ההסתדרות צפויה להכריז ביום שלישי הקרוב על סכסוך עבודה במשק, בעקבות משבר הביטוחים הסיעודיים. להכרזה צפויים להצטרף גם שני ארגוני המורים הגדולים, כך שצפויים שיבושים במערכת החינוך מתחילת החודש הבא, אם לא יימצא עד אז פתרון למשבר, שפרץ בעקבות החלטת הממונה על רשות שוק ההון, דורית סלינגר, לבטל את הביטוחים הסיעודיים הקולקטיביים מ-1 בינואר.
בראיון ל"גלובס", תוקף יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן את סלינגר וקורא לשר האוצר משה כחלון לקדם פתרון שיתבסס על ביטוח סיעודי ממלכתי, כפי שמציע שר הבריאות יעקב ליצמן. "יש פה בעיה רוחבית שחייבים לפתור", אומר ניסנקורן, "יש פה מיליון איש שביום אחד יהיו לא מבוטחים. תחשבו שזה היה קורה בתחום אחר. מיליון איש שביום אחד אין להם פנסיה. מיליון איש שחברת הביטוח שלהם קרסה, שהבנק שלהם קרס. פה יש מיליון איש שביום אחד הביטוח הסיעודי שלהם קורס. המשמעות אדירה. זה באמת אסון".
שר האוצר, משה כחלון, שלא הסתיר את מורת רוחו מהחלטתה של סלינגר, ביקש מסגנו ח"כ יצחק כהן לנסות ולמצוא פתרון מוסכם למשבר, שלא בהתאם למתווה של סלינגר.
לאור העובדה שנותרו שבועות ספורים עד למועד הפקיעה הנוכחי של הביטוחים, העריכו היום באוצר כי סלינגר תיאלץ להאריך את תוקף הביטוחים בתקופה נוספת, גם אם של חודש או חודשיים עד לגיבוש הפתרון וכדי שלא להותיר את המבוטחים ללא כיסוי. בעבר, האריך הפיקוח על הביטוח שורה של "מועדים אחרונים" לקיום הביטוחים הקבוצתיים כאמור. ברשות שוק ההון, לעומת זאת, ממשיכים לשדר כי הפעם לא יתקפלו. זאת, בין היתר על רקע דוח מבקר המדינה שביקר בחריפות את הפיקוח ברשות בעניין זה בדיוק.
באוצר מנסים להגיע להסדר פשרה שימנע את הפסקת הביטוחים
"הפתרון של סלינגר הוא פתרון מצוין לחברות הביטוח (אבל) פתרון גרוע למבוטחים ולאזרחים. זה פתרון לא מוסרי ולא שוויוני. הפתרון שלה בא ואומר, אנחנו נמשיך להשית את הנטל עליכם האזרחים, וזה יעלה לכם יותר. ואיפה המדינה? איפה אחריות המדינה? איפה הורדת הנטל על האזרחים, איפה הדאגה לחלשים? איפה הראייה של הנושא הסיעודי כנושא שנצטרך לפתור אותו לאורך זמן כי הוא רק ימשיך ויתנפח? ואיפה הדאגה למיליון איש שביום אחד אין להם ביטוח? אתה לא יכול לבוא ולהגיד, 'אני מבטל. מה יהיה אחר כך? לא יודע'. מה שקורה היום זו התנערות מאחריות".
"ועדי העובדים נכנסו לוואקום"
- אבל זה משבר ידוע מראש. הרי בכל פעם מאריכים בסוף את תוקף הביטוחים בשנה.
"אני מדבר על זה כבר חודשים. בשנה שעברה סיכמנו שיהיה פתרון תשתיתי, ולצערי זה לא קרה. ולצערי במדינת ישראל מתנהלים במשברים ופותרים ברגע האחרון".
- גם לכם ההסתדרות יש חלק באחריות למשבר הזה. אתם אלה שהפצתם לעובדים את המוצרים האלה (ביטוחים סיעודיים קולקטיביים), באמצעות הוועדים.
"אני יו"ר ההסתדרות במשך שלוש שנים וחצי, והמוצרים האלה קיימים הרבה מאוד שנים. היה ואקום. המדינה לא דואגת לנושא הסיעודי. באות חברות הביטוח ומשווקות מוצר סיעודי באישור אגף שוק ההון. ועדי העובדים נכנסו לוואקום ודאגו שלפחות יהיה משהו. אגף שוק ההון שותף מרכזי לכשל הזה - הוא זה שאישר את הפוליסות. חברות הביטוח שותפות לכשל הזה - הן שיווקו את הביטוח הזה".
- אבל הוועדים היו אלה שמכרו לעובדים אשליה שאפשר לקנות ביטוח סיעודי בשני שקלים, ומתברר שהוא לא שווה אפילו את השני שקלים האלה...
"הם לא מכרו לעובדים אשליה! לא היה מוצר ביטוחי אחר. אגף שוק ההון (באוצר) לא חייב ולא המליץ ולא יזם שום מוצר אחר. זה המוצר הביטוחי היחיד שהיה. אז עדיף לקנות את זה מאשר כלום. היה חידלון של הממשלה שלא טיפלה בנושא. כשהממשלה לא אחראית ולא מטפלת, זה מה שיש. נכון שאגף שוק ההון היה צריך לחתור לפתרון, אבל הוא לא יכול להיות פתרון של שבר. הפתרון צריך להיות לכל 8 מיליון אזרחי המדינה ולא רק למיליון האיש האלה (המבוטחים - ע"ב). המדינה לא ממלאת את התפקיד שלה, מי שנושא בנטל הסיעודי אלה האזרחים. היום בישראל, 50% מהנטל הסיעודי הוא הוצאה של הפרט. במדינות ה-OECD זה 16%. כלומר, אנחנו מוציאים פי שלושה מהאזרחים במדינות המפותחות".
- אז מה הפתרון?
"הפתרון הוא ללכת בסופו של דבר לביטוח סיעודי ממלכתי. זה מה שנהוג בעולם, זה מה שצריך לעשות, ובטח לא לייצר חללים בשטח. אי אפשר לבוא לבן-אדם ולהגיד לו הביטוח שלך גרוע ואני מבטלת אותו - ומעכשיו אתה לא מבוטח. ומה האלטרנטיבה? תתחיל לשלם מאות שקלים בחודש (על ביטוח סיעודי פרטי - ע"ב)? זה הזוי".
- משמעות ההצעה של ליצמן לביטוח סיעודי ממלכתי היא להעמיס על העובדים את מימון הביטוח הסיעודי של הלא-עובדים.
"אני חותר לזה, גם אם זה מגדיל את ההפרשות. חייבים לדאוג לכך שיהיו קצבאות ראויות - זה אינטרס גם של עובדים וגם של גמלאים".
האתגר הסיעודי הגדול של המדינה
האתגר של מימון קרוב במצב סיעודי גדל והולך משנה לשנה כפועל יוצא של השיפור ברפואה. אנשים לא רק חיים יותר שנים, הם חיים יותר שנים כחולים סיעודיים, וזה מצריך משאבים רבים - ברמת המשק, ובמיוחד ברמת המשפחה,
לאורך השנים, מי שרצה לגדר את הסיכון הכלכלי רכש ביטוח סיעודי: ביטוח פרט, ביטוח קבוצתי של קופת החולים, או ביטוח קבוצתי אחר (של מקום העובדה לדוגמה). בביטוח פרט ההתחייבות על התשלום העתידי היא של חברת הביטוח והיא בלתי ניתנת לפרימה כל עוד המבוטח משלם את הפרמיה שנקבעה בפוליסה. בפוליסות הקבוצתיות של קופות החולים, חלו בשנים האחרונות שיפורים, והן מכסות קבוצות אוכלוסייה רחבות. הביטוחים הקבוצתיים ה"רגילים" שונים. מדובר בקבוצות סגורות שלאורך השנים הפסיקו לקלוט צעירים, וכך הסיכון בהן נסק ועמו גם המחיר. זה הוביל לייקור אדיר - עד כדי חוסר יכולת למממן ביטוח בתעריף "אמיתי", מה שהוביל את הפיקוח על הביטוח לבטל אותם.
הביטול הותיר רבים ללא ביטוח דווקא בההגיעם לגיל שבו הסיכון להפוך לסיעודי הופך מוחשי. הפתרון הנוכחי של הפיקוח על הביטוח הוא לאפשר למבוגרים לרכוש בקלות ביטוח במחיר מופחת בקופות החולים.
מבקר המדינה התייחס לכך בדוח בנושא: "הכשל המהותי והמתמשך שהתגלה בכל הנוגע להסדרת שוק הביטוח הקבוצתי המסחרי, שהשפיע על הזכויות של חלק ניכר מאוד מהציבור, הוא כשל ארוך-טווח, שנמשך יותר מ-19 שנה". האחריות לכך, כתב, מוטלת גם על "בעלי הפוליסות, היועצים, חברות הביטוח והמבוטחים במסגרת הביטוח הסיעודי הקבוצתי". לדבריו, הפתרונות בעייתיים: "צירוף מבוטחים מבוגרים לביטוחים הסיעודיים של קופות החולים בלא חיתום רפואי גורם לכך שסבסוד הפרמיה בגין הסיכון הביטוחי העודף של מבוטחים אלו יוטל על יתר המבוטחים בביטוחים סיעודיים בקופות החולים, בלא הצדקה. ההגנה על זכויות האדם, ובראשן השמירה על כבוד האדם, מחייבת את כל רשויות השלטון בישראל לדאוג לקשישים אלו, וראוי כי יפעלו מתוך ראייה לעתיד, ובפרט לטווח הארוך".