גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

רוכשים בקבוצת יונייטד שרונה עתרו נגד זכייתה במכרז בת"א

טוענים כי הזכייה במכרז לרכישת הקרקע בת"א שעליה ישבה רשות השידור היא תולדה של תרמית שגרמה לנזקים של מאות מיליוני שקלים לחברי קבוצת הרכישה

יונייטד שרונה/ צילום: תמר מצפי
יונייטד שרונה/ צילום: תמר מצפי

24 רוכשים בקבוצת הרכישה היקרה ביותר בישראל, "יונייטד שרונה", אשר מבקשים לפרוש מחברותם בקבוצה, הגישו לבית המשפט עתירה כנגד זכייתה של הקבוצה במכרז לרכישת הקרקע שעליה ישבה רשות השידור בכניסה לתל-אביב. לטענתם, הזכייה במכרז היא תולדה של תרמית שגרמה לנזקים של מאות מיליוני שקלים לחברי קבוצת הרכישה.

"עסקינן בשרשרת של מחדלים מינהליים, כלכליים ומשפטיים בגינם לא נמנע עד כה על-ידי מי מהרשויות המוסמכות ו'שומרי הסף', ניצולם המחפיר של נפגעי קבוצת הרכישה בידי גורמים אינטרסנטיים ומשקיעים מתוחכמים, אשר דבר לא עומד לנגד עיניהם זולת גזילת מאות מיליוני שקלים מכספי רוכשים תמימים שהתפתו והוטעו להצטרף לקבוצה על יסוד מצגי-שווא בוטים, לצורך התעשרות על חשבונם", נכתב בעתירה.

לפני כשנתיים, כשמדינת ישראל הוציאה מכרז למכירת אחת הקרקעות הכי אטרקטיביות בישראל שעליה ישבה רשות השידור בכניסה לתל-אביב, שיווקו מארגני קבוצת יונייטד שרונה דירות במגדלים החדשים במחיר הכי נמוך בתל-אביב. דירת 4 חדרים, הכוללת 101 מ"ר ועוד מרפסת של 9 מ"ר, שווקה למתעניינים ב-3 מיליון שקל. המחירון קבע אז מחיר של 30 אלף שקל למ"ר, נמוך בחצי מפרויקטים אחרים בעיר. ואולם, כשהמכרז נסגר, התברר כמובן שכדי לזכות שילמה הקבוצה את המחיר הכי יקר עבור הקרקע האטרקטיבית. 1.06 מיליארד שקל. 1.25 מיליארד שקל כולל מע"מ. מארגן הקבוצה, מוטי פלד, גם הוסיף בהתמחרות האחרונה (מול גינדי החזקות, שהציעה כ-950 מיליון שקל), עוד 1,800 שקל - 100 ח"י שקלים, שיהיה למזל.

בשלב זה, 135 אנשים בחרו להרים ידיים ולהצביע על אופציית חילוט הערבות על הקרקע שנרכשה בשרונה. 243 חברים אחרים אמנם החליטו להמשיך הלאה, לממש את הקרקע ולהוסיף עוד כ-40% בתמחור של כל דירה (עכשיו מדברים על 55 אלף שקל למ"ר), אבל גם גורל השקעתם לא היה ממש ברור.

השאלה מה יעלה בגורל החברים שלא מסוגלים לשלם את יתרת הסכום (מי שקנה דירה ב-3 מיליון שקל לא בהכרח מסוגל לשלם עליה 5.5 מיליון שקל), ומי יישא בהפסדיהם של אלה שמבקשים לפרוש מן הקבוצה - הגיעה כעת אל פתחו של בית המשפט.

העתירה הוגשה על-ידי 24 פורשים מהקבוצה, באמצעות עורכי הדין אלי פיטרו ואיתי לסקי, נגד וועדת המכרזים ברשות מקרקעי ישראל, אשר אישרה את המכרז; חברת "מינהל מגורים מ.ש.י", בראשות מוטי פלד, אשר ארגנה ויזמה את הקמת קבוצת הרכישה והשתתפותה במכרז; משרד עורכי הדין זהבי, בלאו ושות' אשר מלווה את קבוצת הרכישה ומאות חברים בקבוצה הזכאים להירשם כבעלי זכויות בקרקע. לטענת העותרים, הזכייה במכרז מבוססת על הונאת ענק, ועל כן יש לבטלה.

לטענת העותרים, לאחר שהתגלתה התרמית והם ביקשו לפרוש מקבוצת הרכישה, מארגני הקבוצה לא בחלו באמצעים להפעלת לחץ עליהם ועל חברים אחרים מקבוצת הרכישה, בין היתר באמצעות שיגור התראות בדבר חילוט סכומי עתק, מכירה בכפיה של זכויות לדירה ואיום בתביעות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים המופנים אף כנגד חסרי ישע, כדוגמת אחד העותרים, שהוא קשיש בן 84 המשתקם לאחר אירוע מוחי ו"זכה" לשיחת אזהרה שכזאת.

העותרים מציינים כי השאלה העיקרית בה עוסקת העתירה הנה "האם רשאית וועדת המכרזים לעצום עיניה ולהתעלם מעובדות המגלות מעשים חמורים של הטעייה ואף תרמית לכאורה בהיקפי ענק, אשר דבקו בהצעה הזוכה במכרז הגדול בתולדותיה, ואשר מאיימים להמיט כלייה כלכלית על העותרים ומאות משפחות נוספות אך מן הטעם שצורתם ונוסחם של ייפויי-הכוח באמצעותם בוצעו מעשי התרמית לכאורה נחזים על פניהם כתקינים?".

לטענת העותרים, הם "שארית הפליטה" מקרב "קורבנות הונאת-הענק" הידועה כקבוצת הרכישה "יונייטד שרונה", אשר בניגוד לקורבנותיה הרבים האחרים של הקבוצה הרהיבו עוז שלא להסכין למסכת העוולות העגומה, המבקשת לכבול אותם שלא כדין, להתארגנות שלידתה בחטא, ואשר חרף איומים, הטרדות, ולחצים בלתי נתפסים ובלתי פוסקים מצד גורמים בעלי עצמה כלכלית ומשפטית רבה ביותר, בחרו לממש את זכותם - ואף את חובתם - לבטל את חברותם בקבוצה ולהיפרד ממנה עם היוודע חומרת המעשים והשלכותיהם. זאת, נטען, על-מנת שלא לגזור חלילה קטסטרופה כלכלית על משפחותיהם. ואולם, נטען, ועדת המכרזים מסרבת לכבד את זכותם להשתחרר מכבילתם אליה בדרכי תרמית והטעיה.

"הפרשה דנן היא, ככל הנראה, 'שירת הברבור' של תופעת הגזל והתרמית מהחמורות שנודעו בישראל, במסווה של קבוצת רכישה, וזאת ערב הסדרתו התחיקתית של התחום ברגולציה המקודמת בימים אלה, אשר לדידם של העותרים וחבריהם לקבוצה היא, למרבית הצער, בגדר מעט מידי ומאוחר מידי", נכתב בעתירה.

בעתירה נטען כי הנסיבות התרמיתיות לכאורה שאפפו את המכרז לרכישת הקרקע הולידו גם פניה של לשכת עורכי הדין בישראל לוועדת המכרזים בבקשה לבטל את זכיית הקבוצה במכרז, ובה צוין, בין היתר, כי "בשנה האחרונה עם זכיית קבוצת הרכישה "יונייטד שרונה" של החברה המארגנת 'מינהל מגורים', נשמעו פרסומים רבים, שליליים בעיקרם, הנוגעים לאי יכולתה של הקבוצה לעמוד בתנאי המכרז, כל שכן לעמוד בביצוע והשלמת הפרויקט בהתאם למצגים שהוצגו לחברי הקבוצה, בראשם אומדן העלויות שעמד בבסיס קבוצת הרכישה. כל זאת לצד פרסומים נוספים אשר לפיהם לא עמדה הקבוצה בתנאים מהותיים של המכרז. והנה לאחרונה, עם הגיע המועד הנדחה להשלמת התשלום בגין רכישת המקרקעין החלו פרסומים נוספים המתייחסים לקרעים בקבוצה, להיעדר גורם מממן שיסייע ברכישה המקרקעין ואשר למסוגלותה של החברה המארגנת להביא את הקבוצה לקו הסיום בבטחה. אם לא די בכל זאת, הנה רק הבוקר נודענו על-פי פרסומים כי מיסוי מקרקעין קבע שומת מס רכישה לחברי הקבוצה בסכום אסטרונומי של 200,000,000 שקל המהווה כ-20% משווי רכישת המקרקעין!"

עוד נכתב בפניית הלשכה כי לשכת עורכי הדין כגוף ציבורי, "לא יכולה עוד להביט מנגד ולראות פגיעה מתקרבת ובאה בציבור רחב, חברי הקבוצה, אשר סמכו בתמימותם על יושרה המקצועי של החברה המארגנת ומנהליה, ומסרו ממיטב כספם מתוך אמונה כנה כי לא ידרשו לתנאים ועלויות נוספות מעבר לאומדנים ולוחות הזמנים שנמסרו להם על-ידי החברה המארגנת במועד הצטרפותם לקבוצה".

לטענת הלשכה, מקרה זה והפרסומים המלווים לו לא יכולים להשאיר את רשות מקרקעי ישראל באדישותה. "מצופה מרשות מינהלית סבירה כי במחול השדים הקיים סביב הקבוצה וחבריה שנקלעו לעניין שלא בטובתם, לא תשב בחיבוק ידיים ותודיע כיצד בכוונתה לפעול".

בפנייתה סייגה לשכת עורכי הדין את הדברים כך שיהיו כפופים לרצון הקבוצה לבטל את זכייתה במכרז, אך באסיפתה הכללית של הקבוצה החליטה זו בדעת רוב (של כשני שליש נגד שליש מקולות המצביעים) כי אין בדעתה כקבוצה לבטל את זכייתה במכרז.

ואולם, העותרים טוענים כי חרף האמור, "אין בהחלטת רוב - ואף רוב של 99% - כדי להכשיר מעשי תרמית וגזל או הפרות דין אחרות; על כך יש להוסיף כי 'הרוב' לכאורה בקבוצה מורכב מקבוצות ויחידים אשר לחלקם אינטרסים זרים והם פועלים בניגוד עניינים חמור למימוש הקרקע ורכישתה ע"ח העותרים וחברים אחרים".

לטענת העותרים, בשל מעשיה ומחדליה של החברה יוזמת ומארגנת הקבוצה, עומדת הקבוצה בפני שוקת שבורה בדמות גירעון אסטרונומי של כחצי מיליארד שקל, הנובע בעיקרו מהגשת הצעה בסך של כ-1.3 מיליארד שקל במכרז בשם העותרים ומאות יחידים פרטיים נוספים, בדרכי תרמית (שאך לאחרונה נודעו בחלקן) ותוך מצג-שווא בוטה בדבר איתנותה הכלכלית של הקבוצה. במצג זה נטען כי החברה טענה כי בידה שיעור הצטרפות של 90% ממספר החברים הנדרש, שעה שהיה בידיה שיעור של כ-50% בלבד - מצג-שווא חמור ביותר אשר גרם עד מהרה לקבוצה גירעון עתק בסך של כ-455 מיליון שקל שהועלם מעיני העותרים ויתר חברי הקבוצה למשך למעלה משנה.

על-מנת לכסות את הגירעון העצום שיצר מצג-השווא של המארגנת בדבר איתנותה הכלכלית של הקבוצה, נטען, נדרשו העותרים ויתר חברי הקבוצה ליטול הלוואות בהיקף אסטרונומי של כ-400 מיליון שקל, בריבית נשך של 10% לשנה, ואף לאחר מכן נמצא כי ייאלצו להעמיד הון בשיעור 95% מגובה "האומדן" שמסרה להם המארגנת לעלות דירה מושלמת, וגם זאת רק לשם רכישת הקרקע, בטרם ניתן היתר בניה והונחה אבן אחת באתר, ובנוסף לשומת מס רכישה העולה מונים רבים על מצגי המארגנת, בשווי של כ-200 מיליון שקל נוספים.

"בנסיבות אלה, לכל הפחות עשרות משפחות מקרב חברי הקבוצה לרבות העותרים, אשר הזרימו מיליוני שקלים רבים לפרויקט בתקווה לרכוש דירות, נעדרים את האיתנות והיכולת הכלכלית לשאת בעלויות של מיליוני שקלים נוספים לשם המשך חברותם בקבוצה, אף לו רצו בכך", נכתב בעתירה. 

עוד כתבות

ריצ'י האנטר, מבעלי קרן גרין לנטרן / צילום: יונתן בלום

קיבלה אישור: גרין לנטרן רוכשת את ביסקוטי לפי שווי של 500 מיליון שקל

רשות התחרות אישרה את רכישת מחצית ממניות רשת הקונדיטוריות ביסקוטי בידי קרן גרין לנטרן, בעסקה המשקפת לחברה שווי של כ־500 מיליון שקל ● המהלך מצטרף לשורת רכישות שביצעה הקרן בתחום המזון בשנתיים האחרונות ומרחיב את פורטפוליו ההשקעות שלה, שחצה את רף 1.7 מיליארד השקלים

איור: Shutterstock

20 שנה לחוק הייצוגיות: תביעות הצרכנות מובילות ולמה דיני התחרות במקום אחרון

נתונים חדשים חושפים כי מספר התביעות הייצוגיות צנח בשנה שעברה, בעיקר בשל בלימת גל תביעות הנגישות באתרי אינטרנט ● מנגד, בתחום דיני התחרות הוגשו שבע תביעות בלבד, ובענף מסבירים זאת בחסמי כניסה גבוהים, בעלויות מומחים כבדות ובהליכים ממושכים

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

הדו"ח המלא נחשף: רשות שוק ההון נגד רפורמת החיסכון של האוצר – "תביא לעליית מחירים"

משרד האוצר פרסם את דוח ועדת הארביטראז' המלא להשוואת המיסוי במוצרי החיסכון, הכולל התנגדות חריפה של הממונה עמית גל • הרשות מזהירה: הקמת חשבון ההשקעות החדש תגלגל עלויות לחוסכים, תפגע בתחרות ותוביל להיעלמות קופות הגמל להשקעה ● ההסתדרות מתנגדת לרפורמה גם: "פגיעה ישירה בעובדים, בחוסכים ובגמלאי העתיד"

ספי זינגר, עמית גל, בצלאל סמוטריץ' / צילום: עופר עמרם, תמר מצפי, שלומי יוסף

האוצר מציג: מהפכה בשוק החיסכון, בניגוד לעמדת רשות שוק ההון

הממונה על רשות שוק ההון, עמית גל, בלט בהיעדרו מאירוע הצגת המסקנות הסופיות של הוועדה שדנה ברפורמה מקיפה במוצרי החיסכון השונים - תוך השוואת תנאי המס ביניהם והכללתם בפלטפורמה משותפת וייעודית ● לפי עמדתו, כפי שגם הוצגה במסקנות הביניים, מדובר במהלך שיביא בטווח הארוך לצמצום התחרות והעלאת מחירים ● ברשות ני"ע רואים את הדברים אחרת

פרופ' אלישי עזרא־צור / צילום: פרטי

הפרופסור שעזב ישיבה, צבר שבעה תארים והיום בונה את הרובוטים של העתיד

פרופ' אלישי עזרא־צור פרש מהישיבה, צבר שבעה תארים והיום בונה מחשבים בהשראת המוח האנושי ודובים שחורים במינסוטה, במעבדה להנדסה נוירו־ביומורפית באוניברסיטה הפתוחה ● בראיון לגלובס הוא מספר על שיתופי הפעולה עם טסלה, אלביט ובית החולים השיקומי אלי"ן, ומסביר מה עומד מאחורי משבר הג'וניורים ולמה נחוץ תואר בבינה מלאכותית, בנפרד ממדעי המחשב

נפגעי עבירה לא ממצים את הזכויות / איור: Shutterstock

נפגעי עבירה לא ממצים זכויות. איך המדינה יכולה לשנות את זה?

מי שנפגעו מעבירות שונות, כמו מין ואלימות, אינם צד להליך הפלילי, אך הם יכולים לתבוע פיצויים בהליך אזרחי ● אלא שבפועל כמעט כל נפגעי העבירות לא עושים את זה - ולוואקום הזה ניסתה הממשלה להיכנס ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי קידום זכויות נפגעי עבירה

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

קוד שטיינבוך הופך את הפרסומת של בנק לאומי לזכורה ביותר

הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע הרביעי שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● במדד מתברגת גם הפרסומת החדשה של קופת חולים לאומית, שמקדמת את הצלחתה במדד השירות של גלובס

רונן אלעד / צילום: יח''צ

ביהמ"ש אישר: יצרנית המגבונים דינמיק תימכר ב-178 מיליון שקל

חברת המגבונים דינמיק מאשדוד תימכר לרונן אלעד, שהצעתו גברה על הצעתם של דוד פורר וחברת נאופארם ● חובותיה של דינמיק נאמדים ב-294 מיליון שקל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; חומרים: shutterstock

לראשונה: ההייטקיסט הישראלי הפך ליקר יותר ממקבילו שבעמק הסיליקון

עובדי ענף ההייטק בישראל תמיד היו נחשבים ליקרים יותר מעמיתיהם בהודו או במזרח אירופה ● צניחת הדולר מעמיקה את הפער - ואף מובילה לכך שהאמריקאים מרוויחים פחות מהישראלים ● על כן, לפי סקר חדש, 58% מחברות הצמיחה בוחרות להקפיא או להאט גיוסים בארץ

כותרות העיתונים בעולם

בישראל וביוון חוששים: האם טראמפ ייתן מתנה לטורקיה על חשבונן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: בישראל וביוון חוששים שטראמפ יודיע על מכירת מטוסי F-35 לטורקיה, הנפט מתחיל לזרום במצר הורמוז, והאיחוד האירופי משקיע כספים במחקר אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם   

אילוסטרציה: Shutterstock

האישה בגדה, הבעל הסכים לשלום בית אם תעביר לו זכויות בדירה. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה, פסל את ההסכם בין בני הזוג וקבע כי מחצית הדירה תישאר בבעלות האישה ● אלה היו נימוקיו

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסה לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

המועד שפאלו אלטו תיכנס למדד הדגל של הבורסה וההשלכות

ועדת המדדים קבעה: ענקית הסייבר שהקים ניר צוק תצטרף למדד ת"א-35 ב-6 באוגוסט הקרוב ומשקלה יוגבל ל-5% במדד הדגל בשל מגבלת המניות האמריקאיות ● משקל אורמת יקוצץ • למה מדד ת"א-35 החמיץ זינוק של 127% במניה ששווה כבר מעל 800 מיליארד שקל?

נתן צבי, קרן מנור אוורגרין / צילום: אייל אפרתי

חברת הסיעוד המשפחתית שעשתה אקזיט של 180 מיליון שקל

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● בשבוע שעבר רכשה קרן מנור אוורגרין 50% מחברת הסיעוד המשפחתית נתן, בהשקעה של 200 מיליון שקל, והצטרפה לשורה של גופים פיננסיים שהשקיעו בתחום המתנהל הרחק מאור הזרקורים ● ומה בכל זאת מעיב על פעילותן של החברות בתחום, שמגלגל סכומי עתק

סניף הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

יתרון לקוטן: הבנק שיקבל סוכרייה חריגה ממשרד האוצר

בעוד לאומי, הפועלים, מזרחי ודיסקונט יישארו מחוץ לרפורמת "חשבון ההשקעה" של משרד האוצר בשל "הגנת ינוקא", הבנק הבינלאומי הוחרג ויוכל להצטרף כבר מהשלב הראשון ● בליבת הרפורמה: ריכוז שורת מוצרי חיסכון והשקעה תחת פלטפורמה אחת תוך השוואת הטבות המס עליהם

משרדים של בלאקרוק בארה''ב / צילום: Shutterstock

מה צפוי ב-AI, והאזהרה למשקיעים: התחזית של בלקרוק למחצית השנייה של השנה

ענקית ההשקעות שולחת את המשקיעים לחברות שמספקות את החשמל והתשתיות למהפכת ה־AI, במקום לחפש את המנצחות הגדולות ● במקביל, היא מעדיפה מניות אמריקאיות ואג"ח לטווח קצר

ההייטק הישראלי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

ההייטק הישראלי גייס 7.6 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2026, מספר סבבי הגיוס המשיך לרדת

דוח חדש של לאומיטק ו-ivc מראה כי חברות ההייטק הישראליות גייסו במחצית הראשונה של 2026 כ־7.6 מיליארד דולר, עלייה של 52% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ● הסייבר ממשיך להוביל את הגיוסים, תחומי הדיפנס־טק והקוונטום ממשיכים לצמוח, אך עיקר ההון זורם למספר קטן יותר של חברות גדולות, בעוד שהחברות הצעירות מתקשות לגייס

נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu

ממטוסי F-35 ועד גרעין: המערב מחבק את ארדואן בזמן שהטון מול ישראל מחריף

ועידת נאט"ו שתתקיים בשבוע הבא באנקרה ממחישה כיצד המערב מתיישר לפי אינטרסים כלכליים ומבצעיים ● ארה"ב מחפשת דרך לספק לטורקיה מטוסים חמקניים, קנדה רוצה למכור לה כורים וגם איטליה ובריטניה מקדמות עמה עסקאות ענק ● כך חזר ארדואן למרכז הבמה

פרופ' אבי לייב / צילום: Christopher Michel

הפרופסור הישראלי מהרווארד שיחפש חייזרים עבור טראמפ

פרופ' אבי לייב, אסטרונום באוניברסיטת הרווארד, מונה לראש ועדה שתבחן את המידע הקיים בידי ממשלת ארה"ב בעניין גורמים מעופפים לא מזוהים ● הצוות קיבל גישה לקבצים שנחשבו עד כה לסודיים ביותר ● עם זאת, בראיון ל-AP שפורסם אתמול העריך לייב כי רוב המידע במאגרים הסודיים הללו יוסבר בסופו של דבר כתופעות טבע או כמעשה ידי אדם

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

גל פיטורים נוסף במיקרוסופט: מעל 5,000 איש יפוטרו

בגל קיצוצים רביעי בתוך שנתיים, מיקרוסופט עומדת לפטר כ-2.5% ממצבת העובדים שלה השנה ● הקיצוצים צפויים לפגוע במגוון רחב של מחלקות, וביניהם חטיבת הגיימינג של אקסבוקס ● הפגיעה במרכז החברה בחיפה, הרצליה ובתל אביב צפויה להיות מזערית

צילום: Shutterstock

מפרומפט ללופ: המקצוע שיכריע מי ינצח בעידן ה-AI

המסע מ-Prompt Engineer ל-Loop Engineer הוא לא עוד טרנד טכנולוגי, הוא מפת הדרכים לשאלה מי מאיתנו יישאר יקר הערך בעידן הסוכנים, ולמה דווקא ישראל יושבת על מאגר הכישרון הנכון ברגע הנכון