גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

רוכשים בקבוצת יונייטד שרונה עתרו נגד זכייתה במכרז בת"א

טוענים כי הזכייה במכרז לרכישת הקרקע בת"א שעליה ישבה רשות השידור היא תולדה של תרמית שגרמה לנזקים של מאות מיליוני שקלים לחברי קבוצת הרכישה

יונייטד שרונה/ צילום: תמר מצפי
יונייטד שרונה/ צילום: תמר מצפי

24 רוכשים בקבוצת הרכישה היקרה ביותר בישראל, "יונייטד שרונה", אשר מבקשים לפרוש מחברותם בקבוצה, הגישו לבית המשפט עתירה כנגד זכייתה של הקבוצה במכרז לרכישת הקרקע שעליה ישבה רשות השידור בכניסה לתל-אביב. לטענתם, הזכייה במכרז היא תולדה של תרמית שגרמה לנזקים של מאות מיליוני שקלים לחברי קבוצת הרכישה.

"עסקינן בשרשרת של מחדלים מינהליים, כלכליים ומשפטיים בגינם לא נמנע עד כה על-ידי מי מהרשויות המוסמכות ו'שומרי הסף', ניצולם המחפיר של נפגעי קבוצת הרכישה בידי גורמים אינטרסנטיים ומשקיעים מתוחכמים, אשר דבר לא עומד לנגד עיניהם זולת גזילת מאות מיליוני שקלים מכספי רוכשים תמימים שהתפתו והוטעו להצטרף לקבוצה על יסוד מצגי-שווא בוטים, לצורך התעשרות על חשבונם", נכתב בעתירה.

לפני כשנתיים, כשמדינת ישראל הוציאה מכרז למכירת אחת הקרקעות הכי אטרקטיביות בישראל שעליה ישבה רשות השידור בכניסה לתל-אביב, שיווקו מארגני קבוצת יונייטד שרונה דירות במגדלים החדשים במחיר הכי נמוך בתל-אביב. דירת 4 חדרים, הכוללת 101 מ"ר ועוד מרפסת של 9 מ"ר, שווקה למתעניינים ב-3 מיליון שקל. המחירון קבע אז מחיר של 30 אלף שקל למ"ר, נמוך בחצי מפרויקטים אחרים בעיר. ואולם, כשהמכרז נסגר, התברר כמובן שכדי לזכות שילמה הקבוצה את המחיר הכי יקר עבור הקרקע האטרקטיבית. 1.06 מיליארד שקל. 1.25 מיליארד שקל כולל מע"מ. מארגן הקבוצה, מוטי פלד, גם הוסיף בהתמחרות האחרונה (מול גינדי החזקות, שהציעה כ-950 מיליון שקל), עוד 1,800 שקל - 100 ח"י שקלים, שיהיה למזל.

בשלב זה, 135 אנשים בחרו להרים ידיים ולהצביע על אופציית חילוט הערבות על הקרקע שנרכשה בשרונה. 243 חברים אחרים אמנם החליטו להמשיך הלאה, לממש את הקרקע ולהוסיף עוד כ-40% בתמחור של כל דירה (עכשיו מדברים על 55 אלף שקל למ"ר), אבל גם גורל השקעתם לא היה ממש ברור.

השאלה מה יעלה בגורל החברים שלא מסוגלים לשלם את יתרת הסכום (מי שקנה דירה ב-3 מיליון שקל לא בהכרח מסוגל לשלם עליה 5.5 מיליון שקל), ומי יישא בהפסדיהם של אלה שמבקשים לפרוש מן הקבוצה - הגיעה כעת אל פתחו של בית המשפט.

העתירה הוגשה על-ידי 24 פורשים מהקבוצה, באמצעות עורכי הדין אלי פיטרו ואיתי לסקי, נגד וועדת המכרזים ברשות מקרקעי ישראל, אשר אישרה את המכרז; חברת "מינהל מגורים מ.ש.י", בראשות מוטי פלד, אשר ארגנה ויזמה את הקמת קבוצת הרכישה והשתתפותה במכרז; משרד עורכי הדין זהבי, בלאו ושות' אשר מלווה את קבוצת הרכישה ומאות חברים בקבוצה הזכאים להירשם כבעלי זכויות בקרקע. לטענת העותרים, הזכייה במכרז מבוססת על הונאת ענק, ועל כן יש לבטלה.

לטענת העותרים, לאחר שהתגלתה התרמית והם ביקשו לפרוש מקבוצת הרכישה, מארגני הקבוצה לא בחלו באמצעים להפעלת לחץ עליהם ועל חברים אחרים מקבוצת הרכישה, בין היתר באמצעות שיגור התראות בדבר חילוט סכומי עתק, מכירה בכפיה של זכויות לדירה ואיום בתביעות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים המופנים אף כנגד חסרי ישע, כדוגמת אחד העותרים, שהוא קשיש בן 84 המשתקם לאחר אירוע מוחי ו"זכה" לשיחת אזהרה שכזאת.

העותרים מציינים כי השאלה העיקרית בה עוסקת העתירה הנה "האם רשאית וועדת המכרזים לעצום עיניה ולהתעלם מעובדות המגלות מעשים חמורים של הטעייה ואף תרמית לכאורה בהיקפי ענק, אשר דבקו בהצעה הזוכה במכרז הגדול בתולדותיה, ואשר מאיימים להמיט כלייה כלכלית על העותרים ומאות משפחות נוספות אך מן הטעם שצורתם ונוסחם של ייפויי-הכוח באמצעותם בוצעו מעשי התרמית לכאורה נחזים על פניהם כתקינים?".

לטענת העותרים, הם "שארית הפליטה" מקרב "קורבנות הונאת-הענק" הידועה כקבוצת הרכישה "יונייטד שרונה", אשר בניגוד לקורבנותיה הרבים האחרים של הקבוצה הרהיבו עוז שלא להסכין למסכת העוולות העגומה, המבקשת לכבול אותם שלא כדין, להתארגנות שלידתה בחטא, ואשר חרף איומים, הטרדות, ולחצים בלתי נתפסים ובלתי פוסקים מצד גורמים בעלי עצמה כלכלית ומשפטית רבה ביותר, בחרו לממש את זכותם - ואף את חובתם - לבטל את חברותם בקבוצה ולהיפרד ממנה עם היוודע חומרת המעשים והשלכותיהם. זאת, נטען, על-מנת שלא לגזור חלילה קטסטרופה כלכלית על משפחותיהם. ואולם, נטען, ועדת המכרזים מסרבת לכבד את זכותם להשתחרר מכבילתם אליה בדרכי תרמית והטעיה.

"הפרשה דנן היא, ככל הנראה, 'שירת הברבור' של תופעת הגזל והתרמית מהחמורות שנודעו בישראל, במסווה של קבוצת רכישה, וזאת ערב הסדרתו התחיקתית של התחום ברגולציה המקודמת בימים אלה, אשר לדידם של העותרים וחבריהם לקבוצה היא, למרבית הצער, בגדר מעט מידי ומאוחר מידי", נכתב בעתירה.

בעתירה נטען כי הנסיבות התרמיתיות לכאורה שאפפו את המכרז לרכישת הקרקע הולידו גם פניה של לשכת עורכי הדין בישראל לוועדת המכרזים בבקשה לבטל את זכיית הקבוצה במכרז, ובה צוין, בין היתר, כי "בשנה האחרונה עם זכיית קבוצת הרכישה "יונייטד שרונה" של החברה המארגנת 'מינהל מגורים', נשמעו פרסומים רבים, שליליים בעיקרם, הנוגעים לאי יכולתה של הקבוצה לעמוד בתנאי המכרז, כל שכן לעמוד בביצוע והשלמת הפרויקט בהתאם למצגים שהוצגו לחברי הקבוצה, בראשם אומדן העלויות שעמד בבסיס קבוצת הרכישה. כל זאת לצד פרסומים נוספים אשר לפיהם לא עמדה הקבוצה בתנאים מהותיים של המכרז. והנה לאחרונה, עם הגיע המועד הנדחה להשלמת התשלום בגין רכישת המקרקעין החלו פרסומים נוספים המתייחסים לקרעים בקבוצה, להיעדר גורם מממן שיסייע ברכישה המקרקעין ואשר למסוגלותה של החברה המארגנת להביא את הקבוצה לקו הסיום בבטחה. אם לא די בכל זאת, הנה רק הבוקר נודענו על-פי פרסומים כי מיסוי מקרקעין קבע שומת מס רכישה לחברי הקבוצה בסכום אסטרונומי של 200,000,000 שקל המהווה כ-20% משווי רכישת המקרקעין!"

עוד נכתב בפניית הלשכה כי לשכת עורכי הדין כגוף ציבורי, "לא יכולה עוד להביט מנגד ולראות פגיעה מתקרבת ובאה בציבור רחב, חברי הקבוצה, אשר סמכו בתמימותם על יושרה המקצועי של החברה המארגנת ומנהליה, ומסרו ממיטב כספם מתוך אמונה כנה כי לא ידרשו לתנאים ועלויות נוספות מעבר לאומדנים ולוחות הזמנים שנמסרו להם על-ידי החברה המארגנת במועד הצטרפותם לקבוצה".

לטענת הלשכה, מקרה זה והפרסומים המלווים לו לא יכולים להשאיר את רשות מקרקעי ישראל באדישותה. "מצופה מרשות מינהלית סבירה כי במחול השדים הקיים סביב הקבוצה וחבריה שנקלעו לעניין שלא בטובתם, לא תשב בחיבוק ידיים ותודיע כיצד בכוונתה לפעול".

בפנייתה סייגה לשכת עורכי הדין את הדברים כך שיהיו כפופים לרצון הקבוצה לבטל את זכייתה במכרז, אך באסיפתה הכללית של הקבוצה החליטה זו בדעת רוב (של כשני שליש נגד שליש מקולות המצביעים) כי אין בדעתה כקבוצה לבטל את זכייתה במכרז.

ואולם, העותרים טוענים כי חרף האמור, "אין בהחלטת רוב - ואף רוב של 99% - כדי להכשיר מעשי תרמית וגזל או הפרות דין אחרות; על כך יש להוסיף כי 'הרוב' לכאורה בקבוצה מורכב מקבוצות ויחידים אשר לחלקם אינטרסים זרים והם פועלים בניגוד עניינים חמור למימוש הקרקע ורכישתה ע"ח העותרים וחברים אחרים".

לטענת העותרים, בשל מעשיה ומחדליה של החברה יוזמת ומארגנת הקבוצה, עומדת הקבוצה בפני שוקת שבורה בדמות גירעון אסטרונומי של כחצי מיליארד שקל, הנובע בעיקרו מהגשת הצעה בסך של כ-1.3 מיליארד שקל במכרז בשם העותרים ומאות יחידים פרטיים נוספים, בדרכי תרמית (שאך לאחרונה נודעו בחלקן) ותוך מצג-שווא בוטה בדבר איתנותה הכלכלית של הקבוצה. במצג זה נטען כי החברה טענה כי בידה שיעור הצטרפות של 90% ממספר החברים הנדרש, שעה שהיה בידיה שיעור של כ-50% בלבד - מצג-שווא חמור ביותר אשר גרם עד מהרה לקבוצה גירעון עתק בסך של כ-455 מיליון שקל שהועלם מעיני העותרים ויתר חברי הקבוצה למשך למעלה משנה.

על-מנת לכסות את הגירעון העצום שיצר מצג-השווא של המארגנת בדבר איתנותה הכלכלית של הקבוצה, נטען, נדרשו העותרים ויתר חברי הקבוצה ליטול הלוואות בהיקף אסטרונומי של כ-400 מיליון שקל, בריבית נשך של 10% לשנה, ואף לאחר מכן נמצא כי ייאלצו להעמיד הון בשיעור 95% מגובה "האומדן" שמסרה להם המארגנת לעלות דירה מושלמת, וגם זאת רק לשם רכישת הקרקע, בטרם ניתן היתר בניה והונחה אבן אחת באתר, ובנוסף לשומת מס רכישה העולה מונים רבים על מצגי המארגנת, בשווי של כ-200 מיליון שקל נוספים.

"בנסיבות אלה, לכל הפחות עשרות משפחות מקרב חברי הקבוצה לרבות העותרים, אשר הזרימו מיליוני שקלים רבים לפרויקט בתקווה לרכוש דירות, נעדרים את האיתנות והיכולת הכלכלית לשאת בעלויות של מיליוני שקלים נוספים לשם המשך חברותם בקבוצה, אף לו רצו בכך", נכתב בעתירה. 

עוד כתבות

מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבי / צילום: עודד קרני

האוצר נגד חוק המעונות: "משק בית חרדי מייצר גירעון של 10 אלף שקל בחודש למדינה"

ועדת הכספים צפויה לאשר מחר את "חוק המעונות" של המפלגות החרדיות לקראת קריאה ראשונה, למרות התנגדות אגף התקציבים באוצר והייעוץ המשפטי ● שיעור התעסוקה של הגברים החרדים עומד על כ-53%, והעלות התקציבית של ההטבה מוערכת בכ-300 מיליון שקל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Ernst

מכה לטראמפ: בית המשפט בלם את האגרה שהטיל על ויזות העבודה

בית משפט פדרלי במסצ’וסטס קבע כי לממשל טראמפ לא הייתה סמכות להטיל אגרה חריגה של 100 אלף דולר על מעסיקים המבקשים ויזות H-1B לעובדים זרים מיומנים ● השופט קבע כי מדובר למעשה במס שלא אושר בידי הקונגרס ● בשלב זה לא ברור אם הממשל יערער על ההחלטה, אך הפסיקה מהווה מכה למדיניות ההגירה המצמצמת שמקדם טראמפ

האדריכל משה ספדיה והנשיא לשעבר ביל קלינטון. בקטן: מבנה המוזיאון בארקנסו / צילום:  Zach Hilty/BFA, טים הרסלי

ביל קלינטון ומרתה סטיוארט מריעים לאדריכל הישראלי

הרחבת מוזיאון קריסטל ברידג’ס שתכנן האדריכל הישראלי משה ספדיה נחנכה בארה”ב בנוכחות ביל והילארי קלינטון, מרתה סטיוארט, יורשת וולמארט אליס וולטון ובכירים נוספים מעולמות העסקים והתרבות ● במקביל, תמונה שצולמה לאורך גבול ישראל זכתה בתחרות הצילום של קנט, וטיב טעם משקיעה כ־35 מיליון שקל במערך ליקוט רובוטי לפעילות האונליין שלה ● אירועים ומינויים

נגיד הפד הנכנס, קווין וורש, עם הנשיא טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

הטלטלה שהפילה את וול סטריט, והמבחן של הבורסה בת"א: לאן הולכים מכאן?

הירידות החדות בוול סטריט בסוף השבוע מחזירות את המניות הדואליות לת"א עם פערי ארביטראז' חריגים, שעתידים לדחוף אותה מטה ● בארה"ב צופים כמעט בוודאות העלאת ריבית כבר בהחלטה הראשונה של יו"ר הפד החדש ● ואיך הסערה שירתה את היצואנים המקומיים

מייסדי A Security. מימין: יוסי תורתי, עומר גל, ויובל יצחקוב / צילום: עומר הכהן

הבכיר שיוצא לאור: "הולכים לקראת חורף של מתקפות סייבר קשות"

הסטארט-אפ A Security נחשף היום לראשונה עם הודעה על שני גיוסי הון שמאחוריהם כמה מהמשקיעים והיזמים של וויז ● המייסד יוסי תורתי מזהיר מהדור החדש של מתקפות הסייבר: "התוקפים האנושיים יוצאים מהתמונה, ובמקומם נכנסים סוכני AI שתוקפים במהירות ויוצאים בבת-אחת" ● וגם: חברת פוינט פייב מודיעה על גיוס שלישי לפי שווי חברה של כ-500 מיליון דולר

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

טראמפ: אתקשר לנתניהו ואומר לו לא לתקוף באיראן

באיראן מאותתים שמבחינתם ה"סבב" נגמר ● טראמפ לרשת פוקס: אני מציע לאיראן - יריתם את הטילים שלכם, זה מספיק. תחזרו לשולחן המו"מ ● צה"ל: חיל האוויר יירט עד כה את כלל הטילים ששוגרו מאיראן ● ראש הממשלה נתניהו מקיים דיון ביטחוני בצל האיומים מאיראן ● ירי מלבנון לעבר שטח ישראל - למרות ההכרזה על "הפסקת האש" החדשה ● הותר לפרסום: סרן שחר גמלא ז"ל ואהד יערי ז"ל נפלו בלבנון ● עדכונים שוטפים

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: ap, ChiangYing-ying

בדרך לעסקת ענק עם גוגל ואנבידיה? הדיווח שמקפיץ את מניית אינטל

באתר דה אינפורמיישן מדווחים כי מספר חברות שבבים, בהן גוגל ואנבידיה, פונות לאינטל כמפעל הייצור השני שלהן, לנוכח קושי של TSMC הטייוואנית לייצר מספיק קווי ייצור עבור הדרישה ההולכת וגואה לשבבי AI ● המניה מזנקת בחדות במסחר בוול סטריט

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן (ארכיון) / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

טילים מאיראן: מי חייב לבוא לעבודה ומה עם נתב"ג?

פיקוד העורף סגר את מערכת החינוך בכל הארץ, אך הותיר את מקומות העבודה פתוחים ● איזה הורים זכאים להקלות, ומה לגבי הטיסות? ● גלובס עושה סדר

חומרים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמש הנפקות נסגרו בהנחה של עד 26% על המחיר המבוקש. כך עובדת השיטה

חמש מבין שש החברות שהשלימו הנפקות בשבועות האחרונים - התפשרו משמעותית על השווי הראשוני שדרשו ● הרציונל: המנפיקים נותרים עם שווי אטרקטיבי והמוסדיים יכולים להציג תמונת הצלחה בכיפופי הידיים ● מי הבעלים שנפגשו עם הכסף, המוסדיים שקנו את הסחורה, וההנפקה שבולטת במיוחד

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

איך הפכה תוכנית החומש לחברה הערבית לקופה הקטנה של הממשלה

מאז השקתה ב־2022, נגרעו יותר מ־15 מיליארד שקל מתוכנית החומש לפיתוח החברה הערבית ● כעת, המשרד לביטחון לאומי והמשרד לשוויון חברתי פועלים להסיט כמעט מיליארד וחצי שקל מהתוכנית הכלכלית לפיתוח החברה הערבית, לטובת תקציב המשטרה

חיים זגורי / צילום: יח''צ

"אייפונים בסופרמרקט? זה לא יחזיק מעמד. מפסידים על זה כסף"

חיים זגורי התחיל כמוכר אייפונים באינטרנט, והיום הוא מחזיק ברישיון שיווק רשמי של אפל, עם שבעה סניפים לרשת iStore ועוד אחד בדרך והסמכה כמעבדה רשמית ● "האתגר הכי גדול שלנו הוא ההתייקרויות הבלתי פוסקות", הוא אומר. "ראינו גם לקוחות ממגזר ההייטק והסטארט-אפים נסגרים או מצטמצמים"

עסקים סגורים בזמן המלחמה עם איראן / צילום: טלי בוגדנובסקי

סבב הלחימה הציף מחדש את החורים הקיימים במתווה הפיצויים

בעקבות מלחמת ה-7 באוקטובר ושני הסבבים מול איראן, גובש סוף-סוף מתווה סיוע לעסקים ולעובדים, שאמור להישלף אוטומטית בעת הצורך, ללא דיונים נוספים ● אבל ההתחדשות הנוכחית של הלחימה מול איראן חושפת שוב את אותן שאלות שלא קיבלו מענה גם בפעמים הקודמות

יחגוג החודש יום הולדת, דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ נערך ליום ההולדת ה־80 שלו, ושום מלחמה לא תעצור אותו

בניגוד לסבבים קודמים בין ישראל לאיראן שבהן הנשיא האמריקאי לא חשש מלהשתמש בשפה מאיימת, דווקא בהסלמה הנוכחית הוא נקט גישה פייסנית יותר ● להבעות השלום של טראמפ יש הסבר: הלחימה במזרח התיכון מתנגשת עם מספר אירועים בארה"ב, בהם יום הולדתו

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

בזמן הלחימה: המגעים החשאיים בין אינטל ואפל לאנשי האוצר על שער הדולר

נציגי מרכזי הפיתוח הגלובליים השתתפו בפגישת זום עם נציגי האוצר ורשות המסים ● על הפרק: הקלות בחבות הביטוח הלאומי למעסיקים, הטבות מס חדשות לעובדים ודרישה שלא נפסלה על הסף - תשלום מסים ישיר בדולרים

מליאת הכנסת (ארכיון) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

מה אומרים הכללים לגבי עבודת הכנסת בחירום?

דווקא בזמן חירום הפרלמנט צריך לתפקד. האם הכנסת ערוכה לזה? ● המשרוקית מסבירה

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock

ענקית הלואו קוסט מבטלת טיסות לישראל ליומיים

וויזאייר הודיעה כי היא מבטלת את הטיסות היום ומחר בשל חידוש הירי על ישראל, ואוסטריאן איירליינס ביטלה את הטיסות להיום • בינתיים הוחלט לא להגביל את היקפי הנוסעים בנתב"ג, אך ייתכן שיהיו שינויים בהתאם להערכת המצב וקצב השיגורים

מרחב מוגן ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

יום של מלחמה: מי רשאי להישאר עם הילדים בבית, והאם מקבלים שכר

חידוש המלחמה עם איראן שוב קולע את המשק לחוסר ודאות ● באילו מצבים ניתן להיעדר מהעבודה, האם ניתן לפטר עובד שנשאר בבית, ומתי מקבלים שכר? ● גלובס עושה סדר

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

אגזוז בפחות מ־200 שקל מעלי אקספרס: הטריק שיחסוך לכם אלפי שקלים

כוח הקנייה של השקל השתפר משמעותית בחודשים האחרונים אבל הבשורה, כנראה, עדיין לא הגיעה לשוק הרכב והחלפים בישראל ● מטרייד–אין במחיר מחירון ועד לסבסוד במימון הרכישה - אלו ההטבות וההנחות העקיפות שיאפשרו לכם לנצל בכל זאת את השקל החזק

עובד סניטריה מרסס חומר חיטוי נגד נגיף האבולה בשוק בקונגו / צילום: ap, Moses Sawasawa

אבולה בדרך לישראל? הנה מה שצריך לדעת

משרד הבריאות נערך לאפשרות של הגעת אבולה לישראל, לאחר שארגון הבריאות העולמי הכריז על ההתפרצות בקונגו ובאוגנדה כמצב חירום בינלאומי ● עד כמה המחלה מדבקת, למה ההתפרצות הנוכחית בעייתית במיוחד, והאם יש סיבה לחשוש מהגעת הנגיף לישראל? ● גלובס עושה סדר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים: כ-3.75% מהתוצר

לפי האוצר, בחודש מאי לבדו עמד הגירעון על 8.3 מיליארד שקל, בדומה לגירעון בחודש מאי אשתקד ● הכנסות המדינה בחודש מאי עמדו על כ-48.2 מיליארד שקל