גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוכשים בקבוצת יונייטד שרונה עתרו נגד זכייתה במכרז בת"א

טוענים כי הזכייה במכרז לרכישת הקרקע בת"א שעליה ישבה רשות השידור היא תולדה של תרמית שגרמה לנזקים של מאות מיליוני שקלים לחברי קבוצת הרכישה

יונייטד שרונה/ צילום: תמר מצפי
יונייטד שרונה/ צילום: תמר מצפי

24 רוכשים בקבוצת הרכישה היקרה ביותר בישראל, "יונייטד שרונה", אשר מבקשים לפרוש מחברותם בקבוצה, הגישו לבית המשפט עתירה כנגד זכייתה של הקבוצה במכרז לרכישת הקרקע שעליה ישבה רשות השידור בכניסה לתל-אביב. לטענתם, הזכייה במכרז היא תולדה של תרמית שגרמה לנזקים של מאות מיליוני שקלים לחברי קבוצת הרכישה.

"עסקינן בשרשרת של מחדלים מינהליים, כלכליים ומשפטיים בגינם לא נמנע עד כה על-ידי מי מהרשויות המוסמכות ו'שומרי הסף', ניצולם המחפיר של נפגעי קבוצת הרכישה בידי גורמים אינטרסנטיים ומשקיעים מתוחכמים, אשר דבר לא עומד לנגד עיניהם זולת גזילת מאות מיליוני שקלים מכספי רוכשים תמימים שהתפתו והוטעו להצטרף לקבוצה על יסוד מצגי-שווא בוטים, לצורך התעשרות על חשבונם", נכתב בעתירה.

לפני כשנתיים, כשמדינת ישראל הוציאה מכרז למכירת אחת הקרקעות הכי אטרקטיביות בישראל שעליה ישבה רשות השידור בכניסה לתל-אביב, שיווקו מארגני קבוצת יונייטד שרונה דירות במגדלים החדשים במחיר הכי נמוך בתל-אביב. דירת 4 חדרים, הכוללת 101 מ"ר ועוד מרפסת של 9 מ"ר, שווקה למתעניינים ב-3 מיליון שקל. המחירון קבע אז מחיר של 30 אלף שקל למ"ר, נמוך בחצי מפרויקטים אחרים בעיר. ואולם, כשהמכרז נסגר, התברר כמובן שכדי לזכות שילמה הקבוצה את המחיר הכי יקר עבור הקרקע האטרקטיבית. 1.06 מיליארד שקל. 1.25 מיליארד שקל כולל מע"מ. מארגן הקבוצה, מוטי פלד, גם הוסיף בהתמחרות האחרונה (מול גינדי החזקות, שהציעה כ-950 מיליון שקל), עוד 1,800 שקל - 100 ח"י שקלים, שיהיה למזל.

בשלב זה, 135 אנשים בחרו להרים ידיים ולהצביע על אופציית חילוט הערבות על הקרקע שנרכשה בשרונה. 243 חברים אחרים אמנם החליטו להמשיך הלאה, לממש את הקרקע ולהוסיף עוד כ-40% בתמחור של כל דירה (עכשיו מדברים על 55 אלף שקל למ"ר), אבל גם גורל השקעתם לא היה ממש ברור.

השאלה מה יעלה בגורל החברים שלא מסוגלים לשלם את יתרת הסכום (מי שקנה דירה ב-3 מיליון שקל לא בהכרח מסוגל לשלם עליה 5.5 מיליון שקל), ומי יישא בהפסדיהם של אלה שמבקשים לפרוש מן הקבוצה - הגיעה כעת אל פתחו של בית המשפט.

העתירה הוגשה על-ידי 24 פורשים מהקבוצה, באמצעות עורכי הדין אלי פיטרו ואיתי לסקי, נגד וועדת המכרזים ברשות מקרקעי ישראל, אשר אישרה את המכרז; חברת "מינהל מגורים מ.ש.י", בראשות מוטי פלד, אשר ארגנה ויזמה את הקמת קבוצת הרכישה והשתתפותה במכרז; משרד עורכי הדין זהבי, בלאו ושות' אשר מלווה את קבוצת הרכישה ומאות חברים בקבוצה הזכאים להירשם כבעלי זכויות בקרקע. לטענת העותרים, הזכייה במכרז מבוססת על הונאת ענק, ועל כן יש לבטלה.

לטענת העותרים, לאחר שהתגלתה התרמית והם ביקשו לפרוש מקבוצת הרכישה, מארגני הקבוצה לא בחלו באמצעים להפעלת לחץ עליהם ועל חברים אחרים מקבוצת הרכישה, בין היתר באמצעות שיגור התראות בדבר חילוט סכומי עתק, מכירה בכפיה של זכויות לדירה ואיום בתביעות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים המופנים אף כנגד חסרי ישע, כדוגמת אחד העותרים, שהוא קשיש בן 84 המשתקם לאחר אירוע מוחי ו"זכה" לשיחת אזהרה שכזאת.

העותרים מציינים כי השאלה העיקרית בה עוסקת העתירה הנה "האם רשאית וועדת המכרזים לעצום עיניה ולהתעלם מעובדות המגלות מעשים חמורים של הטעייה ואף תרמית לכאורה בהיקפי ענק, אשר דבקו בהצעה הזוכה במכרז הגדול בתולדותיה, ואשר מאיימים להמיט כלייה כלכלית על העותרים ומאות משפחות נוספות אך מן הטעם שצורתם ונוסחם של ייפויי-הכוח באמצעותם בוצעו מעשי התרמית לכאורה נחזים על פניהם כתקינים?".

לטענת העותרים, הם "שארית הפליטה" מקרב "קורבנות הונאת-הענק" הידועה כקבוצת הרכישה "יונייטד שרונה", אשר בניגוד לקורבנותיה הרבים האחרים של הקבוצה הרהיבו עוז שלא להסכין למסכת העוולות העגומה, המבקשת לכבול אותם שלא כדין, להתארגנות שלידתה בחטא, ואשר חרף איומים, הטרדות, ולחצים בלתי נתפסים ובלתי פוסקים מצד גורמים בעלי עצמה כלכלית ומשפטית רבה ביותר, בחרו לממש את זכותם - ואף את חובתם - לבטל את חברותם בקבוצה ולהיפרד ממנה עם היוודע חומרת המעשים והשלכותיהם. זאת, נטען, על-מנת שלא לגזור חלילה קטסטרופה כלכלית על משפחותיהם. ואולם, נטען, ועדת המכרזים מסרבת לכבד את זכותם להשתחרר מכבילתם אליה בדרכי תרמית והטעיה.

"הפרשה דנן היא, ככל הנראה, 'שירת הברבור' של תופעת הגזל והתרמית מהחמורות שנודעו בישראל, במסווה של קבוצת רכישה, וזאת ערב הסדרתו התחיקתית של התחום ברגולציה המקודמת בימים אלה, אשר לדידם של העותרים וחבריהם לקבוצה היא, למרבית הצער, בגדר מעט מידי ומאוחר מידי", נכתב בעתירה.

בעתירה נטען כי הנסיבות התרמיתיות לכאורה שאפפו את המכרז לרכישת הקרקע הולידו גם פניה של לשכת עורכי הדין בישראל לוועדת המכרזים בבקשה לבטל את זכיית הקבוצה במכרז, ובה צוין, בין היתר, כי "בשנה האחרונה עם זכיית קבוצת הרכישה "יונייטד שרונה" של החברה המארגנת 'מינהל מגורים', נשמעו פרסומים רבים, שליליים בעיקרם, הנוגעים לאי יכולתה של הקבוצה לעמוד בתנאי המכרז, כל שכן לעמוד בביצוע והשלמת הפרויקט בהתאם למצגים שהוצגו לחברי הקבוצה, בראשם אומדן העלויות שעמד בבסיס קבוצת הרכישה. כל זאת לצד פרסומים נוספים אשר לפיהם לא עמדה הקבוצה בתנאים מהותיים של המכרז. והנה לאחרונה, עם הגיע המועד הנדחה להשלמת התשלום בגין רכישת המקרקעין החלו פרסומים נוספים המתייחסים לקרעים בקבוצה, להיעדר גורם מממן שיסייע ברכישה המקרקעין ואשר למסוגלותה של החברה המארגנת להביא את הקבוצה לקו הסיום בבטחה. אם לא די בכל זאת, הנה רק הבוקר נודענו על-פי פרסומים כי מיסוי מקרקעין קבע שומת מס רכישה לחברי הקבוצה בסכום אסטרונומי של 200,000,000 שקל המהווה כ-20% משווי רכישת המקרקעין!"

עוד נכתב בפניית הלשכה כי לשכת עורכי הדין כגוף ציבורי, "לא יכולה עוד להביט מנגד ולראות פגיעה מתקרבת ובאה בציבור רחב, חברי הקבוצה, אשר סמכו בתמימותם על יושרה המקצועי של החברה המארגנת ומנהליה, ומסרו ממיטב כספם מתוך אמונה כנה כי לא ידרשו לתנאים ועלויות נוספות מעבר לאומדנים ולוחות הזמנים שנמסרו להם על-ידי החברה המארגנת במועד הצטרפותם לקבוצה".

לטענת הלשכה, מקרה זה והפרסומים המלווים לו לא יכולים להשאיר את רשות מקרקעי ישראל באדישותה. "מצופה מרשות מינהלית סבירה כי במחול השדים הקיים סביב הקבוצה וחבריה שנקלעו לעניין שלא בטובתם, לא תשב בחיבוק ידיים ותודיע כיצד בכוונתה לפעול".

בפנייתה סייגה לשכת עורכי הדין את הדברים כך שיהיו כפופים לרצון הקבוצה לבטל את זכייתה במכרז, אך באסיפתה הכללית של הקבוצה החליטה זו בדעת רוב (של כשני שליש נגד שליש מקולות המצביעים) כי אין בדעתה כקבוצה לבטל את זכייתה במכרז.

ואולם, העותרים טוענים כי חרף האמור, "אין בהחלטת רוב - ואף רוב של 99% - כדי להכשיר מעשי תרמית וגזל או הפרות דין אחרות; על כך יש להוסיף כי 'הרוב' לכאורה בקבוצה מורכב מקבוצות ויחידים אשר לחלקם אינטרסים זרים והם פועלים בניגוד עניינים חמור למימוש הקרקע ורכישתה ע"ח העותרים וחברים אחרים".

לטענת העותרים, בשל מעשיה ומחדליה של החברה יוזמת ומארגנת הקבוצה, עומדת הקבוצה בפני שוקת שבורה בדמות גירעון אסטרונומי של כחצי מיליארד שקל, הנובע בעיקרו מהגשת הצעה בסך של כ-1.3 מיליארד שקל במכרז בשם העותרים ומאות יחידים פרטיים נוספים, בדרכי תרמית (שאך לאחרונה נודעו בחלקן) ותוך מצג-שווא בוטה בדבר איתנותה הכלכלית של הקבוצה. במצג זה נטען כי החברה טענה כי בידה שיעור הצטרפות של 90% ממספר החברים הנדרש, שעה שהיה בידיה שיעור של כ-50% בלבד - מצג-שווא חמור ביותר אשר גרם עד מהרה לקבוצה גירעון עתק בסך של כ-455 מיליון שקל שהועלם מעיני העותרים ויתר חברי הקבוצה למשך למעלה משנה.

על-מנת לכסות את הגירעון העצום שיצר מצג-השווא של המארגנת בדבר איתנותה הכלכלית של הקבוצה, נטען, נדרשו העותרים ויתר חברי הקבוצה ליטול הלוואות בהיקף אסטרונומי של כ-400 מיליון שקל, בריבית נשך של 10% לשנה, ואף לאחר מכן נמצא כי ייאלצו להעמיד הון בשיעור 95% מגובה "האומדן" שמסרה להם המארגנת לעלות דירה מושלמת, וגם זאת רק לשם רכישת הקרקע, בטרם ניתן היתר בניה והונחה אבן אחת באתר, ובנוסף לשומת מס רכישה העולה מונים רבים על מצגי המארגנת, בשווי של כ-200 מיליון שקל נוספים.

"בנסיבות אלה, לכל הפחות עשרות משפחות מקרב חברי הקבוצה לרבות העותרים, אשר הזרימו מיליוני שקלים רבים לפרויקט בתקווה לרכוש דירות, נעדרים את האיתנות והיכולת הכלכלית לשאת בעלויות של מיליוני שקלים נוספים לשם המשך חברותם בקבוצה, אף לו רצו בכך", נכתב בעתירה. 

עוד כתבות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אחרי 30 שנות זוגיות, האישה קיבלה רק רבע מהבית. איך זה קרה?

למרות קשר של 30 שנה והשקעה של יותר ממיליון שקל בבניית הבית, ידועה בציבור תקבל רק רבע מהנכס שנרשם על שם בן זוגה ● בפסק דין נוסף נקבע כי ועד בית אינו יכול לחלק עלויות שיפוץ באופן שווה בין דירות בגדלים שונים ● וגם: ביהמ"ש דחה ניסיון לחייב בעל חברת משחקי ילדים באופן אישי בחובות של מיליוני שקלים, לאחר שקבע כי מדובר בכישלון עסקי ולא בהונאה ● 3 פסקי דין בשבוע 

נתב''ג לאחר שנכנסה לתוקפה הפסקת האש / צילום: טלי בוגדנובסקי

נתב"ג רחוק מחזרה לשגרה: יותר מחצי מחברות התעופה הזרות עדיין לא חזרו

שמי ישראל עדיין ריקים: רק 19 חברות תעופה זרות חזרו לכאן מאז שנפתחו השמיים ● מרבית החברות האירופיות עדיין מחוץ לישראל, והפעילות של חברות התעופה הזרות בנתב"ג עומדת על 21% בלבד ● מאילו מדינות מגיעות חברות התעופה שמוכנות לטוס לישראל?

מייסדי Frame Security, טל שלמה ושרון שמואלי / צילום: עומר הכהן

עזב את וויז רגע לפני האקזיט - וגייס מיליונים מאסף רפפורט

טל שלמה, שהיה בין העובדים הראשונים בוויז ועזב אותה זמן קצר לפני מכירתה לגוגל כדי להקים סטארט-אפ משלו, חושף את חברת אבטחת הסייבר פריים סקיוריטי ואת שני גיוסי ההון שהוביל, שהסתכמו בכ-50 מיליון דולר מאז הקמת החברה בשנה שעברה

50% מהמענה לציבור יינתן בסיוע בינה מלאכותית / אילוסטרציה: Shutterstock

המהפכה של מוחמד בן זאיד: ה־AI הופכת לשותפה בניהול מערכות המדינה

במסגרת תוכנית ראשונה מסוגה בעולם, איחוד האמירויות תטמיע בינה מלאכותית במחצית מהמערך הממשלתי בתוך שנתיים ● המהלך נועד לשפר את השירות לציבור ולפנות את הפקידים לעיצוב מדיניות ותכנון ● בשנים האחרונות השקיעה קרוב ל־150 מיליארד דולר בתחום ה־AI

אסי מסינג, שלומית ברנע-פרגו, שלמה (מומי) למברגר / צילום: יחיאל ינאי, לשכת עורכי הדין, אסף רחמים

בכירי המשפט שעוברים לשוק הפרטי מגלים שקשרים זה לא תמיד מספיק

עו"ד אסי מסינג, לשעבר יועמ"ש האוצר, הוא האחרון בשורה של בכירים לשעבר מהשירות הציבורי שהתברגו במשרדי עורכי דין גדולים ● אך למרות הדימוי הנוצץ, רבים מגלים כי היום שאחרי רווי קשיי הסתגלות ● מומחה: "לוקח שנה עד שלוש לייצר ערך כלכלי"

עמית בן דב, מנכ''ל גונג / צילום: איל יצהר

למרות התחזיות השחורות: קצב ההכנסות השנתי של גונג חצה את רף חצי מיליארד הדולר

בשנה שעברה דיווחה גונג על קצב הכנסות שנתי של 300 מיליון דולר, כך שמדובר על צמיחה מרשימה - למרות התחזיות השחורות שחזו לה ● המנכ"ל עמית בן דב: "יש לנו לפחות 500 מהנדסים שעובדים על המערכת הזו"

רכבים מיובאים בנמל. ירידה במכירות של המותגים הסיניים שאינם בצמרת / צילום: Shutterstock

עד עשרות אחוזים מתחת למחיר המחירון: קנו את הלהיט של הכביש ונתקעו במכירה

מנתוני המסירות של רכבים חדשים בשליש הראשון עולה כי 5 מבין 10 המותגים המובילים הם סינים ● למרות הדומיננטיות, המותגים הסינים שאינם בצמרת סובלים מירידה במכירות ומאי־ודאות לגבי שמירת הערך

ג'רום פאוול וקווין וורש / צילום: ap, Ben Curtis, Jose Luis Magana

האם וול סטריט מכינה ליו"ר הפד החדש קבלת פנים צוננת כמו לקודמיו?

ביום שישי הקרוב יפנה ג'רום פאוול את כסא יו"ר הפדרל ריזרב לקווין וורש ● נתונים של ברקליס ו־Nationwide מצביעים על כך שוול סטריט נוטה "לבדוק" נגידים חדשים, עם ירידות של 9%-16% בממוצע תוך כדי חצי השנה הראשונה לכהונתם ● ויש גם בשורה חיובית למשקיעים

פרופ' בן רייס / צילום: תמונה פרטית

החוקר שמנבא מחלות: "נראה שינויים טקטוניים ברפואה, בסרטן זה כבר קורה"

פרופ' בן רייס מאוניברסיטת הרווארד פיתח אלגוריתמים שיכולים לנבא סיכונים שונים לבריאות הגוף והנפש ● בראיון לגלובס הוא מדבר על מהפכת הרפואה המונעת שסוף סוף מתחילה להתממש, מספר על שיתוף הפעולה שלו בישראל ומסביר איך הגיע מתואר במוזיקולוגיה לרפואה

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. פרסום ברשתות החברתיות, 05.05.26 / צילום: רפי קוץ

30% בשנה? הנתון שבנט חוזר עליו שוב ושוב התגלה כמופרז

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט חזר שוב ושוב על נתון שמעיד על הורדה דרמטית בהיקף מקרי הרצח בישראל • אבל איך שלא מסתכלים על זה, הוא נקב במספר מופרז • המשרוקית של גלובס

קמפייני AI שפורסמו על ידי פוליטיקאים בתקופה האחרונה / צילום: צילומי מסך מהרשתות החברתיות

נתניהו משחק מונופול, בנט מתעורר מסיוט: מתי שימוש ב־AI מהווה עילה לתביעה?

לקראת מערכת הבחירות של 2026, הבינה המלאכותית הופכת לנשק תעמולתי מרכזי בשני צדי המפה הפוליטית ● בזמן שהמפלגות מותחות את גבולות חופש הביטוי, מומחים מנתחים את הסיכון לתביעות לשון הרע ואת המבחנים שמציבה ועדת הבחירות נגד הטעיה ממשית

מליאת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בדרך לפיזור הכנסת? "אין לנו אמון יותר בנתניהו"

המשבר סביב חוק הגיוס מגיע לנקודת רתיחה: מנהיג דגל התורה העביר מסר חריף לנציגיו בכנסת אחרי שנתניהו הבהיר שלא יקדם את חוק הפטור לפני הבחירות ● חברי הכנסת שזומנו לביתו של הרב הונחו: "המושג גוש אינו קיים יותר מבחינתנו" ● בש"ס מבהירים: "מתואמים עם דגל התורה" ● במקביל להתפתחויות יש עתיד הגישה הצעת חוק לפיזור הכנסת ● בקואליציה תוקפים: "החרדים עוזרים ליועמ"שית"

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

דוח המבקר חושף: ישראל נכנסה למלחמת "חרבות ברזל" עם פערים חמורים בייצור נשק

מבקר המדינה קובע כי מערכת הביטחון לא נערכה כראוי לשימור יכולות ייצור "כחול־לבן" בתחומים מסוימים, למרות התרעות לאורך השנים ● לפי הדוח, נדרשות כעת השקעות של מאות מיליוני שקלים כדי לשקם יכולות שאבדו ● עוד עולה כי רפאל ותע"א העניקו למערכת הביטחון תמיכה נרחבת "על חשבונן", בזמן שבעולם הטילו אמברגו על היצוא לישראל

משרדי מיקרון בסין / צילום: ap, Steve Helber

תשואה של 4,000% בשנה: גם אנחנו שפשפנו את העיניים מול הטרנד החדש

סנדיסק, מיקרון ומספר חברות נוספות מככבות בצמרת התשואות של מדד S&P 500, בזכות עליית ביקושים מדאטה סנטרים: "השכבה הכי מוגבלת מבחינת ההיצע בכל הקשור לבניית תשתית AI"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת

כשהדולר בשפל, למה הריבית הריאלית בישראל היא הגבוהה במערב?

בזמן שבמערב הריבית הריאלית אפסית או שלילית, בישראל היא עומדת על 1.7% ● החששות מאינפלציה והגירעון הממשלתי מאלצים את בנק ישראל לשמור על מדיניות שמרנית ● המומחים מנתחים: מתי תרד הריבית ואיך היא משפיעה בינתיים על ענף הנדל"ן ועל השקל?

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

בג"ץ נגד קרעי: פעל ללא סמכות כשהדיח את יו"ר ועדת האיתור של התאגיד

השופטים קבעו כי החלטת שר התקשורת להפסיק את כהונת השופטת בדימוס נחמה מוניץ הייתה בלתי חוקית, והורו לקדם בהקדם את מינוי מועצת התאגיד - שמשותקת מאז נובמבר 2024 ● טענותיו של קרעי ללחצים ופגמים בהליך האיתור נדחו ● קרעי תקף: "בג"ץ מוזמן למנות בעצמו את מי שהוא רוצה"

פרויקט נווה דוד חיפה של אזורים. הדיירים יקבלו דירה חדשה לפני הריסת הישנה / הדמיה: גיורא גור אדריכלים

110 דיירים מול "סרבן" אחד: מה קבע ביהמ"ש?

110 דיירים מול "סרבן" אחד: העליון אישר את התנעת פרויקט הענק של חברת אזורים בחיפה וקבע כי הערעור יימשך תוך כדי תנועת הדחפורים

בורסת KOSDAQ בסיאול / צילום: ap, Lee Jin-man

איך הישראלים חשופים לבורסה הטובה בעולם?

הזינוק החד במדד הקוספי, בהובלת מניות השבבים והבינה המלאכותית, הפך את קוריאה הדרומית לאחד השווקים הלוהטים בעולם • אף שהמוסדיים בישראל כמעט ואינם מחזיקים ישירות במניות קוריאניות, החוסכים המקומיים כבר חשופים אליהן דרך קרנות הפנסיה וההשתלמות, ומי שמבקש חשיפה ממוקדת יותר יכול לעשות זאת באמצעות קרנות סל ייעודיות

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

נוחי דנקנר מגלה: המליצו לאבי להדיר אותי מהירושה

במסגרת תצהיר תגובה לבקשת הבנקים להכריז עליו כפושט רגל, טען דנקנר כי בחר לאורך השנים להימנע מהליכי חדלות פירעון ולנסות להגיע להסדרים עם נושיו - אך "הניסיון לפרוע חוב עתק נדמה כניסיון של סיזיפוס לגלגל סלע במעלה ההר" ● הוא מציע במקום לפנות להליך גישור או הידברות ● בנוסף חשף דנקנר כי אביו המנוח סירב להדיר אותו מהצוואה למרות המלצות שקיבל, בניסיון לסייע לו לפרוע את חובותיו

כארים כנעאן / צילום: יונתן בלום

רואה החשבון שהוביל חקיקה שהכניסה למדינה 20 מיליארד שקל בשנה

כארים כנעאן גדל בכפר קרע וחלם להיות חקלאי, אבל ההצטיינות בתיכון שלחה אותו ללמוד ראיית חשבון ● כראש מטה מנהל רשות המסים הוא הכוח המניע מאחורי רפורמת הרווחים הכלואים ● פרויקט 40 עד 40