גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עליית הביטקוין מרחיקה אותו מהמטרה שלשמה נוצר"

התיאבון של רוכשי הביטקוין גובר, ומחירו חצה אתמול את הרף של 6,300 דולר ■ הכלכלן הראשי של פסגות: "ביטקוין זאת ספקולציה נטו"

אורי גרינפלד, פסגות / צילום: רמי זגורי
אורי גרינפלד, פסגות / צילום: רמי זגורי

ביטקוין - המטבע הראשון והמוביל בשוק המטבעות הדיגיטליים - קבע אתמול שיא חדש, כשמחירו עלה במהלך היום ביותר מ-6% והגיע בשעות הערב ל-6,307 דולר (22.2 אלף שקל), לפי נתוני אתר coindesk.

בהמשך ירד מחירו של הביטקוין, והיום בשעות הצהריים הוא נסחר סביב 6,174 דולר. השיא הקודם במחיר הביטקוין נרשם לפני תשעה ימים, ב-21 באוקטובר, אז הגיע לכ-6,195 דולר. ברמות שבהן הוא נסחר ביומיים האחרונים, מחיר הביטקוין גבוה ביותר מ-500% ממחירו בתחילת 2017, אז עמד על כ-1,000 דולר.

אנליסטים של שוק המטבעות הדיגיטליים מציינים כי העלייה במחיר הביטקוין באה בתקופה שבה העניין הציבורי סביבו ער מתמיד, כשבכירים בעולם העסקים וההשקעות דנים בו כמעט על בסיס יומיומי. עם הדוברים הבולטים באחרונה בעניין ערכו של הביטקוין, נמנים, בין השאר, המשקיע המיליארדר וורן באפט, הנסיך הסעודי אל-וואליד בן טלאל ומייסד פייפאל, פיטר ת'יל.

בכירים בשוק ההון בעולם עדיין ספקנים מאוד לגבי השקעה בביטקוין. מנכ"ל חברת ההשקעות האמריקאית בלאק-רוק (BlackRock), לארי פינק, למשל, אמר בתחילת החודש כי הוא "מאמין גדול" בפוטנציאל של המטבעות הדיגיטליים. עם זאת, הוא מתח ביקורת על הספקולציות בשוק הביטקוין, וטען כי השוק הזה משמש כלי להלבנת כספים.

אחת האפשרויות הבודדות של משקיעים בשוק ההון להיחשף כיום לביטקוין היא דרך מניות הנסחרות "מעבר לדלפק" (OTC) בבורסות בארה"ב, כמו קרן Bitcoin Investment Trust (סימול: GBTC). ואולם, כמו כל נייר ערך שנסחר "מעבר לדלפק", מדובר בהשקעה הכרוכה בסיכון גבוה יותר, בהשוואה למניות או אג"ח הנסחרים בבורסות לני"ע. קרן GBTC עוקבת אחר מחיר הביטקוין וערכה נגזר ממנו.

"ביטקוין לא נעלם"

אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי של בית ההשקעות פסגות, מביע ספקנות רבה בנוגע לביטקוין ולמכשירי ההשקעה הקשורים אליו. לדבריו, "אחד החסרונות שיש לביטקוין כיום הוא העובדה שהוא קשה מאוד להשגה. אפשר לומר שההצלחה של הביטקוין, שבאה לידי ביטוי בעליית המחיר שלו, גורמת לכך שהוא בעצם מפספס את המטרה העיקרית שלו, שהיא להפוך למטבע שיחליף את המטבעות הרגילים".

בהתייחס לקרן GBTC אמר גרינפלד: "אם מישהו רוצה לקנות ביטקוין כדי לעשות ספקולציה על ערכו, זה כנראה זה לא המכשיר הנכון, כי הוא בכלל לא מצליח לעקוב אחרי הנכס. אם נבחן את התשואות של הקרן הזאת, נראה שהיא לא מצליחה להיות צמודה למחיר הביטקוין. אגב, קשה לקרוא לביטקוין נכס - זאת ספקולציה נטו".

- באחרונה דיווחה חברת משאבי טבע, הנסחרת בבורסת תל אביב, שהיא בוחנת מעבר מהשקעה במכרות זהב לכריית מטבעות דיגיטליים. איך זה נראה לך כתחום השקעה?

"התחום של מטבעות דיגיטליים הוא לא השקעה, זאת ספקולציה. הביטקוין במקור נוצר כתחליף למטבע, שהוא מבוזר ולא מונפק על ידי בנק מרכזי, ושאנשים יוכלו לעשות טרנזקציות בלי לעבור דרך גורם מתווך. אבל כיום, זה לא באמת מטבע, כי כמעט לא סוחרים כדי לקנות דברים. רוב הביטקוינים מוחזקים על ידי קבוצה מצומצמת של אנשים, ולכן זה הפך להיות מוצר ספקולטיבי, שאנשים קונים אותו, כי הם חושבים שהוא ימשיך לעלות במאות אחוזים.

"לביטקוין אין כל שימוש ריאלי, ההיצע שלו ידוע מראש לכולם. אין שינויים בביקוש, כי אף אחד לא משתמש בו, ולכן זה יותר קרוב לזהב מאשר לנכס להשקעה. אבל זה רחוק גם מזהב, כי אין לביטקוין כל משמעות בעולם הריאלי. אני לא קורא לזה 'בועה', אבל זאת פשוט ספקולציה נטו והימור מוחלט".

- ובכל זאת, הביטקוין קיים כבר מ-2009, ולא נראה שהוא עומד להיעלם בטווח הקרוב.

"נכון, הוא לא נעלם, להפך, יש כיום יותר מ-1,000 מטבעות וירטואליים בעולם. כל יומיים צץ מטבע וירטואלי חדש. אני חושב שבטווח הרחוק, הטכנולוגיה של הביטקוין, הבלוקצ'יין, תישאר אתנו. ייתכן שבעתיד, באמצעות הטכנולוגיה הזאת, בנקים מרכזיים יוכלו להנפיק מטבעות דיגיטליים - כלומר, יהיה שקל וירטואלי או דולר וירטואלי בטכנולוגיית הבלוקצ'יין - ואז אם תרצה לעשות טרנזקציה, תוכל לעשות אותה באופן יעיל, קל וזול יותר".

עוד כתבות

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

דירוג הערים היקרות בעולם: מי ראשונה ואיפה תל אביב?

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?