אוניברסיטת תל אביב
השנה האקדמית נפתחה רק לאחרונה, וכבר עכשיו אפשר לצפות שבסופה נוצף בבוגרים שברשותם תואר במקצוע מבוקש על ידי הסטודנטים, אבל לא על ידי שוק העבודה. אחת הבעיות הבולטות בישראל בהשוואה למדינות מפותחות אחרות היא הצפת השוק בבוגרי מוסדות להשכלה גבוהה מתחומי השירותים והמקצועות החופשיים, בזמן שיש ביקוש גבוה במיוחד לעובדים דווקא בענפי התעשייה המסורתית, לדוגמה. ל"גלובס" נודע שמרכז טאוב והתאחדות הסטודנטים עומדים להשיק בקרוב יוזמה חדשה, השואפת לצמצם את הפערים האלה ובכך לתרום לפריון העבודה ולתל"ג.
היוזמה היא למעשה הקמת מאגר נתונים שישמש כלי להכוונת הסטודנטים. הנתונים ייאספו באמצעות שאלון קבוע שיופץ לבוגרי מכללות ואוניברסיטאות, בגילים שונים, ויהיו בו שאלות כמו "מה למדת?", "במה אתה עובד?", "כמה אתה מרוויח?". כך יוכלו הסטודנטים לקבל מידע מהימן על שוק העבודה.
כלכלת השירותים יצאה מפרופורציה
היוזמה הזאת באה לתת למעשה מענה לבעיה ידועה שעלתה גם במחקר מ-2015 של ד"ר איתן רגב וגלעד ברנד ממרכז טאוב, ונוגעת לפריון הנמוך בישראל. במחקר ההוא, הם בחנו את הסיבות לכך. "השווינו את ענפי העבודה השונים ל-12 מדינות מייצגות ב-OECD, וראינו שבענף אחד מרכזי היה הבדל: שירותים עסקיים אחרים", מסביר ד"ר רגב, "חלק הארי שלו הוא עורכי דין ורואי חשבון, המהווים רבע מסך העובדים בישראל. במדינות OECD חלקם של עובדים אלה הם שמינית בלבד. כיוון שיש הצפה בבוגרי החוגים האלה, הם אינם מגדילים את חלקם בעוגת הפריון. היינו יכולים לקחת שמינית מהאנשים ולשים אותם בענפים אחרים. מה שהאקדמיה מייצרת אינו מייצג את צורכי שוק העבודה. זה קשור לפתיחת המכללות וגם לתופעת העדר - סטודנטים הולכים ללמוד מה שאופנתי ולא מביאים בחשבון שלא מצפה להם עבודה בתחום".
- מדעי המחשב הם דווקא תחום מבוקש ומאוד אופנתי.
"נכון, אבל ענף ההיי-טק הוא רק 8% מהשוק. הוא מייצר כסף ולא מקומות עבודה. הוא גם מייצר פערים בחברה".
המחקר על הפריון הצביע על ביקוש גבוה לעובדים בסקטור התעשייתי. "שיעור המועסקים בתעשייה נמוך באופן חריג בהינתן רמת הפיתוח הכלכלי של ישראל", אומר רגב. "בקרב מדינות OECD, ככל שהתל"ג גבוה יותר, חלקה של התעשייה קטן יותר. ישראל עוד לא הגיע לתל"ג גבוה מספיק, אבל חלקה של התעשייה הצטמצם מאוד. עברנו לכלכלת שירותים, אבל לא בפרופורציות הנכונות".
