גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קטלוניה: הכול או לא כלום

הבדלנים הקטלנים לא טרחו כלל לנסות וליצור הסכמה רחבה

נשיא קטלוניה / צילום: רוייטרס
נשיא קטלוניה / צילום: רוייטרס

במאה השנה האחרונות, מחוץ למלחמות עולם, שלמותן של ארצות מערביות מרכזיות הועמדה בספק רק בשלושה מקרים: בריטניה, במשאל העם על עצמאות סקוטלנד, ב-2014; קנדה, בשני משאלי עם על עצמאות קוויבק, ב-1980 וב-1995; ועכשיו בספרד.

ביום ו' לא הצליחו הלאומנים הבדלנים של קטלוניה להתאפק, והכריזו על "רפובליקה עצמאית". הסנאט של ספרד הצביע מיד ברוב גדול מאוד לפזר את הממשלה האוטונומית בקטלוניה, לכונן שלטון ישיר של מדריד, ולערוך בחירות לפרלמנט הקטלני בשבוע השלישי של דצמבר.

משבר המדינה הספרדית מעורר כל כך הרבה אסוציאציות. משברים פנימיים ותמורות בספרד השפיעו במישרים על שלומה של אירופה, ואפילו על מאזן הכוחות הגלובלי, מאז שלהי המאה ה-15. איחוד אורגון וקטלוניה עם קסטיליה, ב-1492, בישר את הקולוניזציה של יבשת אמריקה (וכמובן את גירוש יהודי ספרד). שאלות ירושה של מלכים עריריים בספרד התחילו שתי מלחמות, ב-1700 וב-1870, ששינו את פני אירופה. מלחמת האזרחים הספרדית, בתחילת השליש השני של המאה ה-20, חשפה את המעצמות הפשיסטיות במלוא תוקפנותן - ואת הדמוקרטיות המערביות במלוא חולשתן.

גבולות לטובת מי?

ספרד המאוחדת היא מן המדינות העתיקות של אירופה. היא הופיעה בגבולותיה הנוכחיים הרבה לפני צרפת, הרבה לפני בריטניה, הרבה-הרבה לפני גרמניה ואיטליה. האם התפוררותה לגורמיה, או לחלק מגורמיה, היא ראיה שלא לעולם חוסן? שמדינות אינן יצוקות בברזל? שגבולות נמתחים לצורך נוחיותם של בני ההווה, אבל לא בהכרח לטובת ערכיהם, העדפותיהם וצורכיהם של בני העתיד?

סוף סוף, גבולות ספרד שורטטו בשירותם של מלכים אבסולוטיים ולטובת האינטרסים שלהם; הרבה לפני שהיה מקום לדבר ברצינות על עמים ולאומים, וממילא על מדינות לאום. לעתים קרובות, גבולות לא התחשבו בהיסטוריה, בתרבות או בלשון. לכאורה, מה מקודש אפוא בגבולות ספרד, או לצורך זה בגבולותיה של ארץ כלשהי?

זו שאלה שהעסיקה הרבה לא-אירופים, שאת גבולותיהם מתחו אימפריות אירופיות. האימפריות עברו מן העולם, אבל המורשת הכרטוגרפית שלהם בעינה עומדת. עיינו נא ברוב הגבולות באפריקה, למשל, ותראו שהם מתוחים בקווי סרגל ישרים. איש מן המותחים לא התכוון לשרטט גבולות בינלאומיים. הם נועדו בסך הכול לנוחיותם של האדונים הקולוניאליים.

כאשר מנהיגי הדור הראשון של עצמאות אפריקה התכנסו לוועידה היבשתית הראשונה שלהם, ב-1963, הם נמנו וגמרו שלא לגעת בגבולות, שמא תיפתח תיבת פנדורה. ואמנם, גבולותיה המעוותים של היבשת הזו השתנו יחסית מעט מאז תחילת העצמאות. על אף הרצון לתקן כל מה שעיוות השלטון הקולוניאלי, פיכחון אפריקאי דחה עד אחרית הימים את הטיפול בעיוות הזה.

גם אירופה נשבעה אמונים לסטאטוס קוו. זה היה ב-1975, ב"ועידה לביטחון אירופה" בהלסינקי, בעיצומה של המלחמה הקרה. המשטר הסובייטי היה השושבין העיקרי, מפני שהוא רצה להנציח את שלטונו במרכז אירופה, ולמנוע את איחוד גרמניה. איש לא העלה בדעתו, ש-25 שנה לאחר הלסינקי יהיו באירופה 24 מדינות חדשות מכוח שינוי הגבולות הגדול ביותר והמהיר ביותר בתולדות היבשת.

מי בעקבות קטלוניה?

שום ארץ אינה מתנדבת להכיר בעצמאות, שהכריז הפרלמנט הקטלאני לפני פיזורו. סקוטלנד - שאינה ארץ, אבל ניסתה להיות, אל נכון עוד תחזור ותנסה ביום מן הימים - הודיעה שהיא "מתייחסת בהבנה" אל אקט העצמאות של קטלוניה. רוסיה, שבשנים האחרונות עשתה כמיטב יכולתה לערער יציבות במערב, שיגרה בשבוע שעבר שליח לברצלונה: "שר החוץ" של דרום אוסטיה (Ossetia), שרוסיה קרעה מגיאורגיה, והפכה ל"מדינה עצמאית" ב-2008. בדרכו הביתה, "שר החוץ" עצר בצפון איטליה, באזורים החותרים להתבדלות, אם גם לא לעצמאות מחאה, מן המדינה האיטלקית.

החשש הטבעי הוא שפרישה קטלאנית תתחיל תהליך צנטריפוגלי בספרד עצמה ואולי בחלקים אחרים של אירופה. עצמאות אינה משרתת אינטרסים חומריים, בוודאי לא בטווח הקצר או הבינוני. קטלוניה מתלוננת שהיא משלמת יותר מדי מסים למדריד, יותר מחלקה באוכלוסייה. אילו טענה כזאת הייתה מתקבלת במקומות אחרים, ניו יורק וקליפורניה היו פורשות מארה"ב, לונדון הייתה פורשת מבריטניה, ותל אביב הייתה מתאחדת (אולי) עם לרנקה.

הקטלנים הם תמיד הקורבנות

בשעה שההיגיון הכלכלי מוגבל, עמים קטנים נוטים להגיע להתרגשות גדולה על רקע של שמירת זהותם. הם מפתחים רשימת תלונות על ניצול, על דיכוי, על עלבון, על פגיעה בזכויות. היסטוריון בריטי בולט של ספרד, ג'ון אליוט, שהתוודע אליה לפני 60 שנה, אומר, שהשתלטות הלאומנים על מערכת החינוך בקטלוניה עיוותה את הפרספקטיבות. הלאומנים כפו נרטיב של אומללות על לימודי היסטוריה בבתי הספר. בנרטיב הזה, הקטלאנים הם תמיד קורבנות, ו"הספרדים" הם תמיד המקריבים.

לפי אליוט, "הקטלאנים אינם מעריכים את השינוי שלא ייאמן, אשר התחולל הן בספרד והן בקטלוניה ב-40 השנה האחרונות". הבדלנים מחזיקים בשלטון בקטלוניה פחות או יותר ברציפות מאז תחילת שנות ה-80. "דורות של קטלאנים נחשפו לגירסה מעוותת של ההיסטוריה, למניפולציה עם נטיות לאומניות. הם מסתירים בכוונה אותם חלקים, שבהם לא יהיה זה אלא הוגן לדבר על ההתקדמות", אומר אליוט לעיתון הספרדי "אל פאיס" (27 באוקטובר).

בין תנועת מחאה למרד

הלאומנים הפליאו במידת חוסר החשק שלהם לכונן חזית רחבה בקטלוניה. האומנם הם חושבים ברצינות, שאפשר לפרק מדינה בת 500 שנה באמצעות משאל עם, שרק 38% מבעלי זכות הבחירה מצביעים בו? שאפשר לקרוע לגזרים את החוקה, תהיה שנואה כאשר תהיה, באמצעות תמרון פרלמנטרי שהלגיטימיות שלו מוטלת בספק? האם הג'סטה חשובה בעיניהם במידה כזאת שהם מוכנים להתנער מכל רמז של פרגמטיות?

הלאומנים חצו ביום ו' את הקו המפריד בין תנועת מחאה למרד. הממשלה המודחת של קטלוניה אמנם עושה כן במתק שפתיים: בלי אלימות, אומר הנשיא המודח (בספרד ראשי ממשלה נקראים "נשיאים"). אבל למרידות יש דינמיקה משלהן. יש בין הלאומנים רדיקלים, שאולי מוכנים להרים נשק, או אולי יהיו מוכנים להרים אותו. אולי ירייה תרדוף ירייה, אולי אי הבנה תתלקח לכלל מהומות רחוב, בריקדות, אבנים, בקבוקי מולוטוב. אנחנו מכירים את הדינמיקה.

הממשלה במדריד אינה פטורה מאחריות. היא פעלה ללא דמיון וללא חן, והכעיסה הרבה קטלאנים המתנגדים לעצמאות. אבל נראה שאשמת חוסר האחריות העיקרית נופלת על הפוליטיקאים הקטלאנים, שהטילו את יהבם על הכול-או-לא-כלום.

השאלה היא אם יש דרך כלשהי חזרה, אל הסכמה לאומית, שבה ייקבעו סייגים ויכובדו. השאלה היא מה יקרה ב-21 בדצמבר, בבחירות לפרלמנט הקטלאני. האם הלאומנים יתמודדו בהן? מה יקרה אם הם יחזרו ויקבלו את רוב המושבים? היש נסיבות שבהן ספרד תסכים להסתיים?

כך או כך, יש לנו בהחלט סיבה לדאוג. היחלשות נוספת של הדמוקרטיה המערבית תועיל רק למשטרים שאינם עורכים שום בחירות לשום פרלמנט, אינם מתחשבים בשום רצון חוץ מרצונם שלהם, ורוחשים שנאה עמוקה ובוז למערב ולהליכותיו.

■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

ראש מיליציית אבו שבאב: "מפעילים לחץ על חמאס, השגנו תוצאות גדולות ברפיח"

דובר הוועדה לביטחון לאומי באיראן: "סבורים שהמשטר בישראל הוא הבעיה המרכזית באזור" ● הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"