מכירות מקוונות עולמיות / Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
במלאת שני עשורים למהפכת המסחר המקוון, ששינתה לחלוטין את הרגלי הרכישה של מוצרים ושירותים, ניתן לקבוע בבירור כי חוקי המשחק השתנו. המסחר המקוון כאן כדי להישאר. נכון לשנת 2016, היקף המסחר המקוון העולמי עמד על יותר מ-1.9 טריליון דולר, עלייה של 23% לעומת 2015. לפי חברת המחקר eMarketer, המתמחה בענף זה, היקף המסחר המקוון העולמי צפוי להכפיל את עצמו עד 2020, ולעמוד על 4.05 טריליון דולר - 14.6% מסך היקף המסחר הקמעוני העולמי.
הסיבות המרכזיות לכך הן כלכליות מצד אחד - עליית ההכנסה הפנויה, גידול במעמד הביניים במדינות המתפתחות (בדגש על הודו וסין) וגידול האוכלוסייה - ותרבותיות מהצד השני: דור ה-Y מעדיף לרכוש אונליין ולא לבזבז את זמנו בשיטוט בין חנויות, שינויים טכנולוגיים וגידול השימוש באינטרנט ובמכשירים ניידים, שמגדילים את היקף השימוש והביקוש.
נוסף על כך, שדרוגי תשתיות טכנולוגיות, ייעול תהליכים לוגיסטיים וירידה בעלויות השילוח מאפשרים לחברות הפועלות במגזר זה להתרחב לענפים רחבים יותר, ולהיות נגישות יותר, ובכך להגדיל את היצע סל המוצרים והשירותים שהחברות מציעות בפלטפורמות מקוונות. גם חברות מסורתיות מתאימות את עצמן ויוצרות פלטפורמות מסחר מקוונות. האם מגמת הצמיחה בענף המסחר המקוון תימשך בקצב הנוכחי, או שאולי אנו בשיאה?
שרשרת אמזון
הדוגמה הבולטת להתפתחות תעשיית המסחר המקוון היא ללא ספק חברת אמזון האמריקאית. אמזון, שנוסדה על-ידי ג'ף בזוס בשנת 1994, החלה במכירת ספרים רבי-מכר בארה"ב בלבד, ובהמשך החלה להציע מוצרים נוספים בהדרגה, תוך התרחבות לאזורים גיאוגרפיים נוספים, והתרחבה לשילוח כמעט לכל מקום בעולם. כיום מציעה אמזון מעל ל-650 מיליון מוצרים, שמייצרים הכנסות של 98 מיליארד דולר נכון לשנת 2016 (72% מהכנסות החברה לצד עסקי הענן והתוכן), ורווח של 2 מיליארד דולר.
לאחרונה ביצעה אמזון דריסת רגל נוספת, כאשר רכשה את רשת המרכולים הול פודס תמורת 13.7 מיליארד דולר, מחיר ששיקף פרמיה של 21% על מחיר הרשת בשוק ביום שלפני ההודעה. נראה שאמזון מתכוונת לעשות לענף רשתות המזון את מה שהיא עושה הכי טוב - קמעונות מקוונת הכוללת מערך לוגיסטי משוכלל, לצד טכנולוגיה מתקדמת המאפשרת נגישות וזמינות גבוהים, יחד עם מותג ומוניטין חזקים, המסוגלים לייצר ערך בתחום זה.
כבר ביום שלאחר הרכישה הודיעה חברת אמזון כי תוריד ב-14% בממוצע את מחירי המוצרים של רשת הול פודס, ותציע את מוצריה בפריסה ארצית. נוסף על כך, נראה כי מהלך זה הוא יריית הפתיחה, ולא מן הנמנע שנראה רכישות של רשתות מזון נוספות, כדי להרחיב את פריסת השירות של החברה למדינות נוספות.
בינתיים, נראה כי הרכישה מלחיצה את קמעונאיות המזון האמריקאיות, שמניותיהן כבר ירדו בממוצע מיום הרכישה עד היום ביותר מ-20%. הגברת התחרות, צפי לירידת מחירים, העלאת עלויות העבודה והצורך של הקמעונאים להתאים את עצמם למסחר האלקטרוני - כל אלה צפויים להמשיך בטווח הנראה לעין להעיב על חברות אלו. מצב זה משאיר לרשתות הקמעונות להתמקד בעיקר בנאמנות הלקוחות (מועדוני לקוחות), בקרבה ובנוחות האיסוף.
ובינתיים באירופה
באירופה בלבד יש 80 אלף חנויות מקוונות, כך שגם שם המסחר המקוון תופס נפח רב. בעשור האחרון קפץ היקף המסחר האלקטרוני ביבשת מ-87 מיליארד דולר ל-602 מיליארד דולר, עם גידול ממוצע של 15%, והוא מהווה 11% מסך היקף העסקאות בכל אירופה, כך לפי נתוני רשות המסחר האירופית.
המדינות המובילות באירופה בתחום המסחר המקוון הן בריטניה, גרמניה וצרפת, המהוות 60% מסך המסחר ביבשת. גרמניה היא המדינה עם כמות המשתמשים הגדולה ביותר - 51.5 מיליון. מבחינת השפעה על התמ"ג, מדובר על 4.5% מהתמ"ג האירופי, ולפי התחזיות הנתון יחצה את ה-8% מהתמ"ג עד שנת 2020. מעל ל-52% מהמסחר המקוון באירופה הוא מוצרים, בעיקר ענפי ההלבשה, שירותים ואלקטרוניקה.
בניגוד לארה"ב, שם אמזון היא השחקנית הדומיננטית, באירופה יש כאמור יותר מ-80 אלף אתרים שעוסקים במסחר מקוון. בין החברות הדומיננטית ניתן למנות את NEXT NXT LN)) ו-(ASC LN) ASOSהבריטיות, zalando (ZAL GY) הגרמנית ו-YOOX NET-A-PORTER (YNAP IM) האיטלקית.
מתעוררות לשופינג
הסיפור המעניין במיוחד, ופוטנציאל שוק המסחר המקוון, בולטים בעיקר בשווקים המתעוררים, בדגש על אזור אסיה-פאסיפיק, עם יותר מ-700 מיליארד דולר מכירות ומעל 980 מיליון משתמשים פעילים, נכון לסוף שנת 2016.
העובדה שמרבית האוכלוסייה במדינות הללו עדיין לא החלה להשתמש בשירותי המסחר המקוון, בשילוב עם אוכלוסייה צעירה וגידול דמוגרפי, מעידים אולי שקיים עוד הרבה פוטנציאל עבור עסקים להגדיל את היקף המכירות שלהם שם. רוב הקמעונאים המקוונים באזורים אלו פועלים במיקור-חוץ של המרכיב הלוגיסטי (לדוגמה Alibaba או JD.COM), ובכך מייעלים תהליכי עבודה וחוסכים בהוצאות תפעוליות.
סיבה נוספת לפוטנציאל הגידול העסקי, היא חדירת האינטרנט הסלולרי. אימוץ הטכנולוגיות הניידות האחרונות הוא מנוע משמעותי בצמיחת המסחר האלקטרוני. ירידת מחירי המכשירים הסלולריים, לצד אימוץ טכנולוגיות חדשות בקרב צעירים במדינות אלו, הובילו לצמיחה של פי עשרה בקניות המקוונות בשלוש השנים האחרונות. שלא כמו במדינות המפותחות, אוכלוסיות רבות בעולם השני והשלישי הן נטולות חשבון בנק. לדוגמה בהודו, יותר מ-40% מהאוכלוסייה נטולת חשבון בנק. לכן, שם התבססו פלטפורמות תשלומים מקוונות כגון ,ALI PAY פייפאל ו-PAYU, אשר מאפשרות למשתמשים לשלם גם ללא חשבון בנק פעיל על-ידי הפקדה דרך מסופים עצמאיים ומערכות חוץ-בנקאיות.
ישנן דרכים רבות להיחשף לענף ה-e-commerce. החשיפה הרחבה לשווקים במדינות מפותחות היא דרך ETF בשם PowerShares DWA Consumer Cyclicals (PEZ US), אשר מורכבת מכ-70% חברות צריכה בעלות פלטפורמה של מסחר מקוון, ביניהן PRICELINE, ספקית התיירות והנופשים המקוונת (5.4%), אמזון (4.5%) ואקספידיה (4%).
ETF נוספת המאפשרת חשיפה לתחום ה-e-commerce בשווקים המתפתחים היא Emerging Markets Internet & Ecommerce ETF (EMQQ US), הבנויה מ-80% חברות מסחר אינטרנטי בחשיפה למדינות סין (65%), קוריאה הדרומית (11%), רוסיה (9%) והודו (4%). המניות הבולטות שם הם ענקיות המסחר הסיניות עליבאבא ו-JD.COM, לצד ענק המסחר המקוון בדרום אמריקה, מרקדו ליברה.
** הכותב הוא אנליסט באינפיניטי. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים,לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
