גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוזה שמן רק לעובד רזה

"אנשים שמנים הם אנשים נהנתנים ועצלנים, שלא ייאותו להתאמץ"

השמנה / צילום: shutterstock
השמנה / צילום: shutterstock

זו עובדה: בשוק העבודה סובלים אנשים שמנים, ובמיוחד נשים שמנות מאפליה, וזו אף שכיחה יותר מאפליה על רקע אתני, נטייה מינית ונכות פיזית. איך זה בא לידי ביטוי ומה אומרים המחקרים?

מועמד שמן ולא אטרקטיבי

ש', מנהל פרויקטים, היה מאז ומעולם שמן מאוד, ובחמש השנים האחרונות עבר שינוי באורח החיים וירד במשקל: "כאדם שמן, בתחילת דרכי המקצועית כמהנדס, היה לי קשה מאוד למצוא עבודה. אני זוכר שנהגו לשאול אותי כמעט בכל ראיון עבודה, בניסוח כזה או אחר, אם אני חושב שאני מסוגל לבצע את העבודה במהירות מספקת. כאילו שמהנדס רזה יכול לספק את הסחורה טוב יותר ממהנדס שמן".

רבים הם המחקרים המוכיחים כי אפליה על רקע משקל בשוק העבודה היא תופעה שרירה ובועטת. באחד מהם, למשל, ביקשו מעסיקים פוטנציאליים להעריך את הסיכויים שהיו מקבלים לעבודה מועמדות בהסתמך על קורות חייהן ועל התמונות שלהן. המעסיקים לא ידעו שבתמונות הוצגו נשים שונות לפני ניתוח הרזיה ולאחריו. בכל אחד מהמקרים קיבלו המועמדות השמנות הערכות נמוכות יותר במדדים של פוטנציאל מנהיגות, הצלחה, שכר, והסיכויים להעסקה ביחס לאחרות.

הטיות כבדות-משקל

"אנשים שמנים הם אנשים כבדים ואיטיים, הם לא יעמדו בלחץ העבודה"; "אנשים שמנים הם אנשים נהנתנים ועצלנים, שלא ייאותו להתאמץ"; "אנשים שמנים הם אנשים לא מוצלחים או לא חכמים, אחרת איך הגיעו למצב הזה?"; "מראה של אנשים שמנים לא ייטיב עם תדמית המותג שלנו" - לא חסרות הטיות ודעות קדומות שמעסיקים ומנהלים, גם אם לא ימהרו להעלות על שפתיהם, מונעים מהם.

בחלק מהמקרים יתכן אף כי יש בכך ממש, לפחות על פי מחקרים אמריקניים שמראים כי עלות השמנת היתר של עובדים בארצות הברית עומדת על כ-45 מיליארד דולר בשנה, בגין הוצאות רפואיות, היעדרויות מהעבודה בשל פציעות ומחלות, תביעות פיצויים וכדומה. נוסף על כך, במקרים רבים יש צורך ממשי בהתאמה של סביבת העבודה לצורכיהם המסוימים של עובדים הנחשבים לשמנים באורח קיצוני (התאמת ציוד כביגוד, חגורות בטיחות, ריהוט, מיזוג אוויר ועוד).

אולם ברוב המקרים אין ספק כי מדובר ב"אפקט ההילה" החזק, שמשפיע על אנשים לתפוס אנשים שנחשבים למושכים תרבותית (ובהקשר של משקל - האתלט הוא המושך תרבותית) כאינטליגנטיים, מוצלחים ומוכשרים יותר מכאלה שאינם מושכים. לאנשים קשה מאוד להפריד בין תפיסת היכולות האישיות והמקצועיות של האדם לבין המראה החיצוני שלו.

יעידו על כך מאזינים רבים של אחת מתחנות הרדיו הפופולריות ביותר בארץ, שבמשך שנים רבות נהנו מקולה הערב של אחת מהשדרניות האהודות ביותר, ושהופתעו זמן מה לאחר מכך לגלות כי מדובר באישה כבדת משקל. מדוע זה מפתיע? מאיזו סיבה לא תהיה אישה שמנה שדרנית מבריקה ומצליחה? במה חסרים קולה, שנינותה ורמת העניין שהיא מספקת לעומת רעותה החטובה?

שכר נמוך, סיכוי ירוד לקידום

ש', מנהל הפרויקטים, ממשיך לספר: "איך שלא אסתכל על זה, העובדה היא שקודמתי לניהול רק לאחר שרזיתי. אני לא אומר שקודמתי משום שרזיתי. בכל זאת התקדמתי - אולי לאט יחסית, אבל התקדמתי. אבל אני בטוח במאה אחוזים שהייתה לתהליך השינוי הפיזי שלי השפעה מכרעת. אין יום שעובר שבו איני מרגיש בהבדל ביחס כלפיי. למעשה, בכל יום אני מבין יותר ויותר כמה שונה התייחסו אליי בעבר לעומת היום, והגילוי הזה כואב ".

ואכן, מחקרים מראים כי ישנם הבדלים מובהקים בשכר בין עובדים רזים לשמנים. עובדים שמנים נוטים להתקדם פחות מעובדים רזים. באשר לגברים - שמנים מרוויחים בממוצע 3% פחות מעמיתיהם הרזים, ונשים שמנות מרוויחות כ-6% פחות מעמיתותיהן הרזות. נמצא גם כי לנשים יש פחות סיכוי לזכות בתפקידים המזמנים אינטראקציות מרובות עם הציבור, ובכלל, אוכלוסיית הנשים נפגעת משמעותית יותר מאוכלוסיית העובדים גברים בהקשר של השמנה. בעבור נשים מספיקה אך עלייה קלה במשקל כדי לפגוע בסיכוייהן להתקבל לעבודה ולהתקדם בה.

נבואה המגשימה את עצמה

מכאיבים במיוחד ממצאיהם של אחד המחקרים, שלפיו יש קשר מובהק בין האפליה כלפי שמנים כשלעצמה לבין המצב הבריאותי של העובדים השמנים.

התפיסה המוטה של שמנים בשוק העבודה הופכת נבואה המגשימה את עצמה, בגלל החוויות השליליות שהעובדים השמנים נאלצים להתמודד עמן בשגרת יומם. המחקר מראה כי אנשים אלה מוחלשים ונפגעים קשות, ובשל כך נוטים לסבול ממתח יומיומי רב יותר מאחרים. ההכרח להתמודד עם הרגשות השליליים ברמה יומיומית פוגע בבריאותם יותר מכפי שפוגע בה משקל גופם.

מדיניות או ירייה ברגלנו?

המחקרים הרבים בנושא אפליה בגין משקל בשוק העבודה מעלים כי אין מנוס מהתערבות ברמת המדיניות במטרה להבטיח כי לכל המועמדים, ללא קשר למעמד הנובע ממשקלם, תהיינה הזדמנויות שוות לתעסוקה.

ואכן, לפחות כשמדובר במצב של השמנה כרונית בצורתה הקיצונית, מתחיל החוק במדינות רבות לנסות לעמוד לצדם של מועמדים ועובדים, במטרה למנוע את אפלייתם בשוק העבודה. חוקים מהסוג הזה יוצאים מן ההנחה כי השמנת היתר נושאת עמה מצבים רפואיים אחרים, כסוכרת או דלקות פרקים, ובשל כך הם מכירים בה כנכות פיזית ככל הנכויות.

אך האין חוקים אלה יורים ברגלי העובדים השמנים יותר מאשר סוללים את דרכם? המטרה היא לגרום למעסיקים להיזהר ולהימנע מלהעיר הערות מפלות כלפי מועמדים ועובדים שמנים, ולהישמר מלפטרם על רקע משקל גופם. אולם בד בבד, האם חוקים אלה לא מקבעים את אוכלוסיית העובדים השמנים כבעלי נכות? ואם הם כאלה על פי חוק, כיצד הם אמורים לשכנע את המעסיקים הפוטנציאליים שלהם שהם בעלי מסוגלות לבצע את התפקיד המוצע ככל האדם?

■ יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר "המועמד הנבחר". המאמר מיועד להעשרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליו ככזה. אפשר ליצור קשר עם יעל בפייסבוק או באתר.

עוד כתבות

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן