גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכון התקנים: רמאות מתמשכת ומכוונת על חשבון הצרכנים

זו הכותרת האמיתית לפרק הדוח מבקר המדינה על מכון התקנים - רק שהמבקר לא העז ללכת עד הסוף והסתפק בסיפור ובצמד המילים "העמסת יתר" או "העמסה מיוחדת" ■ פרשנות

1. השיטה

רמאות מתמשכת ומכוונת של הנהלת מכון התקנים בחסות ראשי האוצר והכלכלה ובמימון ועל חשבון הצרכנים - זו הכותרת האמיתית לפרק הדוח מבקר המדינה על מכון התקנים, רק שהמבקר לא העז ללכת עד הסוף והסתפק בסיפור ובצמד המילים "העמסת יתר" או "העמסה מיוחדת".

ככה זה עובד: המכון מגיש הצגה מטעה של עלויות התקינה (הממומנות על-ידי משרדי הכלכלה והאוצר), ראשי ופקידי המשרדים האלה לא בודקים, לא מפקחים על ההוצאות, חותמים "בלנקו" - וכך מעמיס המכון הוצאות ההנהלה על התקינה והציבור מממן. שווי "ההצגה המטעה": 3.5 מיליון שקל בשנה, 25 מיליון שקל במצטבר מאז 2011.

התירוץ של המכון: ההסכם הוא שאנחנו ספק ולכן אנחנו קובעים את המחיר, עובדה שהמשרדים מאשרים אותו. בפועל: זו הבטלנות הביורוקרטית, היהירות הכספית ויחסי "שמור לי ואשמור לך", שמאפשרים הכנסת נתונים שקריים, העמסתם על עלויות התקורה ואישורם.

זה לא פלילי? זו לא קבלת כספים בתחבולה? לא, חושב המבקר. למה? כי משרדי האוצר והכלכלה, הרגולטורים, אף פעם לא נגעו בזה. ואם זה לא פלילי - זה לא אומר שהמכון חייב להחזיר את הכסף שלקח בעורמה?

2. המריחה הגדולה

ישראל תאמץ תקנים בינלאומיים לטובת הצרכן, התחרות, הפחתת הביורוקרטיה והוזלת יוקר המחיה - זה מה שדחפו לנו שרי האוצר, הכלכלה וראש הממשלה כשהעבירו ב-2012 את תיקון 10 לחוק, בעקבות המחאה החברתית ודוח טרכטנברג שקבע כי לחסמי האסדרה בתחום התקינה יש השפעה ניכרת על יוקר המחיה.

מאז מורחים זמן. מכון התקנים מורח, אלה ששולטים בו למען האינטרסים שלהם מורחים, גם הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, יעקב וכטל (שקודם היה סמנכ"ל מכון התקנים) מתמהמה, כמוהו שרי הממשלה האדישים.

באוקטובר 2016 נמצאו ברשימה 102 תקנים לדיון - 92 מתוכם שכבו במגירות יותר מ-19 חודשים, והיו כאלה ש"דנים בהם" 5 שנים, וזה טרם הסתיים. לא, לא בטעות ולא בגלל רצינות הדיונים. אולי כי זה טוב לבעלי אינטרסים.

3. ניגודי אינטרסים

כך מתמצת המבקר המאופק (הרבה יותר ממה שצריך) את הממצאים הקשים: "בכמה מקרים סירבו ועדות תקינה לאמץ תקן בינלאומי, בניגוד למדיניות הממשלה, ובכמה מקרים התעורר החשש כי הסירוב נבע מהרכבן של ועדות התקינה, כגון הטיה לטובת אחד מבעלי האינטרסים בוועדה". ובמילים פחות יפות: אינטרסים זרים וכבדים פועלים בתוך המכון ומשתמשים לרעה בכוחו - נגד הצרכנים והמדינה.

הדוח הנוכחי הוא השני ברצף. הוא מתייחס לתקופתו של אורי דורי, איש עסקי הבנייה, מזה כשנה וחצי יו"ר המכון, שנבחר לתפקיד בעיקר על-ידי התעשיינים, הקבלנים, וההסתדרות. בדירקטוריון יושבים כל האינטרסים כולם - בתקווה שיאזנו זה את זה. מה שקרה בפועל זו מעין הסדרה פנימית, פעם נחליט על האינטרס שלי ופעם על שלך.

ומי שותק? משרד הכלכלה, גם בראשות השר אלי כהן, מ"כולנו". זה שבא לכנסת רק כדי לעשות רפורמות צרכניות - אבל שקע במניפולציות של עובדי המכון, בעלי העניין, וההסתדרות שיקרה לליבו של ראש מפלגתו שר האוצר, משה כחלון.

4. הצרכנים לא מעניינים אף אחד

על-פי החוק, הוועד המנהל של המכון ממנה את ועדות התקינה, כשבכל ועדה צריך לשבת נציג ציבור שהוא מינוי ארגון צרכנים. בפועל - זה לא באמת קורה. או שלא ממנים, או שנציגי הצרכנים פשוט לא מגיעים לדיונים.

5. סכנה לעמידות המבנים?

בעוד שהמדינה מדברת על חיזוק מבנים מרעידת אדמה, מסתבר כי בהוראות מכון התקנים זה די להפך. קיים תקן בינלאומי קפדן לפיקוח על הבדיקות לאיכות הבטון, אבל בישראל מסרבים לאמץ אותו. הרעיון הוא שככל שהבדיקות יהיו יותר קפדניות - כך איכות הבטון תהיה יותר גדולה, ובמקביל לה איכות הבנייה.

אבל בארץ מתקיים הליך יוצא דופן, רחמני ומתחשב. אמנם מבצעים בדיקות איכות בטון, אבל למי שנמצאו אצלו ליקויים - נותנים הזדמנות שנייה. המבקר מצא כי "נספח תנאים מיוחדים לבטון מובא", שעליו המליצה ועדה מקצועית (מעניין מי עמד בראשה ומי היו חבריה), "מגלם הקלה של 10% בקירוב, יחסית לתקן הבינלאומי". המבקר קורא לזה "הקלה" - ואילו אנחנו היינו אומרים החלשה באיכות וסכנה למבנים.

בשנים 2012-2016 נכשלו 10% ממפעלי הבטון בבדיקה הראשונה. "כלומר, יותר מ-5.49% מכל ייצור הבטון שלהם ברבעון לא עמד בדרישות התקן", לדברי הביקורת. ויש גם עוד ישראבלוף צמוד: הנספח הזה "מאפשר למפעלים שלא להחשיב את הכישלון בבדיקות ההתאמה לתקן, ולבטל את ממצא הכישלון בבדיקות באמצעות השינוי הלאומי המאפשר בדיקה חוזרת של חוזק בטון שהתקשה במבנה".

למה עושים את זה? כי השינוי הזה חוסך ל-200 מפעלי הבטון לפחות 16 מיליון שקל בשנה. עם זאת, למצער: "השינוי משפיע לרעה על איכות הבטון, דבר העלול להחליש את עמידותם של מבנים ברעידות אדמה".

וכולם שותקים. זו הבטלנות הביורוקרטית, היהירות הכספית, יחסי 'שמור לי ואשמור לך', שמאפשרים הכנסת נתונים שקריים, העמסתם על עלויות התקורה ואישורם. זה לא פלילי? זו לא קבלת כספים בתחבולה? לא, חושב המבקר. למה? כי הרגולטורים אף פעם לא נגעו בזה. 

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות