מניות / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
נפלתי קורבן למעשה נוכלות ומרמה שביצע הבעלים לשעבר של בית ההשקעות "אפולו", אילן מורגן, וחויבתי לשלם מעל 2 מיליון שקל פיצוי למשקיעים שנפגעו מהתרמית. כך טוען נתן מלמד, דירקטור לשעבר בבית ההשקעות "אפולו". זאת, במסגרת ערעור שהגיש לבית-המשפט העליון על החלטת בית-המשפט המחוזי בת"א, לחייבו בתשלומי פיצויים גבוהים לכ-40 משקיעים של בית ההשקעות.
בפסיקתו קבע בית המשפט המחוזי בת"א כי למלמד יש אחריות אישית למעשי הנוכלות שהתרחשו בבית ההשקעות (רכישת מניות פיקטיביות) על-ידי מורגן. זאת, מעצם היותו דירקטור בחברה וכמי שהחזיק את מניות החברה בנאמנות.
הבעלים של "אפולו" מורגן - שקיבל את הכינוי "האיש בעל ששת הפרצופים" מאחר שהציג את עצמו בפני משקיעים בשש זהויות שונות - נשלח ב-2015 למאסר ממושך של 67 וחצי חודשים. זאת, לאחר שהורשע, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות תרמית בניירות-ערך, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובמרמה והפרת אמונים.
האיש בעל ששת הפרצופים
הבעלים של "אפולו", מורגן, הורשע כי הניע את מנהל התיקים של בית ההשקעות שבבעלותו, דוד מלמד (בינו לבין נתן מלמד, המערער, אין קשר משפחתי), לרכוש לתיקי הלקוחות ניירות-ערך של חברות קנדיות חסרות פעילות. זאת, לפי הנטען, כאשר מורגן מסתיר מהם כי הוא בעל-שליטה באותן חברות זרות וכן נושא משרה בכיר בהן. לפי הנטען, מורגן הציג ללקוחות של "אפולו" ולמנהל התיקים בבית ההשקעות מסמכים כוזבים והסתיר מהם את זיקתו לחברות הזרות הקנדיות.
בפועל, נקבע, כי מורגן הוא שמכר את מניות החברות הקנדיות ללקוחות של "אפולו", הן ישירות, באמצעות חברה שבבעלותו, והן באמצעות ברוקר גרמני. בכך, גרם מורגן ללקוחות הפסדים כספיים ניכרים של כ-1.5 מיליון אירו, שאותם שלשל לכיסו.
מורגן זכה בפרשה לכינוי: "האיש בעל ששת הפרצופים". זאת, מאחר שהוא הציג את עצמו למשקיעים ב"אפולו" בחמישה שמות נוספים, בנוסף לשמו האמיתי: "מיקא ארבל", "אלן מורג", "אילן ארבל", "אילן מיקא" ו"מורגן לומברד".
"לא ידעתי על מעשי הנוכלות"
המערער, נתן מלמד, ששימש כדירקטור בבית ההשקעות "אפולו" ואף החזיק בנאמנות במניותיו של מורגן בבית ההשקעות.
זמן קצר לאחר הרשעתו של מורגן, הגישו כ-40 לקוחות של בית ההשקעות, שכספיהם הושקעו בתיקי השקעות שונים, תביעה נגד נתן מלמד ונגד גורמים נוספים בגין ההפסדים שצברו בתיקי ההשקעות שלהם. בין הנתבעים היה גם דוד מלמד, יועץ ההשקעות שהשקיע את כספי התובעים בתיקי ההשקעות השונים.
ביולי השנה קיבלה שופטת ביהמ"ש המחוזי בת"א, דניה קרת-מאיר, באופן חלקי את תביעתם של המשקיעים, וחייבה את נתן מלמד ואת דוד מלמד, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך של כ-2 מיליון שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, וכן שכר-טרחת עורך-דין בסך 250 אלף שקל.
באמצעות עו"ד רמי פרגן ממשרד עוה"ד פרגן-פלס, הגיש נתן מלמד ערעור על החלוטה זו. במסגרת הערעור הוא טוען, בין היתר, כי לא ידע על מעשי הנוכלות של מורגן, וכי הוא עצמו נפל קורבן למעשיו, וכי חיובו - יחד עם יועץ ההשקעות דוד מלמד - בפיצוי המשקיעים, נקבע בלי שהוכח נזק למשקיעים, ובלי שביהמ"ש מבחין בין תובע אחד למשנהו.
בנוסף נטען בערעורו של נתן מלמד, כי "מדובר בתיק השקעות שהרכבו וסכום רכישת המניות שונה מתובע למשנהו" - ולכן לא ניתן לקבוע פיצוי גלובלי לכל המשקיעים, כפי שנקבע על-ידי ביהמ"ש המחוזי בת"א.
עוד נטען בערעור, שאי-אפשר שלא לעשות הבחנה בין שני הדירקטורים, שחויבו בתשלום הפיצויים - נתן מלמד ודוד מלמד. "מעשה הנוכלות והמרמה - רכישת המניות הפיקטיביות - נעשתה על-ידי דוד מלמד, הוא יועץ ההשקעות, בהנחייתו של מורגן", טוען נתן מלמד בערעורו, "זאת, בלי שדוד מלמד ביצע כל בדיקה בדבר טיב המניות, כאשר נתן מלמד לא ידע ולא יכול היה לדעת על רכישת המניות, במועד רכישתן; וכשגילה על רכישת המניות, דוד מלמד הוא שהרגיע את נתן מלמד ואמר לו, כי מדובר במניות כשרות לחלוטין. בכך התרשל דוד, ואין להטיל אחריות על נתן בגין התרשלותו של דוד".
עוד טוען מלמד, כי בניגוד לקביעת ביהמ"ש המחוזי, לפיה קיים פסול בהתנהלותו, הרי שרשות ני"ע - שתפקידה לקבוע אמות-מידה של התנהלות ראויה בבית השקעות ושבפניה הונחו כל העובדות - לא מצאה כל פסול בהתנהלותו.