המיליארדר החרדי ואיש העסקים הישראלי, דן גרטלר, יתייצב בקרוב על דוכן העדים בלשכת ההוצאה-לפועל ברחוב ויצמן 1 בתל-אביב לתת עדות במסגרת מחלוקת ארוכת שנים הנוגעת לשאלה אם חברה בבעלותו חייבת כספים לממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (להלן: קונגו). זאת, כתשלום תמלוגים המגיעים למדינה האפריקאית מכוח הסכם הבלעדיות של גרטלר ליצוא יהלומים ממנה; ואם ניתן לעקל כספים אלו לטובת חוב של קונגו לחברה אמריקאית.
גרטלר יוזמן למסור את עדותו, לאחר שוויתר בשבוע שעבר על מאבקו המשפטי נגד חיובו להתייצב לעדות. הפרשה נחשפה לראשונה ב"גלובס", וראשיתה במאבק כספי שהחל לפני למעלה מ-20 שנה בין חברה אמריקאית לממשלת קונגו, בגין חוב שקונגו אינה משלמת. אז מה הקשר בין גרטלר, לשכת ההוצאה לפועל בישראל וחברה אמריקאית המנסה לגבות חוב שחייבת לה ממשלת קונגו כבר 20 שנה? כפי שנחשף ב"גלובס", גרטלר נקלע לסכסוך הכספי שאינו שייך לו, בשל קשריו העסקיים עם קונגו.
ראשיתה של הפרשה שהובילה את גרטלר אל דוכן העדים בשלהי שנות ה-90 - אז קיבלה החברה האמריקאית "the third avenue association 767" פסק דין לטובתה, המחייב את קונגו לשלם לה חוב כספי בהיקף של כ-2.24 מיליון שקל (כיום - כ-11 מיליון שקל).
במסגרת מסעות החיפוש של "the third avenue" ברחבי העולם אחר כספים השייכים לממשלה האפריקאית, אותם ניתן יהיה לעקל ולממש, הגיעה החברה האמריקאית עד ישראל - ופה היא מצאה אוצר - את המיליארדר גרטלר, שלטענתה מחזיק כספים השייכים לממשלת קונגו - תמלוגים המגיעים למדינה מכוח הסכם הבלעדיות של גרטלר ליצוא יהלומים ממנה.
על רקע יחסיו של גרטלר עם קונגו, ביקשה החברה האמריקאית - המיוצגת בידי עורכי הדין עמי אסנת וסלים ג'באלי ממשרד מ.פירון ושות' - לשים ידה על כספים של המדינה המצויים, לטענתה, בידי שלוש חברות: חברת "IDI", ושתי החברות הישראליות, "די. גי. איי. אינווסטמנטס" ו"די. גי. איי. יהלומים", ובידי בעל המניות בשלושת החברות - גרטלר.
בשנים האחרונות התנהל המאבק המשפטי הזה מתחת לרדאר, כאשר המיליארדר הישראלי נלחם בבקשה לעקל את הכספים שאצלו בכול הערכאות השיפוטיות - החל באולמות לשכת ההוצאה לפועל, דרך בתי המשפט השלום והמחוזי ועד בית המשפט העליון וחזרה ללשכת ההוצאה לפועל. זאת, תוך שהוא מצהיר כי הוא אינו מחזיק בכספים השייכים לממשלת קונגו.
אולם, עד כה גרטלר לא נחקר על ההצהרה הזו בשום ערכאה. כפי שנחשף ב"גלובס", בפברואר השנה השתנתה התמונה. הדרמה המשפטית-הבינלאומית הגיעה לשיא, כאשר בית משפט השלום בתל-אביב הורה על החזרת התיק ללשכת ההוצאה לפועל פעם נוספת, על-מנת לחקור את כל הצדדים הרלוונטיים לבירור השאלה, אם המיליארדר הישראלי, באמצעות החברות בבעלותו, מחזיק כספים השייכים לממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ושניתן לעקלם לטובת החוב הישן של המדינה לחברה האמריקאית.
וכך, על-פי ההחלטה - גרטלר, דמות רבת השפעה במגזרי הכרייה והנפט ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ומהישראלים הבודדים הנמנים בדירוג המיליארדרים של "פורבס" - יצטרך למסור עדות בלשכת ההוצאה לפועל. לכולם ברור, כי החוב של קונגו לחברה האמריקאית - המוערך כיום בסך של כ-11 מיליון שקל, לאחר ריביות והצמדה - לא מהווה אף לא מכה קלה בכנף עבור גרטלר; ובכל זאת, החוב הזה הוא בסיסו של מאבק משפטי המתנהל בבתי המשפט בישראל מזה 16 שנה.
הפרשה הגיעה אל פתחו של גרטלר ב-2001 לאחר שראש ההוצאה לפועל דאז נעתרה לבקשת החברה האמריקאית להוציא צו לעיקול ברישום על הכספים המצויים בידי גרטלר והחברות שבבעלותו. הצדדים העלו טענות שונות, בין היתר, לחסינות הכספים מפני עיקול ועוד; התיק התגלגל והתגלגל בערכאות המשפטיות בישראל (ראו מסגרת), עד שבפברואר השנה קבע שופט השלום בתל-אביב, עמית משה סובל, כי התיק יוחזר שוב ללשכת ההוצאה לפועל, וגרטלר ייחקר על טיב הכספים המוחזקים בידו - אם אכן הם שייכים לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, כטענת החברה האמריקאית.
השופט סובל ציין, כי רשם ההוצאה לפועל נדרש לבחון אם בידי מי מהמחזיקים בכספים שבמחלוקת מצויים כספים של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו - וככל שייצא כי התשובה חיובית - יש לבחון את אופי הכספים (שלטוניים או מסחריים).
אולם, קבע השופט סובל, כי במקום לערוך בירור של העובדות באמצעות חקירות ומסמכים רלוונטיים, הרשם ביסס את החלטתו על כתבי הטענות של גרטלר והחברות בבעלותו בלבד ועל תצהיר שהוגש מטעם רואי-החשבון שלהם, שאישרו לכאורה שאין לגרטלר התחייבויות כספיות כלפי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. "האמירה בתצהיר זה אין בה ולא כלום - שכן השאלה אינה האם צדדי ג' (גרטלר והחברות בבעלותו - א' ל"ו) חייבים כספים לרפבוליקה הדמוקרטית של קונגו, אלא אם החזיקו כספים השייכים למדינה", קבע סובל.
עוד הוסיף השופט, כי רשם ההוצאה לפועל לא קיים דיון במסגרתו התאפשרה חקירה של גרטלר וחברותיו, ו"בכך פגע בזכותה הבסיסית של "the third avenue" להוכיח את טענותיה". עוד נקבע, כי הרשם התעלם מהחלטת הרשמת הקודמת שדנה בתיק, קרן גיל, שהורתה על המצאת מסמכים ובירור הרלוונטיות שלהם, לצורך הוכחת הבעלות בכספים שבידי גרטלר.
גרטלר לא ויתר והגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשת רשות לערער על החלטה זו. גרטלר טען - באמצעות עורכי הדין בועז בן-צור ואראל טמיר - כי מדובר בפרשה בעלת השלכות רוחב על חיובם של "צדדים רביעיים" - היינו גרטלר שאינם צד לסכסוך הכספי.
לדברי המיליארדר הישראלי, הערעור נדרש על-מנת לדון בסוגיות מהותיות ועקרוניות, בדבר היקף האפשרות לחקור ולקבל מסמכים הכוללים מידע עסקי-פרטי ממי שהוטל אצלו עיקול אצל מחזיק בתור מעין 'צד רביעי' (גרטלר), רק בשל הטענה שיתכן שיש לו קשר לצד שלישי (החברות שבבעלות גרטלר), - שאולי מחזיקות כספים המגיעים לחייב (הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו) בתיק הוצאה לפועל. עוד נטען בערעור, כי יש לדון בו "על-מנת להגן על זכות היסוד של צדדים בלתי-קשורים (גרטלר - א' ל"ו) לפרטיות עסקיהם, ולמנוע אקט חקירתי סחטני בתחום רגיש כענף היהלומים".
בשבוע שעבר קיים בית המשפט המחוזי דיון בבקשת רשות הערעור, אך שופטי המחוזי, שאול שוחט, יונה אטדגי ודורון חסדאי - לא התרשמו במיוחד מהטענות, והציעו לגרטלר לחזור בו מבקשת רשות הערעור. גרטלר נעתר לבקשת בית המשפט וחזר בו מהערעור. עו"ד אסנת וג'באלי שייצגו את החברה האמריקאית, הסכימו גם הם להצעת בית המשפט. בהתאם לכך, בקרוב (המועד טרם נקבע), יצעד המיליארד הישראלי גרטלר אל אולם לשכת ההוצאה לפועל ויידרש להסביר אם יש בחזקתו או בחזקת חברה שבשליטתו כ-11 מיליון שקל השייכים לממשלת קונגו.
גרטלר: "אין לי קשר לסכסוך"
"יועץ התקשורת של גרטלר, רונן צור, מסר בתגובה: לגרטלר או מי מטעמו אין כל קשר לסכסוך המתקיים משנות ה-90 בין חברה אמריקאית לנציגות של ממשלת קונגו בארה"ב, ואף צד לסכסוך לא טוען לקשר כזה.
"מדובר בסכסוך מסחרי שגרתי בגין טענה לחוב של דמי שכירות של גורם קונגולזי לחברה האמריקאית. שמו של גרטלר שורבב לנושא, מאחר שהחברה האמריקאית מנסה לטעון שחברה הקשורה לגרטלר חבה בתחילת שנות האלפיים תשלומים לממשלת קונגו.
הליך זה עורר שאלות משפטיות עקרוניות לרבות אפשרות עיקול כספי מדינה זרה וניסיון לכריכת צדדים שאינם קשורים כלל לסכסוך. שאלות אלה מתבררות בבית המשפט העליון. בטרם יכריע בית המשפט העליון בסוגיות העקרוניות, הנחה העליון לבחון אם בכלל יש נכסים ברי-עיקול או שמא מדובר בדיון תאורטי. רק בגין שאלה זו יתקיים בירור ראייתי - ובכך עסק בית המשפט המחוזי.
"כל ייחוס קשר של גרטלר לסכסוך הוא פגיעה בשמו הטוב ומודגש שוב שאין לו כל קשר לעניין שבין הצדדים.
בינגו: האמריקאים מצאו את המיליארדר הישראלי שמקורב למדינה האפריקאית
השאלה איך הגיעה החברה האמריקאית לגבות את חובה דווקא בישראל, מחזירה אותנו אחורה אל זכייתה של החברה האמריקאית, "the third avenue", בתביעה כספית שהגישה נגד הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו בבית משפט בניו-יורק. לאחר שלא מצאה החברה דרך לעקל כספים של ממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו בארה"ב, היא הגישה - באמצעות עורכי הדין עמי אסנת ושרון תובל ממשרד מ.פירון ושות', בשיתוף עו"ד חגי כרמון - בקשה לאכיפת פסק הדין לטובתה בישראל. ב-1997, לאחר שממשלת קונגו לא התייצבה לדיון, התיר בית המשפט את אכיפת פסק הדין הזר בישראל.
וכך, חויבה הרפובליקה האפריקאית לשלם לתאגיד אמריקאי סך של כ-2.24 מיליון שקל בישראל. ומרגע שקיים חוב בישראל, נפתחה הדרך לתאגיד האמריקאי לגבות אותו בלשכות ההוצאה לפועל, לרבות על-ידי הטלת עיקולים והגבלות על חשבונות ורכוש של המדינה האפריקאית. אבל אילו נכסים יש לממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו בישראל? "the third avenue" חיפשה מקור כספי לעיקול וגבייה - ובינגו: היא מצאה את המיליארדר הישראלי, המקורב לממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
החברה האמריקאית פתחה בהליכי הוצאה לפועל למימוש פסק הדין, במסגרתם ביקשה לשים ידה על כספים של של קונגו, המצויים לטענתה בידי חברת "IDI", וכן בידי שתי חברות ישראליות, "די. גי. איי. אינווסטמנטס" ו-"די. גי. איי. יהלומים", ובידי בעל המניות בשלוש החברות - דן גרטלר. "the third avenue" טענה כי מקור הכספים בהסכם שנחתם עם ממשלת קונגו, המעניק לגרטלר בלעדיות ביצוא יהלומים מהמדינה למשך תקופה של 18 חודשים לפחות - ולפיכך היא רשאית לעקלם מכוח פסק הדין שניתן לטובתה מול הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
הערעור נמשך
ב-2003, לאחר הליכים שונים שהתקיימו, קבעה ראש ההוצאה לפועל דאז, כי הנכס שעיקולו מתבקש (כספיו של גרטלר) הנו נכס מסחרי ולא נכס שלטוני שנהנה מחסינות, ועל כן אין מניעה מנקיטת הליכי העיקול כלפיו. הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וגרטלר ביקשו לערער לבית המשפט המחוזי על החלטות ראש ההוצאה לפועל, ובית המשפט המחוזי שדן בבקשותיהם החזיר את הדיון אל ראש ההוצאה לפועל והורה להכריע בסוגיה מהו סיווג הכספים רק לאחר חקירת גרטלר והחברות בבעלותו. על פסק דינו של המחוזי הוגשו לעליון שתי בקשות ערעור - האחת על-ידי גרטלר והחברות בבעלותו, והשנייה על-ידי קונגו; אולם, שופט העליון, סאלים ג'ובראן, חנן מלצר ונועם סולברג, הגיעו למסקנה כי הם אינם יכולים להכריע בסכסוך, כיוון שאין בפניהם את כל העובדות הנדרשות. אלה החזירו, שוב, את הדיון אל רשם ההוצאה לפועל. זאת, תוך שהם מנחים את הרשם לדון בשתי השאלות העובדתיות שטרם קיבלו מענה בתיק: האם היו בידי גרטלר (מי שעליו ביקשה החברה האמריקאית להטיל עיקול), כספים של קונגו; ואם כן, מהו האופי של אותם כספים - האם מדובר בנכס שלטוני (לא ניתן לעקל) או בנכס מסחרי (ניתן לעקל).
בהמשך לכך, במארס 2015, קבעה רשמת ההוצאה לפועל, קרן גיל, כי חברת "IDI" של גרטלר תימחק מהתיק, אך בנוגע לגרטלר עצמו ולשתי החברות הישראליות שלו, "די. גי. איי. אינווסטמנטס" ו-"די. גי. איי. יהלומים" - יש לקיים חקירה ולהגיש מסמכים הרלוונטיים לבירור המחלוקות בין הצדדים. התיק המשיך להתגלגל במסדרונות ההוצאה לפועל והגיע אל שולחנו של רשם ההוצאה לפועל, יניב דורי דיין, שהפך את החלטת הרשמת ודחה את בקשתה המחודשת של "the third avenue" לזמן את גרטלר והחברות בבעלותו לחקירה ולקבל את המסמכים הרלוונטיים לצורך בירור העובדות בתיק. הרשם קבע, כי "נדמה" שתשובת גרטלר והחברות בבעלותו מניחה את הדעת, והם לא מחזיקים כספים השייכים לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
הפעם הגיע תורה של "the third avenue" לערער על ההחלטה לבית משפט השלום בתל-אביב, בטענה כי הרשם חרג מהחלטת בית המשפט העליון, שהחזיר את התיק להוצאה לפועל, וכן מהחלטתה של רשמת ההוצאה לפועל, שקבעה כי יש לקיים חקירות בתיק. הערעור התקבל, ושוב נקבע כי גרטלר יעיד. כאמור, השבוע משך גרטלר את ערעורו האחרון בעניין זה, והסוגיה הדיונים אם ייחקר או לא - הגיעה לבסוף לסיומה.
דן גרטלר
אישי: גרטלר, יליד 1973, הוא איש עסקים ויהלומן חרדי. הוא נשוי לענת, ומתגורר בבני-ברק. לבני הזוג 11 ילדים
רקע משפחתי: הוא נכדו של נשיא בורסת היהלומים לשעבר, משה שניצר המנוח, ובנה של אשת העסקים, חנה גרטלר
מקצועי: בעל עסקים בתחום היהלומים, נפט ומתכות, במקומות שונים באפריקה. מייסד ונשיא "דן גרטלר אינטרנשיונל גרופ (DGI)", ועומד גם בראש החברה המשפחתית "פלורט" הרשומה בגיברלטר
עוד: מדורג כאחד היהלומנים העשירים בעולם, והונו הוערך בשנת 2015 ב-1.6 מיליארד דולר
