יעקב ליצמן / צילום: אוריה תדמור
הסתיימה העבודה על תקנות הועדה לאסדרת מזון והם יוגשו לוועדת הבריאות של הכנסת, כך הודיע הערב שר הבריאות יעקב ליצמן. "משרד המשפטים סיים את עבודתו על התקנות, אנחנו מגישים את תקנות לסימון מזון לוועדת העבודה והבריאות של הכנסת כדי לאשרן ולהביא ליישומן בהקדם", כך אמר הערב ליצמן בכנס השנתי לאורח חיים בריא בישראל שהתקיים הערב בהרצליה.
ליצמן הוסיף כי "זהו שלב חשוב ודרמטי בקידום המהלך הלאומי לסימון מזון לפי המלצת ועדת האסדרה בראשות מנכ"ל המשרד. מטרת סימון המזון לסייע לאזרחי ישראל לשמור על תזונה נכונה ומניעת השמנה, סוכרת ותחלואה. מהיום, זה בידינו ואנו מחויבים להביא למודעות הציבור את הצורך בשינוי הרגלי תזונה, בייחוד לילדים".
במשרד הבריאות אומרים כי "המשרד בראשות השר יעקב ליצמן ומנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב מובילים את הרפורמה שהיא בקנה מידה עולמי. הם עושים זאת בנחישות רבה וניתוב הנושא מול גורמים ולחצים רבים. בימים הקרובים העבודה מול משרד המשפטים תסתיים והתקנות יוגשו לשולחן הכנסת".
עוד הוסיפו במשרד כי משוכנעים "שהרפורמה תשרת את אזרחי מדינת ישראל ותהווה דוגמה לחיקוי בהרבה מדינות מערביות אחרות".
גורמים בסביבתו של ליצמן אמרו היום ל"גלובס": "השר ילך עם הרפורמה עד הסוף, ולא יאפשר ללחצים מהתעשייה ומחברות יבוא המזון לעכב את הרפורמה, ואנחנו עדיין מכוונים למארס 2018, ככל שזה תלוי במשרד הבריאות". גם יו"ר ועדת הבריאות בכנסת, ח"כ אלי אללוף, אישר היום את הדברים, ובסביבתו ציינו כי הם נערכים לקבלת התקנות ולקביעת מועד לדיון בהקדם האפשרי.
בתעשייה חזרו למרוץ של שינויים
בשבוע האחרון סייר ליצמן יחד עם צוות של נציגים ממשרדו בכמה חברות שהתאימו את מוצריהן לדרישות הוועדה, בהן גם מפעלים של מוצרים שנחשבים למזיקים - יצרני ופלים, סוכריות, חטיפים ולחמים, והבהיר לדרגים הבכירים ביותר כי הרפורמה צפויה לצאת לפועל בחודש מארס 2018.
בכירים בתעשיית המזון אמרו בשיחות עם "גלובס", כי אם עד לפני חודש היה נדמה שהרפורמה בהקפאה, בימים האחרונים ניכר שהתעשייה שוב בלחץ וחזרה למרוץ להפחתות של החומרים המזיקים - שמן, סוכר ונתרן - וכי השר פתח ב"בליץ של עשייה וביקורים, והרושם שמתקבל הוא שהרפורמה תצא לפועל, גם אם אין ודאות לגבי התאריך הסופי".
משרד הבריאות פרסם באפריל האחרון טיוטה ראשונה לציבור עם המלצותיו לסימון מוצרי מזון, שהיו צפויות להיכנס לתוקפן בינואר 2018. עיקרי ההמלצות הן לחייב את יצרני המזון בסימון שלילי בצבע אדום בחזית האריזה על גבי מוצרי מזון שיכילו כמויות גדולות של סוכר, נתרן או שומן רווי, מוצרים בריאים בסימון ירוק, וסימון של מספר כפיות הסוכר בגב האריזה על המוצר.
יישום ההמלצות צפוי להתבצע בשלושה שלבים, ובכל שלב תחול החמרה של רמת הרכיבים שיחייבו סימון שלילי. עם זאת, לפני כחודש הודיע משרד הבריאות על מועד חדש לרפורמה - מארס 2018. בשבועות האחרונים יצא הליך החקיקה משליטתו של משרד הבריאות ועבר לידי משרד המשפטים.
לפני חודש, התייחס שר הבריאות, יעקב ליצמן, לביקורת על העיכוב ברפורמת המזון: "בעיתונות קראתי כאילו אני מעכב את הרפורמה במזון - זו לא החלטה שלי. משרד הבריאות קובע, אך הוא לא לבד. אנחנו צריכים שיתוף פעולה עם עוד משרדים, כלכלה, משפטים. הרפורמה תהיה - מה זה משנה אם בינואר או בפברואר. חלק מהכתבים אמרו שלא תהיה רפורמה במזון כי יש לחצים, אבל אני מבטיח שהיא תהיה".
"אין שום צורך להעלות מחירים"
אך כשמתברר שהרפורמה כבר מתדפקת על הדלת, מתעוררת השאלות כיצד היא תשפיע על הצריכה, ויותר מכך - כיצד תשפיע על מחירי המזון. על מנת לשנות את המוצרים חברות המזון נדרשות לשינויים משמעותיים והשקעה כספית, הן בפיתוח המוצרים ובשדרוג קווי הייצור, והן באריזות המוצרים. האם כל שינוי כזה מחייב עליית מחירים, או שחלק מהחברות עשויות לעשות ניצול ציני בכסות הבריאותית לטובת התייקרות מחירים? ואם המחירים אכן יעלו - עד כמה תהיה שקופה עליית המחירים הזו.
בשבוע האחרון הכריזה שטראוס על אסטרטגיית תזונה חדשה, שתואמת את דרישות משרד הבריאות. פרופ' אייל שמעוני, הטכנולוג הראשי של קבוצת שטראוס, שעומד מאחורי האסטרטגיה, אמר השבוע ל"גלובס" כי עד השנים האחרונות, חברות המזון נהגו להימנע מלדווח על שינויים שהן עושות במתכוני מוצרים, אך "מאז שנושא הבריאות הפך למרכזי בשיח, זה הפך להיות פשוט יותר".
לשאלה האם הפיכת המוצרים לבריאים יותר בהכרח גורמת להעלאת מחירים, השיב שמעוני: "באופן כללי, שינוי מוצרים עולה כסף, אבל זה לא אתי לטעון 'עשיתי עבורך מוצר מיוחד, אז תשלם 50% יותר'. זה גם לא נכון עניינית, וגם לא נתפס טוב ציבורית".
ובינתיים בתעשייה, ניכר שכל חברות המזון נערכות לרפורמה כדי להימנע מהסימון האדום, ביניהן גם תנובה, יוניליוור, אסם, שטראוס והחברה המרכזית (קוקה-קולה ישראל) שביצעו הפחתות של מלח, סוכר או נתרן במוצרים השונים. אולם מתברר שחלקן בוחרות לשנות את המוצר - אך גם לייקר את המחיר, באופן שלא תמיד בהיר עבור הצרכן. כך למשל אסם, שבחצי השנה האחרונה השיקה תוכנית אסטרטגית למעבר למוצרים בריאים יותר. החברה ניסתה להימנע מלייקר את המחיר המוצג על תוויות המוצרים, אך בחרה להקטין אותם.
כך למשל, פסטה מהסדרה הרגילה של אסם במשקל חצי ק"ג נמכרת לצד פסטה מסדרת הפלוס, שמשקלה 400 גרם, במחיר זהה. בפועל המשמעות היא התייקרות של 20%.
גם בשניצל התירס של טבעול, מותג של אסם, נעשה מהלך דומה: שניצל התירס מסדרת המון חלבון, משווק באריזות של 664 גרם, להבדיל משניצל התירס הרגיל המשווק באריזה של 750 גרם. גם כאן המחיר נשאר זהה. בהודעה שפרסמה אסם בעת ההשקה נכתב "פער המחירים בין המוצרים נובע מכמות החלבון הגבוהה אשר מייקרת את עלויות הייצור".
בתגובה לפניית "גלובס" מסרו היום באסם כי "החברה פועלתיום יום על מנת לפתח מוצרים חדשים, איכותיים וטעימים. שינוימתכוני המוצרים כולל שימוש בחומרי גלם יקרים יותרמשמעותית מהרכיבים המקוריים. כאשר הדבר מתאפשר אסםמתמחרת את המוצר החדש בדומה למחיר המוצר הקיים".
כיום המוצרים הבריאים החדשים נמכרים לצד המוצרים הוותיקים יותר, והצרכן יכול לבחור בין מוצר עם כמות גדולה יותר ובריא פחות, לבין כמות קטנה יותר, אבל בריא יותר. נכון, לעיתים חברות המזון נדרשות להשקעה משמעותית בשינויים על גבי המוצרים. גם בהנחה שההתייקרות היא אמיתית, מדוע בוחרות החברות שלא לייקר את המחיר של המוצר, ולבחור בשיטה שעשויה לבלבל את הצרכן, לגבי התמורה שהוא מקבל עבור אותו המחיר?
עוד הוסיפו היום באסם: "כך למשל, השנה השקנו פתי בר דגניםמלאים וקטשופ מופחת 50% סוכר והמוצרים נמכרים באותומחיר כמו המוצרים הקיימים. לעיתים הפער בעלויות חומריהגלם, הפיתוח והייצור מחייב שינוי במחיר ליחידת משקל זהה".
מכירות הקטשופ של אסם מעלות עוד סוגייה. מבדיקת "גלובס" שכבר דווחה בעיתון זה, מחירו של הקטשופ מופחת הסוכר אמנם לקמעונאי לא השתנה, אך בחלק מרשתות השיווק בחרו בכל זאת למכור אותו במחיר מעט יותר יקר, כך שגם הן עשויות להתלהב לגזור קופון על המוצרים הבריאים יותר. כלומר גם איפה שחברות המזון כבר בוחרות להשאיר את המחיר על כנו, יהיה מי שירצה להגדיל את הרווחיות.
באותו הקשר הוסיפו באסם: "בכל מקרה המוצרים הוותיקיםנשארים על המדף ובאותו מחיר כך שהצרכן יכול לבחור איזהמוצר לקנות. נתחי השוק של המוצרים החדשים מלמדים על כךשהצרכן בבחירתו מעדיף בהרבה מקרים מוצרים עם ערך מוסףגבוה כאשר התוספת במחיר מסתכמת בסופו של דבר בעשרותאגורות".
על כך אמר השיב בכיר באחת מחברות המזון כי "בכדי לא לייקר את המוצר ב-20% ולהביא למצב שהצרכן פתאום נדרש להשאיר 40 שקל במקום 50 שקל בקופה, ייתכן שיש חברות שיעדיפו להקטין את המוצר מאשר לייצר משהו שלא יהיה נגיש לכיס".
בפניית "גלובס" לרשות להגנת הצרכן, התקבל ההסבר הבא - כל עוד המוצר השתנה בהרכב שלו, אין צורך להבהיר על גבי האריזה שהכמות הוקטנה כיוון שמדובר ב"מוצר חדש". ומי עוקב אחרי מהי המשמעות של השינוי, כשיש כל כך הרבה סיסמאות של בריאות שמפארות את המוצרים? תהייה נוספת, שכנראה נשאר ללא תשובה לגביה בשלב זה, היא מה יהיה בעוד שנה, או שנתיים, אם וכאשר הרפורמה תצא לפועל. מי שידו אינה משגת יישאר עם המוצרים הבריאים פחות, או שעקב עלייה בצריכה חלקם יורדו מהמדף, ובשורה התחתונה המוצר שיישאר ישקף עליית מחיר?
בתגובה לפניית "גלובס", מסרו היום באסם כי "שינוי מתכוני המוצרים כולל שימוש בחומרי גלם יקרים יותר משמעותית מהרכיבים המקוריים. כאשר הדבר מתאפשר, אסם מתמחרת את המוצר החדש בדומה למחיר המוצר הקיים".
תהייה נוספת, שכנראה תישאר ללא תשובה לגביה בשלב זה, היא מה יהיה בעוד שנה-שנתיים, אם וכאשר הרפורמה תצא לפועל. מי שידו אינה משגת יישאר עם המוצרים הבריאים פחות, או שעקב עלייה בצריכה חלקם יורדו מהמדף, ובשורה התחתונה המוצר שיישאר ישקף עליית מחיר?
ד"ר עמי בן יהודה, מנכ"ל עמותת הפורום הישראלי לאורח חיים בריא, אמר בהתייחס לסוגיה: "על פי רוב, ייצור מזון מופחת סוכר, או עם תחליפי סוכר ותוספים מזיקים אחרים לבריאות, לא עולה יותר ליצרנים. שינוי ברכיבי המזון לקראת כניסתה לתוקף של רפורמת סימון המזון, הוא תהליך מתבקש בחברה, המתמודדת עם עליה חדה בהשמנת היתר ובסוכרת, שממדיה גדלים. אפשר לצפות מחברות המזון לגלות אחריות חברתית ולתמחר את המוצרים הבריאים יותר באופן הוגן וסביר, במחירים שווים לכל כיס, כך שיתאפשר גם לאוכלוסיות חסרות אמצעים ליהנות מהם".
בסביבת ליצמן אמרו על כך היום: "השר הזהיר כמה פעמים שאין צורך להעלות מחירים בשל השינויים הרגולטוריים. העניין של המניעה הוגדר כיעד מועדף, ואנחנו חושבים שאין צורך לייקר מחירים. למשק עולה הרבה יותר ההשמנה והתחלואה, כך שגם לו חשוב שהמוצרים יהיו יותר טובים. זה לא יכול להיות שיקול".