גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוכשים בקבוצת יונייטד שרונה עתרו נגד זכייתה במכרז בת"א

טוענים כי הזכייה במכרז לרכישת הקרקע בת"א שעליה ישבה רשות השידור היא תולדה של תרמית שגרמה לנזקים של מאות מיליוני שקלים לחברי קבוצת הרכישה

יונייטד שרונה/ צילום: תמר מצפי
יונייטד שרונה/ צילום: תמר מצפי

24 רוכשים בקבוצת הרכישה היקרה ביותר בישראל, "יונייטד שרונה", אשר מבקשים לפרוש מחברותם בקבוצה, הגישו לבית המשפט עתירה כנגד זכייתה של הקבוצה במכרז לרכישת הקרקע שעליה ישבה רשות השידור בכניסה לתל-אביב. לטענתם, הזכייה במכרז היא תולדה של תרמית שגרמה לנזקים של מאות מיליוני שקלים לחברי קבוצת הרכישה.

"עסקינן בשרשרת של מחדלים מינהליים, כלכליים ומשפטיים בגינם לא נמנע עד כה על-ידי מי מהרשויות המוסמכות ו'שומרי הסף', ניצולם המחפיר של נפגעי קבוצת הרכישה בידי גורמים אינטרסנטיים ומשקיעים מתוחכמים, אשר דבר לא עומד לנגד עיניהם זולת גזילת מאות מיליוני שקלים מכספי רוכשים תמימים שהתפתו והוטעו להצטרף לקבוצה על יסוד מצגי-שווא בוטים, לצורך התעשרות על חשבונם", נכתב בעתירה.

לפני כשנתיים, כשמדינת ישראל הוציאה מכרז למכירת אחת הקרקעות הכי אטרקטיביות בישראל שעליה ישבה רשות השידור בכניסה לתל-אביב, שיווקו מארגני קבוצת יונייטד שרונה דירות במגדלים החדשים במחיר הכי נמוך בתל-אביב. דירת 4 חדרים, הכוללת 101 מ"ר ועוד מרפסת של 9 מ"ר, שווקה למתעניינים ב-3 מיליון שקל. המחירון קבע אז מחיר של 30 אלף שקל למ"ר, נמוך בחצי מפרויקטים אחרים בעיר. ואולם, כשהמכרז נסגר, התברר כמובן שכדי לזכות שילמה הקבוצה את המחיר הכי יקר עבור הקרקע האטרקטיבית. 1.06 מיליארד שקל. 1.25 מיליארד שקל כולל מע"מ. מארגן הקבוצה, מוטי פלד, גם הוסיף בהתמחרות האחרונה (מול גינדי החזקות, שהציעה כ-950 מיליון שקל), עוד 1,800 שקל - 100 ח"י שקלים, שיהיה למזל.

בשלב זה, 135 אנשים בחרו להרים ידיים ולהצביע על אופציית חילוט הערבות על הקרקע שנרכשה בשרונה. 243 חברים אחרים אמנם החליטו להמשיך הלאה, לממש את הקרקע ולהוסיף עוד כ-40% בתמחור של כל דירה (עכשיו מדברים על 55 אלף שקל למ"ר), אבל גם גורל השקעתם לא היה ממש ברור.

השאלה מה יעלה בגורל החברים שלא מסוגלים לשלם את יתרת הסכום (מי שקנה דירה ב-3 מיליון שקל לא בהכרח מסוגל לשלם עליה 5.5 מיליון שקל), ומי יישא בהפסדיהם של אלה שמבקשים לפרוש מן הקבוצה - הגיעה כעת אל פתחו של בית המשפט.

העתירה הוגשה על-ידי 24 פורשים מהקבוצה, באמצעות עורכי הדין אלי פיטרו ואיתי לסקי, נגד וועדת המכרזים ברשות מקרקעי ישראל, אשר אישרה את המכרז; חברת "מינהל מגורים מ.ש.י", בראשות מוטי פלד, אשר ארגנה ויזמה את הקמת קבוצת הרכישה והשתתפותה במכרז; משרד עורכי הדין זהבי, בלאו ושות' אשר מלווה את קבוצת הרכישה ומאות חברים בקבוצה הזכאים להירשם כבעלי זכויות בקרקע. לטענת העותרים, הזכייה במכרז מבוססת על הונאת ענק, ועל כן יש לבטלה.

לטענת העותרים, לאחר שהתגלתה התרמית והם ביקשו לפרוש מקבוצת הרכישה, מארגני הקבוצה לא בחלו באמצעים להפעלת לחץ עליהם ועל חברים אחרים מקבוצת הרכישה, בין היתר באמצעות שיגור התראות בדבר חילוט סכומי עתק, מכירה בכפיה של זכויות לדירה ואיום בתביעות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים המופנים אף כנגד חסרי ישע, כדוגמת אחד העותרים, שהוא קשיש בן 84 המשתקם לאחר אירוע מוחי ו"זכה" לשיחת אזהרה שכזאת.

העותרים מציינים כי השאלה העיקרית בה עוסקת העתירה הנה "האם רשאית וועדת המכרזים לעצום עיניה ולהתעלם מעובדות המגלות מעשים חמורים של הטעייה ואף תרמית לכאורה בהיקפי ענק, אשר דבקו בהצעה הזוכה במכרז הגדול בתולדותיה, ואשר מאיימים להמיט כלייה כלכלית על העותרים ומאות משפחות נוספות אך מן הטעם שצורתם ונוסחם של ייפויי-הכוח באמצעותם בוצעו מעשי התרמית לכאורה נחזים על פניהם כתקינים?".

לטענת העותרים, הם "שארית הפליטה" מקרב "קורבנות הונאת-הענק" הידועה כקבוצת הרכישה "יונייטד שרונה", אשר בניגוד לקורבנותיה הרבים האחרים של הקבוצה הרהיבו עוז שלא להסכין למסכת העוולות העגומה, המבקשת לכבול אותם שלא כדין, להתארגנות שלידתה בחטא, ואשר חרף איומים, הטרדות, ולחצים בלתי נתפסים ובלתי פוסקים מצד גורמים בעלי עצמה כלכלית ומשפטית רבה ביותר, בחרו לממש את זכותם - ואף את חובתם - לבטל את חברותם בקבוצה ולהיפרד ממנה עם היוודע חומרת המעשים והשלכותיהם. זאת, נטען, על-מנת שלא לגזור חלילה קטסטרופה כלכלית על משפחותיהם. ואולם, נטען, ועדת המכרזים מסרבת לכבד את זכותם להשתחרר מכבילתם אליה בדרכי תרמית והטעיה.

"הפרשה דנן היא, ככל הנראה, 'שירת הברבור' של תופעת הגזל והתרמית מהחמורות שנודעו בישראל, במסווה של קבוצת רכישה, וזאת ערב הסדרתו התחיקתית של התחום ברגולציה המקודמת בימים אלה, אשר לדידם של העותרים וחבריהם לקבוצה היא, למרבית הצער, בגדר מעט מידי ומאוחר מידי", נכתב בעתירה.

בעתירה נטען כי הנסיבות התרמיתיות לכאורה שאפפו את המכרז לרכישת הקרקע הולידו גם פניה של לשכת עורכי הדין בישראל לוועדת המכרזים בבקשה לבטל את זכיית הקבוצה במכרז, ובה צוין, בין היתר, כי "בשנה האחרונה עם זכיית קבוצת הרכישה "יונייטד שרונה" של החברה המארגנת 'מינהל מגורים', נשמעו פרסומים רבים, שליליים בעיקרם, הנוגעים לאי יכולתה של הקבוצה לעמוד בתנאי המכרז, כל שכן לעמוד בביצוע והשלמת הפרויקט בהתאם למצגים שהוצגו לחברי הקבוצה, בראשם אומדן העלויות שעמד בבסיס קבוצת הרכישה. כל זאת לצד פרסומים נוספים אשר לפיהם לא עמדה הקבוצה בתנאים מהותיים של המכרז. והנה לאחרונה, עם הגיע המועד הנדחה להשלמת התשלום בגין רכישת המקרקעין החלו פרסומים נוספים המתייחסים לקרעים בקבוצה, להיעדר גורם מממן שיסייע ברכישה המקרקעין ואשר למסוגלותה של החברה המארגנת להביא את הקבוצה לקו הסיום בבטחה. אם לא די בכל זאת, הנה רק הבוקר נודענו על-פי פרסומים כי מיסוי מקרקעין קבע שומת מס רכישה לחברי הקבוצה בסכום אסטרונומי של 200,000,000 שקל המהווה כ-20% משווי רכישת המקרקעין!"

עוד נכתב בפניית הלשכה כי לשכת עורכי הדין כגוף ציבורי, "לא יכולה עוד להביט מנגד ולראות פגיעה מתקרבת ובאה בציבור רחב, חברי הקבוצה, אשר סמכו בתמימותם על יושרה המקצועי של החברה המארגנת ומנהליה, ומסרו ממיטב כספם מתוך אמונה כנה כי לא ידרשו לתנאים ועלויות נוספות מעבר לאומדנים ולוחות הזמנים שנמסרו להם על-ידי החברה המארגנת במועד הצטרפותם לקבוצה".

לטענת הלשכה, מקרה זה והפרסומים המלווים לו לא יכולים להשאיר את רשות מקרקעי ישראל באדישותה. "מצופה מרשות מינהלית סבירה כי במחול השדים הקיים סביב הקבוצה וחבריה שנקלעו לעניין שלא בטובתם, לא תשב בחיבוק ידיים ותודיע כיצד בכוונתה לפעול".

בפנייתה סייגה לשכת עורכי הדין את הדברים כך שיהיו כפופים לרצון הקבוצה לבטל את זכייתה במכרז, אך באסיפתה הכללית של הקבוצה החליטה זו בדעת רוב (של כשני שליש נגד שליש מקולות המצביעים) כי אין בדעתה כקבוצה לבטל את זכייתה במכרז.

ואולם, העותרים טוענים כי חרף האמור, "אין בהחלטת רוב - ואף רוב של 99% - כדי להכשיר מעשי תרמית וגזל או הפרות דין אחרות; על כך יש להוסיף כי 'הרוב' לכאורה בקבוצה מורכב מקבוצות ויחידים אשר לחלקם אינטרסים זרים והם פועלים בניגוד עניינים חמור למימוש הקרקע ורכישתה ע"ח העותרים וחברים אחרים".

לטענת העותרים, בשל מעשיה ומחדליה של החברה יוזמת ומארגנת הקבוצה, עומדת הקבוצה בפני שוקת שבורה בדמות גירעון אסטרונומי של כחצי מיליארד שקל, הנובע בעיקרו מהגשת הצעה בסך של כ-1.3 מיליארד שקל במכרז בשם העותרים ומאות יחידים פרטיים נוספים, בדרכי תרמית (שאך לאחרונה נודעו בחלקן) ותוך מצג-שווא בוטה בדבר איתנותה הכלכלית של הקבוצה. במצג זה נטען כי החברה טענה כי בידה שיעור הצטרפות של 90% ממספר החברים הנדרש, שעה שהיה בידיה שיעור של כ-50% בלבד - מצג-שווא חמור ביותר אשר גרם עד מהרה לקבוצה גירעון עתק בסך של כ-455 מיליון שקל שהועלם מעיני העותרים ויתר חברי הקבוצה למשך למעלה משנה.

על-מנת לכסות את הגירעון העצום שיצר מצג-השווא של המארגנת בדבר איתנותה הכלכלית של הקבוצה, נטען, נדרשו העותרים ויתר חברי הקבוצה ליטול הלוואות בהיקף אסטרונומי של כ-400 מיליון שקל, בריבית נשך של 10% לשנה, ואף לאחר מכן נמצא כי ייאלצו להעמיד הון בשיעור 95% מגובה "האומדן" שמסרה להם המארגנת לעלות דירה מושלמת, וגם זאת רק לשם רכישת הקרקע, בטרם ניתן היתר בניה והונחה אבן אחת באתר, ובנוסף לשומת מס רכישה העולה מונים רבים על מצגי המארגנת, בשווי של כ-200 מיליון שקל נוספים.

"בנסיבות אלה, לכל הפחות עשרות משפחות מקרב חברי הקבוצה לרבות העותרים, אשר הזרימו מיליוני שקלים רבים לפרויקט בתקווה לרכוש דירות, נעדרים את האיתנות והיכולת הכלכלית לשאת בעלויות של מיליוני שקלים נוספים לשם המשך חברותם בקבוצה, אף לו רצו בכך", נכתב בעתירה. 

עוד כתבות

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

בפה אחד: ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של החברה הישראלית

ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של V-Wave הישראלית, שרק לפני כשנה עשתה אקזיט ● רק לפני כחודש מונה ראש תחום תרופות ב-FDA אך הוא סיים את תפקידו לאחר חילוקי דעות עם בכירים בארגון ● החברה הישראלית שפיתחה מערכת לשיקום ממשיכה בגל הרכישות ● הפיתוח שיאפשר לנטר באופן לא פולשני צהבת יילודים ● וזו הזוכה בתחרות איתור טכנולוגיות להתמודדות עם סרטן השד ● השבוע בביומד

מושגים לאזרחות מיודעת. סקר כוח אדם / צילום: Shutterstock

אתה גר בדירה בבעלותך? כך השאלה הזאת משפיעה על כל המדינה

מצב שוק העבודה משפיע על קבלת ההחלטות הכלכליות החשובות ביותר • כיצד הוא משתקף בפני קובעי המדיניות? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

ניתוח חברה | אל על / צילום: יח''צ

אל תתנו לאחוזים לבלבל אתכם - השווי של אל על משקף תמחור נמוך מאי פעם

המשקיעים חוששים שסיום המלחמה יוביל לתחרות שתפגע בתוצאות של חברת התעופה, אך ספק אם זו תגיע בקרוב ● השווי בבורסה אמנם גבוה היסטורית, אלא שבשקלול קופת המזומנים הגדולה ושווי הנכסים, מדובר בתמחור הפעילות הנמוך בתולדות אל על ● האם הוא מוצדק? ● מדור חדש

מחיר ביטוח הרכב / צילום: Shutterstock

לפני הדיון בוועדת הכלכלה: רשות שוק ההון קנסה שתי חברות ביטוח על מחירי ביטוחי הרכב

רשות שוק ההון הטילה קנס של 125 אלף שקל לביטוח ישיר והפניקס בעקבות חוסר בפרטים שביקשה מחברות הביטוח כדי להבין האם הן העלו את פרמיות ביטוחי הרכב יותר מדי ● הרשות ספגה ביקורת על כך שפעלה לאט מדי, כאשר בזמן שפעלה מחירי הביטוח כבר ירדו בשנה האחרונה בכ-10%

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

זיו יעקובי, מנכ''ל קבוצת אקרו נדל''ן / צילום: אלכס פרגמנט

למרות הירידה במניה: מנכ"ל אקרו מכר מניות בכ-26.5 מיליון שקל

זיו יעקובי, מנכ"ל חברת הבנייה, הצטרף לגל המימושים בבורסה ומכר בימים האחרונים חלק מהמניות שברשותו - בשתי עסקאות מחוץ לבורסה ● המכירה מגיעה אחרי שבשנה החולפת ירדה מניית אקרו בכ-14% בניגוד למגמה בשוק

מחבלי חמאס בעזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

ההצעה של חמאס: הפסקת אש ל-10 שנים ו"הקפאת השימוש בנשק"

חיל האוויר תקף במרכז הרצועה מחבל שתכנן פיגוע מיידי נגד כוחות צה"ל   ● לפי הצעת חוק שעליה יצביע הקונגרס השבוע, ארה"ב תבחן את השעיית הסיוע הצבאי ללבנון ● הדרישה של חמאס לאנשי מיליציות: תסגירו את עצמכם ותקבלו חנינה ● דיווחים בעזה: חמאס והצלב האדום נערכים לחידוש החיפושים אחר החלל החטוף רס"ל רן גואילי ● עדכונים שוטפים

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

שנת שיא לדיפנס טק הישראלי: מיליארד דולר זרמו לסטארט־אפים בתחום

הדיפנס טק הישראלי רושם שנת פריצה יוצאת דופן: גיוסי ענק, מיזוגים ורכישות בהיקף שעולה על זה שנרשם בכל השנים האחרונות גם יחד ● מעורבות מפא"ת במבחני שטח ובחיבור ללקוחות זרים תרמה להאצה, בזמן שביקושי הענק בעולם משכו עוד ועוד כסף זר לשוק המקומי ● האם המומנטום יימשך גם לאחר הפסקת האש?

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בעליות קלות; מדד הביטוח זינק בכ-3.5%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● השקל התחזק מול הדולר ● מנורה הופכת לבעלת עניין בקבוצת לוזון ● שתי מניות החלו להיסחר היום בבורסה: אוריון זינקה בכ-17% ביום המסחר הראשון שלה, סוגת עלתה בכ-2% ● מיטב: חוץ מישראל - כמעט בכל המדינות שהורידו ריבית, תשואות האג"ח זינקו ● לראשונה מזה עשור, אין מתאם בין שוק המניות לביטקוין ● בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

חגי אלון / צילום: צילום מסך יוטיוב

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום פי 56

מניית SMX, הנסחרת בנאסד"ק, זינקה בתוך שבוע משווי של פחות מ-6 דולר, והגיעה לשווי שוק של כ־349 מיליון דולר ● למרות זאת, החברה עדיין לא מייצרת הכנסות ומציגה הפסדים משמעותיים

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

תאגיד בנקאי לקח רכב כמשכון. ואז השופט גילה שהוא שייך למילואימניק

הגנה מפני הליכי הוצאה לפועל, הקדמת תשלומים באמצעות הלוואה חברתית והצעת הסדר שהגיעה אחרי קריסת החברה: שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה ממחישים כיצד מערכת המשפט מנסה למצוא את האיזון ולהגן על המילואימניקים