בני בן מובחר / צילום: איל הצפון
מצפון הכנרת ועד לגדר הגבול עם לבנון משתרעת המועצה האזורית מבואות החרמון, המונה בסה"כ 13 יישובים חקלאיים וקהילתיים. בתחום המועצה מתגוררים 7,000 תושבים - פחות ממספר התושבים ברחוב בעיר ממוצעת.
בני בן מובחר, ראש המועצה מאז שנת 2002, מתגאה בעובדה שכל היישובים עוברים כעת תהליכי הרחבה בשלבים שונים. "בעשור האחרון נוספו כ-700 משפחות ליישובי המועצה", מציינת שיר הספרי, המסייעת בקידום ומיתוג המועצה. ההרחבה הגדולה ביותר הייתה בבית הלל, שם כבר נוספו ואוכלסו 77 יחידות דיור ועוד 200 מגרשים נמצאים כרגע בשלבי תכנון לקראת שיווקם. בסה"כ, אומרת הספרי, כ-1,000 מגרשים נוספים נמצאים כעת בשלבי תכנון ושיווק מתקדמים.
- ומה עם המשמעות של אותן הרחבות, הכוללת בין השאר שאיבה של האוכלוסייה החזקה מערים חלשות ממילא כמו קריית שמונה?
"הקיום של מבואות חרמון משמעו קריית שמונה חזקה", מדגיש בן מובחר. "התושבים שלנו מגיעים לקריית שמונה, קונים בה, ואני הפטרון הראשי של קריית שמונה. גם נתנו מאות דונמים לקריית שמונה. זה נכון שמשפרי דיור בעלי הכנסה בינונית ומעלה עזבו ערים כמו קריית שמונה, אבל הם הולכים בעיקר לקיבוצים בגליל ופחות למושבים, כי הם רוצים לחיות בקהילה בקיבוצים. שדה נחמיה, מעין ברוך והגושרים לקחו קהילה חזקה מקריית שמונה. גם אצלנו יש מעט משפרי דיור משם, אבל זה לא משמעותי. אנחנו קולטים יותר תושבים מהערים כרמיאל וצפת והייתי מוכן גם לקלוט אוכלוסייה מרוסיה. במקום לשלוח אותם לשיכונים בכרמיאל, היו מביאים אותם אליי".
מלגה לכל סטודנט
בשנים האחרונות עלתה המועצה הרחוקה (שאינה נהנית מרצף טריטוריאלי) בסולם החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטסטיקה.
"עלינו לדירוג סוציואקונומי 7 מדירוג 5, אבל כשעולים בדירוג סוציואקונומי זה דופק את המועצה, כי מפסיקים לקבל מענקים ממשרד הפנים. אבל אני שמח, כי זה אומר שיש לי תושבים חזקים. עצם הקפיצה בדירוג נובעת מכך שבניגוד למקומות אחרים, אנחנו כל שנה נותנים מלגות ותמיכה בסטודנטים שמתגוררים במועצה לפחות שלוש שנים. המלגות ניתנות לכל תוכניות הלימודים, בין אם מדובר בתחום מקצועי ובין אם מדובר בדוקטורט והן לא חד פעמיות. הסטודנט מקבל אותן כל שנה. זה מאפשר לילדים האלה להישאר ביישוב, לעזור להורים במשק החקלאי, ובהרבה מהמקרים הם גם נשארים אחרי כן.
"גם כשאנחנו קולטים משפחות אנחנו לא מסתכלים רק אם יש לאנשים תיק פלילי או לא. אנחנו שמים סעיף כבד של הסתגלות וחיבור לקהילה הקיימת, ושואלים איך המשפחה תתרום לקהילה בתחומים כמו חינוך, תרבות וכו'".
- אם אין מענקים, מאיפה הכסף?
"חלק מגיע מארנונה, ואני משלם על כך מחיר גבוה. במבואות חרמון מעולם לא בוצע סקר נכסים, ולכן במשך שנים לא שילמו ארנונה. כך היה גם כשנכנסתי לתפקיד. לפני שלוש שנים הכריחו אותי לערוך סקר נכסים, ופתחו נגדי בהליך חיוב אישי של 30 מיליון שקל שעדיין מתנהל, למרות שכך התנהלו הדברים עוד לפני. חוץ מארנונה שמשולמת בשנים האחרונות מאז שביצענו את הסקר(14.3 מיליון שקל מארנונה בשנת 2015, מהם 8.2 מיליון שקל מארנונה למגורים), יש קרנות ותורמים מהארץ ומחו"ל שתורמים לנו. אם אני מביא תוכנית מסוימת עם מימון של 50%, אז את החצי השני אני מצליח לגייס לבד בתרומות. אני יודע להגיע לאנשים, גם לבעלי תפקידים בכנסת ולשרים בממשלה. אני לא פקוד בשום מפלגה ואין לי שום מחויבות לשום מפלגה, אז אני מפרגן לשרים ולחברי כנסת שמסתכלים על הפריפריה. אני זוכר היטב מי מחברי הכנסת הגיע אלינו, למי יש אוזן קשבת, ולאו דווקא אם המשרד הממשלתי הרלוונטי הביא לי כסף".
מתקשר לדנקנר
"גם אי.די.בי תמכה שנים במועצה, ומן הסתם התמיכה נפסקה בעקבות התמוטטות בעל השליטה הקודם נוחי דנקנר. כואב לי על מה שקרה לדנקנר ואני בקשר איתו עד היום. גם פורמלי וגם בלתי פורמלי. אני מתקשר כל חג אליו ולאשתו אורלי".
- ואיך בסופו של דבר מביאים אוכלוסייה חזקה למועצה?
"רק השקעה בחינוך. 32% מתקציב המועצה מופנה לחינוך".
- חינוך זה נפלא, אבל מה עם תעסוקה?
"תיירות למשל. בחלק מהישובים כמו שאר ישוב וכחל התושבים מתפרנסים גם מצימרים ומאטרקציות, ובחלק מהיישובים כמו דלתון, רמות נפתלי ושאר ישוב יש תעשייה פורחת של יקבים.
"אבל נכון שהתעסוקה היא העקב אכילס שלנו. בעיה שאיתה אני מתמודד גם ברמה האישית. הבנות שלי בנות 25 ו-28 גרות בתל-אביב, כי אין להן עבודה בגליל.
"אבל התעסוקה היא בעיה ברמה אזורית, ולכן אני מבקש מחבריי ראשי הרשויות באזור, שכל אחד ייקח על עצמו נישה בעלת השפעה במחוז. אני לקחתי את נושא הטיפול בצרכים מיוחדים. ראש-פינה, מטולה וקריית שמונה לא צריכות להתעסק עם בעלי צרכים מיוחדים כי הפתרון לבעיה שלהם נמצא אצלי, והם מגיעים אליי. אז שייקחו הם נושא אחר וייטפלו בו.
"ובכל מקרה תעסוקה היא בעיה שצריכים להתערב בה לא רק ראשי רשויות אלא גם הממשלה חייבת לעשות משהו. הממשלה לא יכולה להסתפק במענקים ליקנעם, לנצרת ולמגדל העמק. הפכו את יקנעם לעמק הסיליקון ושכחו את הצפון.
"אני לא בא ממקום של בכי, כי יש לי סיפוק אדיר מהנישה שלי. יש לנו את פארק דלתון, שעובדים בו 700 עובדים, ונגדיל אותו. עובד בו יקב רקנאטי שעבר מבת חפר אלינו, והוא גם תורם שלנו. נתנו 670 דונם משטחי המועצה לקריית שמונה וגם לטובא זנגריה לטובת הקמת שכונה של משוחררי צה"ל.
"אני מצפה שהממשלה תחשוב על הגליל העליון כמו שהיא חושבת על יקנעם. מפעלים כמו פרי הגליל ועוף הגליל כבר יש בצפון, המטרה היא לעודד תעסוקה איכותית כמו היי-טק לעבור לצפון. גם פתיחה של רכבת לקריית שמונה יכולה לקרב את הצפון למרכז. חשוב שזוג צעיר יוכל לעלות על רכבת מהירה במקום פסטורלי כמו ישובי מבואות חרמון ולנסוע לעבוד בתל-אביב".
- גם רכבת זה מלכוד. כולם ימשיכו לעבוד במרכז בזכות הרכבת, ותעסוקה לא תגיע אליך.
"אני רוצה תעסוקה לתושבים, לא לי. אין לי שום בעיה שבבוקר יסעו לעבוד בתל-אביב ויחזרו הביתה בסוף יום עבודה. מה זה משנה איך הכסף שלהם הגיע, עם ג'יפ מרצדס או עם חמור ועגלה? העיקר שתהיה להם משכורת".
- הזכרת את המלחמה בלבנון שמעבר לגדר. כבר למעלה מעשור היישובים נהנים משקט מתוח.
"היישובים הסמוכים לגדר מצויים היום באיום, בעיקר בגלל כפר פליטים שהוקם בסוריה. היישוב מרגליות מאויים בירי שטוח מסלול. מעל מרגליות ישנה גבעה בשטח לבנון, שמאפשרת לחיזבאללה לירות ישירות על מגרש הכדורסל של מרגליות.
"מאז היציאה מלבנון יש שקט, אבל הוא שקט מדומה ולא אמיתי. בחודש מאי, חודשיים לפני שפרצה מלחמת לבנון השנייה, אמרתי וצעקתי שאין שקט בגליל ושהשקט הקיים הוא שקט מסוכן והיישובים לא ערוכים למצב חירום. צחקו עליי, ואז פרצה המלחמה".
מרכז ארצי לצרכים מיוחדים: "אף אחד לא רצה לגעת בתפוח אדמה הלוהט"
בן מובחר סימן כמטרה להקים בשנים הקרובות כפר טיפולי לילדים עם צרכים מיוחדים, בצמוד למתחם המועצה.
"אני ערוך ומוכן כבר עם תב"ע מאושרת להקמת הכפר, שייתן מענה למשפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים מכל הארץ. הם והמשפחות שלהם יוכלו לבוא לסביבה שיודעת מקצועית ורגשית לטפל בילדים בעלי צרכים מיוחדים. כבר היום, בכל הגליל העליון, הגליל המערבי ורמת הגולן יש מרכז אחד - מרכז שחפים - המיועד לטיפול באנשים עם צרכים מיוחדים מדרגה בינונית ועד למרותקים. המרכז נמצא צמוד לדלת של המשרד שלי. כל כולי נמצא בזה".
- מכל המקומות, דווקא פה?
"לפרוטוקול חשוב לומר שאין אף ילד עם צרכים מיוחדים שגר במועצה האזורית מבואות חרמון. ובכל זאת, ראיתי שאף אחד לא רוצה לגעת בתפוח אדמה הלוהט הזה. לפני 30 שנה היו שני ילדים עם צרכים מיוחדים באזור, אחד מגליל עליון ואחד ממבואות חרמון. ההורים לא יכלו איתם ולא יכלו בלעדיהם. הם רצו מסגרת מתאימה לילדים ביום, אבל לחבק את הילדים בערב. שחפים הוקמה לפני 30 שנה בשביל זה, כשהייתי סגן ראש מועצה, ומאז שראיתי את זה נקשרתי אליהם. היום יש במרכז 56 ילדים עם צרכים מיוחדים והמקום פועל מ-7 בבוקר עד 6 בערב. ואף אחד מהם, כאמור, לא גר ביישובי המועצה".
- אז יש מרכז, למה צריך כפר שלם?
"שחפים נותן מענה לילדים בעלי צרכים מיוחדים בגילאי 6-21. אנחנו מקימים עכשיו שני גני ילדים, לילדים בגילאי 3-6 מכל האזור, ומרכז תעסוקה לגילאי 21-120. בצמוד להם יהיה מרכז הידרו-תרפי שנותן מענה רפואי טיפולי שיקומי, ובימים אלה רשות מקרקעי ישראל אישרה הקמת מרכז שיקום יום במחוז צפון. כל זה ביחד זה יישוב שלם. התב"ע במקום מאושרת גם להקמת 150 יחידות דיור המוגדרות תיירות מרפא, סוג של דיור מוגן למשפחות של בעלי צרכים מיוחדים.
"נחל קדש עובר באמצע ואגמון החולה גם לא רחוק. משפחות יוכלו להגיע לטיפולים רפואיים, לשלב את זה עם זה טיולים ותיירות כמו סוג של מלון, ולחזור הביתה. יזם של תיירות מרפא שיחליט להקים את 150 היחידות האלה יקבל תמורה לכסף שלו. חוץ מהטבות מס, והעובדה שניתן להוציא היתר בנייה מחר בבוקר, גם משרד הביטחון וקופות החולים מכירים בנו, כך שנכי צה"ל למשל יוכלו לבוא שבועיים בשנה לטיפולים כאן".
עוד באוגוסט 2010 קיבלה הממשלה החלטה ("אחרי שהזמנתי לפה את שרי הנגב והגליל") שכותרתה 'הקמת מרכז טיפולי לאוכלוסיות מיוחדות בגליל המזרחי'. את המימון תיתן המדינה, באמצעות משרדי הממשלה כמו המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד הבריאות ומשרד הרווחה. בנוסף, מזכיר בן מובחר שוב את יכולתו בגיוס תרומות.
תעודת זהות:
מועצה אזורית מבואות החרמון
מס' ישובים: 13
תושבים: 7,000
שטח המועצה: 134 קמ"ר
מרחק מגוש דן: 150 ק"מ
דירוג סוציו-אקונומי: 7
