גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

רוכשים בקבוצת יונייטד שרונה עתרו נגד זכייתה במכרז בת"א

טוענים כי הזכייה במכרז לרכישת הקרקע בת"א שעליה ישבה רשות השידור היא תולדה של תרמית שגרמה לנזקים של מאות מיליוני שקלים לחברי קבוצת הרכישה

יונייטד שרונה/ צילום: תמר מצפי
יונייטד שרונה/ צילום: תמר מצפי

24 רוכשים בקבוצת הרכישה היקרה ביותר בישראל, "יונייטד שרונה", אשר מבקשים לפרוש מחברותם בקבוצה, הגישו לבית המשפט עתירה כנגד זכייתה של הקבוצה במכרז לרכישת הקרקע שעליה ישבה רשות השידור בכניסה לתל-אביב. לטענתם, הזכייה במכרז היא תולדה של תרמית שגרמה לנזקים של מאות מיליוני שקלים לחברי קבוצת הרכישה.

"עסקינן בשרשרת של מחדלים מינהליים, כלכליים ומשפטיים בגינם לא נמנע עד כה על-ידי מי מהרשויות המוסמכות ו'שומרי הסף', ניצולם המחפיר של נפגעי קבוצת הרכישה בידי גורמים אינטרסנטיים ומשקיעים מתוחכמים, אשר דבר לא עומד לנגד עיניהם זולת גזילת מאות מיליוני שקלים מכספי רוכשים תמימים שהתפתו והוטעו להצטרף לקבוצה על יסוד מצגי-שווא בוטים, לצורך התעשרות על חשבונם", נכתב בעתירה.

לפני כשנתיים, כשמדינת ישראל הוציאה מכרז למכירת אחת הקרקעות הכי אטרקטיביות בישראל שעליה ישבה רשות השידור בכניסה לתל-אביב, שיווקו מארגני קבוצת יונייטד שרונה דירות במגדלים החדשים במחיר הכי נמוך בתל-אביב. דירת 4 חדרים, הכוללת 101 מ"ר ועוד מרפסת של 9 מ"ר, שווקה למתעניינים ב-3 מיליון שקל. המחירון קבע אז מחיר של 30 אלף שקל למ"ר, נמוך בחצי מפרויקטים אחרים בעיר. ואולם, כשהמכרז נסגר, התברר כמובן שכדי לזכות שילמה הקבוצה את המחיר הכי יקר עבור הקרקע האטרקטיבית. 1.06 מיליארד שקל. 1.25 מיליארד שקל כולל מע"מ. מארגן הקבוצה, מוטי פלד, גם הוסיף בהתמחרות האחרונה (מול גינדי החזקות, שהציעה כ-950 מיליון שקל), עוד 1,800 שקל - 100 ח"י שקלים, שיהיה למזל.

בשלב זה, 135 אנשים בחרו להרים ידיים ולהצביע על אופציית חילוט הערבות על הקרקע שנרכשה בשרונה. 243 חברים אחרים אמנם החליטו להמשיך הלאה, לממש את הקרקע ולהוסיף עוד כ-40% בתמחור של כל דירה (עכשיו מדברים על 55 אלף שקל למ"ר), אבל גם גורל השקעתם לא היה ממש ברור.

השאלה מה יעלה בגורל החברים שלא מסוגלים לשלם את יתרת הסכום (מי שקנה דירה ב-3 מיליון שקל לא בהכרח מסוגל לשלם עליה 5.5 מיליון שקל), ומי יישא בהפסדיהם של אלה שמבקשים לפרוש מן הקבוצה - הגיעה כעת אל פתחו של בית המשפט.

העתירה הוגשה על-ידי 24 פורשים מהקבוצה, באמצעות עורכי הדין אלי פיטרו ואיתי לסקי, נגד וועדת המכרזים ברשות מקרקעי ישראל, אשר אישרה את המכרז; חברת "מינהל מגורים מ.ש.י", בראשות מוטי פלד, אשר ארגנה ויזמה את הקמת קבוצת הרכישה והשתתפותה במכרז; משרד עורכי הדין זהבי, בלאו ושות' אשר מלווה את קבוצת הרכישה ומאות חברים בקבוצה הזכאים להירשם כבעלי זכויות בקרקע. לטענת העותרים, הזכייה במכרז מבוססת על הונאת ענק, ועל כן יש לבטלה.

לטענת העותרים, לאחר שהתגלתה התרמית והם ביקשו לפרוש מקבוצת הרכישה, מארגני הקבוצה לא בחלו באמצעים להפעלת לחץ עליהם ועל חברים אחרים מקבוצת הרכישה, בין היתר באמצעות שיגור התראות בדבר חילוט סכומי עתק, מכירה בכפיה של זכויות לדירה ואיום בתביעות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים המופנים אף כנגד חסרי ישע, כדוגמת אחד העותרים, שהוא קשיש בן 84 המשתקם לאחר אירוע מוחי ו"זכה" לשיחת אזהרה שכזאת.

העותרים מציינים כי השאלה העיקרית בה עוסקת העתירה הנה "האם רשאית וועדת המכרזים לעצום עיניה ולהתעלם מעובדות המגלות מעשים חמורים של הטעייה ואף תרמית לכאורה בהיקפי ענק, אשר דבקו בהצעה הזוכה במכרז הגדול בתולדותיה, ואשר מאיימים להמיט כלייה כלכלית על העותרים ומאות משפחות נוספות אך מן הטעם שצורתם ונוסחם של ייפויי-הכוח באמצעותם בוצעו מעשי התרמית לכאורה נחזים על פניהם כתקינים?".

לטענת העותרים, הם "שארית הפליטה" מקרב "קורבנות הונאת-הענק" הידועה כקבוצת הרכישה "יונייטד שרונה", אשר בניגוד לקורבנותיה הרבים האחרים של הקבוצה הרהיבו עוז שלא להסכין למסכת העוולות העגומה, המבקשת לכבול אותם שלא כדין, להתארגנות שלידתה בחטא, ואשר חרף איומים, הטרדות, ולחצים בלתי נתפסים ובלתי פוסקים מצד גורמים בעלי עצמה כלכלית ומשפטית רבה ביותר, בחרו לממש את זכותם - ואף את חובתם - לבטל את חברותם בקבוצה ולהיפרד ממנה עם היוודע חומרת המעשים והשלכותיהם. זאת, נטען, על-מנת שלא לגזור חלילה קטסטרופה כלכלית על משפחותיהם. ואולם, נטען, ועדת המכרזים מסרבת לכבד את זכותם להשתחרר מכבילתם אליה בדרכי תרמית והטעיה.

"הפרשה דנן היא, ככל הנראה, 'שירת הברבור' של תופעת הגזל והתרמית מהחמורות שנודעו בישראל, במסווה של קבוצת רכישה, וזאת ערב הסדרתו התחיקתית של התחום ברגולציה המקודמת בימים אלה, אשר לדידם של העותרים וחבריהם לקבוצה היא, למרבית הצער, בגדר מעט מידי ומאוחר מידי", נכתב בעתירה.

בעתירה נטען כי הנסיבות התרמיתיות לכאורה שאפפו את המכרז לרכישת הקרקע הולידו גם פניה של לשכת עורכי הדין בישראל לוועדת המכרזים בבקשה לבטל את זכיית הקבוצה במכרז, ובה צוין, בין היתר, כי "בשנה האחרונה עם זכיית קבוצת הרכישה "יונייטד שרונה" של החברה המארגנת 'מינהל מגורים', נשמעו פרסומים רבים, שליליים בעיקרם, הנוגעים לאי יכולתה של הקבוצה לעמוד בתנאי המכרז, כל שכן לעמוד בביצוע והשלמת הפרויקט בהתאם למצגים שהוצגו לחברי הקבוצה, בראשם אומדן העלויות שעמד בבסיס קבוצת הרכישה. כל זאת לצד פרסומים נוספים אשר לפיהם לא עמדה הקבוצה בתנאים מהותיים של המכרז. והנה לאחרונה, עם הגיע המועד הנדחה להשלמת התשלום בגין רכישת המקרקעין החלו פרסומים נוספים המתייחסים לקרעים בקבוצה, להיעדר גורם מממן שיסייע ברכישה המקרקעין ואשר למסוגלותה של החברה המארגנת להביא את הקבוצה לקו הסיום בבטחה. אם לא די בכל זאת, הנה רק הבוקר נודענו על-פי פרסומים כי מיסוי מקרקעין קבע שומת מס רכישה לחברי הקבוצה בסכום אסטרונומי של 200,000,000 שקל המהווה כ-20% משווי רכישת המקרקעין!"

עוד נכתב בפניית הלשכה כי לשכת עורכי הדין כגוף ציבורי, "לא יכולה עוד להביט מנגד ולראות פגיעה מתקרבת ובאה בציבור רחב, חברי הקבוצה, אשר סמכו בתמימותם על יושרה המקצועי של החברה המארגנת ומנהליה, ומסרו ממיטב כספם מתוך אמונה כנה כי לא ידרשו לתנאים ועלויות נוספות מעבר לאומדנים ולוחות הזמנים שנמסרו להם על-ידי החברה המארגנת במועד הצטרפותם לקבוצה".

לטענת הלשכה, מקרה זה והפרסומים המלווים לו לא יכולים להשאיר את רשות מקרקעי ישראל באדישותה. "מצופה מרשות מינהלית סבירה כי במחול השדים הקיים סביב הקבוצה וחבריה שנקלעו לעניין שלא בטובתם, לא תשב בחיבוק ידיים ותודיע כיצד בכוונתה לפעול".

בפנייתה סייגה לשכת עורכי הדין את הדברים כך שיהיו כפופים לרצון הקבוצה לבטל את זכייתה במכרז, אך באסיפתה הכללית של הקבוצה החליטה זו בדעת רוב (של כשני שליש נגד שליש מקולות המצביעים) כי אין בדעתה כקבוצה לבטל את זכייתה במכרז.

ואולם, העותרים טוענים כי חרף האמור, "אין בהחלטת רוב - ואף רוב של 99% - כדי להכשיר מעשי תרמית וגזל או הפרות דין אחרות; על כך יש להוסיף כי 'הרוב' לכאורה בקבוצה מורכב מקבוצות ויחידים אשר לחלקם אינטרסים זרים והם פועלים בניגוד עניינים חמור למימוש הקרקע ורכישתה ע"ח העותרים וחברים אחרים".

לטענת העותרים, בשל מעשיה ומחדליה של החברה יוזמת ומארגנת הקבוצה, עומדת הקבוצה בפני שוקת שבורה בדמות גירעון אסטרונומי של כחצי מיליארד שקל, הנובע בעיקרו מהגשת הצעה בסך של כ-1.3 מיליארד שקל במכרז בשם העותרים ומאות יחידים פרטיים נוספים, בדרכי תרמית (שאך לאחרונה נודעו בחלקן) ותוך מצג-שווא בוטה בדבר איתנותה הכלכלית של הקבוצה. במצג זה נטען כי החברה טענה כי בידה שיעור הצטרפות של 90% ממספר החברים הנדרש, שעה שהיה בידיה שיעור של כ-50% בלבד - מצג-שווא חמור ביותר אשר גרם עד מהרה לקבוצה גירעון עתק בסך של כ-455 מיליון שקל שהועלם מעיני העותרים ויתר חברי הקבוצה למשך למעלה משנה.

על-מנת לכסות את הגירעון העצום שיצר מצג-השווא של המארגנת בדבר איתנותה הכלכלית של הקבוצה, נטען, נדרשו העותרים ויתר חברי הקבוצה ליטול הלוואות בהיקף אסטרונומי של כ-400 מיליון שקל, בריבית נשך של 10% לשנה, ואף לאחר מכן נמצא כי ייאלצו להעמיד הון בשיעור 95% מגובה "האומדן" שמסרה להם המארגנת לעלות דירה מושלמת, וגם זאת רק לשם רכישת הקרקע, בטרם ניתן היתר בניה והונחה אבן אחת באתר, ובנוסף לשומת מס רכישה העולה מונים רבים על מצגי המארגנת, בשווי של כ-200 מיליון שקל נוספים.

"בנסיבות אלה, לכל הפחות עשרות משפחות מקרב חברי הקבוצה לרבות העותרים, אשר הזרימו מיליוני שקלים רבים לפרויקט בתקווה לרכוש דירות, נעדרים את האיתנות והיכולת הכלכלית לשאת בעלויות של מיליוני שקלים נוספים לשם המשך חברותם בקבוצה, אף לו רצו בכך", נכתב בעתירה. 

עוד כתבות

כרטיס SuperFly של רמי לוי, ישראייר וישראכרט

רמי לוי משיק את מועדון SuperFly. האם יצליח להתחרות באל על ובכאל?

מחר יושק רשמית SuperFly - המועדון וכרטיס האשראי המשותף לרמי לוי, ישראייר וישראכרט ● ההשקה תלווה במבצע הצטרפות אגרסיבי, במסגרתו 10,000 הלקוחות הראשונים יהיו זכאים לכרטיס טיסה בחינם ליעדים באירופה ● בנוסף, חברי המועדון יקבלו הטבות ברשת רמי לוי

העבריינים יודעים פרטים רבים על התקדמות הליך הבנייה / צילום: Shutterstock

משפחת הטייס נפלה בעוקץ מתוחכם וחשפה שיטה לגניבה של מיליונים

בחודשים האחרונים מתרבות התלונות על עוקץ מתוחכם: אזרחים הממתינים שנים להיתר בנייה מקבלים שיחה מ"נציג עירייה", המציג מידע מדויק על התיק ודורש תשלום אחרון לקבלת ההיתר ● התרמית שהולכת ומשתכללת גזלה כבר עשרות אלפי שקלים מזוגות ומיליונים מיזמים ● מה עושה המשטרה?

נתב''ג. חברות תעופה זרות חוזרות לפעילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

ענקיות התעופה חוזרות לישראל: כך זה ישפיע על מחירי הטיסות ליעדים פופולריים

חברות תעופה זרות החלו לשוב בזו אחר זו לפעילות בישראל - מסוויס השוויצרית, דרך ענקית התעופה KLM שתחזור בסוף החודש ועד יונייטד ודלתא האמריקאיות שישובו בספטמבר ● כמה טיסות שבועיות יפעלו, ומדוע המומחים חושבים שהמחירים יתחילו לרדת רק בטווח הארוך?

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

הפועלים מציג: גם עם מס וריבית יורדת אפשר להרוויח 2.5 מיליארד ש' ברבעון

הרווח של הבנק ספג ירידה קלה ברבעון השני של השנה אך עדיין נמצא ברמות גבוהות במיוחד ● התשואה על ההון נשחקה מעט ל־15%, אך הבנק "הצליח לשמר את המרווח הפיננסי שלו"

דן בינשטוק, מנהל דסק לקוחות חו''ל, פעילים ניהול תיקי השקעות / צילום:  סיון פרג

מנהל ההשקעות שממליץ על שני סקטורים: "לא חושב שהשוק יקר"

דן בינשטוק, מנהל דסק לקוחות חו"ל של פעילים, מסתכל על השווקים ומשוכנע שיש להם לאן לעלות: "אני מאוד אופטימי כשמסתכלים קדימה" ● הוא מסמן את מניות האנרגיה המתחדשת והשבבים בתור הזדמנויות ● וגם: הנתון היחיד שיכול לדעתו לקלקל את החגיגה

הבינה המלאכותית כבר מצמצמת גיוסים / צילום: Shutterstock

למרות גל הפיטורים: מספר המועסקים בהייטק כמעט לא השתנה

סקר רשות החדשנות וצבירן מגלה כי מאחורי היציבות במספר המועסקים בהייטק מתרחשת תחלופה משמעותית: במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי 6 מבחומרה ● חברות אלה דווקא מתרחבות על רקע הביקוש לשבבים, תשתיות מחשוב וטכנולוגיות עמוקות ● בנוסף עולה מהסקר כי הבינה המלאכותית כבר משפיעה על הגיוסים, אך עדיין אינה מסבירה את רוב הפיטורים בענף

מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און / צילום: Reuters, KCNA

תקדים בינלאומי: בורסת הקריפטו שתובעת מצפון קוריאה 1.5 מיליארד דולר

בורסת ביביט תובעת בבית משפט פדרלי בוושינגטון את צפון קוריאה, בטענה שקבוצת ההאקרים לזרוס פועלת בחסות המשטר וגנבה ממנה חצי מיליון מטבעות אתריום בשווי של 1.5 מיליארד דולר ● בית המשפט הורה על הקפאת הנכסים, אבל רוב הכסף כבר הולבן ונעלם ברשת

לינקדאין (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

צמצומים ברשת החברתית בישראל: עשרות עובדים יפוטרו

לינקדאין מצמצמת את פעילותה במשרדיה בתל אביב, מה שיגרור לפי ההערכה לפיטורי עשרות עובדים ● עיקר הפגיעה צפויה להיות במרכז הפיתוח, בעוד שהמשרד ימשיך לפעול, והחברה תמשיך להעסיק עובדים בישראל ● המהלך מצטרף לקיצוץ עולמי של כ־5% מכוח האדם בחברה, כחלק מארגון מחדש

בנקים בישראל

גם אחרי הורדת הריבית: באיזה בנק עדיין תקבלו פיקדון שנותן 6% בשנה?

לפי נתוני בנק ישראל, הריבית הממוצעת על פיקדונות לחצי שנה עד שנה ירדה ביולי ל־3.59%, לעומת 3.94% באפריל ● הפערים בין הבנקים משמעותיים, והריבית על הפיקדונות נעה בין 2.9% ל־6% ● בזמן שהפחתות הריבית מתגלגלות במהירות לפיקדונות, במשכנתאות הירידה מתונה יותר

חוסם ימי של קצא''א שנפרס בעת פריקת מיכליות נפט / צילום: קצא''א

חמינאי כבר חוסל אבל החיסיון על קצא"א הוארך שוב, במחשכים

ועדת החוץ והביטחון האריכה את החיסיון על קצא"א על רקע בוררות מול איראן עד סוף השנה, מבלי לזמן לדיון את רשות החברות שמקדמת את הפרטתה ● ללא שקיפות כספית מהלך ההפרטה תקוע ● גורמים בממשלה ומחוצה לה מאשימים כי החיסיון מנוצל כדי להפוך את החברה ל"חצר אחורית" ללא פיקוח

אמיר אלרו / צילום: יוסי לזרוף

חלוץ השקעות הלונג'ביטי בישראל מסמן את הטרנדים החמים בתחום

אמיר אלרואי, מחלוצי המשקיעים בתחום הוולנס בישראל, מסביר איך המושג "לונג'ביטי" משנה את עולם הבריאות, מצביע על הטרנדים החמים ואלה שעתידים לפרוץ, ומשתף בהמלצת הזהב שלו לאריכות ימים ● מדעי אריכות החיים, מדור חדש 

קרן כהן חזון, מנכ''לית תורפז. מהמכפילים הגבוהים בת''א / צילום: באדיבות תורפז

תורפז עם עוד רבעון שיא, אבל את המשקיעים מדאיג נתון אחד

יצרנית תמציות הטעמים והריחות תורפז סיכמה רבעון נוסף עם שיאים בהכנסות וברווח, אך המשקיעים חוששים מהשחיקה ברווח התפעולי ● המנכ"לית קרן כהן-חזון: "טרם הספקנו לנצל את הרוב המוחלט של הסינרגיות בחברות החדשות. נשלים אותם במהלך הרבעונים הקרובים, מה שיגרום לעלייה ברווח התפעולי"

כוחות צה''ל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

המדינה שרוצה לרכוש טנקים מצה"ל - וההתלבטות בישראל

קפריסין מעוניינת לרכוש טנקים ישראלים שיחליפו את הטנקים הרוסים המיושנים מדגם T-80, לאור המתיחות הגוברת מול אנקרה ● לא בטוח שישראל תספק את הטנקים לניקוסיה לאור הצורך המבצעי של צה"ל

מריה מילר / צילום: תמונה פרטית

המנכ"לית החדשה של אסטרהזנקה ישראל

חברת התרופות הבינלאומית ממנה את מריה מילר לתפקיד מנכ"לית השלוחה הישראלית, לאחר שאוהד גולדברג שכיהן בו בשמונה השנים האחרונות מונה למנכ"ל הפעילות בקוריאה הדרומית ● בורגר ראנץ' משיקה קמפיין חדש שנוצר באמצעות בינה מלאכותית, בהשקעה של 3 מיליון שקל ● אירועים ומינויים

מרפאת שיניים / אילוסטרציה: Shutterstock

חשד: רופא שיניים לא דיווח על הכנסות בהיקף 10 מיליון שקל

רופא שיניים מאזור הדרום חשוד בהעלמת הכנסות בהיקף של כ-10 מיליון שקל במשך כחמש שנים ● עוד עפ"י החשד, הרופא המשיך לדווח וליהנות מהטבת מס בגין מגורים ביישוב המזכה בהטבה בדרום, אף שעבר דירה

קיסו, ההנפקה צפויה בקרוב / צילום: יואב גורין

אחרי שורה של עיכובים והתפשרות על השווי: קיסו תנסה להנפיק לפי שווי של 330 מיליון שקל

רשת המסעדות האסייתיות, שבשליטת רותם טחן ונועם גבאי, פרסמה תשקיף מעודכן לקראת הנפקה של מניותיה בת"א ● בעלי השליטה, רותם טחן ונועם גבאי, ימכרו לציבור מניות בכ-43 מיליון שקל

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

מדינות המפרץ הגיעו למסקנה בנוגע להורמוז - והיא קודרת

כותרות העיתונים בעולם: במדינות המפרץ מבינים שאיראן צפויה לקבל את השליטה בהורמוז אך מעדיפים את זה על המשך הלחימה, שפל חדש ביחסים בין ישראל וספרד, והמצב הנפשי הקשה של אזרחי איראן ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות: הורמוז שוב במוקד, הנפט טיפס ומניות הטכנולוגיה נחלשו

נאסד"ק ירד ב-0.7% ● איראן חזרה והבהירה כי בכוונתה להשאיר את מצר הורמוז סגור עד שדרישותיה ייענו ● אינטל נחלשה לאחר שהגדילה את היקף גיוס ההון במניות ● ישראליות: אלביט, נאייקס ואי טורו ירדו בחדות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה במגמה שלילית מתונה, השבבים לחצו; זינוק חד במחירי הנפט

יום המסחר בוול סטריט ננעל במגמה שלילית מתונה, כאשר הלחץ במגזר הטכנולוגיה והשבבים לצד זינוק חריג במחירי האנרגיה הכבידו על המדדים המובילים ● ברודקום מסומנת כהזדמנות נדל"ן ו-AI, מאנדיי ואינטל צונחות, בעוד מניית SpaceX מתאוששת אל מחיר ההנפקה ● מחירי הנפט ממשיכים לעלות בחדות בשל אי-הוודאות סביב מצר הורמוז

החירות שלקח לעצמו סוכן הבינה המלאכותית / צילום: Shutterstock

הוא רק ביקש מקום בחדר כושר. סוכן ה־AI פתח במתקפת סייבר

במקום להסתפק בהזמנת שיעור בחדר הכושר, סוכן ה־AI איתר פרצת אבטחה, ניצל אותה כדי לעקוף את מגבלות ההזמנה והסיר אדם אחר מרשימת ההמתנה ● התקרית, שמוגדרת כמתקפת הסייבר האוטונומית הראשונה הידועה באוסטרליה, מעלה שאלות משפטיות בנוגע לאחריות המשתמשים והחברות המפתחות את הטכנולוגיה