעות וקידום הצמיחה במשק, בין אם בשינויי חקיקה ובין אם בהנחיות ובהחלטות מיסוי.
"כל מהלכי החקיקה המקודמים על-ידי הרשות נבחנים בשיתוף-פעולה עם הלשכות המקצועיות ובאישור הדרג הבכיר של משרד האוצר, כאשר החקיקה בעניין חברות הארנק מהווה דוגמה לכך.
"לרשות המסים כגוף הנמצא גם בשטח ומתמודד עם יישום חקיקת המס יש את היכולת להמליץ על שינויי החקיקה הדרושים לצורך סגירת פרצות מס מחד ולמתן הקלות שיתרמו לצמיחת המשק מאידך.
"דיוני השומה ברשות המסים נערכים באופן מקצועי וענייני, מתוך שאיפה להגיע לתוצאה של תשלום מס אמת. אנו דוחים על הסף את הטענה כי נעשה שימוש באיום להליך פלילי בכדי לקדם הסכמים. פרסום מעצרים של חשודים נעשה על-ידי הרשות בהתאם לחוק ובהתבסס על פומביות הליכים משפטיים".
רשת המס מתרחבת: "חילופי המידע עם ארה"ב ואירופה יביאו לארץ מיליארדים מכספים ששכבו בחו"ל והרשות לא ידעה עליהם"
במסגרת "פורום DUN'S 100 למיסוי" של דן אנד ברדסטריט שנערך שלשום, עסקו מומחי המס בבעיות נוספות בעולם המס, ובאחת הבעיות המעניינות יותר את הציבור הישראלי כיום: נטל המס במדינה, והתחושה הקולקטיבית כי הוא גבוה מדי. התוכניות של שר האוצר, משה כחלון, להפחית כעת את נטל המס על בסיס עודפי הגבייה שנויות במחלוקת - לא רק בינו לבין נגידת בנק ישראל,שסבורה כי אין להפחית מסים - אלה גם בין חברי הפאנל.
לדברי עו"ד אפרת רוסינסקי, "הנטל בישראל אכן גבוה, והיציבות במערכת המס הכי חסרה בישראל. משנה לשנה ומחקיקה לחקיקה משפיעים השינויים על האזרחים הפשוטים שלא יכולים לתכנן. השינויים הדרסטיים פוגעים בשוק. מה יהיה בעוד שנתיים, כשלא יהיו עודפי גביית מס בעקבות מבצע כזה או אחר? מאיפה יממנו את הפחתות המיסוי?".
אולם, עו"ד ירון מהולל, ציין בתגובה כי ספק אם לא יהיה מקור חדש לגביית מסים חריגה, דוגמת גביית המס בחברות הארנק. "כל שנה-שנתיים-שלוש נולד מקור אחר לגבייה חריגה. בהתחלה זה היה גילוי מרצון, בהמשך זה יהיה חילופי המידע עם ארה"ב במסגרת ה'פטק"א' ועם אירופה במסגרת ה-'CRS' (הסכמי חילופי המידע עם רשויות המס בארה"ב ובאירופה) שיביאו מיליארדים מכספים ששכבו בחו"ל, ורשות המסים לא ידעה עליהם.
"המבצע הנוכחי של הדיביבנד ועסקת מובילאיי היו גדולות והכניסו הרבה מאוד כסף השנה לקופת המדינה, אבל יש להניח שיהיו עסקאות נוספות בעתיד, ויש מקורות נוספים. החקיקה בתחום חברות הארנק, ובמיוחד בהפעלת סעיף 77 לפקודת מס הכנסה, יכולה להיות מקור לגבייה עצומה של עשרות או מאות מיליארדים שלא חולקו ומצויים בחברות 20 שנה אחורה".
חברת ארנק
חברה ללא פעילות כלכלית המוקמת על-ידי שכיר/עוסק כדי להפחית את נטל המס על הכנסתו. החברה מספקת את אותו שירות שהיה בעליה מספק לו היה שכיר ועוסק, אך כחברה נהנית משיעור מס נמוך יותר על רווחיה
מה לעשות עם עודפי הגבייה? הפחתת שיעורי המס על יחידים, עידוד ההיי-טק וטיפול בשוק ההון
מומחי המס שהשתתפו ב"פורום DUN'S 100 למיסוי" של דן אנד ברדסטריט שנערך שלשום, נתנו גם עצות לשר האוצר, משה כחלון, בנוגע לשאלה מה צריכים לעשות עם עודפי גביית המס שיש לו כיום.
רו"ח יגאל רופא אמר כי לדעתו שיעור מס החברות בארץ הוא לא גבוה, במיוחד אם לוקחים בחשבון את כל ההטבות שניתנו במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, שמפחיתות את שיעור המס ל-24%, 16% ו-6%. לכן, צריך לטפל במס על היחידים, ששם שיעורי המס הם גבוהים ומגיעים היום לשיעור של 50%, שהוא גבוה. עוד הייתי בוחן אפשרות להשתמש בעודף הגבייה כדי לטפל בשוק ההון, כי אני לא חושב שיש כזה שוק היום - אין מסחר בבורסה".
עו"ד בן רובי התייחס גם הוא לכך שצריך להשקיע בהיי-טק, בשוק ההון ובעידוד המשק. "מדי שבוע יש משקיעים שונים שלא יכולים להשקיע פה. הזחיחות והשנינות ברשות המסים ובקרב מקבלי החלטות אחרים, כאילו הכסף שופע ולכן אפשר לדחוק החוצה את המשקיעים - עשויות להיות בכייה לדורות".
בהקשר זה ציין עו"ד איל שנהב כי המצב בארץ טוב, אך קרא להמשיך לעודד את תעשיית ההיי-טק. "אל תשכחו שהמצב שלנו מצוין. לטעמי, אנו מלקים את עצמנו יותר מדי - אנחנו במקום 11 מתוך 30 במדד של ה-oecd. אנחנו 'סטארט-אפ ניישן', והקטר פה זה ההיי-טק. תעשיית ההיי-טק נוגעת בכל תחום ולא מעודדת רק את אנשי ההיי-טק, אלא את כל המשק. לכן מערכת המס צריכה להירתם לעודד את מערכת ההיי-טק. בתוך ההיי-טק יש גם את המוסדיים הישראלים שרוצים להשקיע בהיי-טק, אך מערכת המס חוסמת את זה - רשות המסים צריכה לפתוח את החסם".
עם זאת, לדברי שנהב, בסופו של דבר המקום המשמעותי ביותר שצריך לשים עליו את הדגש הוא האזרח הפרטי ממעמד הביניים, הקורס תחת נטל המס. "איפה מערכת המס לוקה? הבעיה היום היא במעמד הביניים, שכירים שמרוויחים בין 15-20 אלף שקל, אבל משלמים המון מס, שמגיע עד 50%, ועם ביטוח לאומי זה מגיע למס של 60%. אומרים תמיד שהמס השולי בישראל הוא 50% לעומת ארה"ב שבה זה 40%, אבל בארה"ב מגיעים למדרגה הזו רק אחרי 270 אלף דולר. מדרגות המס מעוותות פה לגמרי, ולכן תיקון עיוותים יהיה שימוש מצוין לכספים שנגבו בעודף.
עו"ד יובל נבות, שותף מחלקת מיסוי במשרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות', אמר: "רשות המסים עשתה מהלכים דרמטיים בשנה האחרונה לטובת תעשיית ההיי-טק, ובכללם: הקלה נרחבת באפשרות לבצע מיזוגים או פיצולים ושינויי מבנה אחרים בפטור ממס הכנסה, הנחיות מקלות בדבר מיסוי הוני של יזמים הכפופים למנגנוני שימור בידי משקיעים או רוכשי החברה שלהם - שהסירו עננה כבדה שרבצה בשנים האחרונות על תעשיית ההיי-טק, ומעל וחשוב מכל - חקיקת משטר מיסוי מיטיב של 6 עד 12 אחוז לחברות בעלות קניין רוחני בישראל.
"אין ספק כי מדובר בשינוי אקלים רגולטורי דרמטי בשנה האחרונה. זהו משטר מס אטרקטיבי מאו,ד וחברות בינלאומיות רבות הביעו בו התעניינות ואף נוקטות צעדים מעשיים להעביר פעילות לישראל. יחד עם זאת, קיימת מדיניות חדשה יחסית, נוקשה מאוד, ושאין לה בסיס חוקי לטעמי, ואף אין לה אח ורע בעולם, של שלילת פטור ממשקעים תושבי חוץ המעסיקים בישראל משרד או סקאוטרים לאיתור השקעות בחברות היי-טק. הפטור ממס ניתן לקרנות הון סיכון סטנדרטיות, אך משום מה הוחלט לא לתת פטור לקרנות פרטיות של חברות רב-לאומיות, קרנות של מדינות או גופים ממשלתיים או של יחידים או משפחות עתירות ממון.
"יש אצלנו במשרד מאות מיליוני דולרים כספי משקיעים 'על המדף' שלא זורמים לישראל רק בגלל מדיניות זו והיעדר תיאבון להיכנס לדיונים עם רשות המסים. אם ייצא משהו אחד מהפורום הזה, זו קריאה נרגשת להסיר חסם זה. לשם השוואה - בארה"ב קיים פטור מוחלט וגורף למשקיעי חוץ, וכך גם ברוב המדינות המערביות".