חיפה והקריות. "עוד 20 שנה יגיעו לאיזון" / צילום: ערן גילווארג
במשרדי הממשלה, בציבור ואפילו בתחזית מזג האוויר, נהוג לדבר במונחים של "חיפה והצפון". אבל בטווח הארוך, ספק אם חיפה תהיה באמת בירת המטרופולין. הקריות קוראות תגר על מעמדה, וברשויות התכנון רואים בכלל מטרופולין עם שני גלעינים.
בשנים האחרונות, הקריות, נשר וטירת הכרמל גדלו מאוד מבחינת שטחן והיקפי הבנייה בהן, והיום יש פחות או יותר מרחב אחד בנוי. אי-אפשר לדעת באמת איפה העיר חיפה מתחילה ונגמרת; המע"ר (מרכז עסקים ראשי) של חיפה, שבעבר היה מרוכז באזור הנמל, הלך והתארך והיום הוא מתפרש מטירת הכרמל בדרום ועד קריית ביאליק בצפון ונשר במזרח. החלוקה לפיה יהודים אמידים ומשכילים גרים למעלה וכל "האחרים", למטה, נעלמת גם היא בשנים האחרונות מאליה.
ליאת פלד, מתכננת מחוז חיפה במנהל התכנון, מדגישה שגבולות המטרופולין משתרעים הרבה יותר רחוק מגבולותיהן של חיפה והקריות: "עלינו להסתכל על המרחב הכללי הזה יחד כמטרופולין רב מוקדי, לא רק חיפה והקריות, אלא גם כרמיאל ונצרת.
"מבחינת אוכלוסיה, חיפה והקריות הן בסה"כ 30% מהשטח הצפוני של מדינת ישראל. עם מדיניות פיזור האוכלוסין של תמ"א 35 (תוכנית המתאר הארצית), יש לתת את הדעת על המטרופולין כולה. הערים חיפה והקריות, שאני מאגדת אותן כגלעין אחד, דו-מוקדי, מזינות אחת את השנייה בהקשרים של תעסוקות ועוד, אבל, אנחנו (חיפה והקריות) קשורים גם למוקדים אחרים, במערכות של תחבורה ציבורית, השכלה".
- איך את מבחינה בין הגלעין (חיפה והקריות) לבין המוקדים האחרים?
"הצפיפות, היקף יחידות הדיור, הקיבולת ואופי המגורים. האופי בחיפה ובקריות הוא עירוני, בצפיפות הרבה יותר גבוהה מזו של שאר היישובים בצפון. עכו ונהריה, עם כל ההגדלה שתהיה, לא יהיו בהיקף של אזור חיפה והקריות".
- יש צפי שגוש הקריות יתחרו בחיפה?
"אם יהיה איחוד של כל הקריות לכדי מנה מוניציפלית אחת, אז עוד 20 שנים יגיעו לאיזון בין גוש הקריות לגוש חיפה. אנחנו קידמנו עכשיו במקביל הרבה מאוד תוכניות מתאר לישובים. גם לקריית ביאליק, לקריית ים, לקריית אתא. הכול רץ במקביל לתוכניות המתאר של חיפה, טירת הכרמל ונשר. תוכנית המתאר המחוזית של חיפה דיברה בהתחלה, כשהופקדה, על תפיסה דו-מוקדית, אך זה נעלם מהתוכנית שאושרה, כי יש הבנה שהם צריכים להתנהל כישות אחת. אנחנו הסתכלנו על גוש הקריות כמרחב אחד ובחנו מה היחס שלו לחיפה. האם אנחנו מתחרים בעיר חיפה, או שיש מערכת יחסי גומלין שמייצרת win win, עוגן מרחבי בכל הצפון".
- מאחר שיש תביעה מכל אחת מהרשויות להיות כלכלית ואוטונומית, איך מייצרים את הסימביוזה?
"יש פה באמת דיסוננס וזה עולה בוועדות הגיאוגרפיות שהוקמו על ידי משרד הפנים. כל אחד רוצה לייצר סל הכנסות של רשות מאוזנת כלכלית. זה ברור ומובן מאליו. עם זאת, אם מסתכלים על קידום האוכלוסיה, השיח יהיה כגוש שמאפשר לייצר מערכת תחבורתית טובה, ביקוש לתעסוקה, ביקוש לתחבורה ציבורית, השכלה גבוהה ובתי חולים. אני מדברת על שיתופי פעולה".
- איזה סוג של שיתופי פעולה יהיו בין הרשויות השונות?
"למשל, רכבת קלה חיפה-נצרת. שזה אינטרס של קריית אתא, של חיפה עצמה וכמובן של נצרת, לקשר את תושבי הצפון עם גלעין המטרופולין. הקו הזה עובר בתוך קריית אתא, שרוצה למקסם את מספר התחנות בתוך העיר. הקו מגיע ללב המפרץ ולתוך חיפה עצמה. ברור שלמשתמש שבא מקצה המטרופולין לא משנה אם הוא מגיע לקריית אתא או חיפה. הוא עובד במרכז המטרופוליני. או למשל עניין המרלוגים (מרכזי הפצה לוגיסטים) של נמל חיפה, זה משנה אם זה יוקם בחצרות של קריית אתא, או בסמיכות לביה"ס הטכני? או פארק הקישון יהיה של קריית אתא או של חיפה? הצרכים הם של כל התושבים במרחב".
שער הכניסה למטרופולין הקריות
יעקב פרץ מכהן כראש העיר של קריית אתא מאז שנת 1996. שטחה של קריית אתא הוא כ-16 אלף דונם והיא שווה בשטחה לשטחן של כל יתר הקריות. מתגוררים בה כ-60 אלף איש. על פי המדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס, העיר מדורגת 6 מתוך 10.
תוכנית המתאר המחוזית תמ"מ 6, קראה לקריית אתא "מרכז מטרופוליני משני". אתם משתמשים במושג של "שער למטרופולין הצפוני", מה זה אומר בפועל?
"התמ"מ הגדירה שני גלעינים גדולים וחזקים: גלעין הקריות וגלעין חיפה, עד מורדות טירת הכרמל. בתווך יש לנו את אזור התעשייה הגדול ביותר במדינת ישראל, שהיסטורית הוא היה החזק ביותר משום שיש בו מפעלים שהיו חיוניים לכלכלת המדינה: בתי זיקוק, חיפה כימיקלים, כולל נמל וגם שדה תעופה. קריית אתא יושבת בלבו של החלק הצפוני-מזרחי והיא גם השער לכל באי המטרופולין. תושבי יישובי משגב, נצרת וטמרה, כולם נכנסים דרך קריית אתא.
"קריית אתא היא העיר הגדולה ביותר מבין הקריות, ועתידה לגדול עוד יותר כשתוקם שכונת 'מלכת הקריות'. זו תהיה עיר בת 200 אלף תושבים, עם 2 מיליון מ"ר שטחים לתעסוקה ובית חולים, אוניברסיטה ומרכז ספורט, שיתנו מענה לכל הציר הצפוני.
"אם מסתכלים בתצ"א, רואים שני גלעינים ברורים מאוד. בין שני הגלעינים יש אזור תעשייה חזק שקשרו אותו עם ציר ההסתדרות, שהיה בזמנו רק ציר תעסוקתי ונהפך לאט לאט להיות ציר סיטונאי קמעונאי, בעל אופי מסחרי, כשלצדו קניונים שמטשטשים את הגבולות שבין שני הגלעינים האלה. האזור שבין צומת הצריף בקריות לאזור הצ'ק פוסט הוא הליבה, ואנחנו יושבים בתוכה, חלק מהמרקם הענק. האזור הזה יהיה האבן השואבת של כל המטרופולין הצפוני. גם כרמיאל וגם עכו וגם הישובים הצפוניים יבואו ויקבלו שירותים כאן. מדברים על מפעלים גדולים ולא על מסחר קמעונאי"
- אתה חוזה מצב שאנשים יעברו מחיפה לקריית אתא?
"זה קורה בפועל. ברור לחלוטין שגרעין הקריות, לפי כל התחזיות והפרוגרמות, יהיה גדול יותר מגלעין חיפה. בחיפה יגורו 330 אלף תושבים ובגרעין הקריות בין 400 אלף ל-500 אלף תושבים. זו לא תחרות. חיפה תמיד תהיה חזקה, אבל אנחנו רוצים להגיע לכך שרמת השירותים הניתנים תהיה כמו בחיפה".
חיפה: "הכול עובר דרכנו"
מהצד החיפאי הדברים כמובן נראים אחרת. זו כבר הקדנציה השלישית של יונה יהב בראשות העיר חיפה, ובכוונתו להתמודד גם בבחירות של 2018. הוא מאמין שהוא לא רק ראש העיר של חיפה, אלא של כל המטרופולין, ושמה שעשה עד כה זה רק הצעדים המקדימים, או ההכנה, שיחזירו עטרה ליושנה, יזניקו סוף סוף את העיר ויהפכו אותה לבירת הביוטק וה"ברצלונה" של ישראל.
תמ"א 35 חילקה את הארץ לארבעה מטרופולינים. תל-אביב מיתגה את עצמה כ"עיר ללא הפסקה", ואין מחלוקת שהיא מרכז העסקים והתרבות של ישראל, באר-שבע מתאמצת להפוך ל"בירת הסייבר" וירושלים היא עיר הקודש ובירת ישראל. איך אתה היית ממתג, או ממצב את חיפה?
"ברגע שהמדינה, באיחור של 70 שנה, יישמה את הרעיון של בן-גוריון והורידה את צה"ל לנגב וקבעה שבאר-שבע בירת הסייבר, היא הייתה צריכה לעשות צעדים משלימים לגבי הצפון ולגבי חיפה. אנחנו נמצאים בעיר שיש בה שלושה קמפוסים רפואיים מצטיינים, פקולטה לרפואה שהוציאה שני פרסי נובל, זו העיר היחידה שבה מחצית מהתושבים הם בוגרי אוניברסיטאות.
"באתי לממשלה ואמרתי, 'בואו תכריזו על חיפה כבירת הביוטק ועל הגליל כמרכז הביוטק החקלאי'. ברגע שנגיע למצוינות בסינרגיה הזו, אנחנו מובילים ויוצרים עולם חדש".
- ואיך זה קורה?
"צריך רק לתכנן. המדינה לא הסכימה לתת לי את הקוננססיות המיסוייות הנדרשות (יהב מתכוון להגדרה של אזור השקעה לאומי - ג.נ). לא היו מוכנים לתת לנו סטטוס של אזור פיתוח. אפילו אמרתי להם שיתנו לנו את זה רק לחמש שנים. אז עכשיו אנחנו משקיעים, מכסף שלנו, חצי מיליון שקל בפארק מדעי החיים. הבניין הראשון כבר הוקם ואוכלס ואנחנו בונים את הבניין השני, רק שזה הולך הרבה יותר לאט בגלל שאין קונססיה".
בזמנו הייתה שמועה שמשרד הפנים שוקל להכריז על מטרופולין חמישי שבירתה תשרת את אזור הצפון. דובר אז על עפולה או על כרמיאל כבירתה. אחד הטיעונים שהועלו אז היה שחיפה לא מצליחה למלא את ייעודה כמרכז אזורי. אני רוצה לשאול אותך לגבי ההווה. האם העיר חיפה מתפקדת כבירת המטרופולין?
"אם אתה לוקח את שוק העבודה למשל, עובדים פה 180 אלף איש, מהם 90 אלף מתגוררים בחיפה. זאת אומרת שמחצית משוק העבודה החיפאי נתפס על ידי המטרופולין. הנמל החדש, שיפתח את שעריו ב-2020, יהיה השער של כל התעשייה הצפונית לחו"ל, לייצוא. כל מערכת הכבישים והרכבות שבונים עכשיו עוברת דרך חיפה. זה אומר שהמדינה, ברשות שני שרים, גילו אותנו ועשו את זה. שר האוצר כחלון ושר התחבורה כ"ץ.
"מרכז התחבורה הכי גדול במדינה מוקם בצ'ק פוסט, המטרונית מוארכת לטירת הכרמל ונשר-יגור. כל האלמנטים האלה מחזירים עטרה ליושנה. קודם היו עוקפים אותנו, או לא ספרו אותנו, כמו שאומרים הצעירים, ועכשיו, הכול עובר דרכנו".
- אבל חיפה לא צומחת כמו המטרופולינים האחרים.
"אתה לא יכול להשוות עיר פריפריאלית למרכז הארץ. יש מקצועות שלמים שלא קיימים אצלנו. מלמדים אותם פה במוסדות ההשכלה הגבוהה אבל אי-אפשר לעבוד בהם ומי שמסיים אותם נאלץ לארוז וללכת. שאני אמנה לך אותם? פיננסים, בנקאות, יחסי ציבור, עיתונאות. למה זה לא צמח במהירות? כי לא הייתה תמיכת ממשלה. בלי תמיכת ממשלה שמסמנת אותך לצרכי התפתחות, זה לא קרה. אם המדינה הייתה עושה לנו גזירה שווה, כמו בבאר-שבע, אתה היית רואה פה היום את העיר הכי עשירה בארץ".
האם אתם לא חוששים שמרכזי התעסוקה והמסחר בפריפריה הקרובה של חיפה, כמו למשל ביוקנעם, בטירת הכרמל, בקיסריה, ביגור ובדלית אל כרמל, "יגנבו" את התעסוקה והמסחר מחיפה? בסופו של דבר הם מתחרים עם חיפה. "אין ספק שהמרכזים הפריפריאליים מתחרים בחיפה. תראה מה קורה מסביב לתל-אביב. ועם זאת, בשלב הראשון חווינו את התחרות ובשלב השני הייתה חזרה. זה קשור לאקוסיסטם. אנשים לא רוצים להיות בסתם מקום".
השבוע נודע שחברת התעופה הקפריסאית TUS תפסיק את פעילותה בשדה התעופה בגלל אי התאמתו לטיסות בינלאומיות. מה קורה עם שדה התעופה החיפאי?
"החברה הקפריסאית ביטלה את טיסותיה, אבל יש חברות אחרות שטסות לפה. יש החלטת ממשלה על נמל תעופה בינלאומי ברמת דוד, הסבה של נמל התעופה הצבאי לנמל תעופה אזרחי. אנחנו תומכים במגמה הזאת כחלק מהתפיסה המטרופולינית של חיפה. הגישה לחיפה מרמת דוד, היא בדיוק כמו מנתב"ג לתל-אביב. מה שהוחלט, זה להאריך את המסלול של שדה התעופה בחיפה ב-300 מטר, כך שניתן יהיה לעשות טיסות בינלאומיות קצרות".
ראש עיריית חיפה: "תפקידי בכוח הוא להביא לפה עבודה"
יונה יהב, ראש עיריית חיפה, מכהן בתפקידו מאז שנת 2003. הוא בן 73, עו"ד במקצועו, נשוי לפרופ' רבקה יהב ואב לשתי בנות ובן. את דרכו הפוליטית החל כחבר במפלגת העבודה, אולם בשנת 2006 הוא עבר למפלגת קדימה וב-2015 חבר למשה כחלון, בעצמו חיפאי, עם הקמת "כולנו".
בשונה ממה שקורה בערים הגדולות האחרות, חיפה לא גדלה. כמו כן, שיעור האוכלוסיה המבוגרת הוא השני בארץ בגודלו (אחרי בת ים) והצעירים בורחים. זה קרה בתקופת כהונתך, ואני מבקש לדעת איך זה קרה ולמה שזה ישתנה?
"מאז ומעולם עיר מטרופולינית יש לה כניסות ויציאות, ואני אומר את זה בכל חוג בית שבו מספרים לי את האגדות האורבניות האלה. הסיפור הוא ש-30% נשארים. כך היה גם כשאני הלכתי לפקולטה למשפטים, בשנות ה-70. ברור שיש אנשים שלומדים פה מקצועות שאין בהם עבודה ואז, עם תום הלימודים, הם עוברים. אדם הולך לגור לפי מקום עבודה ולא לפי היצע הדירות, ולכן תפקידי בכוח הוא להביא מקסימום עבודה. פארק מת"ם בכניסה הדרומית גדל פי 4, הבאנו לפה הרבה חברות רבגוניות. היום עובדים במת"ם 11 אלף איש, ורק 3,000 מהם לא גרים בעיר.
"אנחנו מפתחים את העיר בשלושה כיוונים, מע"ר לינארי: הכיוון הראשון הוא מרכז להשכלה גבוהה ולצורך זה הגינו את הרעיון של קמפוס הנמל. הצלחה ענקית. ההיי-טק, המכוון לביוטק. בתקופת כהונתי פארק מת"ם גדל מ-77 אלף מ"ר ל-300 אלף מ"ר והנקודה השלישית היא פיתוח התיירות כמשלח יד".
- למה אתם מתפזרים לצפון (צ'ק פוסט) ולדרום (מת"ם) במקום לחזק את המע"ר ההיסטורי, אזור רחוב העצמאות?
"אני קיבלתי עיר תחתית עם מיליון מטר ריקים. זו הייתה נקודת ההתחלה. כשרצתי לבחירות בפעם הראשונה היה שם רק דיסקוטק אחד שקראו לו 'החורבה'. כשהבנות שלי היו הולכות לדיסקוטק אני הייתי מתחבא באוטו, כי אתה יודע מה היה הולך שם. אמרתי שאני חייב להפוך את האזור הזה לאזור של הצעירים.
"נאמן לרעיון שחיפה צריכה להיות עיר אקדמית, חיברתי את שני הרעיונות והתחלתי לספר את זה בחוגי הבית. התגובה הייתה: 'הבנות שלנו יגורו ליד הזונות למטה?' כשנכנסתי לתפקיד, גיבשנו את הרעיון של מה הולך להיות שם, שכרתי את אולם הנוסעים של הנמל בשביל להציג את התוכנית, והזמנתי את כל אנשי העיר התחתית, כולל הימאים מרחוב העצמאות (רוכלים בסחורות מוברחות - ג.נ). אמרתי אז לאשתי, 'מרגע זה את והילדים לא נוסעים איתי, כי אני רוצה להגיד לימאים שאני מוריד אותם, והם בטח ישימו לי פצצה באוטו'. מה שקרה הוא שהחזון שלי התגשם. האוניברסיטאות הסכימו להיכנס לשם, העסקים התחדשו. אין שם אמנם עדיין טראפיק, אבל אנחנו עובדים להכניס לשם מגורים".
אני מרגיש שיש דיסוננס קטן. שתיתי קודם קפה ברחוב מסדה ובאתי לבית העירייה ברגל, מרחק של קילומטר. בהדר הכרמל, שהייתה פעם מרכז העיר, ויש בה אוצרות אדריכליים, יש הזנחה רבה: המבנים נטושים, חצי הרוסים, יש לכלוך בחצרות, העסקים קטנים ומיושנים. אתה 14 שנים בתפקיד, מה יגרום לשינוי?
"קודם כל, ב-14 השנים האלה עצרנו את המגמה של ריקון הדר והעיר התחתית. יישבנו 5,000 צעירים בגרעינים שעברו לגור פה. לגבי החזות החיצונית של המבנים אתה צודק במאה אחוז. העיר התחתית והדר, הם האזורים הוותיקים של העיר, וברגע שהם נעזבו לכרמל הם התדרדרו. מה שקורה זה שהבתים הם בבעלויות פרטיות. אנחנו מנסים היום, באמצעות חקיקה, לדרוש את השיפוץ שלהם. אנחנו במו"מ עם הממשלה להקים קרן שתשפץ את הבתים. כל אדם שנשפץ לו את ביתו, נרשום לו הערת אזהרה, וכשהוא
ימכור אותו אנחנו נגבה את מה שהשקענו. את התרגיל הזה עשיתי לפני 30 שנה כששיפצנו את המושבה הגרמנית. זה לא פשוט. צריך שיתוף פעולה של מי שגר שם. אני חושב שזה היה כדאי לבעלי הבתים כי יש לזה ערך נדל"ני".
- מה עם שימור? עדיין אין כאן תוכנית סטטוטורית של שימור, כמו בתל-אביב?
"יש פה רשימת שימור סדורה עוד לפני שהייתה בתל-אביב. יש ועדת שימור, יש תיעוד ותיאור. כבר יש מאסה קריטית שמציפה את הערכים האדריכליים".
- איזה מאמצים עושה חיפה כדי למנוע בריחת תרבות? איך חיפה תשמור על מרכזיות תרבותית?
"אנחנו האזור היחיד בארץ בלי פקקים, ואנחנו שומרים על המרכזיות באמצעות ההיצע. אצלנו, מה שלעולם לא יקום בפריפריה, יש את התיאטרון היוצר היחיד מתל-אביב צפונה, יש לנו תזמורת סימפונית, ג'אז, מוזיאונים. אצטדיון. את כל הדברים האלה הפריפריה לא יכולה להציע".
- תוכנית חזית הים הדרומית אושרה למתן תוקף השבוע, מה זה אומר?
"מדובר בכל השטח של מערב הנמל, פי 10 מנמל תל-אביב, בקנה מידה של ברצלונה, אלה סדרי הגודל. זה לא נבנה ביום אחד, אלא בשלושה שלבים. השלב המיידי הוא האזור של 'האנגר 15', מבנה של 10 דונם. השלב השני הוא כל החלק המזרחי, מול העיר התחתית (אזור תחנת הרכבת יד השמונה) שיצא לפועל בעוד כשלוש שנים. כל העיר התחתית תיפתח למים. השלב השלישי זה השטח של מול המושבה הגרמנית, שאמור להתבצע בתוך חמש שנים. זה לא הרבה זמן במונחים של עיר. 80 שנים העיר הייתה חסומה. כשזה יקרה, אתה לא תשאל מי הולך לגור שם, זה יהיה המקום הכי טוב לגור בו. הוא מישורי, הוא עיר אמיתית עם חללים אורבניים ויש לו שטחים פתוחים על המים".
"אני האזרח היחיד במדינה שניהל שלוש קטסטרופות"
בעשורים הראשונים למדינה התאמצו ראשי העיר לקשור אותה עם ההר, עם היער ועם הטבע, ואולם בשנים האחרונות מעיב נושא הזיהום הסביבתי על הדימוי הירוק. מחקרים שנעשו הוכיחו כי באזור המפרץ יש ריבוי יחסי של מקורות פליטה נייחים מהתעשייה, כמות גבוהה במיוחד של פליטות מזהמים אורגניים נדיפים, ועומס מצטבר של פליטות מזהמים בשל כמויות גדולות של חומרים מסוכנים מאוחסנים. בספטמבר 2015 החליטה ממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר ולהפחתת סיכונים סביבתיים לאזור מפרץ חיפה.
הפרופ' יוסף ג'בארין, מהטכניון, שחוקר את הנושא של חוסן עירוני, פרסם לאחרונה מחקר שחושף את זה שבעיר חיפה יש ריכוז גדול במיוחד של גורמים מסוכנים. בין היתר הוא דיבר על הקירבה הרבה לשבר הסורי אפריקאי, בתי הזיקוק, זיהום אוויר גבוה והסכנה משריפות, בגלל הקירבה לאזורים מיוערים. מה העיר חיפה עושה כדי להעצים את החוסן העירוני?
"מולך יושב האזרח היחיד במדינה שניהל שלוש קטסטרופות: מלחמת לבנון השנייה, השריפה בכרמל, והשריפה האחרונה. יש סכנות, אבל מי אמר שכולן יפרצו באותו זמן? גם בזכרון יעקב הייתה שריפה, אז נגיד שגם זיכרון היא מקום מסוכן?"
לפי השנתון הסטטיסטי אנחנו יודעים שמספר תושבי חיפה הערבים גדל והם מהווים כ-10% מתושבי העיר. רבים נוספים חיים כאן ולא נספרים ע"י הלמ"ס כי לא העתיקו את מגוריהם באופן רשמי. עוד 20 שנים חיפה תהיה עיר ערבית?
"לא. עובדה שיש פה, באופן יחסי, פחות ערבים מאשר בכרמיאל. לא יכולה להיות נהירה גדולה בגלל היוקר. הדיור כאן יקר. יש יותר פרופסורים ערבים באוניברסיטאות ובבתי החולים, הם באים לגור פה ואנחנו מעודדים את זה. זו עיר אינטלקטואלית אוניברסיטאית ואנחנו לא מסתכלים לאיזה אלוהים אתה מתפלל. אנחנו הסמל האולטימטיבי, ופה זה טבעי. אם נכנס ערבי לגור בבניין יהודי זה לא הופך לדרמה בנוסח עפולה".
פרויקט מיוחד - שנה לבחירות ברשויות המקומיות
■ ריח בחירות: היכונו לשנת מאבקים מתוקשרים, הבטחות פופוליסטיות ושיתוק מערכות כולל
■ "משרד האוצר מחזיר את הערים לעידן הוועדות הקרואות"
■ "שרי הליכוד מחרימים את בית שאן כי העזתי לנצח את ג'קי לוי"