גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל לא צריכה עוד נגב קרמיקות

במקום מפעלים עם משרות בשכר נמוך, הפריפריה צריכה היי-טק

עובדי נגב קרמיקה ליד המפעל בירוחם   / צילום: דוברות ההסתדרות
עובדי נגב קרמיקה ליד המפעל בירוחם / צילום: דוברות ההסתדרות

1. הריטואל הוא אותו ריטואל: מפעל בקשיים, פריפריה וסיסמאות חברתיות מזויפות. המפעל האחרון שהיה מושא הריטואל הזה הוא נגב קרמיקה בירוחם. קודם כול הבעלים איימו לסגור אותו, וזה ממש לא חשוב אם האיום הוא אמיתי או ספין כדי להשיג הטבות מהמדינה, מהעובדים או מהמייצגת שלהם, ההסתדרות. אחר כך התחיל פסטיבל ה"חברתיים": שורה של פוליטיקאים שלבם פתאום יוצא לפריפריה ולעובדים. והנה, כל הפסטיבל הזה מצליח להשהות את מכתבי הפיטורים לעובדים, מוביל לדיונים מביכים בוועדות הכנסת, מאפשר לחברי הכנסת לקבל עוד כמה כותרות "לוחמניות" על הגנת עובדים קשיי יום.

חגיגת הפופוליזם הזאת לא משרתת את הפריפריה (שאגב, נמצאת בתנופת פיתוח בשנים האחרונות) ובטח שלא את העובדים של נגב קרמיקה, או עובדים אחרים במפעלים כמוהו, שמשלמים שכר נמוך ואינם מסוגלים להתחרות בתחומי תעשייה המשיגים כוח עבודה זול יותר במדינות אחרות. נגב קרמיקה הוא דוגמה לאחת הבעיות הגדולות במשק הישראלי, שמצד אחד נהנה מאבטלה מאוד נמוכה אבל מצד שני מייצר הרבה מאוד משרות לא איכותיות ולא מתגמלות. הוא גם דוגמה למפעל שהוקם בחטא: המנכ"ל לשעבר אבי מוטולה השיג אשראי מנופח מבנקים, במאות מיליוני שקלים, כדי להקים מפעל שיכבוש את העולם, וזו התוצאה - אותו אשראי נמחק על ידי הבנקים, המפעל לקראת סגירה ומוטולה הסתבך בחקירות. כמובן, לאורך תקופת כהונתו הוא הקפיד להופיע בכנסים ולהתראיין, בין היתר, על "משנתו" החברתית בהקמת המפעל. שום דבר חברתי לא היה פה, רק עוד נזק לפיתוח הפריפריה.

2. או.קיי, אז הצבעתי על הבעיה, לא על הפתרון. אילו מפעלים ואיזה סוג של תעשייה כן צריכה הפריפריה? איך מייצרים "תעסוקה איכותית" לטווח ארוך? התשובה היא בחיבור בין מה שקורה בתעשיית ההיי-טק לתעשיית ההיי-טק. רגע, לא התבלבלת? חיבור בין אותן תעשיות? אכן. בישראל יש יותר מדי משרות לא איכותיות, עם פריון נמוך כביכול, במתאם עם שכר נמוך, ומנגד יש פחות מדי משרות איכותיות, שנמצאות בעיקר בהיי-טק, שחלקו בשוק העבודה קטן יחסית. זה מדהים: ישראל היא מעצמת חדשנות טכנולוגית, היא במקום ה-1 בעולם בהשקעה במו"פ כשיעור מהתמ"ג ובהשקעות הון סיכון כשיעור מהתמ"ג, היא מצמיחה כ-600 חברות סטארט-אפ (נטו) מדי שנה ויש בה כ-300 מרכזי מו"פ של חברות בינלאומיות - מענקיות הטק ועד ענקיות הרכב. השכר בתעשייה כפול לפחות מהממוצע במשק וגבוה פי 3-4 מהשכר החציוני. ועם כל ההישגים הללו, היא לא מצליחה לסחוב את המשק, כי המדינה מתרכזת בין היתר בניסיון להנשים מפעלים כושלים כמו נגב קרמיקה.

3. משקים מצליחים מתבססים על תעשיות יצוא מצליחות, מפני שהם מצליחים להגדיל את העוגה באמצעות מכירת מוצרים ושירותים חדשניים החוצה. הגדלת היצוא היא, בין היתר, אחת הדרכים להרחיב את היצע המשרות האיכותיות ולהעלות באופן משמעותי את השכר החציוני והממוצע. שימו לב לנתונים המצורפים, מתוך הדוח האחרון של רשות החדשנות, המתארים היטב את הבעיה: חברות בינלאומיות נוהרות לישראל כדי להקים בה מרכזי מו"פ, וחלקן אף מפעילות כמה מרכזים בתחומי פיתוח שונים. בעשור האחרון, בין 2007 ל-2016, הוקמו בממוצע 20 מרכזי מו"פ חדשים בכל שנה. לאורך השנים, חברות רב-לאומיות המפעילות מרכז מו"פ בישראל רכשו במצטבר יותר מ-100 חברות ישראליות. חברות ענק כמו אינטל, מיקרוסופט, סיסקו, יבמ ועוד אף רכשו יותר מעשר חברות מקומיות בשנות פעילותן בישראל. החברות הללו נוהרות לכאן בגלל הנכסים הישראליים: כוח-אדם מיומן, תרבות יזמית ומובילות טכנולוגית.

אין ספק שלמרכזים הללו יש יתרון ענק: הם יצרו פה תשתית נהדרת, יצאו מהם עוד ועוד יזמים שהקימו עוד ועוד סטארט-אפים, הם מהווים את מקור הצמיחה העיקרי של המו"פ העסקי בישראל והם משכו לפה עוד ועוד השקעות. אבל בסופו של דבר מדובר במעין "השכרה" של מוחות ישראליים, שיש להם ביקוש רב. כלומר, גוגל, אפל וחברות נוספות שוכרות מוחות ישראליים, משלמות להם היטב, רוכשות פה עוד ועוד חברות, מרחיבות את מרכזי המו"פ בישראל, אבל התעשייה עצמה והיצוא הנגזר ממנה אינם נמצאים כאן. יוצאי דופן הם אינטל ו-HP-אינדיגו ואפלייד מטיריאלס שיצרו פה בסיסי ייצור תעשייתיים גדולים המעסיקים אלפי עובדים. איפה? גם בפריפריה - בקרית גת, למשל. זה בדיוק מה שישראל והפריפריה צריכות - בסיסי ייצור תעשייתי ליצוא, בין אם של חברות בינלאומיות גדולות ובין אם של חברות ישראליות גדולות מוטות יצוא.

4. דוח רשות החדשנות האחרון הגדיר כאמור את הבעיה אבל ניסח אותה בעדינות: "ההשפעה הכלכלית איננה ממצה את הפוטנציאל הטמון בערך הטכנולוגי שיוצרים מרכזי המו"פ... הם אמנם מייצרים כ-40% מכלל המשרות במו"פ במגזר העסקי, אך כלל המשרות המוצעות על ידם, לרבות משרות מעטפת, מהווה 18% בלבד מכלל המשרות בחברות שעוסקות במו"פ... במילים אחרות: מרכזים אלו מייצרים תעסוקה איכותית ביותר, אולם בקרב מעגלי תעסוקה מצומצמים בלבד".

5. הפתרון של רשות החדשנות הוא הפתרון שדיברתי עליו: הרחבת פעילותם של מרכזי המו"פ לפעילויות אחרות בשרשרת הערך של החברה הבינלאומית: ייצור, שיווק, תמיכה, עיצוב ועוד. איך עושים את זה? רשות החדשנות התמקדה בתחומי הביו-טכנולוגיה והרפואה וב"עידוד" השקעות בייצור מתקדם בישראל. מה זה "עידוד"? צריך לומר זאת בפה מלא: הטבות מס, מענקים וכדומה. כמובן, הטבות המס אינן יכולות להגיע לרמה אבסורדית של 0% כמו טבע, אבל כבר כיום הם אטרטקטיביים מספיק כדי למשוך לכאן חברות זרות. עובדה שזה הצליח מאוד עם אינטל ועם אינדיגו, שנרכשה על-ידי HP והקימה פה תעשיית ייצור לתפארת. איך זה מסתדר, ודאי תשאלו, עם הביקורת שלך על הטבות המס לטבע? ובכן, זה בהחלט מסתדר. כל עוד המדינה לא מעניקה הטבות חריגות, כל עוד היא יודעת מה היא נותנת ומה היא מקבלת (תעסוקה איכותית, למשל, הן בליבת הייצור והן במעטפת שלה), זה משתלם הרבה יותר מנגב-קרמיקות.

מרכזי המופ של חברות רב-לאומיות

eli@globes.co.il

עוד כתבות

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים