שלמה אליהו / צילום: תמר מצפי
שוק הפנסיה החדשה ממשיך להישלט, על פניו, על-ידי 5 קבוצות ביטוח גדולות, והחברות המובילות של פעם - כשהשוק עוד היה בחיתוליו ורק החל לצמוח באופן משמעותי - הן גם החברות הגדולות של היום. בחינת "גלובס" את נתוני "הפנסיה-נט" של רשות שוק ההון מלמדת, כי המציאות מורכבת בהרבה. ישנן שלל מגמות המעידות כי חלק מהגופים שהחמיצו את רכבת "הפרטת" קרנות הפנסיה ההסתדרותיות - אי שם לפני קצת יותר מ-13 שנה - צומחים בגדול, באמצעות רכישות אחרות, באמצעות סוכני ביטוח ובאמצעות מהלכים אחרים - כגון חבירה להסתדרות במסגרת מכרזי "חברים ומרוויחים".
בו בזמן, חלק מהגופים הגדולים קיבלו החלטות עסקיות שהותירו אותם מאחור, עם יציאה ניכרת של כספים מהם למתחרות, ולצד זאת הקרנות הקטנות של בתי ההשקעות עדיין לא מהוות פקטור מרכזי ברמת מכרזי המעסיקים והשוק כולו - אבל הן בכל זאת צומחות בשיעורים ניכרים.
בנובמבר אשתקד יצאה לדרך רפורמת קרנות פנסיה ברירת מחדל שהוציא משרד האוצר, ושבמסגרתה נבחרו שתי קרנות פנסיה - של בתי ההשקעות מיטב דש והלמן אלדובי - כקרנות ברירת מחדל לקליטת הציבור הרחב, שלא במסגרת הסכמי צירוף של מקומות מאורגנים וגדולים. רפורמה זו נלוותה לעוד רפורמות רבות בשוק זה, שהובילה רשות שוק ההון, שבראשות דורית סלינגר, בהן איחוד החשבונות.
כך, נתוני סוף הרבעון השלישי השנה מאפשרים לבחון את ההשפעה ההתחלתית של רפורמת הפנסיה ברירת מחדל. במקביל, זה זמן טוב לבחון מה קרה בשוק זה בצל השפעות נוספות, בהן מהלכים משמעותיים לא פחות שקרו לפני יותר מ-13 שנה: שלושת המכרזים לרכישת קרנות הפנסיה החדשות ההסתדרותיות הגדולות על-ידי מנורה מבטחים, מגדל וכלל ביטוח; ושורת הסכמי "חברים ומרוויחים" שהובילה ההסתדרות, ושקבעו בעבר הרחוק רף של הנחות ניכרות בדמי הניהול. בתווך היו עוד צעדים משמעותיים, בהם הפנסיה חובה שהושתה על כלל השכירים במשק, ושהכניסה למעגל החוסכים מספר אדיר של ישראלים.
לכל המהלכים הללו יש חשיבות של ממש לאור המרכזיות של שוק הפנסיה החדשה, בעיקר הפנסיה מקיפה, המהווה את שוק החיסכון לטווח ארוך הצומח ביותר במשק. זה נכון כבר שנים רבות, וצפוי להימשך כך, היות ששוק זה צומח - ומועדף - הרבה יותר מהחלופות לו: קופות הגמל לתגמולים וביטוחי המנהלים.
ומהי השורה התחתונה? נראה שישנם שינויים גדולים במאזני הכוחות בשוק הפנסיה החדשה, המתבטאים בכך שמגדל וכלל צונחות ביחס למתחרות, הגם שהן גדלות ביחס לעצמן, ואילו הראל והפניקס עולות על חשבונן, בעוד שגם בתי ההשקעות מתחילים לדגדג בקצוות.
- אם כן, מהם המספרים שמספרים את התנודות שקרו, ושצפויות לקרות, בשוק הפנסיה החדשה, נכון לסוף הרבעון השלישי ב-2017?
■ 51 מיליארד שקל - זהו היקף הנכסים שמנהלת כיום קרן הפנסיה של קבוצת הראל, שהחמיצה בסכום זניח את אחת מהקרנות של ההסתדרות שהמדינה מכרה בשנת 2004, ומאז הקפידה לצמוח באמצעות רכישות, חבירה להסתדרות ועבודה מול סוכנים. היקף הנכסים האמור ממצב את הראל, שהרכישה המרכזית שלה הייתה קרן גילעד החדשה, במקום השלישי בענף הפנסיה החדשה, אחרי מנורה מבטחים ומגדל, ולפני כלל ביטוח, שרכשה מהמדינה את מיטבית החדשה שאותה חיברה לעתודות שהייתה בבעלותה.
באפריל 2004, החזיקה הראל (והקרנות שהיא רכשה ומיזגה לתוכה ברבות השנים) בנתח שוק של כ-8.9%. מאז היא הכפילה את חלקה בשוק ועלתה לנתח נוכחי של כ-17.7% מהשוק. לא כל כך רחוק ממגדל שניצבת במקום השני, בעיקר הודות לקרן מקפת החדשה (ההסתדרותית לשעבר), שאותה רכשה מהמדינה ב-2004.
■ עוד קבוצת ביטוח גדולה שלא רכשה קרן פנסיה במכרזים הגדולים של "הקרנות ההסתדרותיות", היא הפניקס.
להפניקס, כמו למגדל, יש זרוע סוכנויות בבעלות - גדולה, יעילה ומרשימה מאוד. בהפניקס גם יודעים כיצד להשתמש בה כדי להגדיל את חלקם בשוק הפנסיה החדשה. כך, הקרנות של הפניקס (ושל בית ההשקעות אקסלנס שבבעלותה) הפכו ברבות השנים מגופים שהחזיקו בנתח שוק של כ-2.1% בלבד באפריל 2004 לקרנות שמחזיקות כיום בנתח שוק של כ-6.4% - גידול חד של כ-211%, שנסמך במידה ניכרת על זרוע הסוכנויות של הפניקס.
למול שני גופים אלה ישנם עדיין את שני מובילי השוק: מנורה מבטחים, שרכשה את מבטחים החדשה במהלך 2004, ויחד עם זה את ההובלה בשוק הפנסיה החדשה, ומגדל, שרכשה אז את מקפת החדשה, שאותה צירפה לעוד שלוש קרנות חדשות שהיו לה.
נתחיל מהחברה הגדולה בשוק: מנורה מבטחים פנסיה. היא אמנם מאבדת נתח שוק, וירדה מנתח של יותר מ-50% משוק הפנסיה החדשה אי שם ב-2004 לקצת יותר מ-34% כיום, אבל, בהינתן הנסיבות של זרועות ההפצה של קבוצות הביטוח, הרי שעדיין מדובר בהצלחה אדירה של הקבוצה בשוק הפנסיה החדשה, והיא ממש על סף מעבר מעל לרף החשוב של 100 מיליארד שקל מנוהלים. ומה לגבי מגדל?
■ 1.96 מיליארד שקל - זהו ההיקף האדיר של הכספים שיצאו ב-12 החודשים האחרונים ממגדל מקפת, לניהול חברות ניהול קרנות אחרות. מדובר בסכום אדיר, שגורר את החברה להציג נתוני צבירה נטו חלשים מאוד, יחסית למתחרותיה הגדולות.
כך, הנתונים שבחנו מגלים כי בעוד שמגדל מקפת היא החברה השנייה בגודלה בשוק במונחי נכסים, הרי שהמיקום הזה נסמך על העבר, בעוד שמספרי הצבירה נטו (ההפקדות לקרנות בניכוי תשלומים והעברות בין קרנות) וההפקדות (כספי החוסכים שזורמים לניהול הקרנות) מרמזים על מגמה בעייתית בהרבה לעתיד, מגמה של ירידה בפירמידת הכוחות בענף.
מדוע? מגדל מקפת רשמה ב-12 החודשים האחרונים צבירה נטו של פחות מ-3.5 מיליארד שקל. לכאורה סכום מרשים. אלא שסכום זה הוא הרביעי בהיקפו בשוק, ומהווה כ-12.4% מסך הצבירה נטו בשוק הפנסיה החדשה. למעשה, מגדל, כלל ביטוח וגם מנורה מבטחים מציגות נתחי שוק בצבירה נטו ובהפקדות, שנמוכים משמעותית מנתח השוק שלהן בנכסים מנוהלים - וזה מעיד על כך שהן צפויות לקטון בהיבט זה ביחס למתחרות, בעוד שהראל, הפניקס - וגם בתי ההשקעות מיטב דש, פסגות, אלטשולר שחם והלמן אלדובי - מציגים מגמה הפוכה, של גידול.
אגב, הראל פנסיה מציגה צבירה נטו בהיקף של כ-6.7 מיליארד שקל - שנייה רק למנורה מבטחים פנסיה, שרושמת צבירה נטו של כ-8.5 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים. שלוש הגדולות האחרות: כלל פנסיה (3.8 מיליארד שקל צבירה נטו), מגדל (3.5 מיליארד שקל בצבירה נטו) והפניקס (3.1 מיליארד שקל בצבירה נטו), נמצאות די רחוק.
■ 881 מיליון שקל - זהו היקף ההעברות השלילי שכלל ביטוח מציגה בקרנות הפנסיה החדשות שלה, לצד ואחרי מגדל. למעשה, הן מגדל והן כלל ביטוח, היו ב-2004 החברות הגדולות ביותר בשוק הביטוח. זה השתנה מאוד. כיום מדובר בשוק שוויוני הרבה יותר, ושתי החברות איבדו מההגמוניה שהייתה להן אז. זה קורה בפנסיה החדשה ובתחומים אחרים.
למעשה, להוציא מגדל וכלל ביטוח, יתר הגופים המנהלים בשוק הפנסיה החדשה מציגים העברות חיוביות. אגב, נתוני העברות מושפעים הפעם גם מרפורמת "הזנבות", שהובילה הרגולציה, שבמסגרתה כספים הוזזו מחשבון אחד לאחר. כך או כך, נתוני העברות מושפעים מהיכולת למשוך לקוחות חדשים לקרן אחת על חשבון האחרת, בין היתר בשל הנחות בדמי ניהול או השגת תשואות גבוהות יותר.
מול כלל פנסיה ומגדל מקפת, שראו כספים אדירים שיוצאים למתחרים, היו גם מי שנהנו מזה ושקלטו את הכסף: הראל (עם העברות חיוביות של 753 מיליון שקל) והפניקס (עם העברות חיוביות של 483 מיליון שקל), אך גם הקרן הקטנטנה של אלטשולר שחם, שמצטיינת מאוד בתשואות, ושרשמה ב-12 החודשים האחרונים העברות של כ-672 מיליון שקל.
בית ההשקעות אלטשולר שחם בולט לחיוב בהיבט זה בעיקר הודות לתשואות הטובות, ובניגוד לקרנות הגדולות, אצלו ההעברות מקרנות אחרות גדולות בהרבה מההפקדות (שהסתכמו באותה תקופה בכ-288 מיליון שקל "בלבד").
■ 23% זהו הגידול בסך הנכסים המנוהלים על-ידי בתי ההשקעות מיטב דש והלמן אלדובי, שני הגופים שזכו להיות מנהלי קרנות הפנסיה ברירת מחדל, בתקופה שהחלה באוקטובר 2016 - רגע לפני תחילת פעילות קרנות ה"ברירת מחדל", ועד לסוף הרבעון השלישי השנה.
מדובר בשיעור גידול פרופורמה ניכר, כשכלל החברות הפועלות בתחום מציגות גידול חיובי בשורה זו. יחד מנהלות שתי הקרנות הללו נכסים בהיקף של כ-7.9 מיליארד שקל (כולל את נתוני איילון פנסיה, שמוזגה לתוך מיטב דש בתחילת 2017, ושאת נתוניה שיקללנו בתוך אלה של מיטב דש גם בתקופה המקבילה), וזאת לעומת סך של כ-6.4 מיליארד שקל ב-12 החודשים שקדמו להחלת רפורמת הפנסיה ברירת מחדל.
מדובר באיחוד של שני גופים שונים מהותית. מיטב דש, שצמחה באמצעות שלל קרנות שנרכשו ומוזגו לתוכה, בהן יובלים ואיילון, מנהלת כיום כ-7.4 מיליארד שקל, והיא הקרן המשמעותית ביותר מבין אלה שבניהול בתי ההשקעות. הלמן אלדובי מנהלת סכום צנוע בהרבה, לעומתה, בהיקף של קצת יותר מחצי מיליארד שקל - והיא הקטנה ביותר בשוק.
עד כמה משפיעה הפנסיה ברירת מחדל על שתי החברות ניהול הללו בתום כמעט שנה לקיומה? בהלמן אלדובי שיעורי הגידול מרשימים מאוד, אבל הם באים על בסיס פעילות צנועה בהרבה, כך שהם מוטים כלפי מעלה בהסתכלות השוואתית. מנגד, במיטב דש כבר יש היקפי נכסים מנוהלים ניכרים, כך שאפשר ללמוד דבר אחד או שניים.
בהקשר זה נתמקד בעיקר בזווית ההפקדות של כספי חוסכים לתוך הקרן - וכאן התמונה מגלה שינוי לא מהותי. ב-12 החודשים שקדמו לרפורמת הפנסיה ברירת מחדל קרנות הפנסיה של מיטב דש ושל איילון רשמו הפקדות בהיקף מצטבר של כ-1.2 מיליארד שקל, שהיוו כ-3.8% מסך ההפקדות לקרנות הפנסיה החדשות.
לעומת זאת, בתקופת הבחינה של 12 החודשים האחרונים שתמו בסוף הרבעון השלישי השנה, ש-11 מהחודשים הנבחנים בה היו תחת מציאות הפנסיה ברירת מחדל, עולה שנתח השוק של מיטב דש בהפקדות לקרנות הפנסיה החדשות עלה בשיעור צנוע מאוד של 1% בלבד, ושהוא עדיין עומד על כ-3.8%.
יחד עם זאת, הנתון האמור במיטב דש לא מגלה את התמונה המלאה. הוא מסתיר דרמה. מהי? היו הרבה עזיבות מאיילון, בגלל איחוד חשבונות (מגמה כלל-ענפית) וגם מכיוון ששם היו הרבה סוכנים בדמי ניהול גבוהים. כשהקרן עברה למיטב דש, שנותנת הרבה פחות עמלות, חלה יציאה של לקוחות כאלה. כלומר, נתח השוק הזהה בהפקדות מלמד שהיא משמרת את ההפקדות ביחס לשוק בגלל הברירת מחדל, מה שמצביע על גידול בשורה זו בהסתכלות לעתיד. כך יוצא שהפיכתן לקרנות פנסיה ברירת מחדל תורמת הן להלמן אלדובי והן למיטב דש, שנהנות מזרם לקוחות חדש ופעיל.
ואולם, ברמת כלל השוק הרפורמה הזו לא הובילה לתזוזה אדירה של לקוחות, והשפעתה ניכרת בעיקר בהשפעת רוחב על המחירים בכלל הענף, בעוד שהיא יוצרת עוד לחץ כלפי מטה על דמי הניהול.
