עיריית תל אביב - יפו / צילום: תמר מצפי
ב-1947, שנה לפני קום המדינה, שלח דוד בן-גוריון, אז ראש הסוכנות היהודית, מכתב לאגודת ישראל ובו נקבע ה"סטטוס קוו" בענייני דת ומדינה במדינה שבדרך. מטרת המכתב הייתה למנוע מצב שבו אגודת ישראל תתנגד להקמת המדינה בעדותה בפני ועדת האו"ם, שחבריה ביקרו באותם ימים בארץ והייתה אמורה לגבש את המלצותיה.
באותו מכתב הכיר בן גוריון, בין השאר, בכך שיום המנוחה השבועי יהיה שבת. לאחר קום המדינה ובהשראת החלטתו של בן-גוריון, חוקקה הכנסת את חוק שעות עבודה ומנוחה שמסדיר את השבת כיום המנוחה השבועי ליהודים. 70 שנה חלפו מאז, אבל הוויכוח על השבת כיום מנוחה לא נגמר.
בשבוע שעבר, ברוב של חמישה שופטים וכנגד דעתם החולקת של השופטים נעם סולברג וניל הנדל, דחה בג"ץ עתירה שהגישה התאחדות הסוחרים והעצמאים נגד חוק העזר העירוני בתל-אביב שמתיר פתיחת מרכולים ובתי קפה בעיר בשבת. חלק גדול מהדיון בבג"ץ עסק בפרשנות לחוק שעות עבודה ומנוחה - על מי הוא חל והאם הוא גובר על סמכות עיריית תל-אביב לנהל את חיי העיר בעצמה.
"אין סיבה לשינוי"
כמה ימים אחרי שדחה בג"ץ את העתירה, אמר ל"גלובס" פרקליטה של עיריית תל-אביב, עו"ד רלי לשם, שותף בכיר במשרד מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל ושות', כי "צריך לזכור שבג"ץ בסך הכול איפשר את המשך המצב הקיים בתל-אביב, שקורה כבר עשור והוא טוב. יתרה מכך, חוק העזר העירוני בתל-אביב יצמצם ב-35% את מספר המכולות שיהיו פתוחות בשבת, כך שהמצב לגבי בעלי העסקים שלא רוצים לפתוח בשבת ישתפר ביחס למצב היום".
- אחת הטענות של בעלי העסקים הקטנים היא שבגלל שהרשתות הגדולות, שמעסיקות עובדים רבים, גם לא יהודים, פתוחות בשבת, נפגעת גם הזכות שלהם למנוחה ביום הזה, משום שהם נפגעים כלכלית ואף נאלצים לסגור את העסק אם הם אינם פותחים אותו.
"אלה סיסמאות. אף אחד לא הציג נתונים אמפיריים שמראים כמה מכולות נסגרו כתוצאה מהמצב הזה. היית מצפה, אחרי עשר שנים שהעסק פועל, שהטוענים זאת יציגו נתונים. בנוסף, אנשים אינם עושים את הקניות העיקריות שלהם בשבת. זה לא שמי שסגור בשבת לא יכול לשרוד. הבעיה המרכזית של המכולות אינה השבת אלא כוח הקנייה של הרשתות הגדולות. הם נפגעים מכך שלרשת יש כוח קנייה הרבה יותר חזק מאשר לבעל מכולת. הטענה שהשבת היא זו שתכריע אותם היא חסרת ביסוס, מה גם שמדובר בפתיחה מצומצמת של עסקים. לא כל אחד יכול לפתוח בשבת, אלא אחוזים בודדים".
- מדוע פתיחת עסקים בשבת אינה מנוגדת לחוק שעות עבודה ומנוחה?
"הטיעון שלנו, שהתקבל על ידי רוב שופטי בג"ץ, הוא מאוד פשוט: חוק שעות עבודה ומנוחה מופנה אל העובדים, אל הפרסונות, ולא אל העסק. החוק אוסר להעסיק יהודי בשבת ללא היתר מיוחד, אבל הוא אינו קובע אם המקום הפיזי - בית הקפה, המכולת - צריך להיות פתוח או סגור בשבת. לכן אין בעיה לפתוח את המכולות. בתל-אביב-יפו יותר מ-10% מהתושבים הם לא-יהודים, ובאמת, כשאתה מסתובב בשבתות בעיר, אתה רואה שהרבה עובדים אינם יהודים. לכן חוק שעות עבודה ומנוחה הוא לא במגרש של העירייה, אבל רישוי עסקים הוא כן במגרש שלה. החוק אינו מכתיב לעירייה את שעות הפתיחה משום שהעירייה נותנת את ההיתר למקום הפיזי ואילו חוק שעות עבודה ומנוחה קובע מי יכול לעבוד ומי לא".
השופט נעם סולברג, שהיה בדעת מיעוט, כתב כי "בחינת תכליתו של חוק שעות עבודה ומנוחה מנקודת מבט סוציאלית תומכת במסקנה כי אין לרשות המקומית סמכות להורות על פתיחתם של בתי מסחר בימי המנוחה". לדבריו, "האיסור על פתיחת בתי מסחר בשבת, המכתיב - ובמידה רבה כופה - יום מנוחה אחיד לכלל המשק, תוך פגיעה מסוימת בחופש העיסוק, מהווה אמצעי מרכזי לשם הגשמת תכליות החוק, והוא שמאפשר לבעלי עסקים לשבות ממלאכה בלי לחשוש לפרנסתם".
"אני לא מסכים עם השופט סולברג. אני חושב, כמו דעת רוב השופטים, שחוק שעות עבודה ומנוחה מעולם לא התכוון לחול על עצם הפתיחה הפיזית של העסק, ולכן הפרשנות של סולברג איננה נכונה. בעל חנות שרוצה לפתוח אותה בשבת והעירייה מרשה לו, והוא מעסיק עובדים שאינם יהודים, לא עובר על שום חוק. לא צריכה להיות כאן שום בעיה".
- שר הפנים, אריה דרעי, כבר הודיע שבכוונתו לקדם חקיקה שלפיו לא תתאפשר פתיחת עסקים בשבת או בימי מנוחה, אלא אם כן היא נדרשת ל"צרכים חיוניים".
"הכנסת רוצה לתקן את החוקים שלה? היא יכולה לעשות זאת, ואז נדבר. בסך הכול, בג"ץ הצהיר בשבוע שעבר מהי הפרשנות הנכונה לחוק כפי שהוא היום".
- המאבק על פתיחת עסקים בשבת בתל-אביב ובכל הארץ לא יסתיים בקרוב.
"אני מאמין שהמצב המתקיים בתל-אביב כבר הרבה שנים לא ישתנה. אנחנו יודעים מניסיוננו שתל-אביב היא דוגמה ומופת לאווירה של חיה ותן לחיות. אין סיבה שזה ישתנה. לא ראיתי הפגנות של דתיים בתל-אביב נגד פתיחת עסקים בשבת, וגם לא ראיתי הפגנות של חילונים בתל-אביב בעד פתיחת יותר עסקים בשבת. אין שום סיבה לזעזע את המצב הקיים".
חוק שעות עבודה ומנוחה
* עובד זכאי למנוחה שבועית, הכוללת גם את יום המנוחה הנהוג לפי דתו.
* הגדרת השבת היא בהתאם למשמעותה במורשת ישראל - מכניסת השבת ביום שישי ועד מוצאי שבת.
* לא ניתן לתת יום מנוחה שבועי שאינו אחד מהימים שישי, שבת או ראשון.
* זמן המנוחה השבועית הוא 36 שעות, אלא אם כן שר הכלכלה נתן היתר למנוחה קצרה יותר.
* העסקת עובד בשעות המנוחה השבועית אסורה, אלא אם כן ניתן לכך היתר מיוחד משר הכלכלה.
* אם עובד מחויב לעבוד בזמן המנוחה השבועית, הוא זכאי לגמול של 150% לפחות עבור כל שעת עבודה וכן לשעות מנוחה חלופיות.