גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

רוכשים בקבוצת יונייטד שרונה עתרו נגד זכייתה במכרז בת"א

טוענים כי הזכייה במכרז לרכישת הקרקע בת"א שעליה ישבה רשות השידור היא תולדה של תרמית שגרמה לנזקים של מאות מיליוני שקלים לחברי קבוצת הרכישה

יונייטד שרונה/ צילום: תמר מצפי
יונייטד שרונה/ צילום: תמר מצפי

24 רוכשים בקבוצת הרכישה היקרה ביותר בישראל, "יונייטד שרונה", אשר מבקשים לפרוש מחברותם בקבוצה, הגישו לבית המשפט עתירה כנגד זכייתה של הקבוצה במכרז לרכישת הקרקע שעליה ישבה רשות השידור בכניסה לתל-אביב. לטענתם, הזכייה במכרז היא תולדה של תרמית שגרמה לנזקים של מאות מיליוני שקלים לחברי קבוצת הרכישה.

"עסקינן בשרשרת של מחדלים מינהליים, כלכליים ומשפטיים בגינם לא נמנע עד כה על-ידי מי מהרשויות המוסמכות ו'שומרי הסף', ניצולם המחפיר של נפגעי קבוצת הרכישה בידי גורמים אינטרסנטיים ומשקיעים מתוחכמים, אשר דבר לא עומד לנגד עיניהם זולת גזילת מאות מיליוני שקלים מכספי רוכשים תמימים שהתפתו והוטעו להצטרף לקבוצה על יסוד מצגי-שווא בוטים, לצורך התעשרות על חשבונם", נכתב בעתירה.

לפני כשנתיים, כשמדינת ישראל הוציאה מכרז למכירת אחת הקרקעות הכי אטרקטיביות בישראל שעליה ישבה רשות השידור בכניסה לתל-אביב, שיווקו מארגני קבוצת יונייטד שרונה דירות במגדלים החדשים במחיר הכי נמוך בתל-אביב. דירת 4 חדרים, הכוללת 101 מ"ר ועוד מרפסת של 9 מ"ר, שווקה למתעניינים ב-3 מיליון שקל. המחירון קבע אז מחיר של 30 אלף שקל למ"ר, נמוך בחצי מפרויקטים אחרים בעיר. ואולם, כשהמכרז נסגר, התברר כמובן שכדי לזכות שילמה הקבוצה את המחיר הכי יקר עבור הקרקע האטרקטיבית. 1.06 מיליארד שקל. 1.25 מיליארד שקל כולל מע"מ. מארגן הקבוצה, מוטי פלד, גם הוסיף בהתמחרות האחרונה (מול גינדי החזקות, שהציעה כ-950 מיליון שקל), עוד 1,800 שקל - 100 ח"י שקלים, שיהיה למזל.

בשלב זה, 135 אנשים בחרו להרים ידיים ולהצביע על אופציית חילוט הערבות על הקרקע שנרכשה בשרונה. 243 חברים אחרים אמנם החליטו להמשיך הלאה, לממש את הקרקע ולהוסיף עוד כ-40% בתמחור של כל דירה (עכשיו מדברים על 55 אלף שקל למ"ר), אבל גם גורל השקעתם לא היה ממש ברור.

השאלה מה יעלה בגורל החברים שלא מסוגלים לשלם את יתרת הסכום (מי שקנה דירה ב-3 מיליון שקל לא בהכרח מסוגל לשלם עליה 5.5 מיליון שקל), ומי יישא בהפסדיהם של אלה שמבקשים לפרוש מן הקבוצה - הגיעה כעת אל פתחו של בית המשפט.

העתירה הוגשה על-ידי 24 פורשים מהקבוצה, באמצעות עורכי הדין אלי פיטרו ואיתי לסקי, נגד וועדת המכרזים ברשות מקרקעי ישראל, אשר אישרה את המכרז; חברת "מינהל מגורים מ.ש.י", בראשות מוטי פלד, אשר ארגנה ויזמה את הקמת קבוצת הרכישה והשתתפותה במכרז; משרד עורכי הדין זהבי, בלאו ושות' אשר מלווה את קבוצת הרכישה ומאות חברים בקבוצה הזכאים להירשם כבעלי זכויות בקרקע. לטענת העותרים, הזכייה במכרז מבוססת על הונאת ענק, ועל כן יש לבטלה.

לטענת העותרים, לאחר שהתגלתה התרמית והם ביקשו לפרוש מקבוצת הרכישה, מארגני הקבוצה לא בחלו באמצעים להפעלת לחץ עליהם ועל חברים אחרים מקבוצת הרכישה, בין היתר באמצעות שיגור התראות בדבר חילוט סכומי עתק, מכירה בכפיה של זכויות לדירה ואיום בתביעות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים המופנים אף כנגד חסרי ישע, כדוגמת אחד העותרים, שהוא קשיש בן 84 המשתקם לאחר אירוע מוחי ו"זכה" לשיחת אזהרה שכזאת.

העותרים מציינים כי השאלה העיקרית בה עוסקת העתירה הנה "האם רשאית וועדת המכרזים לעצום עיניה ולהתעלם מעובדות המגלות מעשים חמורים של הטעייה ואף תרמית לכאורה בהיקפי ענק, אשר דבקו בהצעה הזוכה במכרז הגדול בתולדותיה, ואשר מאיימים להמיט כלייה כלכלית על העותרים ומאות משפחות נוספות אך מן הטעם שצורתם ונוסחם של ייפויי-הכוח באמצעותם בוצעו מעשי התרמית לכאורה נחזים על פניהם כתקינים?".

לטענת העותרים, הם "שארית הפליטה" מקרב "קורבנות הונאת-הענק" הידועה כקבוצת הרכישה "יונייטד שרונה", אשר בניגוד לקורבנותיה הרבים האחרים של הקבוצה הרהיבו עוז שלא להסכין למסכת העוולות העגומה, המבקשת לכבול אותם שלא כדין, להתארגנות שלידתה בחטא, ואשר חרף איומים, הטרדות, ולחצים בלתי נתפסים ובלתי פוסקים מצד גורמים בעלי עצמה כלכלית ומשפטית רבה ביותר, בחרו לממש את זכותם - ואף את חובתם - לבטל את חברותם בקבוצה ולהיפרד ממנה עם היוודע חומרת המעשים והשלכותיהם. זאת, נטען, על-מנת שלא לגזור חלילה קטסטרופה כלכלית על משפחותיהם. ואולם, נטען, ועדת המכרזים מסרבת לכבד את זכותם להשתחרר מכבילתם אליה בדרכי תרמית והטעיה.

"הפרשה דנן היא, ככל הנראה, 'שירת הברבור' של תופעת הגזל והתרמית מהחמורות שנודעו בישראל, במסווה של קבוצת רכישה, וזאת ערב הסדרתו התחיקתית של התחום ברגולציה המקודמת בימים אלה, אשר לדידם של העותרים וחבריהם לקבוצה היא, למרבית הצער, בגדר מעט מידי ומאוחר מידי", נכתב בעתירה.

בעתירה נטען כי הנסיבות התרמיתיות לכאורה שאפפו את המכרז לרכישת הקרקע הולידו גם פניה של לשכת עורכי הדין בישראל לוועדת המכרזים בבקשה לבטל את זכיית הקבוצה במכרז, ובה צוין, בין היתר, כי "בשנה האחרונה עם זכיית קבוצת הרכישה "יונייטד שרונה" של החברה המארגנת 'מינהל מגורים', נשמעו פרסומים רבים, שליליים בעיקרם, הנוגעים לאי יכולתה של הקבוצה לעמוד בתנאי המכרז, כל שכן לעמוד בביצוע והשלמת הפרויקט בהתאם למצגים שהוצגו לחברי הקבוצה, בראשם אומדן העלויות שעמד בבסיס קבוצת הרכישה. כל זאת לצד פרסומים נוספים אשר לפיהם לא עמדה הקבוצה בתנאים מהותיים של המכרז. והנה לאחרונה, עם הגיע המועד הנדחה להשלמת התשלום בגין רכישת המקרקעין החלו פרסומים נוספים המתייחסים לקרעים בקבוצה, להיעדר גורם מממן שיסייע ברכישה המקרקעין ואשר למסוגלותה של החברה המארגנת להביא את הקבוצה לקו הסיום בבטחה. אם לא די בכל זאת, הנה רק הבוקר נודענו על-פי פרסומים כי מיסוי מקרקעין קבע שומת מס רכישה לחברי הקבוצה בסכום אסטרונומי של 200,000,000 שקל המהווה כ-20% משווי רכישת המקרקעין!"

עוד נכתב בפניית הלשכה כי לשכת עורכי הדין כגוף ציבורי, "לא יכולה עוד להביט מנגד ולראות פגיעה מתקרבת ובאה בציבור רחב, חברי הקבוצה, אשר סמכו בתמימותם על יושרה המקצועי של החברה המארגנת ומנהליה, ומסרו ממיטב כספם מתוך אמונה כנה כי לא ידרשו לתנאים ועלויות נוספות מעבר לאומדנים ולוחות הזמנים שנמסרו להם על-ידי החברה המארגנת במועד הצטרפותם לקבוצה".

לטענת הלשכה, מקרה זה והפרסומים המלווים לו לא יכולים להשאיר את רשות מקרקעי ישראל באדישותה. "מצופה מרשות מינהלית סבירה כי במחול השדים הקיים סביב הקבוצה וחבריה שנקלעו לעניין שלא בטובתם, לא תשב בחיבוק ידיים ותודיע כיצד בכוונתה לפעול".

בפנייתה סייגה לשכת עורכי הדין את הדברים כך שיהיו כפופים לרצון הקבוצה לבטל את זכייתה במכרז, אך באסיפתה הכללית של הקבוצה החליטה זו בדעת רוב (של כשני שליש נגד שליש מקולות המצביעים) כי אין בדעתה כקבוצה לבטל את זכייתה במכרז.

ואולם, העותרים טוענים כי חרף האמור, "אין בהחלטת רוב - ואף רוב של 99% - כדי להכשיר מעשי תרמית וגזל או הפרות דין אחרות; על כך יש להוסיף כי 'הרוב' לכאורה בקבוצה מורכב מקבוצות ויחידים אשר לחלקם אינטרסים זרים והם פועלים בניגוד עניינים חמור למימוש הקרקע ורכישתה ע"ח העותרים וחברים אחרים".

לטענת העותרים, בשל מעשיה ומחדליה של החברה יוזמת ומארגנת הקבוצה, עומדת הקבוצה בפני שוקת שבורה בדמות גירעון אסטרונומי של כחצי מיליארד שקל, הנובע בעיקרו מהגשת הצעה בסך של כ-1.3 מיליארד שקל במכרז בשם העותרים ומאות יחידים פרטיים נוספים, בדרכי תרמית (שאך לאחרונה נודעו בחלקן) ותוך מצג-שווא בוטה בדבר איתנותה הכלכלית של הקבוצה. במצג זה נטען כי החברה טענה כי בידה שיעור הצטרפות של 90% ממספר החברים הנדרש, שעה שהיה בידיה שיעור של כ-50% בלבד - מצג-שווא חמור ביותר אשר גרם עד מהרה לקבוצה גירעון עתק בסך של כ-455 מיליון שקל שהועלם מעיני העותרים ויתר חברי הקבוצה למשך למעלה משנה.

על-מנת לכסות את הגירעון העצום שיצר מצג-השווא של המארגנת בדבר איתנותה הכלכלית של הקבוצה, נטען, נדרשו העותרים ויתר חברי הקבוצה ליטול הלוואות בהיקף אסטרונומי של כ-400 מיליון שקל, בריבית נשך של 10% לשנה, ואף לאחר מכן נמצא כי ייאלצו להעמיד הון בשיעור 95% מגובה "האומדן" שמסרה להם המארגנת לעלות דירה מושלמת, וגם זאת רק לשם רכישת הקרקע, בטרם ניתן היתר בניה והונחה אבן אחת באתר, ובנוסף לשומת מס רכישה העולה מונים רבים על מצגי המארגנת, בשווי של כ-200 מיליון שקל נוספים.

"בנסיבות אלה, לכל הפחות עשרות משפחות מקרב חברי הקבוצה לרבות העותרים, אשר הזרימו מיליוני שקלים רבים לפרויקט בתקווה לרכוש דירות, נעדרים את האיתנות והיכולת הכלכלית לשאת בעלויות של מיליוני שקלים נוספים לשם המשך חברותם בקבוצה, אף לו רצו בכך", נכתב בעתירה. 

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

נגיד בנק ישראל הפתיע, אך מזהיר: "תוואי הריבית הוא לא איגרת חוב או הבטחה"

בנק ישראל הפחית פעם נוספת את הריבית, שעומדת כעת על 3.5% ● לצד זאת, התחזית של חטיבת המחקר שידרה אופטימיות – עם צפי לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה ● בראיון לגלובס, הנגיד מתייחס לנתונים שיכולים להעיב על המהלך, ומסביר עד כמה התחזקות השקל הייתה שיקול מרכזי

פעילי ארגון הטרור חמאס / צילום: ap, John Minchillo

המגזין האמריקאי שטוען: חמאס הובס

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חמאס איבד את כוחו בעזה, המרוויח המפתיע מהמשבר בהורמוז, וכתבי ניו יורק טיימס ביקרו לראשונה בטהרן שאחרי המלחמה ● כותרות העיתונים בעולם   

רחפן נוסעים של קנדו. חזון המכוניות המעופפות (צולם בפארק עתידים ת''א) / צילום: Cando Drones ודור פזואלו

לקראת ההנפקה: מדוע נתקע חלום המוניות המעופפות של רמי לוי ומשרד התחבורה

חברת הרחפנים של רמי לוי, קנדו דרונס, שבדרך לבורסה שואפת לקדם בישראל "מוניות מעופפות" ● אלא שהמיזם שלה הוקפא בשל המלחמה ומגבלות רגולטוריות ● בנוסף, כלי הטיס שעליו מבוסס המיזם טרם זכה לרישוי בארץ

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

הפחתת הריבית: בכמה תרד עלות המשכנתא שלכם?

ירידת הריבית השנייה ברציפות צפויה להקל בעיקר על בעלי משכנתאות במסלול הפריים, אך עשויה להשפיע גם על רוכשי דירות חדשים ועל שוק היד השנייה כולו ● עד כמה יקטן ההחזר החודשי בפועל, מי צפוי ליהנות מהחיסכון המשמעותי ביותר, והאם מדובר בתחילתה של התאוששות בשוק הדיור? ● גלובס עושה סדר

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בשוק בטוחים שהריבית תרד היום. אבל מה צפוי בהמשך?

לפי הערכות האנליסטים, בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית היום ב-0.25% ● המיקוד בשוק הוא בתחזית שתפורסם היום

מני כלפון, מנהל השקעות באלטשולר שחם גמל ופנסיה / צילום: סם יצחקוב

מנהל ההשקעות שבטוח: אלו המניות שחובה להחזיק בתיק

מני כלפון, מנהל השקעות באלטשולר שחם גמל ופנסיה, מסביר מדוע התקופה הקרובה "מעניינת במיוחד" אך מזהיר מתנודתיות ומניתוח מניות ברשתות החברתיות ● ממליץ על "המניות הגדולות והמובילות שהוכיחו את עצמן" ומסמן שתי הזדמנויות בת"א

סניף של פטגוניה בהונג קונג / צילום: Shutterstock

הדבר שהכי מפחיד היום את מנהלי השיווק

הרגע שבו צריך לעמוד מול מנכ"ל או דירקטוריון ולהסביר השקעה שלא מחזירה את עצמה מיידית, מרתיע לא מעט אנשי שיווק ● אבל מותג לא נמדד כמו קמפיין, והטווח הקצר אינו התשובה היחידה ● טור אורח

בית השנהב. בעיגול: נוחי דנקנר / צילום: יוסי זמיר, תמר מצפי

איך נראה הנכס האחרון של נוחי דנקנר, ומה הסיכוי להפוך את המשרדים הישנים לדירות חדשות

בניין המשרדים הוותיק בבירה עומד למכירה ושווה לטענת דנקנר 420־500 מיליון שקל ● דנקנר מחזיק בנכס יחד עם אחותו, ובעת המכירה יצטרך לשלם היטל השבחה ● לבניין יש תוכנית השבחה, אולם לא יהיה קל לממש אותה נוכח היצע המשרדים הגבוה בירושלים

החלוץ של נבחרת ארה''ב באלוגון, במשחק הנבחרת מול בוסניה, 1 ביולי / צילום: ap, Jeff Chiu

בבלגיה זועמים על ביטול הכרטיס האדום: "בדיוק לפני המשחק המכריע, כל המסכות ירדו"

ההחלטה של פיפ"א לאפשר לחלוץ נבחרת ארה"ב לשחק למרות שקיבל כרטיס אדום במשחקו האחרון מעוררת זעם בבלגיה, שתפגוש את הקבוצה הלילה ● התאגדות הכדורגל האירופי: "עצם הקיום והאמינות של המשחק מוטלים בספק"

משרדי SK hynix / צילום: Shutterstock

הקרב על שבבי הזיכרון עולה מדרגה: SK Hynix מגיעה לוול סטריט

ההנפקה בנאסד"ק ביום שישי הקרוב צפויה להרחיב את בסיס המשקיעים של SK Hynix, לשפר את הנזילות ולחדד את התחרות מול מיקרון על תמחור מניות שבבי ה-AI

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

בכירים אמריקאים: איראן שיגרה טילים לעבר כלי שיט בהורמוז

מזכר ההבנות בסכנת קריסה? ארה"ב צפויה להגיב בתקיפות נגד מטרות איראניות ●  דיווח בניו יורק טיימס: טראמפ צפוי להודיע לארדואן כי הוא מוכן להשיב את טורקיה לתוכנית החמקן ולמכור לה מטוסי F35 ● עדכונים שוטפים

חנות של ANTA בחו''ל / צילום: ANTA

האם מותג הספורט הסיני ANTA יסייע לשורת הרווח של קבוצת קסטרו-הודיס?

קבוצת האופנה של משפחת רוטר חתמה על הסכם לחמש שנים ליבוא המותג הסיני, המחזיק גם ב-FILA ובפומה, ומשקיעה במהלך 30 מיליון שקל ● "מדובר במהלך אסטרטגי", אומר המנכ"ל יאיר אוחיון, "אנחנו מאמינים שהצרכן בשל לאלטרנטיבות חדשות"

ירושלים / צילום: Shutterstock

הנתונים מגלים: תושבי החוץ הסתערו על ירושלים, ואז הדולר צנח

היחלשותו המהירה של הדולר מחלחלת אל שוק הנדל"ן בירושלים וקוטעת את רצף העסקאות ● בזמן שהמחיר בשקלים כמעט ולא זז בשנתיים האחרונות, פער המטבע מייצר עבור הרוכשים האמריקאים אפקט של התייקרות חדה ● מתווכים מדווחים: תושבי החוץ יושבים על הגדר

בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

חמישה נשיאי העליון לשעבר: "אי-ציות לבית המשפט - המסמר האחרון בארון הקבורה של הדמוקרטיה"

בגילוי דעת שפרסמו נשיאי העליון בדימוס פוגלמן, חיות, גרוניס, ביניש וברק נכתב כי "נוכח ההחלטה שקיבלה אתמול הממשלה בעניין מועצת הרשות השנייה, אנו מתריעים על חומרתה חסרת התקדים של החלטה זו, שמשמעותה היא קריאה לאי-כיבוד ואי-ציות לצווי ביהמ"ש" ● לדבריהם, "זהו מהלך המשבש באופן מוחלט את סדרי השלטון והמשפט ומוביל לאנרכיה"

אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הנחית מכה של מיליארדים על ת"א וירושלים. העיריות מצאו מסלול עוקף

העליון דחה את בקשת עיריות ת"א וירושלים לדון שוב בפסיקה משנה שעברה, שביטלה היטלי השבחה על דירות מכוח תמ"א 38 ● המשמעות: ציפייתן להכנסות של מיליארדי שקלים נגוזה ● אולם הן מצאו פתרון יצירתי: תביעות המבוססות על טיעוני שמאות בסכומים גבוהים

מסע הלוויה של עלי חמינאי. מפגן הכוח של משטר האייתולות על חשבון האזרחים / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

תרומות חובה של מעל חצי מיליון דולר: אזרחי איראן מממנים את הלוויית חמינאי

ארבעה חודשים אחרי חיסולו, נערך השבוע מסע ההלוויה של עלי חמינאי ● האזרחים חויבו להשתתף, משלחות הגיעו מפקיסטן, רוסיה ומדינות המפרץ, והיחיד שלא ישתתף הוא היורש ● וברקע מפגן העוצמה האיראני עומד המשא ומתן מול ארה"ב

אילוסטרציה: Shutterstock

57 אלף שקל ברוטו בחודש: מחקר חדש מסמן את המקצועות הלוהטים של ההייטק

לפי מחקר חדש של חברת ההשמה GotFriends, חוקרי סייבר הם בעלי השכר הגבוה ביותר בענף ● עוד עולה כי תל אביב מאבדת את הבכורה לטובת מוקדי ההייטק בשרון ובפתח תקווה - שם המשכורת הממוצעת היא כ־44 אלף ● וגם: האם הצליחו להחזיר את ההייטקיסיטים למשרד?

בורסת דרום קוריאה, סיאול / צילום: Shutterstock, Ki young

בורסת סיאול צונחת בכ-8% אחרי דוחות סמסונג; החוזים בארה"ב אדומים

ענקיות השבבים סמסונג ו-SK Hynix לוקחים את הקוספי לירידות חדות, אחרי שתוצאות כספיות ראשוניות חזקות של סמסונג הציתו חששות שהגאות במניות השבבים לא תחזיק זמן רב ● החוזים על הנאסד"ק נופלים במעל 1% ● הנאסד"ק התאושש אתמול בהובלת מניות השבבים, הדאו ג'ונס שבר שיא חדש ● מחירי הנפט מטפסים הבוקר, לאחר דיווח לפיו איראן תקפה מכלית במצר הורמוז

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

מנהל רשות המסים: "אנחנו חווים כמות אדירה של מתקפות סייבר"

שי אהרונוביץ': "מרגע שהחל פרויקט 'חשבוניות ישראל', תוך כמה חודשים ארגוני הפשיעה הבינו שהמשחק השתנה, ושהיום המפתח נמצא במערכות המחשוב" ● לדבריו, "אנשים מגיעים למשרדי רשות המסים עם תעודות זהות מזויפות כדי לקבל גישה למערכות" ● וגם: מה הוא חושב על הגירעון ועל הצעדים שנעשו כדי להשאירו בשליטה?

האטה ממושכת בקצב הצמיחה של התעסוקה בענף ההייטק / צילום: Shutterstock

לא רק ג'וניורים: זינוק חד במספר מחפשי העבודה בהייטק

דוח חדש של שירות התעסוקה מצביע על שינוי במאפייני שוק העבודה בענף ההייטק ● אף שמספר המועסקים בענף ממשיך לעלות, קצב הגיוסים נבלם, ושיעור דורשי העבודה מההייטק מכלל דורשי העבודה כמעט שולש מאז 2022 ● במקביל, הדוח מצא מתאם בין התרחבות השימוש בבינה מלאכותית לבין העלייה במספר דורשי העבודה, בעיקר בקרב עובדי תוכנה