עפרה שטראוס / צילום: סיון פרג'
הרפורמה לסימון מזון מזיק של משרד הבריאות עוד לא עברה את אישור ועדת הבריאות בכנסת, אך היא כבר נותנת את אותותיה לאורכה ולרוחבה של תעשיית המזון הישראלית. שטראוס מצטרפת גם היא לשטף של חברות המזון המכריזות על מעבר לתזונה בריאה יותר, ומכריזה על אסטרטגיית תזונה חדשה שמטרתה להפחית מלח, סוכר ושמן ממוצריה - כך חושפת החברה בדוח הקיימות השנתי שלה לשנת 2017. פרופ' אייל שמעוני, הטכנולוג הראשי של קבוצת שטראוס, שפיתח את אסטרטגיית התזונה של החברה מתייחס לשינוי שחל בעקבות עצם העיסוק בשינוי ברגולציה של מזון בריא יותר, "השיח 'יצא מהארון'".
לדברי פרופ' שמעוני עד השנים האחרונות, חברות המזון נהגו להימנע מלדווח על שינויים שהן עושות במתכוני מוצרים, כיוון ששינוי במתכון נתפס כפגיעה במוצר. מוצרים שנעשו בהם הפחתות מלח הבריחו את הצרכנים, ויצרו תחושה של הטעיה פסיכולוגית שהמוצר יהפוך לפחות אטרקטיבי. "מאז שנושא הבריאות הפך למרכזי בשיח זה הפך להיות פשוט יותר" הוא אומר, "פעם צרכנים היו אומרים פחות מלח, פחות סוכר, זה בטח פחות טעים", אומר שמעוני.
ואכן, באפריל 2016 הוקמה ועדת האסדרה לתזונה בריאה שפרסמה את המלצותיה כחצי שנה לאחר מכן. הרפורמה, שאמורה לחייב את יצרני המזון בסימון שלילי בצבע אדום על גבי מוצרי מזון שיכילו כמויות גדולות של סוכר, נתרן או שומן רווי, הייתה אמורה להיכנס לתוקף כבר בתחילת 2018. היום, שנה מאז פורסמו ההמלצות, במשרד הבריאות טרם הצליחו להגיע לתקנות שיהיו מוסכמות על שאר משרדי הממשלה, אולם העלאת הנושא לשיח הציבורי, הגברת המודעות, ולא פחות מכך החרב שהונפה מעל ראשן של החברות בדמות האיום במדבקה אדומה, עשו את שלהן.
לא מעט מוצרים של החברה עברו רפורמולציה (שינוי הרכב) בכדי לעבור חלק יותר את העין הבוחנת של הרגולטור במסגרת סימון המזון. בין האחרונות שבהן ניתן למנות הפחת של 44% סוכר מוסף במשקאות אקטיביה ביוני האחרון, או הפחתה של 56% מהסוכר בגמדים. גם במוצרים המלוחים מנסות החברות להפחית. מוצר נוסף של החברה עבר הפחתה מסיבית, תפוצ'יפס טבעי, הכיל בשנת 2013 550 מ"ג נתרן ל-100 גרם, ואילו והיום עומד על 519 מ"ג נתרן, והיד עוד נטויה.
אחת הקטגוריות המובהקות בהן הופחת כמות הסוכר במוצר היא השוקו. עד לאחרונה המוצרים שהיה ניתן למצוא על המדפים בסופר היו משמעותית מתוקים יותר, וכיום מרבית השחקניות, ובראשן מובילות השוק שטראוס ותנובה הפחיתו משמעותית את כמויות הסוכר. אם בעבר היו בשוקו של החברה 1.9 כפיות סוכר מוסף לכוס, היום ה'נזק' הצטמצם ל-0.7 כפית סוכר מוסף לכוס.
ואולם, לדברי שמעוני, לא תמיד הרגולציה משיגה בקצב את מה שקורה בשוק, "לפעמים יש דברים שהרגולטור לא רואה, או לא מסמן כחשובים. לפעמים הוא מגיב לאט מדי למדף".
- איך הורדת הסוכר משפיעה על כמות הצריכה?
"במקומות מסויימים זה העלה את הצריכה, ובמקומות אחרים פחות. ההורדה בהדרגה היא חיונית, כי אחרת הצרכנים לא מסוגלים להתרגל לפחות מתוק או פחות מלוח. במקומות שבהם עשינו מהלכים הדרגתיים, ההיענות היא מפתיעה. למשל המלח בסלטים הופחת בצורה דרמטית בשנים האחרונות, בלי שמישהו סיפר את זה לצרכן. בעולם החומוס והסלטים המצוננים עשינו הפחתות ושינויים, ובמקביל חזרנו להוביל את השוק, מה שמוכיח שזה לא חייב לפגוע בשוק".
- הפיכת המוצרים לבריאים יותר בהכרח גורמת להעלאת מחירים, כפי שאסם עשתה במהלך שלה?
"באופן כללי, שינוי של מוצרים עולה כסף - עצם השינוי, האריזות, לעיתים הרכיבים יקרים יותר - אבל זה לא אתי לטעון 'עשיתי עבורך מוצר מיוחד, אז תשלם 50% יותר'. זה גם לא נכון עניינית, וגם לא נתפס טוב ציבורית".
- אתם מכריזים על אסטרטגיה של תזונה בריאה יותר - איפה עוד תוכלו לחתוך בסוכר ובמלח?
תזונה בריאה יותר זה לא רק להוריד בהרכב המוצר. אנחנו עדיין צריכים לטפל בסוגיית גודל המנה. בשוקולד אתה לפעמים מתכוון לאכול שורה, וגומר את כל החפיסה. עם מנה מוגדרת קל יותר לשמור על איזון בריאותי. העברת האינפורמציה צריכה להיות ברורה יותר, שכן היום צרכנים עדיין אומרים שהם לא מבינים את האינפורמציה, לא מצליחים לקרוא אותה, אז כנראה שצריך להשים להם.